איך לשנות גורל – עצת הזוהר, לך לך

גורל הוא לכאורה מה שלא בשליטה שלנו. הוא מפריע לנו במיוחד כשהוא טומן בחובו מאורעות לא חיוביים שמצפים לנו.
האם אנחנו יכולים להשפיע על הגורל כך שישתנה לחיוב? לימוד בשתי תורות מספר הזהר.

מקורות

בראשית ט״ו

אַחַר  הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דבר ה׳ אֶל־אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל־תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד׃

אבן עזרא על בראשית ט״ו:א׳:ב׳

וטעם אנכי מגן לך, אנכי הייתי מגן לך והצלתיך מיד המלכים גם אתן לך שכר שנדבה רוחך להושיע בן אחיך במתי מעט ונשענת עלי:

ביאור שטיינזלץ על בראשית ט״ו:א׳

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אחר מלחמתו של אברם במלכי הצפון הגדולים. אמנם אברם ניצח, אך עתה יש מקום לחשש שמא ישובו מלכים תקיפים אלו לארץ כנען במסע מלחמה נוסף, שהרי הם נתקלו בה באויב גדול יותר, שיכול להם. הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה, בראייה נבואית לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שלא יאונה לך כל רע, ובנוסף לכך — שְׂכָרְךָ עבור המעשים שעשית הַרְבֵּה מְאֹד, לעתיד לבוא.

תורה אור, לך לך,  ב׳

(אנכי מגן לך). פי' מגן אברהם. 

דהנה נודע שאברהם הוא בחי' חסד גדול עד מאד בלי שום מונע וכולם טובים בעיניו והוא רק טוב 

ולכן אמר לו ישמעאל יחיה לפניך  (בראשית יז)

שפי' שיחיה לעד לפניך 

שהוא בחי' א"ס בלי גבול 

ואעפ"י שהוא יודע מהו ישמעאל אעפ"כ מחמת חסד גדול וטובו הגדול רוצה שיחיה ולא זו בלבד אלא שרצה שיחיה לחסד בלי גבול. 

וזהו דאיתא לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצא מחמת רוב חסדו. 

אבל באמת אין מהראוי כן. 

דהנה בביאת משיח אי"ה כתיב בלע המות לנצח. ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. וצריך לבער כל הרע מן הארץ

ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול כנ"ל לא היה העולם יכולים לבא למדרגה הנ"ל של משיח.

ולכן בא יצחק בחי' דין ואף יצחק יצא ממנו עשו מחמת דינו הקשה על חרבך תחיה. 

אך יעקב היתה מטתו שלימה: 

והנה נודע כי מגן נק' דבר המכסה 

למשל במלחמה נק' מגן מה שמכסה בו שלא ישלוט עליו הקשת. 

והנה כתיב כי שמש ומגן ה' אלקים שכמו שהשמש אם לא היה לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול. 

וזהו לעתיד לבא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה וצדיקים מתהנים בה ורשעים נדונים בה. 

והנה נודע שבכל בוקר דאברהם בחי' חסד מתעורר בעולם וישכם אברהם בבוקר 

וכדאיתא בזוה"ק והקב"ה רוצה להנהיג את העולם בבחי' חסד. 

אם לא היה מגן לבחי' חסד הנ"ל לצמצם חסדו וטובו ולתת דרך צמצום כמו שצריך 

רק להחיות הקליפות מפני שצריכין בשביל סטרא דקדושה שיהיה אתהפכא חשוכא לנהורא כידוע. 

ואם לא היה דרך צמצום היה חיותם בלי גבול ולא היו יכולים לבער הרע מן הארץ. 

ולכן בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם מדת חסד כנ"ל אנו צריכין לברך ברכת מגן אברהם. מגין שיעשה מגין לבחי' אברהם הנ"ל לטובתינו:

בראשית יא

וַיְחִי־תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחוֹר וְאֶת־הָרָן׃ 

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחוֹר וְאֶת־הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת־לוֹט׃ 

וַיָּמׇת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים…
וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃ 

זוהר, לך לך, ד׳

וּבְשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מַה כָּתוּב? לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. שֶׁרְצוֹנָם הָיָה לָלֶכֶת לְשָׁם. 

מִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִטַּהֵר, מְסַיְּעִים אוֹתוֹ. 

בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּתוּב לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, 

מִיָּד – וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךְ. 

וְעַד שֶׁהוּא הִתְעוֹרֵר בַּתְּחִלָּה, לֹא כָתוּב לֶךְ לְךְ.

בֹּא רְאֵה, הַדָּבָר שֶׁלְּמַעְלָה לֹא מִתְעוֹרֵר עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְמַטָּה בָּרִאשׁוֹנָה עַל מַה שֶּׁיִּשְׁרֶה עָלָיו אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. 

וְסוֹד הַדָּבָר – הָאוֹר הַשָּׁחֹר אֵינוֹ נֶאֱחָז בָּאוֹר הַלָּבָן עַד שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת בָּרִאשׁוֹנָה. 

כֵּיוָן שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת בָּרִאשׁוֹנָה, מִיָּד שׁוֹרֶה עָלֶיהָ הָאוֹר הַלָּבָן.

וְעַל זֶה כָּתוּב (שם פג) אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל, 

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסֵק הָאוֹר הַלָּבָן מִן הָעוֹלָם לְעוֹלָמִים. 

וְכֵן (ישעיה סב) הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם, כְּדֵי לְעוֹרֵר לְמַטָּה בְּמַה שֶּׁתִּשְׁרֶה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה. וְכֵן כֵּיוָן שֶׁמֵּעִיר אָדָם הִתְעוֹרְרוּת (טובה) בָּרִאשׁוֹנָה, 

אָז מִתְעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה. 

בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְגוֹ', מִיָּד – וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם וְגוֹ'.

תהלים פ״ג

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף׃ 

אֱ-לֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵל׃

רש״י

אַל דֳּמִי לָךְ. אַל תִּתֵּן שְׁתִיקָה לְעַוּוֹתָתֵינוּ שֶׁאוֹיְבֵינוּ מְרֵיעִים לָנוּ:

ביאור שטיינזלץ ב

אֱלֹהִים, אַל דֳּמִי, דומייה לָךְ. אני מבקש שתפעל. אַל תֶּחֱרַשׁ, תחריש וְאַל תִּשְׁקֹט, אֵל,

מלבי״ם

אלהים אל דמי לך, אל תדום ותניח מעשיך שהיית מושיע ישראל עד עתה, אל תחרש, החרישה הוא הפך המענה, ר"ל שאתה צריך לענות כי הדבר נוגע לך כמו שיבאר, ואל תשקט, החרישה היא מניעת הדבור וההשקטה היא מניעת המעשה, אל תחרש מלענות ואל תשקוט מלעשות, ומפרש, אל תחרש:

מצודת דוד

אל דמי לך. לא יהיה לך דומיה: