טבעונות יהודית וטבעונות אנטי-הומניסטית

זהו פרדוקס, אך רק לכאורה. אם אתם טבעוניים כתוצאה מהשפעת הנימוקים של ד"ר יובל נח הררי וגארי יורופסקי אתם משתפים פעולה עם רעיונות כפירה מהסוג המסוכן ביותר לאמונת היהדות וכנראה גם לעתיד הדמוקרטיה. אולם בה בעת, בימינו, הימנעות מבשר או לכל הפחות צמצום ניכר בצריכתו, תואמת להפליא את רוח היהדות.

כיצד שתי התובנות הללו מסתדרות להן זו לצד זו? כלומר כיצד אפשר לטעון: טבעונות/צמחונות כן, אך מהסיבות הנכונות. האם לא התוצאה היא החשובה?

כדי לענות על האמור אנו נדרשים לכמה עובדות קצרצרות, הנלמדות מהמסורת היהודית. עובדות שבעצמן לכאורה סותרות זו את זו.

1. עד ימיו של נוח (לא יובל, ההוא מהתיבה), בני אדם לא הורשו לאכול בעלי חיים[1]. כלומר כמעט שליש מאורך חיי העולם (על-פי התורה כמובן), התורה לא התירה לבני האנוש לאכול בשר. רק לאחר היציאה של נוח ובניו מהתיבה, התיר להם הקב"ה, מבלי שנתבקש, אכילת בעלי חיים. "ויברך אֱלֹקִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ… כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה…[2]".

2. לעתיד לבוא, בשלב מסוים בגאולה, כנראה לא נאכל בשר. חזון הטבעונות הוא במידה רבה חזון הגאולה. לא עוד מלחמות, לא עוד שחיטה כשרה ולא כשרה. כולם חיים יחד באחווה ורעות זה לצד זה. זה לא רק חזון הצמחונות של הראי"ה קוק, או של רבינו דון יצחק אברבנאל, או של בעל ספר העיקרים, או של הרמב"ם. הדברים עולים כבר מהנביא ישעיה.

3. ביום טוב ובשבתות מצווים על השמחה, ואין שמחה אלא בבשר ויין.

4. למרות שמנגל זה יהודי, הבשר מגשם. כשאנו רוצים להידמות למלאכים, כביום הכיפורים, אנחנו צמים. הבשר במחשבת הקבלה מקביל לגבורות. החלב לחסדים. הגבורות משמעותם צמצום, דין, הגשמה. הרמב"ם היה ממעט בבשר עד כדי צריכה אפסית, וכמוהו גם הרבי מליובאוויטש שהיה טועם בשר רק בערב שבת.

5. הבהמה של יהודי מצווה גם היא על מנוחה בשבת. על-פי ההלכה, גם אסור לאדם לאכול לפני שהוא מאכיל את בהמתו. ובכלל יש עוד לא מעט חוקים מיטיבים עם בעלי חיים, המפורטים בהרחבה כאן.

6. הפעולה המרכזית בבית המקדש הייתה הקרבת קורבנות. כך שאם לכאורה תתעלמו מהקדושה ותשרטטו רק את ההתרחשות החיצונית, במידה רבה בית המקדש היה מעין בית מטבחיים ענקי.

7. העולם נברא בחמישה ימים. ביום השישי, ביום שבו נברא האדם, נבראו גם בעלי החיים, הדומים לאדם בהיבטים רבים על-פי הכתובים.

8. אכלתם בד"צ? מן הסתם אכלתם בעל חיים שנשחט בשחיטה שגרמה לו פחות צער. ככל שמערכת השחיטה היא תחת פיקוח הדוק יותר אפשר לומר שהשחיטה הייתה יותר זריזה, מדויקת, זהירה ורחמנית. ככלל, כל מטרת השחיטה הכשרה היא למעט את הצער מבעל החיים ככל שאפשר.

9. השחיטה עצמה צריכה להיעשות בכוח גברא, על ידי פעולת האדם. הוא חייב להיות מודע לכך שהוא גוזל מבעל החיים את חייו. המודעות והמעורבות היא בעלת משמעות.

10. למרות המודעות, הגמרא מורה כי "טוב שבטבחים שותפו של עמלק[3].

למרות שניתן להוסיף עוד דוגמאות וסיפורים, כמו זה המפורסם על רבי יהודה הנשיא שסבל 13 שנים של ייסורים נוראים, רק בגלל חוסר האמפטיה שלו לעגל, וזכה לאחר אותן שנים ארוכות להיפטר מהייסורים כי חס על גורי חולדה, המסקנה ברורה. כלומר לא ברורה. מצד אחד התורה מגלה חמלה יוצאת דופן כלפי בעלי חיים. יום של חופש לחיות? מי היה מעלה על דעתו. מצד שני היא מתירה את שחיטתם. ולא רק מתירה, בזמן בית המקדש הפעולות הכרוכות בשחיטה היו חלק מרכזי מעבודת הבורא. כיצד הפער הזה אפשרי?

השואה של הפרות

לגארי יורופסקי, כמו לאקטיביסטים אחרים, אין בעיה להשוות בין שואת היהודים לבין שואת בעלי החיים. 269 לא יהססו לקעקע על ידם ספרות כמו אלה המקועקעות על העגלים או להציב ראשים כרותים של שוורים במזרקות מלאות דם, או לייצר מיצג של אישה נחלבת שתינוקה נגזל ממנה. ההבדל היחידי בעיניהם הוא ששואת היהודים הסתיימה ואילו השואה של בעלי החיים התחילה הרבה לפני עליית הנאצים לשלטון ועדיין נמשכת.

כך הוא אומר לד"ר הררי: "כשהנאצים ריכזו יהודים בגטאות ובמחנות, תינוקות נתלשו מזרועות אימותיהם. בתעשיית החלב, עגלים נגזלים מאמותיהם לאחר ההמלטה. יהודים קועקעו לשם זיהוי? כל בעלי החיים בתעשיות הבשר והחלב מקועקעים בברזל מלובן או אוזניהם מנוקבות לשם החדרת תג מספר. יהודים נשלחו למחנות ריכוז באותן משאיות המשמשות עדיין למשלוח בעלי חיים לבתי מטבחיים. הנאצים בנו בתי מטבחיים למיליוני בני אדם, ובתי מטבחיים נבנים כיום בכל רחבי העולם לשם טבח מיליארדי בעלי חיים. הנאצים התייחסו ליהודים כאילו היו שום דבר, כאילו חייהם אינם חשובים, וכך מתייחסים לבעלי החיים.

יורופסקי צודק. אם מקבלים את הנחת היסוד האבולוציונית שלו. אם מקבלים שמותר האדם מהבהמה הוא רק בהתפתחות ארגונית-סוציאלית משופרת, שהרי סך הכל כולנו בעלי חיים – אין הבדל בין מיליוני קורבנות הנאצים (והצוענים וההומואים וכו') לבין שואת בעלי החיים. בעצם יש הבדל. זאת האחרונה עדיין לא הסתיימה.

על-פי התזה הטבעונית שמייצגים הררי ויורופסקי, אין לאדם יתרון מוסרי על-פני הבהמה. אולי אפילו ההפך הוא הנכון. כך מנסח הררי בשיח בין השניים את תפיסתו לגבי עליונות בני האדם.

אין כל ראיה מדעית לכך שהאדם ניחן במודעות מסוג שונה מזה של יונקים אחרים או ביכולת רבה יותר לסבול. ההומו סאפיינס לא שולט בעולם בזכות מודעות מיוחדת במינה או רגישות רבה יותר, אלא בזכות יכולתו לשתף פעולה במספרים גדולים ובצורה גמישה. יש מיני בעלי חיים אחרים שיכולים לשתף פעולה במספרים גדולים, למשל נמלים, אך הם עושים זאת בצורה מאוד מקובעת.

מינים כגון שימפנזים וזאבים מסוגלים לשתף פעולה בצורה גמישה, אבל רק עם מספר קטן של פרטים המוכרים להם היטב. האדם הוא היחיד שמסוגל לשתף פעולה באופנים גמישים מאוד עם אינספור פרטים זרים. ומה שמאפשר לנו לעשות את זה הוא היכולת לדמיין דברים שאינם קיימים במציאות, כגון אלים, כסף, מדינות או זכויות אדם. לעולם לא תצליחו לשכנע שימפנזה לתת לכם בננה על ידי כך שתבטיחו לשימפנזה אינספור בננות לאחר מותו. האדם הוא בעל החיים היחיד שמסוגל להאמין בבדותות כמו ‘גן עדן’. תפיסת העולם ההומניסטית, הרואה את האדם כנעלה במהותו על יתר בעלי החיים, אינה שונה במהותה מאמונה בגן עדן. זוהי בדיה. אך זה גם סוד הצלחתנו כמין ביולוגי, כי על ידי אמונה בבדיות כאלה אנו בונים מדינות, צבאות ותאגידים.

כאן כמובן מתנתקת היהדות לגמרי מעקרונות הטבעונות המיוצגים על-ידי הררי. בעיניהם הדת היא המצאה, בדיוק כמו גן עדן ובדיוק כמו אלוקים. אין באמת עליונות מוסרית לאדם על-פני הבהמה. כלומר אפשר גם לטעון שאם, על-פי ההשקפה האמורה, אתם לא נעים באי נוחות בגין טבח בעלי חיים, אין סיבה שתתרעמו על טבח בני אדם, יהודים, שחורים או אסייתיים. ואכן על-פי דפוס מחשבה זה, אם אתם אוכלים בשר או לובשים עור, אתם שותפים לרצח בדיוק כמו הנאצים.

אפשר לדון ארוכות על מונח הסבל ומשמעותו. אך אם נוציא לרגע אחד את המונח הזה מהמשוואה, ניוותר עם התייחסות אל הרג או חמלה כהעדפה זמנית, נזילה ולא וודאית. אם אין לנו נשמה ואיננו ברואים של הקב"ה, החיים של האדם שווים בדיוק כמו החיים של הכלב.

על-כן אין להתפלא על הקריאה החוזרת ונשנית של יורופסקי לאלימות. זוהי לא רק תוצאה של יחסי ציבור. מותר להרוג בני אדם המתעללים בבעלי חיים כפי שאסור להתעלל בבעלי חיים. שתי המסקנות הללו הן תוצר של אותן הנחות ייסוד ביהביוריסטיות, בתנאי שגורסים שמי שגורם לסבל צריך גם לסבול.

מהסיבה הזאת התזה שמקדמים יובל הררי ויורופסקי מסוכנת לדמוקרטיה. הדמוקרטיה מיוסדת על העמדת האדם במרכז. ג'ון לוק מבכירי וראשוני ההוגים הליברליים העמיד את הסבלנות במרכז הגותו. אחת הקבוצות הבודדות שלא הייתה לו סבלנות כלפיה, ואף טען שאסור להיות סבלניים כלפיהם – הם האתאיסטיים. הסיבה לכך היא שאי אפשר לסמוך עליהם. מי שאין לו א-לוהים יכול לתמוך בהצלת בעלי חיים בדיוק כמו בהריגת בני אדם. אני לא יודע אם היטלר היה צמחוני או לא, אבל הדאגה של המשטר הנאצי לבעלי חיים הייתה ידועה. החמלה שלהם לבעלי חיים היא תוצר של אופנה המיוסדת על ניתוח תפיסת הסבל הביולוגית בבעלי חיים. מחקר אחד שיסיט את כיוון הרוח והאופנה תשתנה ב-180 מעלות. כך שאם השתכנעתם בטיעונים המדוברים, התומכים בטבעונות, אתם במשים או בלי משים נסחפים אחר תנועה אנטי הומוניסטית מלאת חמלה לכאורה, אך כזאת שיסודותיה עשויות להיות הרות אסון.

סדר השתלשלות

היהדות, כתוצאה מציווי הבורא ותפיסת הבורא כמהווה כל פרט בבריאה, מלאת חמלה לסבל של בעלי החיים. בתפיסה של ד"ר הררי ויורופסקי אין אלוקים. אבל אם נחזיר אותו למשוואה קל יותר לקבל שא-לוהים ברא את בעלי החיים בדיוק כפי שברא את בני האדם. ובמובן זה אין הבדל בין השניים.

כך שבמידה מסוימת כל הברואים – הדומם, הצומח, החי והמדבר, שווים בפני הבורא. אולם השוויון הזה הוא רק ברובד אחד של הבריאה. ברובד אחר, הבורא יצר סדר בבריאה. סדר השתלשלות. מידת החיות האלוקית משתנה מנברא לנברא. בצומח יש יותר חיות אלוקית מאשר באבן, ובחי יותר מאשר בצומח, ובמין המדבר יותר מאשר בחי. וגם במין המדבר יש הבדלים. חתן בשעת חופתו או סנדק בשעת סנדקותו, יש בהם יותר חיות אלוקית מאשר באדם הנמצא במבואות המטונפים. בשפת הקבלה קוראים לשני הרבדים הללו בסדר השתלשלות – סובב כל עלמין וממלא כל עלמין.

האדם הוא מרכז ונזר הבריאה בהשקפה היהודית. רק הוא יכול לממש את תכלית הבריאה. מדוע? מפני שרק בכוחו להידמות לבורא. התכלית של כל נברא הוא להתעלות ממדרגת עצמו. כך הרבי הרש"ב, הרמב"ם של החסידות, בקונטרס ומעיין:

דְּהִנֵּה כָּל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם הוּא לְצוֹרֶךְ אֵיזֶה תַּכְלִית, וְתַכְלִית כָּל דָּבָר הוּא כְּשֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵיגַת עַצְמוֹ, וּכְמוֹ תַּכְלִית הַצּוֹמֵחַ הוּא כְּשֶׁנִּכְלָל בְּחַי, וְתַכְלִית הַחַי הוּא כְּשֶׁנִּכְלָל בִּמְדַבֵּר וְתַכְלִית הַמְדַבֵּר הוּא כַּאֲשֶׁר רוּחוֹ עוֹלֶה לְמַעְלָה וְנִכְלָל בְּמַדְרֵיגוֹת הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ בְּעָסְקוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כּוֹלָּא חַד וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמְעַיֵּין הֵיטֵב לְהָבִין הַדְּבָרִים לַאֲמִיתָּתָן הֲרֵי הוּא מִתְיַיחֵד עִם חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ בִּבְחִינַת יִחוּד עָצוּם.

ההתכללות הזאת של האדם בבורא ושל החי באדם ושל הצומח בחי ושל הדומם בצומח דורשת עוד דיון נרחב. אולם המסר הוא שכדי לאכול בעלי חיים, ותהיה לכך משמעות רוחנית, צריכים להיות במעמד ומעלה רוחנית גבוהה.

על-פי המובא בגמרא, לעם הארץ אסור לאכול בשר[4]. בואו ננסח את זה טוב יותר. אם אתם לא משוקעים בעולמה של תורה – אכילת בשר אסורה עליכם. מה הנימוק? אכילת הבשר מתקשרת לתאוותנות שאינה שונה מהרדיפה אחר כל תאווה אחרת.

על-פי דון יצחק אברבנאל לעם הארץ אסור לאכול בעלי חיים כי אין לו יתרון עליהם[5]. עם הארץ, גם אם הוא משכיל גדול בעניינים שלא בקדושה, הוא בהמי בדיוק כמוהם. כאשר האדם רודף אחר תאוות הוא דומה לבעל החיים. וכשהוא בדרגתם אין לו שליטה וממשלה על בעלי החיים. השליטה וממשלה הזאת, שקיבלו בני האדם כאמור עם יציאת נוח ובני ביתו מהתיבה, ניכרת גם במזונם של בני האדם, שאינם עם הארץ כמובן.

ספר התניא מרחיב בכך שמי שאוכל בשר כדי להרחיב דעתו בלימוד התורה או כדי לקיים מצוות עונג שבת, הבשר שאכל עולה כקורבן לבורא. מי שנמנה על זוללי בשר וסובאי יין, וכל מטרתו היא למלאת כרסו ונפשו הבהמית, הבשר שהוא אוכל מוריד אותו מטה, לדרגת הבהמה.

כך גם אפשר להסביר מדוע לפני המבול הבשר היה אסור על בני האדם. האנושות לפני המבול סבלה ממעמד רוחני נמוך. רק לאחר המבול זכה האדם באפשרות להעלות את מה שמתחתיו לדרגה גבוהה יותר בהוויה ובקרבה לבורא. רק אז אלוקים נתן לאדם ממשלה על בעלי החיים והדבר ניכר גם במזונותיהם.

אז למה בכל זאת כדאי להיות טבעונים או לצמצם בבשר לגמרי?

1. בגלל ההתעללות. בכל זאת יורופוסקי צודק כשהוא טוען כי :  “הבעיה אינה אדישות כי אם בורוּת. לא לדעת שנקבות בעלי החיים במשק החי נאנסות לשם הרבעתן או שמקורי התרנגולות בתעשיית הביצים נקטמים בלהב מלובן כשהן בהכרה מלאה או שעגלים ברפתות החלב נגזלים מידי אמם מיד לאחר ההמלטה כדי שהחלב שלהן יישמר למאכל אדם – זו אינה בעיה של אדישות כי אם של בורוּת. חוסר ידע…". אני לא יודע את הדברים האלה, אבל המצב במשקים נראה לי מזוויע וההתעללות הזאת בוודאי חורגת מהחמלה היהודית כלפי בעלי חיים. כבר עמדנו על הפרדוקס של לתת לבעלי חיים יום מנוחה ואז לאפשר את שחיטתם. כדי שיישאר כאן פרדוקס אי אפשר לצרוך בימינו בשר שמגודל בצורה תעשייתית שכזו. נפוץ הסיפור על ר' זושא שבתוך התוועדות חסידית איפשר לשחוט את פרתו האהובה, מטה הלחם של בני ביתו, בעוד אשתו ישנה. כשזאת התעוררה ושאלה בצער מה עשה, הוא ענה שעד היום הפרה אמרה מו מו, עכשיו היא אומרת אין עוד מלבדו.
2. ההתכללות של החי במדבר היא לא ברמה הפיזית כמובן. לא צריך לאכול את כל הבשר כדי לאפשר את המלכת הבורא על-פי סדר השתלשלות או כדי להדגיש את מעלת האדם על הבהמה. נגיסת בשר סמלית, נניח פעם או פעמים בשנה, בחג הפסח יכולה להספיק.
3. ממילא בימינו רובנו לא עומדים במעלה רוחנית רחוקה מעמי הארץ.
4. בריאות. עזבו מחקרים. תיפטרו מהבשר ותרגישו לבד איך אתם קלילים יותר.
5. כי זה ממש לא מגרה. לחשוב על כל התמונות של העגלים המעונים מהפרסומים של האקטיביסטים ואז לחשוב על אותו עגל בצלחת.