קצרים
איך להשתחרר מתלות וקורבנות
הנטייה שלנו היא להתפלל על מה שחסר לנו.
נגיד חסרה לנו פרנסה, אז אנחנו מתפללים על הפרנסה.
אבל יש בעיה עם הנטייה הזאת.
מסופר בזוהר על רבי ייסא סבא
שלא היה מכין לעצמו ארוחה עד שהיה מתפלל שיזמינו לו את כל מה שנדרש לסעודה.
לאחר מכן היה ממתין שעה אחת
ואז היה אומר לעצמו, אוקיי עכשיו הסעודה נתונה מבית המלך,
ועכשיו היה מבשל ויושב לאכול.
מה ההיגיון בלהתפלל על מזון שהיה כבר ברשותו?
כשאני מתפלל על מה שחסר לי, עולה מזה שמה שכבר בידיים שלי, מובן מאליו שהוא שלי.
וזה מה שמלמד רבי ייסא סבא.
ששום דבר לא באמת שלי,
ושום דבר לא מגיע לי
ושום דבר לא מובן מאליו בחיי.
התוצאה של הגישה הזאת, כשמצליחים באמת לאמץ אותה,
היא שהיא מונעת מאיתנו מלהיות בתודעת קורבן.
או להיות כפויי טובה,
או להיות תלויים באנשים אחרים.
ולכן זו תודעה כל כך משחררת ומרוממת.