הפתרון לסבל: להיות ראש גדול • פסיכולוגיה בפרשה, דברים ותשעה באב

"ראש קטן" יכול להוביל לקטסטרופה ולמוטט כל קהילה, חברה, עסק או תא משפחתי. ראש קטן נובע מחוסר אמון בהשפעה שלי, מחוסר רצון להתאמץ, או מנטייה תרבותית. אבל מה זה אומר להיות ראש גדול?

כיצד ראש גדול בא לידי ביטוי בחיי היומיום?

שני פירושים לשאלת "איכה" – אחד של הרבי מליובאוויטש ואחד של הרב שטיינזלץ.

מקורות:

• שיחת הרבי מליובאוויטש, פרשת דברים, תשמ"ו.

• הרב עדין (אבן ישראל) שטיינזלץ, חיי עולם, פרשת דברים, עמ' 385 ואילך.

• דברים א, יב, יג

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם.
הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃
ידוַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃

• רש"י:

איכה אשא לבדי. אִם אֹמַר לְקַבֵּל שָׂכָר, לֹא אוּכַל, זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם לֹא מֵעַצְמִי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶלָּא מִפִּי הַקָּבָּ"ה:

טרחכם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טַרְחָנִין – הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה אֶת בַּעַל דִּינוֹ נוֹצֵחַ בַּדִּין, אוֹמֵר יֵשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת לְהָבִיא, מוֹסִיף אֲנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִין:

ומשאכם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִין, הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת, אָמְרוּ מָה רָאָה בֶן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (רב עם אשתו);

אֵחַר לָצֵאת, אָמְרוּ מָה רָאָה בֶן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת? מָה אַתֶּם סְבוּרִים? יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת:

ורבכם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹגְנִים (ספרי):

• מגילת איכה – איכה ישבה בדד (איכה א, א)

• ההפטרה – אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. (ישעיה א, כא)

• רש"י דברים פרק א פסוק יג

נבונים – מבינים דבר מתוך דבר. זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי: מה בין חכמים לנבונים? – חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות – רואה, וכשאין מביאין לו – יושב ותוהא. נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות – רואה, וכשאין מביאין לו – הוא מחזר ומביא משלו

• ספרי דברים י״ג

חכמים ונבונים – זה ששאל אריוס את ר' יוסי: אמר לו איזהו חכם? אמר לו המקיים תלמודו. אתה אומר תלמוד, או אינו אלא נבון? א"ל: הרי כבר נאמר נבונים. מה בין נבונים לחכמים? חכמים דומים לשולחני עשיר, שמביאים לראות רואה, כשאין מביאים יושב ותוהה. נבון דומה לשולחני תגר, כשאין מביאים לו לראות – מביא משלו ורואה:

וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃

רש"י: אנשים חכמים וידעים. אֲבָל נְבוֹנִים לֹא מָצָאתִי; זוֹ אַחַת מִשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁאָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה וְלֹא מָצָא אֶלָּא שָׁלוֹשׁ, אנשים צַדִּיקִים, חכמים, וידעים (שם):

• שמות לא:

וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃

וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱ-לֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃

רש"י: לַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשׂ֛וֹת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃

חכמה. מַה שֶּׁאָדָם שׁוֹמֵעַ מֵאֲחֵרִים וְלָמֵד: תבונה. מֵבִין דָּבָר מִלִּבּוֹ מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלָּמַד

• הסיפור אייכה בגרסה של מרטין בובר

כשנאסר ר' שניאור-זלמן, הוא הוחזק בפטרבורג בציפייה לחקירתו. באחת ההזדמנויות נכנס לתאו אחד מבכירי החוקרים ופתח עמו בשיחה. אותו חוקר, המכונה שר בסיפור, שאל את הרב שאלה לכאורה מקנטרת. הוא ציין שקרא בכתבי הקודש ולא הבין את האמור בספר בראשית. "הייתכן שהקדוש-ברוך-הוא היודע הכול שואל לאדם 'אייכה?'"

בעל התניא השיב לו: "מאמין אתה שהתורה נצחית היא, ונאמרה לכל אדם שבכל עת ובכל דור?"

אמר לו השר: "מאמין אני בכך."

"אם כן," אמר הצדיק, "הוא הדבר שהקדוש-ברוך-הוא קורא לכל אדם שבכל זמן ועידן: אייכה? היכן אתה בעולמך? כבר עברו וחלפו כך וכך ימים ושנים מקצבת חייך, ואתה עד היכן הגעת בעולמך? האם הנך יודע מהי תכלית בריאתך בעולם, מה הנך צריך לעשות ומה כבר עשית? כך, למשל, קורא הקדוש-ברוך-הוא: ארבעים ושש שנים חיית עד היום, והיכן אתה עומד בדרכך?"

מששמע השר מניין שנותיו יוצא מפי הצדיק נתעורר והניח את ידו על כתפו של הרב ואמר: "בן חיל," אבל לבו היה מפרפר בקרבו.^[i]

[i] כמה מקורות אחרים לסיפור ראו למשל: תורת מנחם, חלק ראשון, י"ט כסלו ה'תשי"ח, עמ' 206.