מתי להרים את עצמי ומתי לבטש – עצת התניא
מסר חשוב של בעל התניא הוא שהאדם צריך לפתח מודעות עצמית ולדעת מתי עליו להרים את עצמו ומתי לשבור את עצמו.
כשאדם מרגיש שבור, ולא מתקדם, ובנפילות, הוא צריך לדעת להדגיש לא מה הוא לא, לא במה הוא לא טוב, מה הוא לא השיג, אלא במה הוא כן טוב, וכמה הוא נפלא כפי שהוא.
ולהדגיש אומר לחזור על זה, ולשנן לעצמו את זה,
ולדעת שבאמת בכל רגע נפתחת לו הזדמנות חדשה, ולכן אין לו טעם להתעכב על הזדמנויות קודמות שפספס.
מצד שני בעל התניא גם מתאר כמה האדם צריך לדעת לשבור את עצמו כשהוא חש עודף שביעות רצון מעצמו, וכשהוא מלא בעצמו.
דווקא אז, הוא צריך ללמוד לעורר בתוכו סוג של מרירות, על כמה הוא רחוק, כמה הוא אטום, כמה הוא שקוע בעצמו וזה במטרה שלא ייעצר ויתגשם ויסתפק, אלא כדי שיתעורר ויתקדם ויידע שמצפים ממנו ליותר.

