האם הבורא מעניש | פסיכולוגיה בפרשה, וירא

יחיאל הררי י״ז במרחשוון תשפ״ד (01/11/2023)

האם הבורא מעניש את ברואיו? אם כן למה הוא מעניש, על-פי אילו קריטריונים ומתי? ואיך אנחנו צריכים להתייחס למאורעות קשים שאנחנו חווים.

התבוננות – ד"ר יחיאל הררי · איך הבורא מעניש | פסיכולוגיה בפרשה, וארא

מקורות

הרבי מליובאוויטש (מעובד)

קשה למצוא תיאור מעוות יותר לבורא עולם מאשר לתארו כמי שיושב ומחשב חשבון עוונות, וממתין עד שתתמלא הסאה, ואינו זז משם עד שגובה עבור כל העוונות, וחוזר ומתחיל חשבון חדש של עוונות וממתין עד שתתמלא הסאה.

הפוך בדיוק! עיקר התעסקותו של הקב"ה היא להרבות שמחות בישראל.

וגם כשכבר חס ושלום האדם עובר ייסורים, אין מדובר בעונש בתור נקמה, אלא לטובת האדם, כלשון בעל התניא, כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו את בנו יחידו מרוב אהבתו.

המסקנה הברורה מכך היא שאין שום מקום לחרדות בקשר האישי שלי עם הקב"ה. וכשם שאין לקטרג על עצמנו אין גם לקטרג על אף אדם החושב הפוך מאיתנו, ובוודאי שאין מקום לדיבור בסגנון הפחדות ואיומים. דיבור שכזה הוא הפוך לכבודו ומהותו של הקב"ה ולכבודן של ישראל.

הרבי מליובאוויטש מזועזע מדיבור שלילי והפחדות בזמן מלחמת המפרץ, ש"פ ויחי התשנ"א.

בראשית יח

וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ…

וַיֹּ֣אמֶר ה' זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃

אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃

וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י ה'׃

האם כולם חטאו, ואם לא חטאו ארחם – בודק עד כמה העונשים קולקטיביים

אבן עזרא על בראשית י״ח:כ״א:ב׳

ואם לא אדעה. ארחם אותם וכן יפרשו וידע אלהים. ועל דעתי פירושו אראה אם עשו כלם כרעה הזאת. כי האמת שהכל ידע כל חלק. על דרך כל. ולא על דרך חלק והעד כי זה הפירוש הוא האמת ואם הוא סוד גדול שאמר אברהם האף תספה. ונפתח ה"א האף ואם הוא לתימא בעבור האל"ף שהוא מהגרון שמשפט לשון הקדש להרחיב אשר לפניו:

הבורא שופט לפי ערך האדם, אתה לא יכול לשפוט מהמקום שלך בלי להבין את החוטא.

אור החיים על בראשית י״ח:כ״א, רבי חיים בן עֲטַר

ארדה נא וגו'. צריך לדעת אומרו לשון ירידה.

ועוד למה יצטרך ה' לרדת והלא כל העולם כגרגיר של חרדל לפניו.

ועוד אומרו הכצעקתה וגו' וכי האדון ברוך הוא יסתפק בידיעה,

ורש"י ז"ל פירש כי ללמד בא שלא יפסקו בית דין למטה משפט אלא בראיה.

וקשה לדבריו למה לא הספיק לזה מה שאמר הכתוב בפרשת דור הפלגה דכתיב וירד ה' וגו' ומצינו לרש"י עצמו שפירש כן שם:

אכן הכונה היא כי הודיע ה' הסדר אשר יתנהג בו עם הנבראים לצד החסד והרחמים,

הנה שורת הדין נותנת כי הכל כפי המבייש והמתבייש וכשיעבור האדם על אחת מכל מצות ה' וימרה פי עליון לצד מעלת האל הגדול יתחייב להאבד הוא וכל סביביו כי את המלך ה' צבאות הכעיס וכל שהוא מההמראה יתחייב עליה,

ויחשוב האדם כי האדון ידין את עולמו במשפט זה והוא משפט צדק, ולעולם אם יבא ה' במשפט בדרך טוען ונטען להשפט עם הנבראים אפשר שלא יתחייבו, וגם דור המבול אפשר שלא היה נשפט משפט מות, לזה אמר ה' כאן בהודעת דרכיו אל אברהם ארדה נא פי' לא ישפוט בערך מעלתו אלא בהשואה לנבראים כדרך אומרו הנביא (ישעיהו מ״ג:כ״ו) נשפטה יחד

בהשוואה לנבראים הפחותים ובערך זה ישפוט ויראה אם הוא בערך הצעקה שבאה אלי פי' כי הצועק ותובע משפט מה' יתבע המשפט לפי ערך גדולת הבורא, לזה אמר ה' ואם אחר שאעריך המשפט בערך שלילת מעלתי עדיין שיעור שתהיה תביעת מדת הדין לחייבם, כלה, ואם לא אדעה אם ראויים לשפוט בדרך זו או לא.

ומעתה אין פי' ארדה נא אלא הדרגה בדין ולעולם ממקומו ישקיף לדעת ויבחין לבות בני אדם:

נותן הזדמנות לתשובה וחרטה

2. עוד ירצה שהגם שצעקתם באה עם כל זה רצה להבחין בהם אם בעת המשפט לא חזרו בהם ועודם מחזיקים ברשעם,

ולזה שלח המלאכים בדמות אנשים בעלי צורה ותואר יפה לבחון בהם, והוא אומרו ארדה נא פי' עתה ואראה הכצעקתה עשו עוד כלה ואם לא וגו', והם הרשעים כצעקתם עשו שרצו לעשות עוד מעשה בלתי הגון ולזה תכף ומיד החליטו המלאכים ואמרו ללוט (י"ט י"ג) משחיתים אנחנו וגו' אבל קודם לכן לא אמרו כלום הא למדת אם לא היו מבקשים לשלוח יד במלאכים אפשר שהיה ה' עושה להם אריכות זמן במדת ארך אפים.

ואולי נגע ה' בדין זה מדין מורדת שאמרו בכתובות (סג.) שאפילו אחר שעברו ד' שבתות בהכרזה בשעת גמד דין מודיעין אותה אולי תשוב, ולזה שלח ה' המלאכים בדמות אנשים על דעת שלא ישחיתו עד שיראו בהם כי עודם ברשעם. ולזה סמך פסוק ויפנו משם וגו' לארדה נא והבן:

לפעמים לא רואה בשביל הרחמים

חזקוני, בראשית י״ח:כ״א, רבי חזקיה בן מנוח, צרפת

הכצעתקה הבאה אלי עשו הכל גלוי לפניו אלא כנגד מדת הרחמים שהיתה מבקשת רחמים עליהם נאמר.

הבורא לא צריך להעניש אם יש דין למטה אין צורך בדין מלמעלה, אם יש דין למטה אין דין למעלה

הקב"ה מתערב רק כשכאן זה לא עובד

הרב המגיד ממעזריטש, אור תורה, שופטים, קעב

איתא במדרש אמר הקב"ה כשאתם שומרים את המשפט ואת הדין אני גבוה שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט, ואני משרה שכינתי ביניכם שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה, ואני גואל אתכם שנאמר כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות ^קנב. ויובן ע"פ מ"ש רז"ל אם יש דין למטה אין דין למעלה, ואם ח"ו אין דין למטה יש דין למעלה.

וגבי סדום נאמר ארדה נא ואראה, והנה נתקשו בה כל המפרשים הקדמונים מהו לשון ארד"ה, והלא הכל גלוי לפניו ית', אך ע"פ הנזכר יובן, כי הלא בסדום לא היה הדין נעשה למטה והוצרך בהם הקדוש ברוך הוא לעשות דין ומשפט מלמעלה. וזאת המדה נקראת ירידה.

משל למלך בשר ודם שהוא מולך על כמה וכמה מדינות קרובות ורחוקות. וכל המדינות כולם מתנהגים אחר ציווי המלך, ואימתו מוטלת עליהם וסרים למשמעתו תמיד ברצון המלך. וגלל כן גם המלך שם עינו ולבו על המדינות לשמרם בכל מיני שימור מכל [מיני] נזק צר ואויב, כדי שיהיו פנוים למשמעתו. ולכן פנה המלך את עצמו מכל עסקיו ותענוגיו ועידוניו, וישם פניו להיטיב אל המדינות. וכל מחשבות המלך ורעיוניו כל הימים היה בתקנות המדינות בהצטרכותם ובשמירתם, ותמיד חושב במחשבות חכמות הנהגתם ובמלחמות, כי בתחבולות יעשה מלחמה, ולא הסיר ממחשבתו זאת החכמה אפילו רגע אחד. ויהי היום והנה בא איש מארץ רחוקה, איש עני מדוכא ומעונה ומצורע ומנוגע שפל הערך, צועק חמס אחורי פלטרין המלך על א' כיוצא בו שהעביר עליו את הדרך. והנה כשמוע המלך צעקת האיש ההוא, ביטל אותו ממחשבתו הבהירה והזכה. והנה המלך שלח את עבדיו אליו לידע מה זה ועל מה זה. ולא השגיח האיש על עבדי המלך, רק הולך וצועק אהה הושיעה אדוני המלך. והוצרך המלך לפנות מכל מחשבתו הגדולה והרמה אשר תמיד מתקן תקנות בכל עת ורגע, תקנות גדולות ועצומות עד אין סוף וקץ ותכלית, והוצרך המלך להזדקק למשפט האיש הצועק חמס, אשר אין שוה החמס ההוא אף שוה פרוטה. אך כי כן מדת ונימוס המלכות, כקטן כגדול ישמע, למען ידעו כי יש שופטים בארץ. והנה אין זה נקרא אלא ירידה גדולה להמלך שהוכרח לפנות מתקנות המדינות וממחשבתו הטהורה והזכה לשמוע צעקת הכסיל אשר אין בו שוה פרוטה. ומה גם שאינו כדאי וראוי המנוגע הזה שיביט המלך בפניו, ומכל שכן לבוא בארמון המלך לפניו ולסדר טענותיו בפני המלך הגדול והאדיר. ובוודאי זה נקרא ירידה.

והנמשל מובן מאליו. כשאין דין למטה עושה הקדוש ברוך הוא דין למעלה, ומוכרח להסתכל [ולהשגיח] בעניני גשמיות וקטנות של עולם השפל הזה. הגם שהוא ית' משגיח בעינא פקיחא על כל הנבראים והיצורים והנעשים, עם כל זה זאת ההשגחה הבאה על ידי צעקת האדם השפל התחתון נראה ח"ו כביכול כאלו מכריחו להשגיח, וזה נקרא ירידה. ולכך נאמר גבי סדום ארד"ה. אבל כשיש דין למטה אין דין למעלה, ואינו מוכרח לירד, פי' להסתכל בעניני קטנות וגשמיות, נמצא הקדוש ברוך הוא כביכול גבוה. וזהו וַיִּגְבַּה ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, פי' כאשר יש משפט למטה אז ויגבה וכו' כנזכר.

תדע שהעונש הוא השפלה עבורו – פגיעה. כמו ילדים רבים

העמק דבר על בראשית י״ח:כ״א, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין

ארדה נא. כבר נתבאר לעיל בדור הפלגה ענין ירידה כאן שהוא השפלת כבודו ית׳ להשגיח במעשי ב״א של תהו. והרי הם כקטנים שאין כבוד לאב להזדקק לשפוט מעשיו. אך כאשר עושה דבר מבהיל מוכרח הוא להזדקק ולהענישו אע״ג שאינו לכבודו. כך הי׳ ירידה לכבודו ית׳ להזדקק למעשי סדום:

אדמו"ר הזקן, תורה אור, וירא, יד,ג

להשוות חסד לגבורה, יש סדר בעולם, צריך להבין איך זה פועל.

חד אריך וחד קציר וחד בינוני הנה חסד נק' אריך לפי שהוא מתפשט מלמעלה מעלה למטה מטה כמו מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך.

וגבורות שהן ממטה למעלה נק' קציר שהוא מקצר ומגביל השפעת החסד שיהי' לפי ההעלאה שממטה למעלה:

וזהו ארדה נא ואראה הכצעקתה כו'.

ר"ל אראה אם הכצעקתה הבאה אלי ממטה למעלה ארדה נא מלמעלה למטה שיהיו שוין ההעלאה וההמשכה אך לפי שההמשכה מלמעלה למטה היא בחי' או"י ובחי' חסדים לכך נאמר ארדה נא תחלה ואח"כ אראה כו'.

ובינוני הוא רחמנות בחי' ממוצע בין החסד שהוא שלא להבחין כלל אע"פ שאינו הגון ובין גבורות לדון אם הוא הגון ורחמנות הוא ממוצע שמצד עצמו אינו ראוי מ"מ צריך לרחם כו':

בודק מה מניע אותך, האם היצר. לא מעניש. נתן לך קרבות

באר מים חיים, בראשית י״ח:כ״א, ר' חיים מצ'רנוביץ

ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה. פירוש ארדה לסוף מעשיהם ואראה בהם אם כצעקתה של מדינה הבאה אלי עשו הם מעצמם בלי פתוי היצר הרע אז כלה ונחרצה הגזירה עליהם ולא יועיל דבר,

ואם לא שלא עשו דעת עצמן כל כך רק נתערב בהם פתוי היצר אז אדעה להפרע מהן ביסורין ועל ידי היסורין נכנע כח הרע והיצר הרע שבהם ויחזרו בתשובה לפני.

בלי מתווכים, זה העולם שלו. שתדע שיש קשר ישיר, אין מקרה

צפנת פענח, בא כ׳:ב׳, הרב יוסף רוזין, הרוגצ'ובר

ונראה לי דקושיות אלו יבוארו חדא בחברתה, על פי מה שכתבתי במקום אחר לתרץ הפסוק (מלאכי ג, ה) וקרבתי אליכם למשפט וגו', וגם על פי מה שכתבתי במקום אחר לתרץ פסוק (בראשית יח, כ) זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו', והעולה משם כשרוצה הקב"ה לחייב בריותיו על הרבה עבירות לייסר' בהרבה פורעניות, צריך שירד הקב"ה בעצמו בלי שום אמצעי, וכמו שאמר הכתוב (בראשית יח, כא) ארדה נא ואראה וגו', וכפירוש רש"י שם.

רוצה לעורר אותך