אם לפעול אז בביטחון

שמעון ולוי, שניהם בני 13 סך הכל, עושים מעשה בלתי נתפס.
אחותם נאנסת והם מחליטים לנקום. הם משכנעים את אנשי שכם למול את עצמם, ואז ביום השלישי הם מגיעים אל העיר והורגים את כל הזכרים.
אחת השאלות שמעסיקות הפרשנים היא למה הם מחכים ליום השלישי.
הרי ביום הראשון אנשי שכם סבלו מכאבים גדולים יותר, ו היה קל יותר להרוג אותם.
את אחד ההסברים אפשר להבין דרך הביקור של המלאך שבא לרפא את אברהם ביום השלישי, לאחר שמל את עצמו בגיל 99.
אם הקב״ה רצה לרפא את אברהם, למה לא שלח אליו מלאך ביום הראשון או השני.
על שמעון ולוי כתוב ״וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר״, כלומר הם באו עם ביטחון שהם יצליחו.
הם באו דווקא ביום השלישי כדי להראות שהביטחון שלהם לא נובע מכך שהייתה להם תוכנית הטובה. אם היו בטוחים רק בתוכנית היו באים ביום הראשון, אלא הביטחון שלהם היה בקב״ה שיצליח במעשיהם ויביא להם את הניצחון, ולכן באו דווקא ביום השלישי, כדי להראות את עוצמת הביטחון שלהם.
אז אם היה להם כזה ביטחון, למה בכלל היו צריכים את שתושבי שכם ימולו את עצמם? כי גם ביטחון צריך שיהיה לו כלי אחיזה כלשהו בדרך הטבע ושיראה שבה בדרך הטבע.