מעגל השנה

שלוש דרגות בביטחון | פורים

מרדכי שומע על הגזרה מהמן וחבורתו. שלושה פסוקים שאומרים לו ילדים שפגש בדרך ממלאים אותו שמחה וביטחון.

מהם הדברים שאמרו לו הילדים שגילו שלוש דרגות בביטחון ושלושה מסלולי עבודה לגיבוש ביטחון.

מקורות

שיחת הרבי מליובאוויטש פורים, תשכ"ו

התייחסויות נוספות לנושא באותה התוועדות תשכ"ו

אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא׃ משלי ג, כה
מלבי"ם על משלי ג׳:כ״ה:
אל תירא מפחד הבא פתאום שהוא הבטחון, ועל השמירה אמר שלא תירא משואת רשעים כי תבא, שגם אם תבא השואה המוכנת להשמיד את הרשעים אל תירא כי תנצל בהשגחת ה':
מצודת דוד על משלי ג׳:כ״ה:ב׳
כי תבא. כאשר תבא חשכת הרשעים לא תירא מזה כי לא תגע בך לרעה:

עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃ (ישעיהו ח, י)
מלבי"ם באור המילות על ישעיהו ח׳:י׳:
עצו עצה, דברו דבר. העצה היא ענין עיוני, דורש הטוב שבאמצעיים האפשריים להגיע אל התכלית, ואז נאמר שמיעץ, ועת הסכים וגמר בלבו הטוב והקרוב מכל צדדי האפשר, נקראת הסכמה זאת עצה והדבר הוא ענין מעשי, שדובר לעשות ולפעול, ויפול אם לפני העצה, עת שמסכים על איזה תכלית מרוצה אצלו, למשל ללחום, נאמר שדבר דבר, ואח"ז מיעץ עצה על האמצעיים, ובכזה אמר (שופטים כ' ז') שימו לכם דבר ועצה הלום, ואם אחר העצה אם פוקד לעושי רצונו להוציא עצתו אל הפועל, ובכזה אמר (שם יט ל') עוצו ודברו. וכן פה על כונה זו :
עצו, איך לקיים הקשר אבל העצה הזאת תופר, וגם תדברו דבר והסכמה ולא יקום כי האל עמנו אשר יפר עצתכם:

וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֙יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃ (ישעיה מו ד)
מלבי"ם על ישעיהו מ״ו:ד׳:
ועד זקנה, יאמר אבל נשיאת ה' את בניו לה יתר שאת מנשיאת ההורים את ילדיהם, כי הם לא ישאו את בניהם רק עד אשר יגדלו אבל אח"כ ישוב הדבר בהפך, כי אחר שיגדלו הבנים ויזקנו ההורים, אז ישאו הבנים את אבותיהם להספיק להם כל צרכם, אבל אני עד זקנה אני הוא הנושא לא אתם, וגם עד שיבה שהוא יותר מזקנה אני אסבל אתכם ואתם לא תסבלו אותי, אני עשיתי אומר במליצתו הנה האלילים ינשאו מן עובדיהם יען שעובדיהם עשו אותם ולכן הם צריכים לישא אותם כי הם מעשה ידיהם, אבל אנכי הלא אני עשיתי אתכם לכן אני אשא מעשה ידי ואני אסבול כל צרכיהם ואמלט אותם מכל פגע, וא"כ:
מצודת דוד על ישעיהו מ״ו:ד׳:א׳
ועד זקנה. כמו שנשאתי אותם מעת צאתם מבטן כן אשא אותם עד הזקנה ועד ימי השיבה אסבול אותם על שכמי ר״ל כמו שהייתי בעזרתם מאז כן אהיה עד עולם:
אני עשיתי וכו׳. לא כהפסילים אשר האומנים עשאום ואף המה נושאים אותם וסובלים משאם ובבוא האויב לא יכלו למלט את עצמם כי אני עשיתי את ישראל ואני אשא אותם ואסבול משאם ר״ל אהיה בעזרתם ואמלטם מן האויב בבואו:

להורדת קובץ לקריאה

כמה צריך לישון בשביל נפש בריאה
ד"ר יחיאל הררי

ביטחון, ביטחון זו כנראה התנועה החשובה ביותר בנפש, שחשוב ביותר לעורר אותה העולם כולו. וכשאני אומר העולם הכוונה בספרות החסידות לכל מה שאנחנו נפגשים. המאורעות, התקשורת הנדסת תודעה, מה שאתם לא רוצים לערער.

להגיד לי תשמע, אתה לא יכול, אתה לא מסוגל. בשביל מה לך לעשות דברים רעים הולכים לקרות? הדברים לא יסתדרו… לערער לי דרגות מובנים שונים של ביטחון.   לערער לי את מנוחת הנפש שהיא התולדה של ביטחון

אומר בעל 'חובת הלבבות'. הבהירה ביותר של ביטחון זה מנוחת נפש.   כשאני מרגיש במקום שלי.

ביטחון, זה לא מנוחת נפש.   ביטחון התולדה החשובה ביותר – מנוחת נפש, (כך אנחנו יודעים שמישהו בעל ביטחון), שהוא מרגיש שהוא במקום הנכון, בזמן הנכון, עושה את מה שצריך לעשות.

