איך להתרומם ממקומות נמוכים – עצת דוד המלך

מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, נאמר בתהלים. פרוש מעניין הוא שרק דרגת אביון בנפש תעזור לי להיחלץ מ"אשפה", ממקום, נמוך, לא יעיל ואף מזיק שאני נמצא בו.

מקורות

• תהלים קיג ז

מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, נאמר בתהלים, והכוונה היא שרק דרגת אביון בנפש תעזור לי להיחלץ מ"אשפה", ממקום, נמוך, לא יעיל ואף מזיק שאני נמצא בו.

• מלבי"ם באור המילות על תהילים קי״ג:ז׳

דל, אביון.  אביון גרוע מדל שאין לו מאומה, וירים מוסיף על מקים :

• מראה יחזקאל על התורה, הגדה של פסח קע״ט

מקימי מעפר דל כו' (תהלים קיג ז), מ"ש ירים לשון עתיד, נ"ל דידוע שאביון גרוע מדל כי הוא תאב לכל דבר, גם אשפה גרוע מעפר ולכך אמר כאן דרך ק"ו, אחרי שמצינו שהקב"ה מקים את הדל מעפר א"כ כל שכן וקל וחומר שירים את האביון מאשפה.

אשפה היא החלק המזוהם באפר.

מקום זריקת הזבל

• תורת מנחם, מח- שנת תשכ"ז – חלק ראשון, ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז, 377

שגבי דל נאמר רק מקימי מעפר, ולא מאשפות, כפי שנאמר באביון, דאף שגם עפר הוא מדריגה תחתונה, הרי אשפות היא מדריגה תחתונה עוד יותר. ובענין זה היא עיקר מעלת הצדקה, שתהי' ההמשכה לאביון שהוא למטה מטה ביותר, כדי לפעול מאשפות ירים אביון.

וענינו בספירות, שדל הוא בחי' היסוד (כמבואר בהדרושים19 עה"פ20 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט),

ואביון הוא בחי' המלכות דלית לה מגרמה כלום. והכוונה היא שתהי' ההמשכה עד למטה מטה ביותר, בבחי' המלכות, שתתעלה בתכלית העילוי.

• תניא, פרק מו

אם מלך גדול ורב מראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט ונבזה ושפל אנשים ומנוול המוטל באשפה ויורד אליו ממקו' כבודו עם כל שריו יחדיו ומקימו ומרימו מאשפתו ומכניסו להיכלו היכל המלך חדר לפנים מחדר מקום שאין כל עבד ושר נכנס לשם ומתייחד עמו שם ביחוד וקירוב אמיתי וחיבוק ונישוק ואתדבקות רוחא ברוחא בכל לב ונפש

עאכ"ו שתתעורר ממילא האהבה כפולה ומכופלת בלב ההדיוט ושפל אנשים הזה אל נפש המלך בהתקשרות הנפש ממש מלב ונפש מעומקא דלבא לאין קץ. ואף אם לבו כלב האבן המס ימס והיה למים ותשתפך נפשו כמים בכלות הנפש ממש לאהבת המלך:

• אדמו"ר האמצעי, פירוש המילות, ואברכה שמך, קי, ג

וכמו משל התינוק קטן מצד שפלותו וקטנות דעתו יפול לבו ודעתו ולא יוכל לדבר ולהשכיל דבר כלל אך כאשר הגדול מראה אליו פנים שוחקות וקירוב גדול בזה מתרומם לבו ודעתו קצת כי מתחזק מזה אזי יכול להכין לבו ודעתו ויקבל הכל אבל הגדול בדעת שאינו בשפלות עצמו אין צריך לחיזוק הגדול ממנו ולא יתרומם ויתחזק על ידי זה כלל כי יש בו חיזוק מכח עצמו כו'. ולפי"ז המשל החיזוק של התינוק מקירוב פנים שוחקות של הגדול הימנו [מאיש] גדול וחשוב ביותר דוקא שעל ידי זה דוקא מתרומם ומתחזק ביותר ולא ממי שאינו גדול כ"כ וכל מי שהוא בשפלות יותר כעני ונבזה צריך חיזוק מאיש רב ונכבד ביותר להרימו ולחזקו מעוצם שפלותו וכו' שלא יפול לעולם וכך יובן למעלה בבחי' המל' שנק' דל (ושכיבת לעפרא כמ"ש מקימי מעפר דל מאשפות ירים כו' כנ"ל) והוא להיותה בבחי' הקטנות במדריגה (דנשים דעתן קלות בקטנות המוחין ונק' אנפי זוטרי) צריכה חיזוק ורוממות הארת פניה מאור הגבוה ועליון ביותר