איך להוריד שפע ולבטל גזרות | עצות ספר הזוהר

בצורת. העולם היה צריך גשם. הלכו חכמים לרבי שמעון. רשב״י פעל שיירד גשם. מה הוא עשה ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו כדי להמשיך שפע ולדחות את הדין?

מקורות

כיצד להוריד שפע

שלושה דרכים להורדת שפע על פי רשב״י.

• ספר הזהר, אחרי מות ט׳:נ״ח
  תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זִמְנָא חֲדָא, הֲוָה צְרִיכָא עַלְמָּא לְמִטְרָא,
  אָתוּ לְקָמֵיהּ (ס"א אזלו לגביה) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, (הלכו לרשב״י)
  רִבִּי יֵיסָא וְרִבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא.
  אַשְׁכְּחוּהוּ דְּהֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי, לְרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. (מצאו אותו ואת בנו הולכים לרבי פנחס)
  כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, (כיון שראה ואתם)
  פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קל״ג:א׳) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.

• פירוש א ו-ב

הרבי מליובאוויטש, שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב.
בפירוש דיוק לשון הכתוב61 "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" – דלכאורה הול"ל "שבת אחים יחד", ע"ד לשון הכתוב בחומש62 "כי ישבו אחים יחדיו", ומהו הדיוק "שבת אחים גם יחד", וכידוע הכלל בגמרא שתיבת "גם" היא ריבוי63 – מצינו בזהר בדברי רשב"י ב' פירושים:
א) "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, קב"ה וכנסת ישראל, גם לרבות ישראל דלתתא"64.
ב) "הנה מה טוב ומה נעים וגו', אלין אינון חברייא בשעתא דאינון יתבין כחדא ולא מתפרשן דא מן דא, בקדמיתא אתחזון גוברי מגיחי קרבא דבעו לקטלא דא לדא, לבתר אתהדרו ברחימותא דאחוה. קב"ה מהו אומר, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, גם לאכללא עמהון שכינתא, ולא עוד אלא קב"ה אצית למלולייהו וניחא לי' וחדי בהו, הה"ד65 אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו וגו'"66.
ויש לבאר תוכן ב' הפירושים בפרטיות יותר.
ט. פירוש הא':
"אחים" – קאי על "קב"ה וכנסת ישראל", דהיינו, הקב"ה ונש"י כפי שהם במקורם ושרשם למעלה (קודם שמתלבשים ונעשים מוגבלים בגוף). ו"שבת אחים יחד" – הו"ע יחוד קוב"ה ושכינתי', דהיינו, ההתאחדות של הקב"ה עם מקור הנשמות, כפי שהנשמות הם למעלה. ו"שבת אחים גם יחד" – "גם לרבות ישראל דלתתא" – שהברכה וההתקשרות והיחוד נמשכים גם למטה, לנש"י כפי שהם מלובשים בגופים בעולם דלמטה.
ובאותיות פשוטים:
"קוב"ה" – קאי על דרגת האלקות שהיא באופן של הבדלה מהעולם, שלכן נקרא בשם "קדוש", שפירושו קדוש ומובדל67, וביחד עם זה הוא גם "ברוך", מלשון המשכה68, היינו, שבהיותו קדוש ומובדל מהעולם, יש לו גם שייכות לעולם, שנמשך למטה בעולם – כפי שהדבר מתבטא בענין של הנהגה נסית, הנהגה בעולם באופן של נסים (שלמעלה מהעולם), שכן, גם עכשיו יש בעולם נסים, ואדרבה, עוד יותר מכמו שהיו בעבר, אלא שזהו באופן ש"אפי' בעל הנס אינו מכיר בנסו"69.
ו"שכינתי'" – כנסת ישראל – קאי על מדריגת האלקות שנקראת בשם "שכינה", ע"ש ששוכנת ומתלבשת בעולם70, והרי ענין ההתלבשות הוא עד"מ כמו אדם כביכול המתלבש בלבוש, שכאשר מסתכלים עליו רואים את הלבוש ולא את בשר האדם שבתוך הלבוש, ודוגמתו בנמשל הו"ע הנהגת העולם ע"פ הטבע, שגם היא נקבעת ונעשית ע"י הקב"ה, שהרי "דברך נצב בשמים"71, ו"חוקות שמים וארץ .. שמתי"72, אבל, להיותה הנהגה שהיא בשוה בכל יום ויום, ומתרגלים אלי' – אינה עושה רושם, ולא ניכר כ"כ ענין האלקות, ולכן נקראת (לא בשם קדוש ומובדל, אלא) בשם שכינה, ששוכנת ומתלבשת כו'.
וכאשר ישנה ההתאחדות דקוב"ה וכנסת ישראל (שכינתי') – "שבת אחים יחד" – הרי זה מתבטא בכך שבטבע ניכרת הנהגה נסית,
ובכללות – שרואים את הקיום של עם ישראל, שלמרות היותם בדוגמת כבשה אחת בין שבעים זאבים73, שהם מוקפים אויבים ושונאים משבעים אומות העולם, הרי הם נצבים וקיימים, ואדרבה, עוד יותר מכל אלו שהצירו והעיקו אותם ("מ'לעבט זיי איבער") – שזהו מצד ההתאחדות דקוב"ה וכנס"י.
ועי"ז נעשה "שבת אחים גם יחד", "גם לרבות ישראל דלתתא" – שגם נשמה כפי שנמצאת בגוף בעולם למטה, מרגשת בעצמה אלקות, ועד שרואה זאת בעיני בשר באופן ההנהגה בחיים, הן בחיים שבאהלה של תורה, והן בחיים שבעולם המסחר וכיו"ב – שרואה על כל צעד ושעל השגחתו הפרטית של הקב"ה.
י. ופירוש הב' – שאין זה באופן שבנ"י שנמצאים למטה צריכים להמתין שתומשך להם ברכה כו', אלא בהם תלוי הדבר:
"שבת אחים יחד" – קאי על בנ"י, אשר, עד כמה שיהי' המרחק בין אחד לחבירו ברוחניות ובמעלה, ועד כמה שיהי' המרחק בין אחד לחבירו במקום הגשמי, הרי "כל ישראל חברים"74, ונקראים "אחים"75 איש לרעהו – בכח, ובהם הדבר תלוי להתנהג באופן שהאחוה תהי' נראית בגלוי, ובאופן ד"שבת אחים יחד", שהו"ע ההתיישבות והקביעות, שהרי ישיבה מורה על ענין הקביעות, כפי שמצינו לגבי דיני ברכת המזון76.
ומוסיף רשב"י, ש"שבת אחים יחד" קאי גם על "אחים" כאלו ש"בקדמיתא אתחזון גוברי מגיחי קרבא .. דא לדא", היינו, שהיתה אצלם מלחמה בין אחד לחבירו – כיון שיש אצלם אופנים שונים והנהגות שונות בלימוד התורה, וכיון שהלימוד מביא לידי מעשה77, הרי זה נמשך גם באופנים שונים בנוגע להנהגתו בחייו ועד לחייו היום-יומיים. ואעפ"כ, מבלי הבט על החילוקים באופן ההנהגה כו', מתאחדים ביחד מתוך קירוב ואחוה, ובאופן של התיישבות כו'.
ואז – "קב"ה מהו אומר, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, גם לאכללא עמהון שכינתא", היינו, שכאשר הקב"ה רואה את הקירוב והאחוה בין בנ"י, אזי גם הוא מתאחד עמהם,
ועפ"ז נמצא – וזוהי ההוראה – שבכחו של איש הישראלי להנהיג את אורח חייו ואת העולם שמסביבו באופן ד"שבת אחים גם יחד", היינו, שע"י אחדותם של ישראל נעשה גם היחוד של הקב"ה וכנס"י (שכינתי'), שתומשך הנהגה נסית בהנהגה טבעית.
יא. וענין זה מודגש יותר בזמנינו זה:
ובהקדמה – שבענין הריחוק בין בנ"י, הרי נוסף על הריחוק שבין איש לרעהו ברוחניות ובמעלה, ישנו גם הריחוק במקום הגשמי (כנ"ל), שהרי הנשמה מלובשת בגוף גשמי שקשור עם זמן ומקום, כך, שישנם כאלו שביניהם מפסיק ריחוק המקום.
אמנם, בחסד הוי' עלינו, נקבע עתה סדר ההנהגה בעולם, שככל שיגדל ריחוק המקום, הנה במשך זמן קצר יכולים להתאסף יחד מתוך שמחה וטוב לבב, ומתוך החלטה שיהי' ביניהם קירוב ואחוה, ובאופן ד"שבת", התיישבות.
ועי"ז ממשיכים גם את הקב"ה להיות יחד עמהם,
כהבטחת הקב"ה שכאשר הנהגתם של ישראל תהי' באופן ד"שבת אחים יחד", אזי יהי' "גם יחד", "לאכללא עמהון שכינתא",
וכאשר מתגלית הנהגתו והארתו של הקב"ה – אזי "לא יגורך רע"79, וזוכים לקבל בגלוי כל ברכותיו של הקב"ה, שיורד ושורה ומתלבש ושוכן בתוכם, להמשיך להם מילוי משאלות לבבם לטובה, למטה מעשרה טפחים, בבני חיי ומזוני רויחי.
וכיון שפירוש הנ"ל בפסוק גילה רשב"י, שקיבל על עצמו "לפטור את כל העולם כולו מן הדין"40 עד ביאת משיח צדקנו – הנה מכאן ולהבא תהי' ההנהגה באופן של טוב וחסד הנראה ונגלה, ועד שתומשך למטה מעשרה טפחים הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

• רש"י על תהילים קל״ג:א׳
  שיר וגו'. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשישב הקב"ה בבית הבחירה עם ישראל הקרויין אחים ורעים ויהיה גם הוא יחד עמהם:

פירוש שלישי – כוחות הנפש
ראו מאמר הרבי מליובאוויטש, תניא אמר ר' יוסי זמנא חדא, ש"פ בהר, י"ז אייר, ה'תשל"ג

פירוש רביעי
– רד"ק על תהילים קל״ג:א׳
הנה מה טוב ומה נעים. על מלך המשיח ועל כהן גדול שיהיה בימיו מדבר כי שניהם גדולי ישראל ואדונים עליהם כי המלך היושב על כסא המשפט והמלוכה לצוות את ישראל לאשר יראה, והכהן יורה התורה והמצות והם אחים בגדולה ולא יקנאו זה לזה, וכל אחד מהם ישב על כסא גדולה ומה טוב ומה נעים יהיה שבתם: ואמר גם יחד. כי כמו שיהיו אחים בגדולה כן יהיו אחים בלבושם ויהיו יחד בהסכמה אחת לא יקנא אחד מהם על חבירו: