איך לפתח סבלנות | חנוכה
חוסר סבלנות מבטא רצון להיות במקום אחר, בזמן אחר, אבל לא כאן. אי אפשר להאיר בלי לפתח סבלנות. שלוש התבוננויות שלמדים מנרות חנוכה ועוזרות לפתח סבלנות.
מקורות
ראו מאמר: מאמר מצותה משתשקע החמה תשל"ח
מוחי' דגדלות דוקא ימצאו הרחמים משא"כ מוחי' דקטנות הם דינים וכמו שהגדול יש בו מדת הסבלנות
החילוק שבין תהו לתיקון (באותיות הקבלה) הוא – שבתהו היו אורות מרובים וכלים מועטים, ואילו בתיקון היו אורות מועטים וכלים מרובים197.
ומבואר בזה197, ש"כלי מועט" פירושו שהוא עומד בתנועה של "רצוא", ובלשון פשוטה היינו שאין לו סבלנות לקליטת והתיישבות האורות, להיותו ברצון של כליון, כלות הנפש, שזהו"ע דתהו.
ואילו אורות דתיקון, עם היותם אורות מועטים, היינו, שבהבנה והשגה ובגילוי אלקות לא נותנים לו הרבה, מ"מ, יש לו "כלים מרובים", היינו, שיש לו רצון שלם להענין ד"שוב", לעשות לו ית' דירה בתחתונים.
- שבת כב, ב
וְאִי נָמֵי לְשִׁיעוּרַהּ. עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק. וְעַד כַּמָּה? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד דְּכָלְיָא רִיגְלָא דְתַרְמוֹדָאֵי.
כמו ויכולו השמים והארץ –
שכל האומר ויכולו שותף לבורא במעשה בראשית.
ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלקים ביום השביעי", היינו, שביום השביעי נכללים ועולים – "ויכולו" – "השמים והארץ וכל צבאם" שנבראו בששת ימי בראשית, ששת הימים שלפני השבת.
ולכן איתא בגמרא2 "כל המתפלל בערב שבת (ומעיד) ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" – דלכאורה, כיון שההתהוות דמעשה בראשית היא בששת ימי החול, ואמירת "ויכולו" היא בשבת, כיצד "נעשה שותף במעשה בראשית" על ידי אמירת "ויכולו"? – כיון שבשבת נכלל ועולה כל ההתהוות דששת ימי בראשית.
