קהילות לא מדומיינות
רוברט הוא בן למשפחה הונגרית שהצליחה לברוח בדרך לא דרך, לפני 25 שנה, מציפורני המשטר הקומניסטי. משפחתו שיחדה כמה פקידים, השיגה ויזה וחמקה לארה"ב. אחרי מסע חיפושים הם השתקעו בלוס אנג'לס. כשהיגרו לארה"ב ידע רק שהוא יהודי ותו לא. אולם הידע הזה היה חסר משמעות עבורו. הוא לא ידע מה זה אומר להיות יהודי ולא היה לו כל קשר עם גורמים דתיים או ציוניים כלשהם. יוקו הגיעה לארה"ב באותו הגיל בדיוק כמו רוברט. בגיל 12 הוריה עזבו את יפן לשיקגו. כשהתבגרה יצאה לחופשה בלוס אנגל'ס והתאהבה במזג האוויר. את רוברט הכירה במהלך הלימודים. בתחילה התראו כידידים. במהרה הידידות הפכה לחברות ולחתונה אזרחית. לפני כשנתיים נולדה להם בת. בערך במקביל ללידת בתו רוברט התחיל להתוודע לריטואלים ורעיונות יהודיים.
בשנה האחרונה הוא מבקר כמעט בכל שבת בבית הכנסת החב"די בשכונתו. מקפיד על התפילות. לעתים חובש כיפה גם מחוץ לבית הכנסת. מקדש ובעיקר מגביר את קצב הלימודים אודות יהדותו. הוא נמשך לתכנים יהודיים. למורשת, לרעיונות, לעולם האמונה, להשתייכות הקהילתית. יוקו גם היא שמחה במציאה, אולם מכאן ועד תהליך גיור סיזיפי על ידי המנגנון האורתודוכסי בארה"ב הדרך עוד ארוכה.
בינתיים הם מאומצים על ידי חברי הקהילה היהודית. אלה המגיעים לתפילות בבית חב"ד המקומי. לא דוחקים בהם, אך משתדלים להראות להם את היופי בחיים הקהילתיים, היהודיים, האורתודוקסיים, בעיר המנוכרת.
יניב הכיר את גילני כשהגיע לעבוד בחוף המערבי, קצת אחרי צבא. הוא התאהב בה והיא בו. בגללה השתקע בארה"ב מעבר לתוכניותיו המקוריות. הם לא מיסדו את הקשר אך נולדה להם בת מתוקה. האב ישראלי האם מקסיקנית. כשהבת הגיעה לגיל שלוש נמאס לגילני. היא החליטה לעזוב את האב, שהמשיך להתעקש שבתו תלך לבית ספר חב"די הקרוב למקום מגוריהם. האם הסכימה בתנאי שהאב ישלם את דמי המזונות בזמן.
בבית הספר בלונג ביץ לא חסרים סיפורים דומים. הרב ניומן, ראש מערכת מוסדות החינוך, מעלה כדוגמה את סיפורה של אם יהודיה ואב קתולי. כשהתחתנו שניהם היו פחות דתיים. לאחר שהתגרשו האם דרשה שהילד ימשיך ללמוד בבית הספר החב"די. האב הסכים. החברה טובה לדעתו. החינוך מקיף. על לוחות המודעות תמצאו רעיונות מספר התניא, אך גם את איינשטיין ואריסטו. ובכל זאת ביום ראשון, עומד על כך האב, הילד חייב להופיע בכנסייה הקתולית. האם נעתרה מחוסר ברירה. ביום ראשון שומע הילד את הדרשה של הכומר וביום שני לומד תניא.
מתברר כי הנתונים בחוף המערבי מדאיגים יותר מאשר בשאר מדינות היבשת. למעלה מ-70 אחוז מהיהודים מתחתנים עם לא יהודים. הסיפורים הם רבים ומגוונים. מנקודת מבט מסויימת אפילו משעשעים. לסוכנות היהודית אין כלים אמיתיים להתמודד עם המצב. ציונות יכולה להוות חלופה לזהות יהודית דתית. אולם המרת כוח הדת בכוח הלאומיות כגורם מלכד עבדה במאה שעברה. במאה הנוכחית זה כבר הרבה פחות יעיל.
בתי חב"ד בוחנים כל העת תוכניות לעצירת הסחף. לעתים גם נוצרים שיתופי פעולה מעניינים עם אנשי הסוכנות. הקמת בתי ספר יהודיים היא אחת הדרכים להתמודדות. בתי הספר החב"דיים מציעים להורים הלא דתיים, הרוצים מינון מסויים של יידישקיט חלופה לבתי ספר הציבוריים. המאבק הוא על המינון. הקהילות החב"דיות רוצות שבתי הספר יהיו דתיים יותר, שתתקיים הפרדה בין בנים לבנות בגילאים מוקדמים, שיוגברו לימודי הקודש על פני לימודי החול. ההורים הלא דתיים רוצים להפוך את בתי הספר החב"דיים לבתי ספר יהודיים איכותיים במחירים שפויים. מחירים שיהוו תחרות למחירי החינוך של הקהילות היהודיות העשירות. רוב מכריע של הילדים היהודיים באים לבית הספר עם כיפה, אולי גם ציצית, לומדים על שבת וחג, וכשהם חוזרים הביתה מתנהלים בבית לא דתי לחלוטין. בדרך כלל המנהלים החב"דים מצליחים לשרוד את המתח, את הסתירה והפער בין העולמות עד לכיתות ה-ו לערך. לאחר מכן ההורים כבר לא מתפשרים ומעדיפים לשלוח את ילדיהם למערכת הציבורית.
SOLA
בלוס אנג'לס מתגוררים למעלה משלוש מאות אלף ישראלים. נוסף עליהם יש עוד כחצי מליון יהודים. היהודים בלוס אנג'לס מרוכזים בשני מרכזים. ב-Valley ובאזור Fairfax ורחוב Pico. נקל להתרשם שבשדרת פיקו יש אולי יותר מסעדות כשרות מאשר בבני ברק. ייתכן שאין עיר בארץ שיכולה להתחרות במספר המסעדות הכשרות שבאזור.
בעבר כמעט ולא היו יהודים באזור. היום יש למעלה משלושים מסעדות. סינית, איטלקית, מקסיקנית, מאפיות, גלידריות, רובן בכשרות מהדרין. אפילו מסעדה טבעונית אורגנית ומאוד מבוקשת המזמינה אליה את ידועני בוורלי הילס, זוכה לכשרות מהדרין ברמה גבוהה. בלוס אנג'לס, המרכז היהודי השני בגודלו בצפון אמריקה, לא חסרים גם בתי ספר יהודיים, מגוון רחב של בתי כנסת ומכולות ענק המוכרות רק אוכל כשר. הרשתות האמריקאיות הבינו מזמן את הפוטנציאל הכלכלי ומנסות להתחרות באמצעות מגוון מוצרים ומחלקות כשרות, המתאימות גם למי שאינו נוהג להתפשר על חלב נוכרי ופת עכו"ם.
למרות ההיצע של בתי כנסיות לפני כשש שנים הוקמה קהילה חדשה צעירה ובולטת המרחיבה את גבולות השכונות היהודיות. קהילת דרום לה סינגה (SOLA) שהתגבשה סביב רב חב"די מיוחד במינו.
הרב אברהם זאגקס (Rabbi Zajac) הגיע מברזיל ללוס אנג'לס רק לפני 6 שנים. הוא הגיע ללא משאבים ועם חמישה ילדים. הוא עמד על החסך באזור בקהילה מגובשת. קהילה דתית שתאפשר ליהודים שהחלו לנדוד לעבר השכונה לדור בה מבלי להזדקק לרכב בשבת. בתחילת דרכו גיבש מניין בקראוון קטן. תוך זמן קצר הקהילה גדלה והרב שכר קומפלקס על הרחוב הראשי ב- La Cienega Boulevard. חציו של הקומפלקס משמש כגן שמנהלת אשת הרב וחציו כבית כנסת. באחרונה רכש חלקת אדמה בעלות של 2.4 מליון דולר. חברי הקהילה התאהבו ברב המקומי ובחיים הקהילתיים שיצר ותרמו ביד נדיבה. אליהם נוספו תורמים אחרים שקסמו של הרב פגע גם בהם. המבנה יעלה בסופו של דבר 8 מליון דולר ויכלול בניית שתי מקוואות, בית כנסת חב"ד, בית כנסת ספרדי וגן בשיטת מונטסורי. הפרוייקט זכה בשם – פרוייקט עדן.
הרב כבן 45, שומר באדיקות על חיים ספורטיבים. האימונים משתלמים. הרב מלא אנרגיות וממלא את בית הכנסת וחברי הקהילה באנרגיות. הוא דואג לכל אחד מחברי הקהילה, לוחץ ידיים, מעודד, שואל. בכל שבת מייד לאחר התפילה פותחים שולחנות לקראת התוועדות המונית. ההתוועדות נתרמת כל פעם על ידי חבר אחר מבני הקהילה. לא חסרות סיבות. יום הולדת, ברית, הולדת בת, בר מצווה, חתונה, סתם סעודת הודייה. הספונסר משלם כ-600 דולר לקייטרינג מוסכם המנהל את הסעודה. המחיר לא כולל את בקבוקי השתייה שזורמים לשולחנות.
המתפללים מתיישבים לצד נשותיהם. אוכלים קצת, שרים, שותים, שומעים דברי תורה מהרב, מפטפטים וחוזרים הביתה להמשך סעודת השבת.
הרב מרבה לשאת דברים בפני חברי הקהילה. בשבתות מגיעים למעלה ממאה מתפללים. אנשי עסקים, חב"דניקים, צעירים ישראליים ויהודים המתגוררים באזור. במשך שש שנים הקהילה גדלה מעשר משפחות ליותר ממאה. את הקרדיט לכך אפשר לזקוף לכריזמה של הרב. ההתלהבות שהוא יוצק לתוך התפילה. בין חברי הקהילה גם התפתחה מערכת יחסים חמה. הם מפרגנים ומזמינים אחד את השני לסעודות שבת. מחזקים זה את זהות ותומכים זה בזה.
המקרה של הרב מוכיח דבר אחד. הדרך היחידה לעצור את ההתבוללות בארה"ב היא על ידי הקמת קהילות. הקהילות מעניקות פתרון לתחושת הניכור. לעירוניות, לקפיטליזם. הן יוצרות מחויבות. הקהילות לא נשענות על מיתוסים מדומיינים כגורמים מלכדים. הן נשענות על אמונה יהודית בת אלפי שנים. אמונה יהודית היוצרת מרקם חברתי מיוחד במינו. בהיסטוריה של העם היהודי קהילות נוצרו תמיד סביב בית הכנסת, סביב סדר התפילה, השבת, החגים. קהילות שאינן סובבות סביב החיים הדתיים מתקשות להתקיים לאורך זמן. הקהילות גם לא יכולות להיות וירטואליות. האינטרנט ממלא חלק מהצרכים הדתיים, אך מותיר רבים מהם חסרים. בלעדי קהילות שכאלה אין הרבה סיכוי לעצור את ההתבוללות. ואת המשימה הזאת, כך נראה, עמסה על כתפיה תנועת חב"ד.
ארועים:
* לחובבי ספרים – תזכורת לגבי יום חמישי הבא. מבצע מכירות ענק של ספרי חסידות בבנייני האומה לקראת י"ט כסלו. חיבורים עתיקים וחדשים. כל הספרים יימכרו במחיר זהה – 4 ב-100. כדאי גם להישאר להתוועדויות ולניגונים של נאור כרמי והלב והמעיין.
ספרי התבוננות הודפסו במהדורות חדשות לרגל הארוע ויימכרו במחיר המבצע, לרבות "סודו של הרבי". בשנה שעברה הגיעו לבנייני האומה כעשרים אלף איש. השנה מצפים ליותר.
כאן אפשר כבר לעיין בקטלוג הספרים ולתכנן את הרכישה.
* במודיעין נפתח מרכז חדש ומעניין במיוחד המשלב לימודי יוגה ויהדות – "לשם ייחוד" שמו. אני אעביר שם החל מיום שלישי של חנוכה (כ' כסלו, 30.12) סדנא בת ארבעה מפגשים בנושא זוגיות ואהבה. ביום ראשון הקרוב יתקיים ערב הפתיחה וידברו כמה ממנחי המרכז – משה שרון, רן ובר והמייסדת – אסתי בת דור. מומלץ להגיע לארוע וכמובן להשתתף בשיעורים.
* שבת חנוכה עם קובי אריאלי, שלי גולדברג ואנוכי במלון רמת רחל. נשארו מקומות אחרונים. כאן אפשר להרשם ולקבל עוד פרטים.
