לעבור מתודעת עוני לתודעת עושר
אדם יכול להצליח מאוד בכל קנה מידה, ועדיין לפעול מתוך תודעת הישרדות. והתוצאה היא שלמרות ההצלחה שלו הוא יחיה בלחץ וחרדה מתמידים.
למה?
כי יש לנו שתי מערכות הפעלה של הנפש, מערכת הפעלה אחת של הישרדות והשנייה היא של הרחבה והתפשטות.
שתי מערכות ההפעלה של הנפש הן בעצם שתי דרכים מנוגדות לגלות את הכוחות הפנימיים.
במערכת הפעלה הישרדותית הכוחות הפנימיים מתגלים בצמצום ועוני. כל הפעולה היא מתוך לחץ, חשש, מה יהיה, תחרות, לא מגיע לי, מה שהשגתי הולך להעלם. השכל במערכת ההפעלה הזאת פועל באופן מצומצם, והרגשות מתגלים בקטנותם והרצונות הם תמיד רצונות חיצוניים. כלומר אני לא באמת רוצה את הדבר שאליו אני חותר, אלא נגרר אליו כי אני רוצה דברים חיצוניים, את ההצלחה או הפרסום או הכסף אבל לא את העניין עצמו.
מה שחזק במערכת ההפעלה הזאת הוא חוסר הביטחון, והמחשבה שבלי שאני אשלוט בדברים הם לא יקרו ולא יסתדרו.
לעומת זאת במערכת הפעלה של עושר גם האורות וגם הכלים של האדם הם בהתרחבות. האדם סקרן ומתעניין הוא לומד ומתפתח.
העיקר במערכת ההפעלה השנייה הוא העשייה מתוך תענוג חיבור ולא מתוך לחץ על התוצאה. לכן השיטה הזאת נקראת ארץ זבת חלב ודבש, שכן חלב ודבש מגלים מתיקות, לעומת מערכת ההפעלה הראשונה שנקראת ארץ מצרים, שהכל בה סביב מיצרים והגבלות.
