פסיכולוגיה בפרשה

מהיכן אתם שואבים כוחות? כיצד אתם חשים את הדופק של הזמן ולא נותנים לו לברוח? כיצד אתם מונעים מהשגרה לכרסם ומהעייפות להתפשט?
המטרה של לימודי פסיכולוגיה בפרשה היא לחיות עם הזמן, כביטויו המפורסם של בעל התניא. לזמן ביהדות משמעות מעמיקה. הכנה לקראת מועדים ואירועים ספציפיים מעשירה את אותם אירועים ומונעת מהם להיות סתמיים.
יחד נצלול לסוגיות בפרשת השבוע ובלוח השנה היהודי ונחשוף את פרשנות תורת הנפש היהודית לאותן סוגיות.
הלימוד מתבסס בעיקר על רעיונותיו פורצי הדרך של אדמו”ר הזקן, כשהם זוכים לביאור מזווית אקטואלית ורלוונטית לחיינו. אולם לצד בעל התניא נביא גם מגוון של מדרשים, כתבים וזוויות ראייה ייחודיות של גדולי ישראל בכל הדורות.

(למי ששואל: לימודי התבוננות (שלישי, זום 21:30) ממוקדים בתורת הנפש היהודית, בהכרת מבנה הנפש ובעבודה על שינוי רגשי, זוגי וחינוכי. הם אינם כוללים מפגש שבועי עם דופק החיים היהודי, אך כוללים עבודה עצמית והבנה עמוקה של תהליכים נפשיים.)

לקבלת הלינק ללימוד בזום

ז׳ באלול תשפ״א (15/08/2021)

רק תקום כבר, תלחם! | פסיכולוגיה בפרשה, כי תצא

המאבק מתקיים ממילא. רק שרבים נמנעים מלצאת למלחמה. הם חוששים, לא נוח להם, לא רוצים לשלם מחיר. הבשורה היא שכשקמים כבר ויוצאים לקרב, מתגלה נקודת פנימיות הלב.
ד׳ בתמוז תשפ״א (14/06/2021)

התגוננות, פנימיות, שיתוף – שלושה ממדים של עבודה פנימית שלמדים מאהרון, משה ומרים

לכל אחד מהאחים הייתה תרומה ייחודית לקיום העם היהודי בעת שהותם במדבר. התרומות של אהרון, משה ומרים הם גם שלבים בלימוד ועבודה פנימית.
ב׳ באדר תשפ״א (14/02/2021)

יסודות תורת האישיות ביהדות | פסיכולוגיה בפרשה | תרומה

שני כרובים במשכן. ומה היו פניהם? אפי רברבי או אפי זוטרי, פנים גדולות או פנים קטנות. שתי פנים לאדם. פנים גדולות ופנים קטנות. מה הן הפנים הללו, מה הקשר ביניהן ומה הן מלמדות אותנו על האישיות שלנו.
כ״ה בשבט תשפ״א (07/02/2021)

להכין כלי לשפע | פסיכולוגיה בפרשה | משפטים

השפע, הרוחני, הגשמי והפיזי מחכה לנו. לעתים הוא כבר כאן, רק שהוא כגשם הנוחת על שְׂדֵה בּוּר. בלי כלי, בלי מאמץ מודע מצדנו, לא נדע לעורר את הברכה ולקלוט את השפע כראוי. מהו אותו כלי שאנו נדרשים להכין?
י״ח בשבט תשפ״א (31/01/2021)

בהירות וערפל, התרוממות ודעיכה – למה העולם פועל בפולסים ומדוע אסור להיכנע לפסימיות | פסיכולוגיה בפרשה | יתרו

לפעמים אנחנו חשים התעוררות. הגיעה תקופה טובה. נראה שהדברים הולכים בכיוון חיובי ואז שוב חושך. הדברים תקועים והערפל מתפשט. כיצד אפשר להסיק ממעמד הר סיני למה זה קורה וכיצד צריך להתייחס לשינוי.
י״א בשבט תשפ״א (24/01/2021)

שלושה מסלולי אימון; שלוש זירות לחימה | פסיכולוגיה בפרשה | בשלח

תחשבו על שלושה סוגי אימון, נניח סיבולת, כוח וגמישות. כל אימון מפעיל שרירים שונים ומפתח את הכושר הגופני באופן שונה. בהקבלה, מלמד אדמו"ר הזקן, ישנם שלושה סוגי עבודה פנימית שמתבצעים באמצעות כוחות נפשיים שונים וכל אחד מהם משפיע על "הכושר" הנפשי באופן שונה.
כ״ו בטבת תשפ״א (10/01/2021)

"לא להיתקע בחצי הדרך" – למה אנחנו חוטפים מכות ומה תפקידם של מופתים? | פסיכולוגיה בפרשה | וארא

לבריאה יש תכלית. לחיים יש תכלית. כך גם למכות שאנו חוטפים ולמולם המופתים בהם אנו נתקלים. מה תכלית המכות? והמופתים? ומדוע ההקדמה לעשרת המכות היא מופת המטה והתנין?
י״ט בטבת תשפ״א (03/01/2021)

מה חוסם אותי? על הרגלים ומבנה האישיות | פסיכולוגיה בפרשה | שמות

ספר שמות. גלות. עבודת פרך. מה משמעותם בהיבט הנפשי היומיומי? בתורת אדמו"ר הזקן מושגים אלה הופכים לחלק מתהליכי הבראה הכרחיים. הוא מצביע על גורמים במבנה האישיות ועל הנטייה לאמץ הרגלים כסיבת הגלות ומציע את דרך הדילוג כדי להתגבר עליהם.
י״ב בטבת תשפ״א (27/12/2020)

כיצד לגעת באינסוף ואיך להגביר חיוּת | פסיכולוגיה בפרשה | ויחי

כיצד היצור האנושי, הסופי והמוגבל יכול להתקשר לדבר אינסופי ובלתי מוגבל? התשובה לשאלה הזו היא גם התשובה לשאלה כיצד האדם יכול למלא את עצמו בחיוּת ומוטיבציה. מהם ששת "מזונות העל", ה"סופר פוד", שצריך לצרוך כדי להתמלא חיות וכיצד בהם תלוי הקשר לאינסוף?
ה׳ בטבת תשפ״א (20/12/2020)

לגלות מנוע רגשי נסתר ועוצמתי | פסיכולוגיה בפרשה | ויגש

אחת השאלות החשובות בהבנת הנפש היא מה קורה באזורים הנסתרים, הפנימיים והלא מודעים של האדם. התשובה של תורת הנפש היהודית שונה מזו הרווחת בכמה ענפים של הפסיכולוגיה. הכוונה הפעם היא לא רק לנקודה העצמית והשלמה של האדם, אלא גם לנטייה רגשית נעלית ולא צפויה שגנוזה בנו.
ו׳ בכסלו תשפ״א (22/11/2020)

מהו יופי, למה אנחנו נמשכים ליופי ומתי אנחנו יפים יותר | פסיכולוגיה בפרשה | ויצא

האם יש מידה אובייקטיבית ליופי? ואם כן מהי? עד כמה ביכולתנו להשפיע על מידת היופי שלנו בעיני אחרים? האם למצב הנפשי יש השפעה על היופי החיצוני? ובכלל, למה אנחנו נמשכים יותר לאנשים יפים? רחל היתה יפת תואר ויפה מראה. הפרשנויות השונות עשויות ללמד אותנו על תפיסת היופי ביהדות.
כ״ח במרחשון תשפ״א (15/11/2020)

איך מגיבים לצביעות, אגוצנטריות ורוע? | פסיכולוגיה בפרשה | תולדות

האם אתם נרתעים והמומים מגילויי צביעות ורוע? מתרעמים? אולי נאיביים ולא מזהים? ואולי דווקא כן מזהים אבל מגנים על האינטרסים שלכם? ומה אם גילוי הרוע הזה הוא בתוך הבית שלכם? יצחק אוהב את עשו. באהבה שלו הוא מלמד אותנו איך להתמודד עם רוע ואגוצנטריות.
כ״א במרחשון תשפ״א (08/11/2020)

מהם חיים מלאים? | פסיכולוגיה בפרשה | חיי שרה

נניח ויגיע היום בו תביטו לאחור ותצטרכו לסכם את חייכם. כיצד תסכמו אותם? מה צריך לקרות כדי שתגדירו את חייכם כמלאים וממצים? כיצד תגדירו חיים שהפוטנציאל שלהם מומש?
י״ד במרחשון תשפ״א (01/11/2020)

הסוגיה הכי משפיעה ביהדות ומשמעותה הפסיכולוגית | פסיכולוגיה בפרשה | וירא

כיצד ייתכן שהבורא הוא אינסוף ובו בזמן "יורד", מצוי ומנהל את פרטי המציאות הקטנים ביותר? נשאל זאת מהבחינה הפסיכולוגית. כיצד אהבה צריכה להיות בלתי מותנית, ומצד שני היא תלויה במעשים ובמאמץ של בני הזוג? כיצד אדם צריך לתפוס את עצמו כבלתי מותנה ושלם ובו בזמן הוא נדרש לפעול, להניע ולממש את הפוטנציאל שלו?
ז׳ במרחשון תשפ״א (25/10/2020)

אטימות היא הבעיה הגדולה של האדם | פסיכולוגיה בפרשה | לך לך

אטימות היא העומדת בבסיס הרוע האנושי וביסוד חוסר שביעות הרצון שלי מאחרים ומעצמי. היא גם המרחיקה את האדם מבוראו. כיצד מתבטאת האטימות ומהיכן היא נובעת. לימוד המתבסס על בחירתו של אברהם לקיים ברית מילה בגיל תשעים ותשע.
ל׳ בתשרי תשפ״א (18/10/2020)

טרדות הפרנסה והמבול | פסיכולוגיה בפרשה | פרשת נח

מדוע טרדות הפרנסה לעתים מכבידות כל כך? מהיכן הן נובעות? האם יש להן תפקיד כלשהו בחיינו? כיצד ניתן להתמודד עמן? ומה הקשר בין טרדות הפרנסה, המבול בימי נח וטבילה במקווה, על-פי בעל התניא?
כ״ג בתשרי תשפ״א (11/10/2020)

מהו תוהו ובהו? | פסיכולוגיה בפרשה | בראשית

מהי חוויית תהו ובהו, למה היא קיימת ומה התיקון לה
ט״ו בתשרי תשפ״א (03/10/2020)

5 דברים שלומדים מפטירת משה על החיים שלנו | פסיכולוגיה בפרשה | וזאת הברכה

משה נפטר ואינו זוכה להיכנס לארץ. הנהגותיו בשעותיו האחרונות מלמדות אותנו מה עלינו לעשות כדי לחיות את החיים במלואם.
י״ז באלול תש״פ (06/09/2020)

התחלות חדשות – כיצד להתכונן לקראתן | פסיכולוגיה בפרשה | ניצבים והכנה לראש השנה

כיצד צריך להתכונן להתחלות חדשות ולשנה חדשה? אילו תנועות בנפש כדאי לעורר ולטפח?
ח׳ באלול תש״פ (28/08/2020)

נפש שמחה – במה זה כרוך? | פסיכולוגיה בפרשה | כי תבוא

נפש שמחה. במה זה כרוך? האם כל אחד יכול להחדיר תנועה של שמחה לחייו? האם השמחה יכולה להיות תנועה נפשית קבועה ויציבה או לרק להבזיק לעתים? במה השמחה תלויה ואיזו תודעה דרושה כדי לעורר אותה?
ב׳ באלול תש״פ (22/08/2020)

שתי נשים שתי נפשות. זאת שאני אוהב וזאת שפחות | פסיכולוגיה בפרשה | כי תצא

שתי נשים. אחת אהובה ואחת שנואה. שתי נפשות. אחת מחפשת אחדות והרמוניה והאחרת פרוד וניתוק. מערכת היחסים ביניהן מרתקת וקובעת איך ייראו החיים שלך. מיהו הבן הבכור של האישה השנואה? זהו החלק האגוצנטרי, המנותק שבך שמצליח להתהפך ולגלות כוח חיים אחר.
כ״ו באב תש״פ (16/08/2020)

פריצת גבולות בחיים ובנפש – מתי וכיצד | פסיכולוגיה בפרשה | שופטים וחודש אלול

מהם הגבולות בנפש? לשם מה הם נועדו? מדוע אנחנו צריכים להרחיב אותם וכיצד עושים זאת? הגבולות בנפש הם השכל והרגשות. עיקר המטלה של האדם היא לפרוץ את הגבולות בעולם הרגשי. אולם אתגר גדול ועדין יותר הוא לפרוץ גבולות בשכל, כפי שעולה מהפרוש לפסוק - "ואם ירחיב ה' א-לוהיך את גבולך". מזווית פנימית, פריצת הגבולות בשכל וברגשות היא העבודה העיקרית של חודש אלול.
י״ט באב תש״פ (09/08/2020)

כיצד להתחבר לעצמי? | פסיכולוגיה בפרשה | פרשת ראה

אני לא מספיק טוב, לא מספיק שמח או מעניין או יפה או חכם. החלופה למחשבות הללו היא חיבור לעצמי, לנקודה הפנימית. על-פי בעל התניא הפסוק "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" מקפל בתוכו לא רק את חשיבות הבחירה, אלא גם את הדרך להתחבר לעצמי, לחלק הבורא השלם שבי, תוך הסרת חסמים חיצוניים המפריעים לי בכך.
י״ב באב תש״פ (02/08/2020)

כיצד צריכים להראות היחסים הזוגיים? ועם הבורא? | פסיכולוגיה בפרשה | עקב

כמו ריקוד הם היחסים. היא צריכה מקום, להתפתח להשפיע, לגלות את הפוטנציאל ואז עליך להיות קשוב, לסגת קצת לאחור. היא לא צריכה שתשתלט אלא שתפנה מקום. תאפשר לה לגדול ולהתבטא. וכשאתה מרגיש צורך להשפיע, לתת, להיות. היא מאפשרת לך. אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", זה לא (רק) תיאור מעלותיה של הארץ המופיע בפרשת עקב. אלא תיאור האופן שבו מערכת יחסים זוגית צריכה להראות.
ו׳ באב תש״פ (27/07/2020)

בין אמונה לידיעה | פסיכולוגיה בפרשה | ואתחנן

כיצד פסוק אחד מפרשת ואתחנן מבטא, על-פי אדמו"ר הזקן, את עומק וייחודיות האמונה היהודית ואת ההשקפה שצריך לאמץ גם בזמן קושי וחורבן. מהי אותה אמונה ובמה היא שונה מידיעה.
כ״ט בתמוז תש״פ (21/07/2020)

גלות כהעדר התחדשות | שלושת השבועות ושבת חזון | פסיכולוגיה בפרשה

איך יוצאים מחורבן, גלות, חזיון קשה לגאולה? כיצד עודד האדמו"ר מפיאסצנה את חסידיו בשבת פרשת חזון תש"ב, יולי 1942, בגטו ורשה? מה הקשר בין העדר התחדשות בנפש לגלות, ומדוע התחדשות היא סוד הגאולה על-פי אדמו"ר הזקן?פסיכולוגיה בפרשה - שיעור ראשון. על שלושת השבועות והפטרת חזון.
כ״ח בתמוז תש״פ (20/07/2020)

פסיכולוגיה בפרשה

המטרה של השיעורים היא להכין לקראת מועדים וארועים, להעשיר את החיים היהודיים, לעורר את התפילה, להכיר עומקים בפרשה ובארון הספרים היהודי.
י׳ באלול תשע״ז (01/09/2017)

זכותכם לבקר, להטיח, לשפוט, לזלזל. רק תעמדו קודם לכן בתנאי אחד יסודי (להאזנה: כאן, רשת ב)

ליאת רגב בתוכנית סידורים לשבת, כאן רשת ב', מציגה את הדברים טוב ממני: הזדעזעתם עד עמקי נשמתכם ובא לכם לזנק על המקלדת, לבקר, לשפוט, להטיח, לנדות, לזלזל? אין בעיה. זכותכם. רק חכו רגע. קודם לכן תעמדו בתנאי אחד יסודי ולאחר מכן תהיו חופשיים לעשות זאת. בניגוד גמור לרוח השוררת במחוזותינו, החסידות אינה מחבבת שיפוטיות וביקורתיות. בטח לא של אנשים פרטיים. הסיבה לכך היא לא רק בגלל ששיפוטיות וביקורתיות לרוב אינן תורמות לצמיחה ולשינוי וגוררות מחלוקות מיותרות. הסיבה גם בוודאי אינה העדר עמדות מוצקות בתחומי החיים השונים. הסיבה האמיתית היא שלא פשוט לשפוט. כדי לדון דין אמת, צריך הדיין להכניס את עצמו במקום בעל הדין. לנסות לחשוב על עצמו בתוך הסיטואציה, להרגיש ממש את ההשפעות השונות עליו, ורק אז מתוך שהוא "מכניס את עצמו במעמדו ומצבו של חברו", רק אז הוא יכול לדון דין אמת. עכשיו כשאנחנו באמת מנסים לחוש את מקומו של החבר או "בעל הדין", להבין את מניעיו, לחשוב כיצד הוא חש, לעמוד במקומו, אתם חופשיים לבקר, לשפוט, להטיח כנגד כל מי שתרצו. תעמדו בתנאי ונראה מה עולה מהמקלדת. ***
ט״ז בתמוז תשע״ד (14/07/2014)

כיצד נדע שנצליח (מטות)

אמרה לו, ומה אכפת לך? עבודת פיעור הייתה נחותה. וכשהוא כבר היה מבושם ויצרו בוער, מה באמת כבר היה אכפת לו? זו הייתה העילה למלחמה, שבה פינחס מנצח את המדיינים. תהליך חלוקת השלל וטהרתו מלמד רעיון משמעותי לא רק על הניצחון אלא גם על ההחלטה לצאת לקרב ועל מידת הביטחון.
כ״ח בכסלו תשע״ג (12/12/2012)

שפע ומחסור בכפיפה אחת – החלום ופשרו (מקץ)

האם התקופות הטובות בחיינו נפרדות מאלה הקשות, או שהן מהולות זו בזו?
ו׳ בכסלו תשע״ג (20/11/2012)

כוחם של צו 8 וצבע אדום (ויצא)

הבריות, לרוב, חביבים יותר זה לזה בימים אלה. מדוע?
י״ד במרחשון תשע״ב (11/11/2011)

האשה עינה צרה באורחים? (וירא)

מה כל כך נעלה בהכנסת אורחים, ולמה נטען כי האישה, עינה צרה באורחים? התשובה נעוצה בשיתוף הפעולה בין שתי תנועות הכרחיות - השפעה וקבלה ..
ח׳ בתשרי תשע״ב (06/10/2011)

קשה כשאול קנאה (בהעלותך)

הקנאה היא שורש לכל החסכים. כתוצאה ממבנה הנפש שלנו כולנו מקנאים. כיצד מתמודדים עם הקנאה ומה בין קנאה לצמצום ראשון על-פי קבלת האר"י
ה׳ בתשרי תשע״ב (03/10/2011)

היכן קבור משה? היכן שקבור האוצר של רבי אייזיק מקרקוב (וזאת הברכה)

הבחירה בידינו, האם לתור אחר קברו במקום הנמוך ביותר, שבו העולם הטבעי אינו זקוק לזיכוך, או שלימוד תורתו, קבלת בשורתו ודפוסי מנהיגותו הופכים אותו לנצחי, כך שמקום קבורתו לא נודע עד היום הזה
י״ב בתמוז תשע״א (14/07/2011)

להתחבר לגורל (פנחס)

מהם הגורמים הנלקחים בחשבון בעת קבלת החלטה, ומה מקום הגורל בבחירות האנושיות
י״ח באייר תשע״א (22/05/2011)

להתחתן עם רחל, להתעורר עם לאה (ויצא)

תארו לכם שלאחר ליל הכלולות אתם מגלים שהחליפו לכם את בני הזוג. זה קרה ליעקב, וזה יכול לקרות גם לכם. על אחוזי הגירושין וההתמודדות הנדרשת בחיים המשותפים
י״ב בתמוז תש״ע (24/06/2010)

תפיסת הבורא בכדורגל והקשר לבלעם (בלק)

השימוש התכוף במושג "א-לוהים" בסיקור המונדיאל לא בהכרח מעיד על זילות של הבורא או על אתאיזם. אך הוא בהחלט יכול ללמד אותנו על תפיסת האלוקות הרווחת בקרב השדרים והאוהדים.
ה׳ בתמוז תש״ע (17/06/2010)

על נחש ונחושת: איך מתמודדים עם רוע (חוקת)

האתגר של הפילוסוף, על-פי ויטגנשטיין, הוא להראות לזבוב הלכוד בתוך בקבוק את הדרך למעלה. הזבוב מנסה לשווא להיחלץ. נחבט למטה ולצדדים, ולא מצליח להשתחרר. התפקיד של 'הפילוסוף הטוב' הוא לעזור לנו להפסיק להיתקל בקירות. עליו לסייע לנו לשאת עינינו מעלה ולגלות את הדרך אל הפתרון הגלום במצבי קושי ומשבר. מהי המשמעות של אותה הסתכלות מעלה?
כ״א בסיון תש״ע (03/06/2010)

יהודים נגד ישראל – על חטא המרגלים אז והיום (שלח)

הם שייכים לעלית של האומה היהודית. חלקם פרופסורים נודעים בארץ ובחו"ל, אחרים סופרים, עיתונאים ואינטלקטואלים, רובם משכילים. חלקם משמרים זהות יהודית. יש מהם אף המכונסים באוהלה של תורה. המשותף להם, מבעד לשלל הטיעונים והאינטרסים שהם מציגים או מסתירים, הוא התנגדות עמוקה ושורשית לקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל.
ט״ז באב תשס״ט (06/08/2009)

פרשת עקב – גובה העליה כעומק הירידה – פורסם בידיעות אחרונות, ט"ז אב

למה הכוונה - והיה אם תשמעו - יחסים של שכר ועונש, או שיש גם פירוש אחר? פורסם בידיעות אחרונות - מוסף דעות

טענו עוד