עולם החסידותרשימות קריאה

סדר השתלשלות – ביקורת ספר

סדר השתלשלות מאת הרב יוסף אייבס, יריד הספרים תשס"ד – 2004

'נהרא נהרא ופשיטיה'
'נהרא נהרא ופשיטיה'

'נהרא נהרא ופשטיה', ענה הרבי מליובאוויטש כשהתבקש על-ידי אחד מצאצאי בעל הסולם, מחבר הביאור לספר הזוהר, לצאת בקול קורא ללימוד המוני בזוהר. עוד הדגיש הרבי כי הקבלה כבר נמצאת במאמרי החסידות.

רוצה לומר, כמו שאין פשטי הנהר דומים, כך לכל זרם מנהגים ודרכים משלו. העובדה שהחסידות נשענת על אוצר הספרות הקבלית באופן מובהק אינה מחייבת עדיין לקרוא לעיון פופולארי בכתבים קבליים, במנותק מאופן ההצגה החסידי של הרעיונות הקבליים.

שאלת השוני והזהות בין ספרות הקבלה לספרות החסידות עולה תדיר בהקשרים שונים. בדברים אלה של הרבי היא זוכה לביאור נוסף. היצירה החסידית כוללת בתוכה את עולם המושגים הקבלי. במידה רבה החסידות היא המימוש בפועל של המחשבה הקבלית. כאשר מנתקים את הקבלה מהחסידות נותרים עם מערכת טיפולוגית של ערכים שעשויה להיות חסרת השפעה ממשית על עבודתו העצמית של האדם. לימוד שכזה משול לספר מקיף ולמדני, שהעיקר חסר בו. העיקר הוא עבודת הביטול וגילוי הנוכחות האלוקית בעולם. אדם בהחלט יכול להיות בעל השכלה רחבה באוצרות המושגים הקבליים, אך אלה עלולים להוות רק כלי שרות ל'אני' שלו, ולא לביטולו מול העניינים בהם הוא עוסק.

ארון הספרים היהודי עמוס ספרי פרשנות וביאור למאמרים, ספרים ורעיונות חסידיים. ספרו של הרב יוסף אייבס מהווה חריגה משמעותית מרוב הספרות החסידית שהופיעה בשנים האחרונות, אם כי ניתן היה לחזות את הוצאתו לאור של ספר בסגנון זה. הרב אייבס, במפעל יומרני ורחב יריעה, פרי אלפי שעות עבודה, מבקש ללבן בצורה שיטתית את המושגים העיקריים הקשורים למחשבת הקבלה וסדר השתלשלות העולמות והנבראים, למן אור אין סוף, דרך הספירות ועד לניתוח הקליפה והסטרא אחרא.

פרויקט מילוני שכזה למושגים קבליים הופיע זה מכבר על-ידי כמה מן המרכזים להפצת הקבלה, אולם החסידות לא קראה עד כה ניסיון לנתק את המושגים הקבליים מההקשרים השונים בהם הופיעו במאמרי החסידות. זאת כהמשך ישיר לסגנון ספר התניא, התורה שבכתב של החסידות, שאינו 'עוצר' כדי להמשיג רעיונות קבליים, כי אם מותיר אותם שזורים בתוך העיון עצמו.

כתוצאה מכך, דווקא בשיטה החסידית, כדי להצליח לראות תמונה כלשהי של סדר ההשתלשלות, יש להשקיע שנים רבות תוך עיון אינטנסיבי בספרות החסידות. גם אז, התמונה שמצייר לומד החסידות לעצמו היא פסיפס סובייקטיבי שהוא עצמו עיצב. המושגים נשזרים זה בזה לפי הבנתו ולא מוצגים בתרשים שמניחים לפניו.

יחד עם האמור, אין ספק שהפרויקט של 'סדר השתלשלות' מבטא צורך אמיתי בקרב הקוראים, המבקשים לעבד, ובמהירות, תמונת עולם שלמה, עד כמה שאפשר, שתסייע בידם להתמודד עם הקריאה בספרות החסידית. צורך זה גובר דווקא בעידן שבו ספרי רוחניות למיניהם מתיימרים לבאר מושגים קבליים, ויש סכנה שהבלבול המושגי ימשיך להתפשט.

נדמה כי כותב הספר היה ער לצורך המיידי בספר שייתן תשובה לציפיות הקוראים בסדר מושגי ויצמצם את העיון בספרות החיצונית לחסידות לצורך הבנת אותם מושגים. שכן עד היום אין זה מחזה נדיר לפגוש לומדי חסידות 'המציצים' בספרי מרכזי קבלה אחרים כדי להבין טוב יותר מושג כזה או אחר. בה בעת, ניכר כי הרב אייבס ירא כל כך מהמשימה שהעמיס על כתפיו, עד כי 'גזר' את ביאורי המושגים השונים משיחות אדמו"רי חב"ד בחשש רב, תוך שהוא נמנע מלפגוע בסגנון של השיחה או המאמר מהם נגזר הביאור למושג. התוצאה היא ספר מבטיח ומרתק המבטא אוצר בלום ללמדנים ומורי קבלה וחסידות, אך לא נגיש ובהיר די הצורך לציבור הרחב.

אם לסכם, אזי ספרו של הרב אייבס בוודאי משקף מימוש לדרישה עצומה ומבורכת כשלעצמה, ולכן גם מהלך חשוב בהפצת המעיינות. היקף המכירות של הספר וההסכמות לו מבטאים את הצימאון האדיר בקרב לומדי החסידות למערכת שיטתית שתשמש כמעין מילון עזר לקריאה במאמרי החסידות העמוקים. ועוד, ברור שבכל פעם שמורה מנסה להסביר עניין כלשהו הקשור למבנה האלוקות הוא מכניס את אותו עניין לסד תחבירי לשוני. רוצה לומר, עצם העבודה על הספר היא ניסיון פרשני, המתבטא בין היתר בבחירת מושגים מסוימים על-פני אחרים, ובהדגשת היבטים מסוימים. מתוך הבנה זו, ניכר שגם לא היה מקום לחשש מעבודת עריכה משמעותית הרבה יותר, שתשביע את רצון הקוראים בצורך להבין את המושגים.

באופן אולי פרדוכסלי, לאחר שספר 'הביאור המושגי' הראשון ראה אור, יש לעודד ספרים נוספים בסגנון דומה שיהוו איזון למסגור התבניתי בה מופיעים המושגים הקבליים ויקרבו את רעיונות החסידות לקהל הקוראים מזוויות נוספות.

עוד בקטגוריה זו:

תגובה אחת

Back to top button
דילוג לתוכן