איך לעזור לאנשים סביבי לגלות את הכוחות שלהם
לעתים אנחנו מקטינים במקום להגביה, מחלישים במקום לחזק.
המשימה של האדם היא לא רק לגלות את הכוחות שלו עצמו אלא גם של הסובבים אותו.
איך עושים זאת? עצה סופר חשובה של הרבי הרש"ב.
מקורות
- הרש"ב, המשך תער"ב, שבת פרשת אמור העת"ר
ויובן זה עד"מ באדם בקריאת שמות דכחות הפרטי' וכמו בש' חכם או בש' חסדן שזה מביא ומגלה את הכח מההעלם אל הגילוי, והיינו שממשיך גילוי משרש ומקור הנעלם והעצמי של הכח ההוא, וכידוע בענין השבחים כשמשבחים אותו בש' חכם ה"ז מעורר כח חכמתו הנעלמה שגם אם משכיל השכלות בכח מקור שכלו הנה כאשר משבחים אותו שהוא חכם גדול מתגלים אצלו עי"ז שכלי' שהן באופן אחר מהשכלי' הקודמים והיינו שבאים מכח החכ' הנעלמה כו', ולכן אנו רואין שגם כאשר לא נמצא גילוי אור שכל במוחו, וגם אינו מוכן להשכיל דהיינו שאין הכנה כלל בנפשו להשכיל ולהתחכם כו' מתחדש בו שכלי' חדשים מכח חכמתו ההיולי העצמי עי"ז שקוראין אותו בש' חכם שמשבחים אותו בזה, וכן בקריאת ש' חסדן מעוררים כח החסד שבו, שגם שלא יש שום התעוררות חסד כלל בלבו ואינו רוצה כלל להתחסד, הנה ע"י שמשבחים אותו במדת החסד מתעורר כח החסד ההיולי העצמי להתחסד ביותר כמו מצד תוקף העצמות כו', וז"ע השבחים שהיו תלמידי הרשב"י משבחים אותו בכמה שבחים שזהו בכדי לעורר הכחות הנעלמים כו'
וכמ"ש במ"א. ונמצא שקודם שקראוהו חכם לא הי' בו גילוי החכ' כלל וגם לא הי' יודע בעצמו מחכמתו, שהרי זהו בהאופן שאינו מוכן כלל להשכיל, ואז אין בו שום גילוי וידיעה מחכמתו כלל דבשעת שיש הכנה בנפשו להשכיל ולהתחכם, הנה להיותו חכם בעצם הרי בשעה שעוסק במושכלות ומוכן להשכיל יש בו ידיעה מחכמתו גם טרם שבאה ההשכלה בגילוי כו', אבל כאשר אינו מוכן כלל להתחכם אז אין בו ידיעה מחכמתו, וכידוע דהכח ההיולי העצמי אינו בבחי' הרגש כלל שאינו נודע גם מציאותו כו' (ומ"מ ענין ידיעת עצמו יש בו גם כשאינו מוכן להשכיל, והוא שיודע בעצמו שביכולתו להשכיל ולהתחכם כו', וכנודע דענין ידיעת עצמו הוא מהכחות הנעלמים דוקא שיודע כח הנעלם שלו שכחו הוא בדבר הזה כו', וזהו הסבה מה שמתעורר ע"י השבחים כמו בש' חכם מפני שיודע בעצמו כחו ויכולתו העצמי בכח הזה ואלו לא הי' גם בידיעת עצמו שבכחו להתחכם לא הי' התגלות גם ע"י השבחים רק מפני שבידיעת עצמו יודע את כחו כו', אך א"ז ידיעה מחכמתו רק מה שיודע עצם כחו שביכולתו להתחכם כו', דהנה ידיעה מחכמתו
א"ז רק מה שיודע שישכיל ויתחכם כ"א הוא ידיעת השכלת הדבר טרם שמשכיל אותו כו', והוא כי להיותו חכם בעצם והוא מוכן להשכיל ידוע ומורגש אצלו בבחי' העלם ובבחי' מקיף השכלת הדבר עוד טרם שמשכיל כו', וענין ידיעת עצמו הרי א"ז ידיעת השכלה כלל כ"א מה שיודע שביכולתו להשכיל ולהתחכם כו', שזהו רק ידיעה כללי' בלבד כו', וה"ז בדוגמא כמו השם שנמצא בהעלם בהחיות שלהחיות שעי"ז הוא נפנה לקוראין אותו בשמו כו'), וע"י קריאת השם חכם נתגלה בו חכ' מכח חכמתו הנעלמה שזהו בבחי' התחדשות וכאלו עתה נעשה חכם בקריאה והתעוררות זו כו' (והשכלי' באמת הן התחדשות כי השכלי'
הבאים מכח החכ' ההיולי העצמי המה באמת באופן אחר לגמרי מהשכליים שממקור השכל הנק' כח המשכיל והוא בחי' אור חדש כו' כנודע).
