סליחה מזויפת

לפעמים האדם מבקש סליחה
אבל הוא לא באמת מצטער,
הוא מבקש סליחה על כך שזו התוצאה,
והוא מצטער שבגלל מה שעשה או מה שאמר
והוא מצטער שעכשיו בגלל מה שאמר פגועים ממנו או חושבים עליו דברים לא טובים
והוא אפילו מרגיש לא טוב עם עצמו
אבל אין פה באמת חרטה,
כי הוא רק מבואס מאיך שרואים אותו
ומזה שעכשיו הדברים לא הולכים חלק,
והוא פגע ביחסים,
אבל זה לא שהוא באמת פוגש את עצמו,
וזה לא שהוא באמת חושב שהוא צריך להזיז משהו אצלו,
וכל החרטה הזאת היא חיצונית, כך שאם לא היו כועסים עליו או מגיבים לו, הוא בכלל לא היה עוצר לשים לב שמשהו בהתנהגות שלו לא בסדר.
והבעיה עם חרטה כזאת היא שהיא עוד יותר מונעת שינוי. כי עכשיו יש לו גם אליבי מוסרי שמונע ממנו מלפגוש את עצמו, כי הנה הוא ביקש סליחה והרגיש לא נעים עם עצמו. והאמת שבהחלט יכול להיות שהוא לרגע לא יצא מעצמו.