ויותר מזה. הוא יצליח במה שהוא עושה. מה שהוא עושה, הסתדר בצורה הטובה ביותר

אופטימיות זה. על פי האדמו ר הזקן

וכשדיברנו על אופטימיות. אמרנו שאופטימיות, זה לא המחשבה שהכול הולך להסתדר כפי שאני רוצה.   זו לא אופטימיות, אופטימיות זה. על פי האדמו ר הזקן. זה התובנה שהמעשה האחד שלי, ישנה את המציאות לגמרי, ויטרוף את הקלפים מחדש, ויפתח לי את האפשרויות ויציג לי הזדמנויות.

זאת אומרת אופטימיות היא כל כך משתלמת.  היא כל כך היא גם תכונה נרכשת. כי אם היינו אומרים שאופטימיות היא רק תכונה שהיא מוטבעת בטבע האדם, אז אין לנו הרבה מה לעשות.

מאחר, והיא תכונה נרכשת והיא גם עומדת בלב החינוך – אופטימיות וביטחון הם תכונות כל כך חשובות, סופר חשובות בחינוך ובטחון.

כל כך קלות. אנחנו לוקחים לילדים את האופטימיות שלהם ואת הביטחון שלהם ואת האמונה שלהם בעצמם ובעולם.    לכן זה עומד ביסוד החינוך,  ביטחון ואופטימיות.    למי שיש ביטחון ואופטימיות זה אומר שהוא יוצא לעולם אחרת לגמרי, וזו תכונה נרכשת. תכונה נרכשת, הכוונה היא שאנחנו יכולים לעבוד עליה ולטפל בה ולעודד אותה אצלנו.

אמרנו ש מנוחת נפש היא תולדה של ביטחון.   מנוחת נפש זה שאני מרגיש במקום שלי.   מנוחת נפש לא אומרת שאני לא עושה. לא פעיל, להיפך – מנוחת נפש, אומרת שאני בהילוך חמישי,    ובפנים – אני יודע שאני למסלול הנכון שאני אעשה את הדברים כמו שצריך. שאני מתנהל בדרך שצריך. שאני הולך בכיוון שצריך. שאני אעשה את העבודה שצריך. שאני אעשה מה שצריך .   ולכן מנוחת נפש היא עדות לכך שאני גדל בתוך אי תנועה של ביטחון. מה אי תנועה של ביטחון – למי קשורה בהכרח? ביטחון – זה הידיעה שלי שאני על המסלול הנכון שלי, שאני עושה את מה שאני יכול להצליח.   בכל מה שאני רוצה להצליח, שאני יכול להשיג הישגים בכל מה שאני רוצה להשיג הישגים.

הרצון שלי – לא של אחרים עבורי

אלא מה. הדגש כאן חשוב להסביר, הוא על מה שאני רוצה. מה שאני רוצה, הכוונה לא מה שאחרים רוצים ממני. הכוונה, לא מה שהעולם דוחף אותי, הכוונה, המקום שבו אני מגלה את הרצון הפנימי האמיתי שלי, שם התגלה לי ביטחון.

צריך לתפוס את זה רגע בעדינות – רצון תמיד מבטא חסך. שאני אני רוצה משהו, זאת אומרת שהוא לא קיים עדיין בעולמי.  אם אין לי את אותו דבר אני רוצה אותו. אני חי כרגע תקופה מסוימת תקופה מרחב של זמן שחסר לי משהו אם אני חי בחסרון.

זה יכולה להיות תחושה נורא כי אני כל הזמן חסר לי. אין לי, אני לא במקום שלי, אני רוצה משהו אחר אז אני לא, אז אני לא במקום אז חסר לי.

והרי חלק נכבד מהעבודה הפנימית ולהגיד לך במקום שבו אתה נמצא – יש הכל. יש! אתה במקום הנכון,

סתירה בין רצון לביטחון?

זאת אומרת יש איזה סתירה מסוימת בין רצון לבין ביטחון, אלא אם זה הרצון שלך. זאת אומרת, זה הרצון הפנימי, זה הרצון האמיתי של האדם, ולא רצון חיצוני.    רצון חיצוני זה שאני רוצה דברים שהם לא באמת מה שאני רוצה. אני רוצה מה שדוחפים אותי אליו. אני לא רוצה להיות במקום הזה בכלל, אבל כולם דחפו אותי ועכשיו אני לא בטוח שאני במקום שלי, ואז זה לא ביטחון אמיתי.

רצון פנימי מעצם הנשמה

רצון פנימי זה רצון ששייך לעצם הנשמה. למקום שבו אני שייך, לכן, כשאני מגלה אני שייך לכאן, יש לי ביטחון במקום הזה. הדברים הולכים להסתדר כמו שצריך. גם תהיה לי מנוחת הנפש.

3 דרגות בביטחון

כדי להבין בצורה מעמיקה ביותר את מהות הביטחון. ולהבין אולי 3 דרגות בביטחון שהם גם 3 דרגות בעבודה. שלושה מסלולי עבודה כדי לפתח ביטחון.