וכמו"כ יובן למע' בענין קריאת שמות והשבחים למע' הוא שע"י קריאת ש' חכם עד"מ נעשה בחי' החכ' בכח הנעלם שבה כו', דהנה למטה בנפש האדם הרי עכ"פ נמצא בו כח החכ' הנעלמה גם קודם שקוראין אותו בש' חכם, רק שאינו בבחי' גילוי כלל ולא בבחי' מקור לגילוי עד שההתגלות הוא התחדשות כו' כנ"ל, אך זהו רק בההתגלות לבד, אמנם למע' כ"ה בעצם הכח דקודם הקריאה אינו נמצא כלל בחי' החכ' בהעלם ונעשה ע"י הקריאה כו', וז"ע אין מציאות לגנוזות, דהיינו שהע"ס הגנוזות אינם בבחי' מציאות כלל, וע"י הקריאה הוא שנעשה, שע"י שקוראין אותו בש' חכם נעשה בחי' החכמה בבחי' כח נעלם, וע"י קריאת ש' חסיד נעשה בחי' חסד בבחי' כח נעלם כו', באופן שקודם הקריאה הוא פשוט בתכלית שגם בהעלם לא ימצא מציאות מקור אורות הנאצלים ונעשה רק ע"י הקריאה והעלאת מ"ן, וכמו שהגילוי מן ההעלם נעשה ע"י העלאת מ"ן (שזהו כן גם בכחות האדם כנ"ל) כמו"כ גם ההעלם נעשה באותו פעם מן עצמות הפשוט כו', וזהו שהע"ס הגנוזות אינם במציאות כלל מצ"ע ונעשים רק ע"י הקריאה והעלאת מ"ן
כו'. והנה הע"ס הגנוזות הם שמות פרטי' ונתהוו מכללות ענין שמו כו', וכמארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' ש' כללי שלמע' משמות פרטי' כו', וי"ל שזהו מה שבאוא"ס ב"ה יש מקום שכאשר יקראוהו בש' חכם וחסיד יהי' התהוות הגנוזות כו' (וכמו עד"מ באדם למטה שע"י ידיעת עצמו מתעורר ע"י הקריאה ושבח כנ"ל, כמו"כ למע' ע"י בחי' שמו הגדול מתהווים הע"ס הגנוזות כו'), וי"ל שזהו החקיקה באוא"ס שיהי' תופס מקום ההעלאת מ"ן, דהנה מה שההעלאת מ"ן מעורר זהו מפני הפשיטות כו', וכמשנת"ל (ד"ה אח"מ) במשל המים דמפני שהן חומר זך וצלול ע"כ נראה בהם פנים המסתכלים בהם כו', דכמו"כ הוא באוא"ס דמצד הפשיטות ע"כ ההעלאת מ"ן מעורר כו', אבל מצד הפשיטות דאוא"ס הרי אין שום דבר תופס מקום כלל כו', וע"ז הוא החקיקה באוא"ס שההעלאת מ"ן יהי' בבחי' תפיסת מקום שימשיכו בחי' השמות הנ"ל (היינו שיתהוו הע"ס בהעלם ע"י הקריאה כו'), וכן באוא"ס שלפה"צ שנת"ל שם דקודם ההתעוררות ותחלת התגלות הרצון וקודם ההמלכה הי' הרצון בהעלם והוא בחי' חפץ חסד ושם קדום
הנמלך כו', י"ל דענין קדימת הנמלך זהו ההשרשה בעצמותו שיהי' תופס מקום העלאת מ"ן כו'.
