ביזוי חוזר כבומרנג
זה ברור שאי אפשר לבזות או לחסום אף אדם, בן תשעים או בן עשרים, גם אם אתה חושב שהוא גרם לך נזק גדול. ועל אחת כמה שאסור לבזות מי שהיה נשיא בית משפט לשעבר או ראש ממשלה לשעבר.
הזהר מביא במפורש שאין שום דבר בעולם שצריך לנהוג בו קלון או ביזוי.
והוא מחזק את המסר עם סיפור, לפיו פעם אחת רבי חזקיה רצה להרוג נחש,
ורבי אלעזר, בנו של רשב״י, עצר אותו מלעשות כן.
רבי חזקיה שאל למה, הרי הנחש מזיק וממית בני אדם, ורבי אלעזר ענה לו שלא הנחש ממית.
הנחש בזהר הוא כמובן הצדדים השליליים, הרעים, באדם ובהווייה. והמסר הוא שגם אותם אסור לבזות. וגם בהם יש ערך,
ואם אסור לבזות את הסטרא אחרא, על אחת כמה שאסור לבזות יריב פוליטי.
וזה לא משנה אם הם התחילו, או הם היו עושים יותר גרוע אם יכלו וכהנה תירוצים.
ודרך אגב מי שמבזה הוא בסוף זה ניזוק הכי הרבה, כי הוא חי בעולם מלחמתי, עולם של טובים ורעים, ואז מרוב שהוא טעון ומריר ולעומתי, אין סיכוי שלא תישתלט עליו תנועה רגשית של כעס או ריקנות או דיכאון כי הוא ירגיש בסוף כאילו חצי עולם רודף אחריו, ולכן ממילא העולם יהפוך עבורו למקום שהוא לא נעים לחיות בו.