ביטחון מתוך מגילת אסתר

אני רוצה שנצלול לתוך. מתוך מגילת אסתר אנחנו רגע לפני פורים, והדבר הכי טוב לעשות כדי להגיע לפני שמגיעים לפורים זה להתכונן לפורים ואני

בואו נבין דרגות בביטחון ומסלולי עבודה על ביטחון דרך מגילת אסתר.  המן מצליח להשיג את מה שהוא רצה הגזרה בידיים שלו לאחר שנחתמו אגרות המן אודות הגזירה על היהודים ניתנו בידי האמן. מהו דבר ראשון שהיו עושה? מה אתה הכי רוצה לעשות שאתה הצלחת להשיג משהו כדי להכניס למישהו אצבע בעין לראות אותו? מסתובב עם האצבע שלך בתוך העין שלו. אתה רוצה לראות את מי שנפל לך בידיים? דבר ראשון שעושה האמן יוצא החוצה עם כל בני חבורתו. מספר המדרש מדרש אסתר רבה שהמן יוצאים החוצה לפגוש את מרדכי.. רוצים לראות אותו עצוב. שבור, זה מה שהם רוצים לראות אותו. הם רואים את מרדכי רץ אחרי 3 תינוקות שבאו מבית הספר. זאת אומרת הם באים ל מרדכי המן ובני חבורתו אומרים לו זה עליכם גזירת שמד להרוג ולאבד להרוג ולאבד? כל אחד מבני עמך זה חכה שנה הבאה, זה הולך לקרות, כל הסיפור שלך נגמר. מרדכי, מה הוא עושה מול הפנים שלהם? דבר ראשון רואה 3 ילדים, 3 תינוקות. שבאו מבית הספר תינוקות, ילדים כמובן, רץ אחריהם אמן, ובני חבורתו אומר המדרש הולכים אחרי מרדכי לשמוע מה הוא שואל את הילדים, מה הוא מדבר איתם הגיע מרדכי על התינוקות, שואל אותם. פסוק לי פסוקך – תגידו לי מה למדתם היום בבית הספר?

הראשון אמר לו פסוק כזה:  אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.   (משלי ·ג· כה).  זה הדבר הראשון שהראשון אומר לו.   

השני אומר לו:   עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.  (ישעיהו ח י)

והשלישי עונה לו:  "ועַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט" (ישעיהו מו ד)

מה המשמעות של הפסוקים הללו?  

מרדכי שומע את הפסוקים הללו ומחייך, צוחק. שמחה גדולה.   אומר לו המן:  על מה אתה שמח כל כך? מה אמרו לך התינוקות שאתה שמח?

אמר לו מרדכי – על בשורות טובות שבישרוני. שלא יפחד. מה העצה הרעה שהמן רצה עלינו – אתה חלמת לגזור עלינו גזירה של שמד ואובדן. אני שמעתי את התינוקות – ובתינוקות. יש משהו שהייתה לי בצורה מאוד טובה ולכן אני שמח בכך,

המן מבקש לפגוע בתינוקות – בנק' ההתחדשות

אומר המן טוב, הבנתי אותך.    לכן הדבר הראשון שאני רוצה לעשות –   אני שולח ידי תחילה  בתינוקות.

זאת אומרת, תמיד זה עוד לפני שנבין את הפסוקים. תמיד צריך לזכור שהצד האחר, הצד שרוצה להפיל אותנו רוצה לפגוע. מה קודם כול, בתינוקות?   התינוקות  זה נקודת ההתחדשות והנקודה שבה אני רואה את הדברים אחרת, והנקודה שבה אני אופטימי.   העולם, הסביבה, הצד השלילי שלי, קשה להם עם האופטימיות שלי.   כולם רוצים להתנגח עם אופטימיות. למה? כי העולם בטבעו, מחפש את הפסימיות שלו, מה בטבע יש פסימיות של דברים לא הסתדרו?  שלא ילך לך. שלא תצליח. כאילו איזה נפילה טבעית למטה.    איזה חוסר ביטחון.

המן, דבר ראשון מה הוא רוצה – להשמיד את התינוקות, את מי שבא בצורה טובה, מי שאומר לו הדברים הולכים להסתדר כמו שצריך.  גם אצלנו. דבר ראשון, תשימו לב למה? מה הכוחות שמחלישים אותי? בלי איזה רעיון? איזה עצה, איזה משהו חיובי ושאומר לי הולך להיות פה אופטימיות וישר חונק את היוזמה הזאת. ואת החיוביות שבתוך החיים ואומר – עזוב לא ילך. התינוקות בונים רוגע ותקווה שלך להצלחה את האמון שלך.    בהצלחה עוד כשאתה קטן.

מרדכי עדיין שומע את זה, והוא ממשיך תיכף בסדרת מעשים שהם, לכאורה שונים. הוא שם שק ואפר ויוצא לכל מיני פעולות. כדי לשבש את הגזירה אבל בתוך תוכו יש לו שמחה גדולה.

בואו נראה רגע מה הם שלושת הפסוקים הללו.

שלוש הפסוקים הללו בעצם מבטאים שלוש דרגות בביטחון ולא רק שלוש 3 דרגות בביטחון. הם מבטאים גם 3 מסלולי עבודה כדי לעורר ביטחון.

הפסוק לדרגה ראשונה:

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.

אומר ככה – יש לפעמים זה שואה קרובה. עניין קרוב שמתרחש עלינו. משהו… גזירה שאדם עומד.

זה דרגה נמוכה בביטחון אדם (תכף נראה למה היא נמוכה).   אדם עומד לפני בשורה כלכלית לא טובה    לפני בשורה בריאותית לא טובה.    לפני ניתוח.  לפני משהו שנראה לו שהכול סוגר עליו.

ואז כמו שראשון יש פחד פתאום מגיע.  פתאום יש שואה, של אני רואה משהו שעומד להתרגש.

אל. אל תירא.    זאת אומרת דרגה ראשונה בביטחון שאני יודע. שאני עומד לפני חושך, לפני איזה קושי אני עומד לפני איזה אתגר. ולמרות זאת אני מפתח בתוכי, תנוחה תנועה, תנועה פנימית של ביטחון.

אני לא נותן לחושך הזה להשתלט עליי.   אני לא נותן לחוסר הביטחון להשתלט עליי וזה כל כך משמעותי. וחשוב.   כשמישהו. הולך לפני ניתוח, הדבר הכי משמעותי עבורו זה שהוא לא ייתן לפחדים שלו להשתלט עליו. הפחדים שמשהו עומד לקרות, כי הפחד יזין עוד יותר את הדברים השליליים

אני מזכיר לכם, מה זה ביטחון? ביטחון זה האמונה. כשאני מגלה את הרצון שלי, יש לי את כל הכוחות, כל האפשרויות אני אצליח לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.

אז דרגה ראשונה. שחררו, תפסיקו, תפסיקו לירות גם אם השתתפת רופאה, אנחנו נצא ממנה גם אם יש קושי נצא ממנו.

הפסוק לדרגה השנייה:

עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

מה זאת אומרת? הדרגה השנייה – אין צרה מוחשית. רוב הצרות אדם עושה לעצמו, וכל מיני מחשבות. שהוא זורק את עצמו לשם בכל מיני חרדות שהוא מכניס את עצמו לשם פחדים טבעיים, אבל הוא מעולה לעצמו.

הוא מחזיק את עצמו לסרטים אין סופיים, ואז הפחדים הללו משתלטים עליו והוא נותן להם מקום, הוא מייעץ עצה לעצמו, איש עצות בעולם.  מה  אם יהיה, מה אם יקרה, מה אם לא נצליח? מה, אם יבוא חורבן … די. חלאס.  עזוב אותך

דרגה שנייה של ביטחון זה שאין אין שואה לפנינו אין קושי, אבל אני עושה קשרים. החיים שלי טובים, הדברים נראים כמו שצריך, אבל אני מכניס פחד וחרדה. וחוסר ביטחון לתוך החיים שלי.


הדרגה השנייה אומרת כי עמנו אל. לשחרר את הפחדים הלא אמיתיים ברובם.   אני מתערב איתכם 90% מהפחדים שלנו – אין להם על מה להתבסס.

כאילו –  אתה יכול לפתח פחד על כל דבר, ולנמק לנו ברציונליזציה ולהסביר למה כדאי לפחד.

חבר שלי סיפר לי שהם ככה חבורה של אנשי הייטק מוצלחים וכל פעם שהם יוצאים החוצה לשיחה לשיחת צהריים בסעודה זה מתגלגל למקום של וואו. עכשיו חלש. עכשיו אין מקומות בשוק. עכשיו אין עבודות. עכשיו לא נרוויח, כמו כאילו שיוצרת תחושת חוסר בטחון.  אני בן לעצמאים. אני זוכר עצמאי כמו חקלאים. לא זוכר עונה אחת שאמרו, זו הייתה עונה טובה. תמיד לא. עכשיו זה הולך להיות רע וקשה.  ועכשיו דווקא ועכשיו. פיגועים תמיד יש איזה משהו. בפועל תמיד הייתה עלייה כלכלית והצלחה, אבל בחרדות שהכניס ולתוכנו שהם גם חודרים בתוך הבית, ישר מעבירים אותם לילדים.   ילדים, מרגישים את החרדות שההורים מביאים. חרדות של פחד מפני עוצו עיצה ותופר.  יש עצה, אומר. המלבי"ם מצא זה שאתה רק כאילו דברים שמגלים בראש דברו. דבר זה, יש הסכמה בו ניתן לחרדה הזאת מקום באמת.

בוא ניפגש ונחשוב על מה. לא פחדנו היום במקום זאת. קבוצת אנשים טובה ראויה שצריך להיות איתה היא כזאת שבמקום להכניס בי פחד וחרדה. מהי מכניסה בי אמונה? ובטחון שהולך להיות טוב ודווקא אם יש ירידה בשווקים זה ההזדמנות. מתי אתה רוצה להצליח? כשיש עליה והכל בעלייה שיש ירידה זה זמן למצוא הזדמנויות.  

זאת אומרת הדרגה הראשונה של ביטחון אני מחזיר אתכם לקונטקסט באים 3 ילדים, תינוקות באים למרדכי ואומרים לו תשמע.

הילד הראשון – פסוק ראשון. אל תירא מפחד, פתאום.  יש גזרה – היא תתבטל, אל תפחד מהגזירה.

בתנאי שתעשה מה שאתה צריך לעשות.   כי עיקר הביטחון, זה באמונה שלי שאני אעשה מה שאני צריך לעשות. שאני אפעל. שאני יעשה ואפתח פתח כחודו של מחט. שאני אעשה את הפעולה הקטנה שלי והפעולה הקטנה שלי תפתח לנו מקום לקרוניות שייכנסו בתוכו.

הילד השני אומר לו רגע יש דרגה יותר טובה, יותר גבורה בביטחון. זה לא רק שאנחנו נצא מהשואה הזאת, גם הגיע הזמן להפסיק לחולל הטראומות.  בסדר, רצו להשמיד אותנו.  עכשיו,  מה כל הזמן נחייה בפחדים?. כל הזמן נהיה נכניס לעצמנו חרדות שמא הולך לקרות משהו? לא, מה פתאום.   

הילד השלישי בא ואומר משהו אחר:  "ועד זקנה אני הוא ועד שבע אני אסבול. אני עשיתי, אני אסע, אני אסבול והמלט.      מה הכוונה? מה הפסוק הזה אומר – יש כמה פירושים, אבל בניגוד ל-נגיד לבעל חיים שמגדל את הילד שלו עד שהוא עומד על הרגליים שלו. אפילו אדם, ואז שולח אותו –  אני, אומר הקב"ה לבני ישראל – אני מגדל אותך. כל אחד ואחד. כל ימי חייך – אין לך רגע בלעדי, ועד שבע – זה אני. אין לך מה לסבול. אני סובל במקומך.   אני בראתי את העולם הזה. אני לא עוזב את העולם הזה.  ואני אסע את המסעות שלכם. אני איתך. אתה לא לבד.  אני בורא אותך אני מקיים אותך בכל רגע ורגע.

אז ככה הוא המלבי"ם על נשיאת השם' יתברך את בניו  – לא הייתה כמו  נשיאת הורים את ילדיהם.  כשהורה שנושאת ילד שלו. ועד שהם יגדלו… אחר כך הוא אמר לו לך להתפרנס. ואחר כך להיפך ואחרי זה – זה מתהפך שהבנים מגדלים את ההורים.

אומר הקדוש ברוך הוא. אני נושא אתכם לאורך כל הדרך. עד זקנה אני אסבול אתכם ואתם לא תסבלו אותי. אני סובלת את הקושי שלכם, את המרידות שלכם. אתם לא צריכים לסבול אותי. אני אעשה לכם רק טוב. והוא מוסיף, אני אסבול את הצרכים ואמלא אתכם, ואמלט, אותכם מכל פגע רע מכל. קושי ואתגר.  זאת אומרת הדרגה השלישית בביטחון היא דרגה, שאומרת שלא רק שאנחנו, אם יש צרה מוחשית ובהירה – לא להתפעל ממנה. לא ליירא, לא לפחד ממנו. והדרגה השנייה זה שלא לחולל לעצמי סרטים בראש של מה יהיה ואיך יהיה ואיך הדברים הולכים להסתדר. ומה מה הולכים לעשות? הדרגה השלישית מגלה לנו משהו יותר עמוק.

הוא מגלה לנו שגם כשהעולם נראה לי טבעי לחלוטין, והדברים. הדברים קורים בצורה טבעית, גם אז שום דבר הוא לא באמת טבעי.    זאת אומרת, בכל רגע נתון – אני בתוך גם שטוב לי, ואני מרגיש שהכל הולך כמו שצריך, גם אז אני לא יכול להיות מלא בעצמי

גם מעט אני צריך לפתח את נקודת הביטחון, כי דווקא כשהכל טוב –  נקודת הביטחון אומרת – תסתכל אתה בתוך כמו רחם של הבורא. אתה בתוך מקום שבו אתה צריך להכניס אותו לתת לו חצי מהשקל,  שחלק מזה זה המעשים –  שלך.  אבל מקום לו, כדי שלא תהיה מלא מדי בעצמך.   שלא תהיה עסוק מדי בעצמך. זאת אומרת שגם בעולם הטבעי שאדם אין לו ממה לחשוש ואין לו סרטים – גם שם הוא צריך לפתח ביטחון ומנוחת נפש.  שהוא במקום הנכון בשביל להתפתח ושהוא במסלול הנכון.

זאת אומרת התינוק, השלישי בא למרדכי ואומר גם כשתצאו מכל הסיפור הזה אין טראומות. גם אז, הדרגה הגבוהה ביותר של ביטחון. זה שכל מה שעושה הבורא, הוא עושה לטובתך.  אתה קשור אליו בצורה בלתי מותנית ובצורה אין סופית, ולכן אין לך מה להתפעל. לא מדרגות של אושר לו מדרגות של עוני.   יש לך נקודת חיבור שאומרת לך – במקום שבו אתה נמצא. זה המקום הנכון ביותר.

אוקיי, בוא נסכם רגע ונבין את הסוגייה. ונבין את המסלולי העבודה על ביטחון.   יש סוגיה אחת, אמרנו – מרדכי פוגש שלושה ילדים, אומרים לו שלושה פסוקים. כל אחד מהפסוקים מבטא דרגה אחרת של ביטחון.

  • דרגה אחת של בעיה מוחשית.
  • דרגה שנייה של אין בעיה, אבל הכל בראש שלי
  • דרגה שלישית שאין גם בראש שלי. 

דרגה שלישית שאין גם בראש שלי  – זה סכנה גדולה, כי אז אני יכול להית מלא בעצמי ואז אין לי ביטחון בשום דבר. רק בעצמי.    ביטחון בעצמי זה ביטחון בישות שלי, וזה הדבר הכי נזיל שבשנייה יכול להתרסק.   גם בדרגה השלישית, דרגה של ביטחון הכי גבוהה, כי כשטוב לאדם שם הוא מתחבר בדרגה הכי גבוהה ורואה מציאות אחרת.

איך מפתחים ביטחון

הדרגה השלישית תהיה מובנת יותר ע"י מענה לשאלה – איך מפתחים ביטחון?    

זאת אומרת מסלולי העבודה על ביטחון שבאים לידי ביטוי בתוך שלושת הפסוקים הללו.  מה הכוונה? בכל זאת כשמרדכי יוצא. אחרי שהוא שמח, מה הוא עושה? שם שק ואפר ובכי גדול.  מה המטרה שלו? המטרה שלו כשהוא לובש שק ואפר זה לעורר את כל מי שרואה אותו.

מרדכי רוצה לאחד את כל בני ישראל, לעורר בהם תנועה של חיבור. תנועה של ביטחון, ביטחון זה לא שהכול יהיה בסדר, אמרנו. בטחון  זה שיש לי בפעולה שאני צריך לעשות.  מה הפעולה שכרגע מרדכי מעורר אותם?   פעולה של חיבור.  מה הייתה הסיבה לשמד ולגזרה –  שהם נהנו מסעודתו של אותו רשע.   מסעדת אחשוורוש. מה זאת אומרת, נהנו?  …הם אמרו לעצמם: יש בורא. יש עולם. אני כרגע נתון לעולם ששולט בי, וכשהעולם שולט בי אני שם את הבורא בחוץ.  

זה לא ביטחון, זה ביטחון בעולם, בזה שיש לי כרגע כסף או שהזמינו אותי לסעודה חשובה, אבל זה לא דרגת של אני לא מותנה בשום דבר.  שיש לי ביטחון בעצם הקיום שלי.

ביטחון בעצם הקיום

ביטחון בדרגה הגבוהה ביותר שלו, זה בטחון בעצם הקיום. בואו נבין רגע את דרגות הביטחון. מרדכי לעורר בבני ישראל ולפי זה נבין את דרגות העבודה. הדרגות? העבודה שיש שצריך לעשות בתוך העולם, הביטחון ומתוכם נשיג גם את דרגות הביטחון שצריך להעניק לילדים בחינוך הדרגה הראשונה.

שיחה של הרבי מלובביץ, פורים תשכ"ו. 1966.

להזכיר – המקורות עולים לאתר התבוננות.   אנחנו נשענים, לומדים – שיחה של הרבי מלובביץ, ששווה ללמוד אותה במלואה. משנת תשכ'ו 1966.  פורים תשכ"ו

הדרגה הראשונה – "אל תירא מפחד פתאום".

הדרגה הראשונה של אל תירא מפחד פתאום.   אל תירא! הדרך להתמודד עם קושי – נגיד, ניתוח שמחכה לי מעבר לדלת. הדרך להתמודד היא לעבוד על מידת היראה הלא מתוקנת.   

אל תירא מפחד פתאום.  מידת היראה  זה המקור החיובי של היראה.   זה הרצון שלי לכבד להעריך.   לא להשתלט. לא לחשוב שהכול ממני, ללמוד ולתת מקום למישהו אחר.

מידה סופר חשובה, כי בלעדיה אדם תקוע בתוך עצמו. הוא אדם טוב, הוא נותן לעולם. אבל כל העולם הכל זה הוא..זאת אומרת מידת הייראה, במידה שהיא מתוקנת, היא מאפשרת לי להכיר אנשים אחרים, להעריך אותם, לכבד אותם.    כשהיא לא מתוקנת.    היא מתפתחת לפחד וחרדות. מה יהיה? מה יקרה? השארתי 'ריק' ועכשיו נכנס כל הכל פחד לגבי מה יקרה איתי.

העבודה – לא לתת לפחד להשתלט

ולכן העבודה – אני רואה קטסטרופה….מה העבודה של מי שמחכה לו?  – ניתוח קשה?     לא לתת לפחד להשתלט בתוכו.

איך?  סדרה של דרכים: לא לחשוב על זה. לעבוד על עצמו עבודה פנימית – להכניס לעצמו לראש במקום מה יקרה דברים שליליים, לא לחשוב על מחשבות שליליות.

זאת אומרת, העבודה, על מידת היראה זה לפתח אותה בצורה מתוקנת. ולא בצורה לא מתוקנת.

'הפחד מפני מקטסטרופה' – מפרק

זה השלב הראשון של עבודה מול קטסטרופה שמחכה לי, כי אחרת הקטסטרופה או 'הפחד מפני הקטסטרופה' תפרק אותי.

אמרנו פעם כשמישהו מגלים לו איזה בעיה בריאותית, וזה עדיין בספק.  איזה גידול, איזה משהו קטן. הפחד שמא זה התפתח, יגרום לו יותר נזקים מאשר מה שכבר יש לו. 

הפחד, החרדה, הסטרס מובילים לנזקים בריאותיים ונפשיים אדירים הרבה יותר גדולים מהעניין עצמו.  בגלל הקשר בין הנפש לגוף.  

לכן העבודה הראשונה זה לא לירא. והעבודה הזאת היא עבודה. שהיא מה שהתינוק הראשון אומר אותה: הוא אומר לו מה למדתי היום, שזה תחילת החינוך. זה כאילו תנועה בסיסית בנפש של התינוק – אני לא נותן מקום לפחד לא מתוקן.

זו תנועה בנפש שכאילו מוטבעת בי – שאני מתעקש עליה אני מתעקש לא לחשוב מחשבות שליליות.   וזה, תראו בית שמתעקש על מחשבות שליליות. אתה רואה את הילד מסתובב בחוסר ביטחון.

…ראיתי השבוע ילד, כשחזרתי מריצה. והוא ביקש ממני להעביר אותו את הכביש. ואז ראיתי אותו עומד לפני הכביש וכל כולו בפחד ורעדה. עכשיו בכביש- הייתה איזה מכונית רחוקה. אמרתי לו, בוא עוברים. בשמחה, אני יעזור לך.  הוא לא הכיר אותי, אבל ביקש ממני עזרה.   והוא עדיין "לא, יש מכונית", אבל אמרתי אל תדאג. המכונית ייקח לה יומיים עד שתעבור… היה לו  מאוד קשה. ראיתי את הסטרס הנפשי שלו.  מאיפה זה בא מההורה שלו? מלמד אותו על פי שכל?    הרבה הורים אומרים אני אחדיר בו פחד מהכביש, באופן של הרגל, אפילו שייטבע בו בגוף – הפחד מהכביש.

שהילד יבין ויבחר

אנחנו רוצים שהילד יבחר. שהילד יבין. שאפשר להטמיע בו דברים גם בלי להפחיד אותו, ולהלחיץ אותו. להפך, הפחד והלחץ לא תורמים.   הם עושים אותו הרבה יותר מפוחד.   

שהילד ידע שמאמינים בו

זה כאילו אני לא מאמין בו. הם  עושים אותו הרבה יותר מכווץ. פחד ו-לחץ נשארים לאורך זמן!  מה יהיה עם הבת שלי? מה עם הילד שלי? הילד הולך בעולם כולו מפוחד, מה יהיה? וכשאתה מפוחד, ממילא אתה מזמין אליך דברים מפחידים, למה?   כי אתה מתהלך ככה מכווץ.  במקום ללכת בביטחון ולהרחיק כל מיני דברים שעשויים לקרות.  אנחנו נהפוך את זה להרגל.

לגדל ילד לא מפוחד

זה לא אומר להיות ילד אטום. זה לא אומר לגדל ילדים אטומים שלא רואים ימינה ושמאלה. זה לא ילד שלא מבין. אבל ילד שלא מפוחד! לא הבהלה והחרדה מובילים אותו.     ובקלות נושא כמו פרנסה – מכניסים הביתה: מה יהיה עם הפרנסה? ואיך הדברים יסתדרו?  ומה יקרה..? אני זוכר את הריאיון עם יצחק תשובה, אחד מעשירי עולם, שאמר שהוא גר בבית  שלא הייתה בו פרנסה. בבית מאוד עני הוא גדל.   אבל הוא אף פעם לא הרגיש סטרס. מתח כלכלי.   אף פעם זה לא נכנס הביתה. זה אף פעם לא היה חלק מהחיים המשותפים בבית. ולכן זה יצר בו ביטחון נפשי שהוא יוצא לעולם והוא לא מפחד מקטסטרופה והוא לא נבהל מדברים שקורים.

השלב הראשון בחינוך – ביטחון, לא מהשכל.

השלב הראשון בחינוך – הוא לצקת את הביטחון – לא כדבר שכלי. בלי ה-למה?    אל תתחיל איתי עם שאלת ה-למה. אל תתחיל איתי עם שאלות?

כאילו יש איזה משהו שאתה מקבל "ככזה ראה וקדש". לזה אני מתחבר. אני לא מתחיל לחשוב מחשבות על מה יהיה, אם יש ניתוח, עוד מעט.  בלי  מחשבות מה אם…

אם אני אחשוב מחשבות מה יהיה אם… ברור שייכנס פחד! יתכנסו פחדים … מה אפשר לעשות עם הפחדים?   אתה רוצה להישאר עם פחדים?  הם ייקשו את הניתוח פי כמה וכמה.  לעומת ביטחון שיעזור לעבור את הניתוח בצורה בריאה ונכונה יותר. וזה נכון לגבי כל דבר.

אז דרגה ראשונה: לא לתת לפחד להתפשט.

לעבוד על הייראה וזה חינוך מגיל אפס.   זה כאילו הזנה שהיא הזנה דרך הטבור. הזנה שהיא לא דרך שכל והבנה.    בית בלי פחדים!  ורואים מרחוק ילד שבא מבית שהיה בו יציבות נפשית.  שההורים לא הביאו את כל החרדות הטבעיות בתוך הבית, לא הכניסו אותם.    לא מילאו את הילד בפחדים.   לעומת בית שכל הבית סביב הפחדים והחרדות של ההורים.   מה יהיה? וקרה חלילה לילד משהו, ואוי ואבוי…  ואתה רואה את הילד כל כולו הולך מפוחד מהעולם ומעצמו.

דרגה שנייה, מסלול שני –  עבודה שכלית

דרגה שנייה, מסלול שני של  עבודה שכלית. והיא סופר חשובה בחינוך ובכל תחום אחר.  מה העבודה הזאת? למה "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל".

עמנו נמצא האל, הבורא איתנו.  מה זאת אומרת עמנו הבורא?  יש פה הבנה שכלית של איך העולם פועל

עולם בלי בורא = הרשעים גוברים.

כשמוציאים את הבורא מתוך העולם, זה עולם חסר סדר.   עולם שהרשעים בו גוברים.  עולם של בלגן ושל – כל דבר אדם לאדם זאב.

כשמחזירים את הבורא לתוך העולם זה עולם אחר לגמרי.   עולם שיש בו סדר ויש בו טעם ויש בו משמעות.

העולם,  באופן טבעי – לא נגדי.

ההבנה שהעולם לא נגדי באופיו. בטבע שלו.  כל מה שהילד חושב זה יסוד מאוד משמעותי בחינוך שהובא ב-"אמנות ההגבהה".  ההבנה שהעולם לא נגדי. זאת אומרת, אין שם עולם בחוץ ואנשים בחוץ שכל מה שמחפשים להרע לי. ולהיות נגדי. 

רואים את זה בפוליטיקה היטב, שזו התפיסה שכל מלחמת כל בכל. וכולם נגדי, והם רוצים. רק להרע לי.  רואים את זה כשזוג מתגרש. זה יוצר טראומות, פחדים, חרדות. זה יוצר שריטות בנפש אצל שני הצדדים.     לעומת זאת, מחשבות של העולם לא נגדי. אני יודע שיש לו עניינים ויש לו קשרים והוא מתמודד.    אוקיי, אולי ננסה לעזור לו? אולי ננסה להבין אותו?   אולי אני לא אצליח להבין אותו, אבל הוא לא עושה את זה נגדי.   הוא  בעצמו יש התמודדויות, לו בעצמו יש קשיים,

הדרגה השנייה – שכלית- להבין מבנה העולם

אז הדרגה השנייה אומרת, כשאני עובד שכלית על להבין  את המבנה הפנימי של העולם. שזה מבנה של עולם שהבורא בורא במיוחד עבורך כדי שתהיה  הזדמנות לגלות כוחות ולהתקדם, להתפתח.    וכשאני לומד יותר על קשר בין בורא לבריאה, אני לומד יותר על הדרגה הזאת – שכשילד מלמדים אותו שהוא יוצא החוצה והמורה לא נגדו והילדים האחרים לא נגדו וכולם לא נגדו…. או אז הוא משתחרר והוא מרגיש שהעולם הוא גן עבורו ולא עולם של מתח וחרדה ולחץ.    ולהיפך – הילד כל הזמן הולך עם העין בין הכוונות וייקחו לו מפה כסף. ידפקו אותו מפה.

הדרגה השלישית – להתחבר פנימה.

הדרגה השלישית היא הדרגה הגבוהה ביותר:  ועַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט"

דרגה של דברים טבעיים שבתוך העולם הטבעי צריך לעורר ביטחון בתוך החיים השגרתיים? מה הכוונה?

אחד הדברים הכי חשובים בנפש זה להתחבר פנימה ולא רק החוצה. אדם חיצוני זה אדם שנשלט על ידי מה שהעולם רוצה. העולם החיצוני. מה זה אדם פנימי שחובר לעצמיות שלו שמחובר לרצון הפנימי שלו?    מה הכוונה?     על מה מדובר?    

מה היא פנימיות?

פנימיות וכשאני מצליח להסתכל פנימה ולהתחבר למי שאני באמת. מי אני באמת.

מסביר אדמו"ר הזקן בתניא מי אני?   אני חלק מהאין סוף חלק מהבורא.

מה זה להיות פנימי?   זה לדעת שאני 'אין' באמת!  מה זאת אומרת אני באמת אין. אני באמת לא תופס מקום בעולם. אני חלק ממשהו הרבה יותר גדול.
אני חלק מהאינסופי, שכרגע שלח אותי לתוך עולם מוגבל וסופי, כדי לעשות כמה פעולות. כדי לפעול, ליצור, לגלות כוחות. בעצם שלי – אני חלק מהאין סוף.  

פנימי – ללא גאווה.

להיות פנימי בעצם, אומר. שאין לי גאווה.  לא בגלל שאני עובד על עצמי בגלל שאני באמת 'אין'. אני באמת חלק מאחד גדול.   מה זאת אומרת שאני אחד? מה הדבר הגדול הבא? אין באמת עולם שמאיים עליי.  כל העולם זו בריאה של הבורא, שאני חלק ממנה.   זאת אומרת בדרגה הגבוהה ביותר של ביטחון האדם, לא רק שהוא לא עושה מעצמו עניין. הוא יודע שהעולם לא תופס אצלו מקום.

העולם לטובתי, בטבע שלו.

נקודה עדינה נתפוס אותה בעדינות – שהעולם לא מאיים עליו.   הוא לא רק לא מאיים עליו.   הוא לטובתו והעולם פועל בכל הדרכים שלו כי הוא חלק ממנו לעזור לו להתפתח ולעשות ולצמוח בתוך הטבע.  לא שוברים את גבולות הטבע. בתוך הטבע אני יודע שאם קיבלתי דוח, (קיבלתי דוח עכשיו על נסיעה. בנתיב תחבורה ציבורית בירושלים). אני יכול להגיד אוייי ולהשים את זה בצד. אני יכול להגיד רגע, יש פה איזה משהו שיכול לעזור לי.  זה לא שמישהו היה נגדי ועשה לי דווקא. יש כאן משהו שיכול לעזור לי להתפתח. יכול לעזור לי ללמוד יותר על מה להיות ערני.  להבין יותר, לחסוך מיני תאונה, סדרה של דברים… לא משנה כרגע מה.

משנה כרגע איך אני חושב על הדברים ואיך אני רואה אותם, ואז איך אני מגלה בתוכי מנוחת נפש.

שק ועפר כמעשה המשנה זווית ראיה.

ואז באים שלושת התינוקות ואומרים למרדכי – למה עכשיו הולכים ללבוש לבוש שק ואפר?  כי הביטחון ביטחון – לא יקרה שום דבר. אבל צריך לעשות איזה מעשה. לשנות זווית ראייה.  ללמוד משהו על עצמנו, להיות מוכנים לשנות רגע את התחושה של כולם נגדי ואני במלחמה עם כולם.

יש לכך דרגות:

עבודה על העולם הרגשי שלי – על היראה.

עבודה על השכל של איך שאני רואה את העולם.

על ההבנה שלי, את מבנה העולם ואת הקשר של הבורא עם העולם.

ועבודה על החיבור הפנימי לעצמי.  וההבנה העמוקה יותר שהתחברות לפנימיות שלי. שבעצם,  אדם פנימי, זה אדם שלא עושה מעצמו עניין.

מה זה להיות פנימי?

זה לא מי אני.

פנימי זה 'אין אני'.

זה הדרגה הכי גבוהה של פנימי.

עוד בקטגוריה זו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן