איך להפוך קושי וסבל להזדמנות – בין המיצרים
פרשנות חדשה ומהפכנית לסיבת הסבל והקושי תעזור לנו להפוך אותם להזדמנות מיוחדת לצמיחה, יצירתיות והתפתחות. איך השינוי הזה יכול להתרחש?
מקורות
זה עלול להישמע מוזר, אבל המשל הנפוץ ביותר בחסידות לקושי, משבר גלות וסבל קשור ליחסי מורה ותלמיד. הרב הלל מפאריטש מסביר באמצעותו את הקשיים הגדולים ביותר שעבר העם היהודי. לפעמים מורה מלמד, ופתאום מבזיק לו רעיון חדש. כדי להעמיק ברעיון ו"לתפוס" אותו, הוא נאלץ לעזוב לרגע את התלמיד. העזיבה הזו יכולה להיות עבור התלמיד משבר, ותחושת נטישה, אלא אם הוא יידע שהמורה עושה זאת כדי לחזור אליו עם "אור חדש וגדול", רעיון חדש, יצירתי שפותח עבורו הזדמנויות. המשל מציע שפה חדשה, שפת היצירתיות, כדי להבין באמצעותה את הקשיים שאנחנו עוברים.
מפטירין תלתא דפורענותא ושבעה דנחמתא כמבואר בש"ע שהם במספר עשר ובכל מקום מספר עשר מרמז על ע"ס
וגם החלוקה לג' וז' מרמז גם כן לזה כנגד ז' תחתונות מחסד עד מלכות שהם כנגד ז' ימי הבנין וג' ראשונות שהם כח"ב (כתר חכמה בינה) שהם הנסתרות לה' אלהינו. וכנגדם הג' דפרענותא היינו לתקן מה שפגמו אז וגרמו הפרעניות.
ומבואר בספרי קבלה הטעם ג' דפורענותא – הסתלקות ג' מוחין חב"ד.
ז דנחמתא התגלות מוחין דעתיקא בז' מידות דזעיר אנפין
- ההכנה
ולהבין ביאור הדברים – יש להקדים על פי משל מן השפעת שכל רב לתלמידו. שהוא המשל היותר מכוון לענין השפעת אלוקות בעולמות, כמובאר מהמגיד.
דהנה רב גדול המשפיע שכל לתלמידו,
הנה בכל דרוש פרטי הוא כלול מפרצוף שלם מ- י-ספירות
דהיינו שיש השכלת הדרוש והחידוש שבו
והמדות של המשפיע דהיינו דברים היוצאים מהלב.
ומה גם שיש מדות בהדרוש שבו בעצם כמו ההוראה שיוצא מהחידוש כמו בשר כשר פסול וכיוצא,
או התפעלות אהבה ויראה לה' היוצא מנושא של הדרוש
וכן דברי מוסר של הדרוש שהוא הנה"י היינו ההסכם לפועל ממש להיות סור מרע ועשה טוב.
ולכן בריבוי שומעים של הדרוש כל אחד מקבל לפי ערך הכלי שלו
ולכן אין הכל מקבלים בשוה
אבל תלמיד מובהק נקרא חלל ריקן ממש
הנה מכל דרוש פרטי הוא נבנה בפרצוף שלם, שנולדים אצלו מוחין חדשים והשכלה חדשה ומתפעל באהבה ויראה מחדש בכל דרוש פרטי
- חכמה
אנו רואים לפעמים בשעה שדורש לתלמידו באיזה ענין, נופלים לו להרב המצאות חדשות יותר נעלים הרבה מכפי שסידר במחשבתו בעניין זה שדורש, כגון קושיא יותר עמוקה או תירוץ יותר נפלא ועמוק ומה שלא השכיל מקודם בשעה שסידר את הדרוש במחשבתו.
וההתעוררות הוא סיבת הסתלקות המוחין הקודמין.
וההסתלקות הוא בעילוי אחר עילוי
וממילא נעשה בבי"ע מיעוט החיות האלוקי במיעוט אחר מיעוט.
עד שההסתלקות הוא סיבת פועל שהאור חדש יתגלה.
- תענוג
וכשרואה המשפיע הפשטת המקבל מעורר לתענוג פשוט של המשפיע להשפיע. וכששומע המקבל מוחין חדשים מפי רבו, נעשה אצלו שמחה ותעונג כמו שהוא אצל רבו, ועוד נעלה יותר מפני שאצלו הוא חידוש יותר.
זהו כללות הסדר מגלות מצרים וגלות אחרון
ומתגלים ב-ז' מדותיו של המשפיע שמתפעל מזה, כי הדעת הוא המקור למידות.
והארת מידותיו של המשפיע שהוא נהירו דאנפין שלו בוקעין ומאירין בתחילה בדרך מקיף על המקבל שיהיה ממנו תנחומין וקיווי הביטחון על חסדי המשפיע שעל ידי זה מתחזק גם בחושך היותר גדול שלשעה הוא עניין פסיקת החיות
וההכנה היא בב עניינים – שנפנה מוחו ולבו מכל מחשבותיו והשכלותיו הקודמים שיהיה כלי ריקן לגמרי
והב שמקרב את עצמו אל המשפיע לשמוע מפי רבו על דרך עשה אזנך כאפרכסת.
