מהו התפקיד של המחשבות? • לנהל את המחשבות 2

לפני שמבינים סטרס וחרדות ולפני שמציעים דרכי התמודדות צריך להבין את המחשבות. למה הן נועדו? מה הן מגלות לנו ומתי הן לא פועלות על-פי התפקיד המיועד להן?

אל תאמינו למחשבות • לנהל את המחשבות 1

מקורות

ש"פ ויצא, תער"ג

וכאשר האדם הוא בפ"ע א"צ ללבוש כ"א לגבי הזולת צריך לכסות א"ע וכן לעצמו מפני הקור וכה"ג,

והיינו שלגבי דבר שחוץ ממנו צריך לבוש לכסות ולהגן עליו כו',

ובאמת הלבושי' הן ג"כ לפ"ע המתלבש, דע"ה שהן לבושי' נפרדים מ"מ הן לפ"ע המלובש דלפ"ע דקות ועביות המלובש כ"ה הלבוש,

וידוע דבג' חלקי הגוף ראש גוף ורגל הרי הראש דק יותר והרגל עב ביותר לפיכך הן מחולקי' בהלבושי', אך ע"פ פשוט הוא לפ"ע הדבר שמבחוץ דברגל הולך גם במקום רפש וטיט ע"כ צריך לבוש עב יותר להגן עליו כו'. וכללו' ענין הלבושי' הוא לכסות ולהסתיר על הגוף כו',

ואדה"ר קודם החטא לא הי' צריך ללבושי' המסתירים על הגוף מפני שבעצם לא הי' בבחי' זולת, וגם הי' מרוחק מהדברים שחוץ ממנו והיינו שהי' מרוחק ומובדל מן הרע וע"כ לא הי' צריך ללבושי' המסתירים, כ"א אחר החטא הוצרך ללבושים המסתירים כו'.

 והנה הגוף הוא ג"כ לבוש וכמ"ש עור ובשר תלבישני, אך אין ענינו להסתיר כ"א שבתוכו יתלבש אור וחיות הנפש ויתגלה ע"י כו',

שהרי כל כחות הנפש ההתגלות שלהם הוא ע"י אברי הגוף, כמו כח הראי' בעין וכח השמיעה באזן הרי לולא חומר העין או חומר האזן לא הי' ענין הראי' והשמיעה כו', כי הנפש קודם התלבשותו בגוף הכחות הם בבחי' התכללות והתעלמו' בנפש ואינם מתגלים כלל כו'. והענין הוא כמשנת"ל פצ"א שהאור הוא בבחי' התכללו' במקורו כשאין לו דבר הנאחז כו', כמו"כ הכחות כשאין להם כלי שיתאחזו בהם ה"ה בבחי' התכללו' בנפש ואינו שייך ענין הראי' והשמיעה כלל כו',

וזהו מה שאברי הגוף מגלים את הכחות היינו שיתגלו ויפעלו גם בדבר שחוץ מהם, דהכחות דראי' ושמיעה עד"מ מצ"ע אינם בערך לפעול בדבר הגשמי' והאברי' מביאים ומגלים אותם גם בדברי' הגשמי' כו', וכמו"כ כח השכל להשכיל הוא ע"י חומר המוח דבלעדי זאת ה"ה בהתכללו' בנפש ואינו שייך להשכיל דבר כו',

הרי כל ענין הגוף הוא להיות התגל' אור הנפש ולפעול ע"י כו', וזהו הלבוש המיוחד שמתייחד עם הנפש ומגלה אותו כו', וכמו בגשמי' הגוף שא"א לפושטו ולהחליפו כמו הלבושי' שפושט ולובש כו', והיינו מפני שהוא הלבוש המיוחד, וכ"ה בפעולתו לגבי הנפש שהגוף הוא לבוש המיוחד שענינו לגלות ולהביא את הכחות לידי פעולה כו'.

המשך תער"ב > חלק ראשון > ש"פ ויצא, תער"ג > רב

לכסות הגוף ולהסתירו מדבר שחוץ ממנו, ויש לבוש המיוחד כמו הגוף שהאברים מגלים, כי לולא זאת היו בהתכללות בנפש, וגם התגלות כחות הנשמה קודם התלבשותם בגוף הוא ע"י לבוש רוחני.

קה) והנה כמו בגשמיות לבושי הגוף הן לכסות ולהסתיר ולבוש הגוף הוא לגלות,

כמו"כ יובן שיש ב' מיני לבושי' הנ"ל ברוחני' הנפש שהן כחות הנפש ולבושי' דמחדו"מ,

 דהנה ידוע דכחות הנפש שהן שכל ומדות אינן עצמי' הנפש,

(והנה הכחות הן ג"כ מעלימים על הנפש, והראי' שהרי בהתגלות אין הנפש מאיר בגילוי, וכידוע דכאשר הכחות הן בהעלם אזי העצם הוא מתגלה, וכאשר הכחות הן בגילוי אזי העצם בהעלם כו', וא"כ מובן מזה דהתגלות הכחות הוא ע"י העלם עצם הנפש. אך ענין ההעלם דהכחות על הנפש הוא שאין הפנימיות ועצמיות אור הנפש מתגלה בהם רק בחי' חיצוניות אור הנפש,

משא"כ לבושי' דמחדו"מ הם לבושי' נפרדים שהרי אינן מסוג הנפש וממהותו וה"ה כמו דבר בפ"ע מהנפש, וממילא אינם מיוחדים עם הנפש, וע"כ הם מסתירים על אור הנפש כו'. והגם דמחדו"מ ג"כ ענינם לגלות אור הנפש כו', מ"מ הרי האותי' בעצם מהותם הם מעלימים

הענין הוא שיש ב' מיני לבושים לבוש עצמי ולבוש הנפרד ומה שהע"ס דאצי' נק' לבושים הוא שהן בבחי' לבוש עצמי וכדאי' במדרש ע"פ והנה איש לבוש הבדים כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי' כו'. ויובן זה עד"מ כחות הנפש שהן לבושים אל הנפש כו' דהרי הנפש הוא אור פשוט שאינו בבחי' התחלקות כחות כו' וכמ"ש בסש"ב פנ"א, והכחות דשכל ומדות אינן עצמיות הנפש כו', ומ"ש בסש"ב פ"ג שהשכל ומדות הן עצמות הנפש זהו רק לגבי הלבושים דמחדו"מ שבפ"ד שם, אבל בעצם גם השכל ומדות הן רק כלים ולבושים לעצמות הנפש כו', דכמו שהמוח הגשמי הוא רק כלי לכח השכל והחכ' המתפשט מהנפש כך עד"ז כח השכל שבנפש הוא רק כלי למהות ועצמות הנפש (אלא שהחכ' היא הראש לכל הכחות וכלי הנפש שהן שאר הט' כחות כו' שהחכ' היא מקור הבינה והמדות כו', והנפש עם היותה מצ"ע למעלה מהשכל מ"מ

עיקר השראתה והתלבשותה היא בכח השכל (ולכן נק' הנפש נפש המשכלת ע"ש כח השכל המתפשט ממנה שהנפש מתאחדת עם כח השכל והחכ', וזהו והחכ' תחי' בעלי' שהנפש עצמה למעלה מהשכל ולכן נק' בעלי' של חכ' כי תרגום בעל מרא ורבון, ומ"מ החכ' תחי' בעלי' כי מצד ירידת הנשמה בגוף הגוף מסתיר על מהותה ועצמותה כו', וי"ל כמ"ש באגה"ק סי' ד' דבחי' פנימי' נקודת הלב הוא בבחי' גלות ושבי' בלבושים צואים ותאוות עוה"ז כו', ומובן שם דבחי' חיצוני' הלב היא יותר בהתגלות או עכ"פ שבנקל יותר להביא לידי התגלות בחי' חיצוני' הלב שזהו בחי' המוחין והמדות כו',

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן