מהו אימון על פי תניא

טוב נקודה קצת קשה לתפיסה,
מה ההבדל בין אימון על פי תניא לבין אימון כללי של מנטורים בעולם.
המאמנים בעולם מלמדים אותך איך להיות יותר טוב ואיך להגיע ליעדים שלך.
הם מלמדים אותך איך להצליח יותר במה שאתה עושה.
איך להרגיש יותרֿ ואיך למצוא את הפתרונות לבעיות שיכניסו לך יותר כסף,
איך להיות אדם טוב יותר, שתורם לסביבה ואיך להיות בן זוג טוב יותר, ואבא טוב יותר.
אבל כללו של דבר, גם אם אתה נהיה טוב יותר, בסוף אתה סביב עצמך ועסוק בעצמך ורוצה לשפר את עצמך.
ובגלל שאתה לא יוצא מעצמך, אתה גם אף פעם לא ממש מרגיש משוחרר מהעול של רגשות מכבידים ושליליים.
אצל בעל התניא כל הרעיון הוא הפוך. הרעיון הוא שיהיה לך פחות אני, שתהיה פחות יש, כלומר פחות מלא ישות ואגו.
ובמקום לחתור לשיפור עצמי תחתור לעשות את מה שהעולם צריך ממנך
למשל, מה זה חשוב לילד שלי אם אני מרגיש אבא טוב או לא, חשוב אם הוא מקבל את מה שהוא צריך לקבל ממני.
מה זה חשוב ללקוחות שלי אם אני נותן שרות טוב, חשוב שהשירות או המוצר עושה להם טוב.
עיקר האימון של בעל התניא הוא ללמד אותך להיות צינור, שליח בעולם. ולכן העניין שאתה עושה בכל רגע הוא החשוב, אבל לא אתה העניין.
וכשאדם חושב כך, ממילא כל הדברים שהוא עושה משתפרים, וגם הרגשות השליליים, שהם תוצאה של אותו אני, נעלמים.