פסיכולוגיה בפרשה

לעבור מחיים של מתח וחוסר איזון לחיים של מימוש ושמחה • פסיכולוגיה בפרשה, קורח

מה הבדל בין חיים שבהם שולט המתח, חוסר הנחת ותחושת חוסר המימוש לבין חיים של מימוש ושמחה, ואיך עוברים מסוג החיים הראשון לשני? המחלוקת של קורח ועדתו מלמדת אותנו על כך.

מקורות

  • במדבר טז, א

וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃

וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃

וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם ה' וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל ה'׃

וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃

וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כָּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע ה' אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃

  • מדרש תנחומא, קרח ב׳:א׳

וַיִּקַח קֹרַח. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת (במדבר טו, לח). קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמֹשֶׁה, אַתָּה אוֹמֵר, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת וְגוֹ' (שם).

טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, מַה הִיא שֶׁיְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, חַיֶּבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח, טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, וְאַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטֵר אוֹתָהּ.

בַּיִת מָלֵא סְפָרִים, מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה. אָמַר לוֹ: חַיֶּבֶת בִּמְזוּזָה. אָמַר לוֹ: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מָאתַיִם שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, כֻּלָּן אֵין פּוֹטְרוֹת אֶת הַבַּיִת, וּשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטְרוֹת אֶת הַבַּיִת.

אָמַר לוֹ: דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיִּקַּח קֹרַח. וַיִּקַּח קֹרַח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא לְשׁוֹן פְּלִיגָה, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ,

  • הרש"ב, המשך תרס"ו, ש"פ קורח א דר"ח תמוז, התרס"ו
  • וראו הרש"ב, ספר המאמרים עת"ר, מהו ענין המחלוקת, עמ' רנח

מהו ענין בית מלא ספרים אם חייבת במזוזה

ומה שייכות בית מלא ספרים לטלית

ומה שייכות לזה שהוא חולק על כהונה

ולמה כתוב:  וידע בוקר – למה בוקר, למה לא מחר

צריך להבין:

וביאור הענין הוא דהנה ידוע שבחינת מקיף ופנימי הוא עניין סובב וממלא.

וההפרש ביניהם הוא בג' דברים

  • שבחינת ממלא הוא בחינת אור וכלי

דהיינו שהאור והחיות באים בבחינת גילוי גמור למקבלים, שנתפס האור בהדבר המתלבש בו, דהיינו דווקא כאשר האור בגילוי בכלי, וזהו כאשר הכלי תופסת בהאור, אז הוא בבחינת גילוי ובבחינת חיות אליו.

וזהו הנקרא אור וכלי'. אבל בחינת סובב, השפעתו הוא בבחינת העלם במקבלים כי אין הדבר שמתלבש בו בבחינת כלי אליו, שיתפס בו להיות בבחינת גילוי אור וחיות, כמו בבחינת אור וכלי.

  • וההפרש הב' הוא שהמקיף, היינו בחינת סובב,  הארתו בהעלם בשווה בכל העולמות

מראש עד סוף באופן ומדריגה אחת, לא שבעולם זה הוא נמצא יותר ובזה פחות, אלא שווה בכולם.

אבל בחינת פנימי שהוא בחינת ממלא הארתו והשפעתו היא בבחינת חילוקי מדריגות בהשתנות ולא בכולם בשווה אלא בראש יאיר יותר והולך ומתמעט במיעוט אחר מיעוט עד שבסוף הוא מיעוט לגמרי.

  • וההפרש הג' דבחינת מקיף אינו מתחלק לחלקים כלל אלא כולו הארה פשוטה אחת בלי התחלקות מדריגות כלל, אבל בחינת הפנימי הוא בא בבחינת התחלקות מדריגות והיינו שהאור מחולק במדריגות שונות שאינו דומה אופן האור והגילוי בפרטי מדריגות עשר הספירות. אבל בחינת המקיף הוא הארה אחת פשוטה בלי התחלקות.

וכל הג' חילוקי באמת הכל עולה לסגנון אחד, ושורש וסיבה אחת להם, שאור הממלא הוא מה שנצטמצם ונגבל לפי ערך העולמות, לכן הוא בהם בבחינת התלבשות ממש בבחינת גילוי, ואינו שווה בכל העולמות, כי אם בכל עולם לפי  ערכו ומשום זה יש בו חילוקי מדרגות

והסובב להיות שאינו מצטמצם לפי ערך העולמות ולזאת שאינו בבחינת התלבשות בהם והארתו בשווה בכולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן