איך לחיות אחרי איום – עצת דוד המלך
איך נכון לחיות, איך נכון לחשוב ולהתבונן, אחרי שניצלנו מאיום? דוד המלך שנמלט משאול וניצל מעניק עצה, כיצד עתה נכון לחיות את החיים.
מקורות
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃
אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י ה' בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃ תהלים קט"ז, ט
- רש"י
בארצות החיים. ארץ ישראל שגרשוני אויבי ורודפי ממנה בימי שאול ועל כרחם חזרתי:
- מצודת דוד
אתהלך. ומעתה אתהלך לפני ה׳ וגו׳, ר״ל בא״י ובין החיים לא כמו לשעבר שהייתי מגורש מא״י מפני שאול וקרוב הייתי לשכון בין המתים:
- רד"ק
אתהלך לפני יי' – עוד אתהלך לפני יי' בארץ ישראל , ששכינתו שם; ולפי שהיה גולה בין פלשתים בברחו , אמר זה (ראה ש"א כז); וערי ישראל הם ארצות החיים; ונקראת ארץ ישראל 'חיים' , כמו שנקראת "ארץ צבי" (ראה יח' כה , ט); "ארץ חפץ" (מל' ג , יב); כי היא חמדת הארצות , והיושבים בה הם חיים ובריאים. חיים – ענין בריאות , כמו "עד חיותם" (יהו' ה , ח); כי ארץ ישראל אוירה טוב מכל הארצות (ראה ב"ב קנח , ב) , כמו שפרשנו בפסוק "יפה נוף משוש כל הארץ" (תה' מח , ג); וכן נאמר עליה "ובל יאמר שכן חליתי" (יש' לג , כד) , כלומר: השוכן בירושלם לא יאמר: חליתי.
ורבותינו ז"ל אמרו (ירוש' כלאים ט , ד [לב , ג]) , כי נקראת 'ארץ חיים' , לפי שמתיה חיים בתחיית המתים. ויש מפרשים , כי אמר בארצות החיים כנגד מה שאמר "כי חלצת נפשי ממות" (לעיל , ח). ורבותינו ז"ל דרשו (פסחים קיח , א): אתהלך לפני יי' בארצות החיים – רמז בו , שיהיה מתהלך לפני הצדיקים לפני יי' , בתחיית המתים.
- בן יהוידע על יומא ע״א א:ב׳
- רי"ד
ולבורא הייתי אומר: מפני שחילצת נפשי ממות וגו' , אתהלך לפני יי' בארצות החיים – כלומר: בעודי בעולם הזה , שהוא ארץ החיים – אתהלך לפניו ואעשה רצונו. אתהלך – כמו "התהלך לפני והיה תמים" (בר' יז , א); שהוא יעשה מעשים טובים.
(תהלים קטז, ט) "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הֳ' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים". אָמַר רַב יְהוּדָה: זֶה מְקוֹם שְׁוָקִים. קשה מה שייכות לומר על מְקוֹם שְׁוָקִים אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הֳ'?
מה זה חיים – נצל את החיים שיש לך, החיים הטובים
ונראה לי בס"ד כי אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הֳ' ודאי קאי על בתי מדרשות,
וכמו שנאמר גבי דואג (שמואל א' כא, ח) נֶעְצָר לִפְנֵי הֳ' שהיה מחובשי בית המדרש, אך אם האדם צריך לתקן בידו מאכלו ומלבושו, מוכרח לאבד כמה שעות ביום בשביל תיקונם והכנתם, אבל בעיר שיש שווקים שהכל מוכן ומתוקן דאפילו תבשילים מוכרים בהם באופן שאין אדם צריך לתקן בידו כלום אלא קונה ואוכל תיכף קונה ולובש תיכף אז על ידי כך יוכל להיות נֶעְצָר לִפְנֵי הֳ' בבית המדרש בתמידות, וזהו שנאמר אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הֳ' בבית המדרש בתמידות הוא רק בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, רוצה לומר במקום שיש שווקים שהכל מוכן ומזומן ואין צורך לאבד הזמן.
גם בעולם הגופני, אני רואה ה'
את ה'או יובן בס"ד על פי מה שאמר הרמב"ם ז"ל (רמב"ם הלכות דעות ג, ג) 'בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ' (משלי ג, ו) זה כלל גדול בתורה שהאדם גם בעסק הגשמיות יכוין בעבור עבודתו יתברך, ולזה אמר אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הֳ' כלומר בכל עת אני רואה עצמי לִפְנֵי הֳ' וגם בהיותי עומד 'בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים' זֶה מְקוֹם שְׁוָקִים לקנות דברים הגופניים, כי אני מכוין לעבודתו יתברך.
- להלך נגד הטבע שלי
או יובן הכונה על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל כשאדם מהלך צריך לכוין שתי רגליו הם כנגד נצח והוד שהם תרין שוקין ודוק.
- למצוא את החיבור שלי
או יובן רמז על אחיזתו שהוא במלכות אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי הֳ' בחינת פנים בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, ודרש רב יהודה 'אַרְצוֹת הַחַיִּים' על מְקוֹם שְׁוָקִים הם נצח והוד שהם תרין שוקין ושווקים לשון שוק וירך ששם מקום היחוד וה טוב יכפר בעד.
- לעבוד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה
מאמרים מלוקטים, חלק א, ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז, 261
אתהלך לפני הוי' בארצות החיים52, ארצות לשון רבים, ומבואר בתו"א53 שהם (בכלל) ב' ארצות, עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא,
דב' ארצות אלו הם המשכה מלמעלה למטה והעלאה מלמטה למעלה.
ויש לבאר זה בב' אופנים. א' שעלמא דאתכסיא הו"ע העלאה מלמטה למעלה (דעלי' למעלה הו"ע של התעלמות)
ועלמא דאתגליא (ענין הגילוי וירידה) הו"ע המשכה מלמעלה למטה.
וע"פ המבואר בתו"א שם שעלמא דאתכסיא הוא בחי' לאה (מחשבה)
ועלמא דאתגליא הוא בחי' רחל (דיבור), יש לומר, שעלמא דאתכסיא בעבודת האדם הוא לימוד התורה, שעיקר ענינה הוא הבנה והשגה (מחשבה)54,
ועלמא דאתגליא הוא קיום המצוות בדיבור ומעשה.
ועפ"ז, עלמא דאתכסיא הוא המשכה מלמעלה למטה
ועלמא דאתגליא הוא העלאה מלמטה למעלה,
כנ"ל בארוכה שתורה היא המשכה מלמעלה למטה ומצוות הם העלאה מלמטה למעלה.
ח) וע"י העבודה דאתהלך לפני הוי' בארצות החיים, באים לתוכן הקאַפּיטל דבעל יום ההולדת<50> דשנה זו55, הללו את הוי' כל גוים גו' כי גבר עלינו חסדו גו', שגם שני ענינים אלו הו"ע העלאה והמשכה. הללו גו' כל גוים גו' הו"ע בירור זיכוך והעלאת העולם56, עד שגם הגוים והאומים מהללים ומשבחים את הוי'.
