הקושי העיקרי של אנשים מוכשרים הוא שהם לא מוכנים לקבל, כלומר להיות במצב של חוסר,
הם לא מוכנים להודות שהם עניים במשהו מסוים בחייהם.
וכשאני לא מוכן לקבל, כי אני מתבייש או כי אני מתנשא או כי אני מתכחש לחיסרון שלי אני גם לא משלים את החיסרון שלי ואז אני מתדרדר בקלות לעצבות או כעס, או ריקנות.
למה? כי מצבי הרוח האלה מחליפים קבלה אמיתית.
אבל לא פחות חשוב מזה, כשאני לא מודה בחיסרון ולא לומד לקבל ממישהו אחר אני פוגע באקו סיסטם של הבריאה כי אני לא מאפשר למישהו אחר לגלות את הכוחות והיכולות שלו על ידי שהוא עכשיו זה שמשפיע ואני זה שמקבל ממנו.
הרבי מליובאוויטש מסביר שכתוב בפרשה ויקחו לי תרומה ולא ויתנו לי תרומה, כי יש כאן רמז שמי שצריך לקחת, כלומר לקבל, עושה את זה לא בשביל עצמו אלא בשבילי, הבורא.
העולם נברא כך שלכל אחד יש מה לתת ולהשפיע וכל אחד צריך ללמוד לקבל ולהיות מושפע ולהודות בחסרון שלו.
ומי שלא עובד על שני ההיבטים האלה בתוכו, יוצר חיסרון בתכלית של הבריאה.
כאן המקום לשאלות, שיתופים והארות
עוד בקטגוריה זו:
