פסיכולוגיה בפרשה

האם אפשר לחיות ללא גבולות בחיינו המוגבלים? • פסיכולוגיה בפרשה, שופטים

מצד אחד אנחנו משתוקקים לחיים ללא גבולות. מצד שני כל דבר בחיים מוגבל וגם כל בחירה שלנו יוצרת גבול.
האם ניתן לחיות ללא גבולות בתוך מרחב חיים מאוד מוגבל?
כן, זה אפשרי ויש רק דרך אחת לעשות זאת.

מקורות:

דברים טז, יח

שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃

ישעיהו א, כו:

וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה׃

  • מה ההבדל בין שופטים לשוטרים, רש"י:

שפטים ושטרים. שׁוֹפְטִים – דַּיָּנִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין, וְשׁוֹטְרִים – הָרוֹדִין אֶת הָעָם אַחַר מִצְוָתָם (שֶׁמַּכִּין וְכוֹפְתִין) בְּמַקֵּל וּבִרְצוּעָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו אֶת דִּין הַשּׁוֹפֵט:
בכל שעריך. בְּכָל עִיר וָעִיר:

לעתיד לבוא יתבטל הרע והיצר הרע, ולא יהיה עוד צורך בשוטרים שיכריחו את העם להישמע לשופטים.
יצטרכו רק שופטים שיפסקו דינים וילמדו את ההוראות

  • המגיד ממעזריטש, אור תורה, שופטים, קעב

שופטים ושוטרים. איתא במדרש אמר הקב"ה כשאתם שומרים את המשפט ואת הדין אני גבוה שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט, ואני משרה שכינתי ביניכם שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה, ואני גואל אתכם שנאמר כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות קנב. ויובן ע"פ מ"ש רז"ל אם יש דין למטה אין דין למעלה, ואם ח"ו אין דין למטה יש דין למעלה. וגבי סדום נאמר ארדה נא ואראה, והנה נתקשו בה כל המפרשים הקדמונים מהו לשון ארד"ה, והלא הכל גלוי לפניו ית', אך ע"פ הנזכר יובן, כי הלא בסדום לא היה הדין נעשה למטה והוצרך בהם הקדוש ברוך הוא לעשות דין ומשפט מלמעלה. וזאת המדה נקראת ירידה.

  • הקדמת הרב חיים ויאל לשער ההקדמות

הרי מבואר בפירוש, אף בדברי התנאים, שאין אדם יוצא ידי חובתו לגמרי בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד, אלא הוא מחויב לעסוק ככל יכולתו בסתרי תורה ובמעשה מרכבה.
כי אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו, רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה, להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו.
כי בפשטי התורה ובסיפוריה ובדיניה ובמצוותיה בהיותם כפשוטם, אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך.
אדרבא, יש בהם מצוות וחוקים שאין הדעת סובלם, וכל אומות העולם מונין את ישראל ואומרים להם: "וכי מה התורה הזאת אשר ציווה אלוקיכם אתכם? דברים שנראים כחידות ומשלים – ליקח קרן פרה ולתקוע בו ביום ראש השנה ואתם אומרים שעל ידי כך השטן הרוחני, המקטרג העליון, מתערבב?
וכיוצא מדברים אלו, רוב מצוות התורה. ובפרט פרטי דיניהם אין השכל סובלם.
ואם כן היכן הוא הדר התורה ויופיה וגדולתה?"

  • תורת מנחם, יז, ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז, 181

ג) וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שענינו בעבודת האדם הוא כידוע שכל שעריך קאי על השערים שבגוף האדם, כדאיתא בספר יצירה שהגוף יש בו ז' שערים כנגד ז' האותיות בג"ד כפר"ת, והם ב' העינים, ב' האזנים, ב' נחירי האף והפה,
ונקראו בשם שערים משום שבהם ועל ידם מתקשר האדם עם מה שמחוץ הימנו,
הן עי"ז שמקבל על ידם מבחוץ והן עי"ז שמוציא על ידם אל החוץ.
וכיון שבשערים אלו אפשר להיות שימוש גם להקליפות שבלעו"ז, שלכן צריך להזהיר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם גו',
הנה עז"נ שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך,
שעל כל השערים שבאדם צריך להעמיד שופטים ושוטרים,
שופטים הו"ע פסקי דיני התורה שעל ידם יודעים את המותר ואת האסור, ובכללות הו"ע העבודה בבחי' הבנה והשגה, ושוטרים שענינם לרדות במקל (כפירוש רש"י<1>) הו"ע העבודה דקבלת עול, ובלשון רז"ל20 לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר כו'.
והיינו, שלא מספיק ענין ההבנה וההשגה בלבד, אלא צ"ל גם ענין הקבלת עול.
וב' ענינים אלו (השגה וקבלת עול) מסייעים זל"ז, והיינו, שע"י הקבלת עול נעשית ההבנה וההשגה בשלימותה, וע"י ההבנה והשגה נמשכת הקבלת עול בפנימיות….
והיינו, שכאשר האדם מעמיד שופטים ושוטרים בכל ז' השערים שבו, לשמור ששערים אלו לא ישמשו עבור ענינים של לעו"ז, שאז נקראים שערי צלמות, אלא ישמשו רק עבור עניני קדושה, שאז נקראים שערי צדק, אזי נעשה הענין דנודע בשערים בעלה,
שנעשה אצלו הענין דידיעת אלקות

עוד בקטגוריה זו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן