חג השבועות

  • על חג השבועות ויציאה ממשברים | 360 יהדות

    מדוע אנשים נוטים לחזור ל"דקדוקי עניות" ו"מוחין דקטנות" לאחר מאורע גדול? מה הקשר בין חג השבועות למלחמת ששת הימים ומדוע המבחן שלנו הוא תמיד ״ביום שאחרי״?

  • איך אנחנו צריכים להראות ביום שאחרי? | מאמר חזרה לשגרה

    בדרך כלל אנחנו מתאמנים לקראת משהו כדי להיות בו טובים יותר. נכון, יש נפילות, קשיים והסחות. אבל בתוך אלה כדאי לשרטט לעצמנו איך אנחנו צריכים להראות ביום שאחרי. ארבעים ותשעה ימים התאמנו והנה זה קורה. עכשיו אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך הארוע הגדול צריך להשפיע על מצבנו הפנימי ועל חיינו מכאן והלאה.

  • לקבל את התורה בכל יום – שיחה בצהרי היום – כאן 11

    ד"ר יחיאל הררי מתארח בתוכניתה של ליאת רגב בצהריי היום, כאן 11 (רשת ב') ומציע משמעות פנימית למתן תורה ולחשיבות קבלת התורה בכל יום. מוזמנים להאזין. אחרי חג נהדר עם מאות משתתפים ואיש אחד, מקסים וחכם במיוחד (רק שבכל הרצאה הייתי עסוק בלוודא שאני לא טועה בהגיית המילים :)) דרגו את הפוסט! [כללי: 0 ממוצע: 0]

  • לצאת ממיצר למרחב (שיעור לשבועות)

    הוא נפטר. בשבת. בן שבעים סך הכל. בנו בן ה-12 לא יודע מה לעשות. אבא, דוד המלך, מוטל מת בחצר ואי אפשר לטלטלו. מה עושים? האדמו"ר מפיאסצנא בוורשה. המצב מתדרדר. ליל שבועות. החסידים שואלים מה עושים? התשובות שמוצעות מתאימות גם לחיינו שלנו. כיצד?

  • העונג הגבוה ביותר

    אפשר להתענג על ארוחה דשנה, ריחו של בושם משכר, הרפייה של הגוף או אפילו מעשה מוצלח שלנו. השלמנו בניית נדנדה, סיימנו להרכיב את הכיור, נטענו עץ. אפשר להתענג גם על רגש מתרונן. איזו שמחת בוקר שלא צריכה תנאים והסברים. רגליים קלילות מרקדות באמצע היום ומזמינות מבטים תמהים (מעניין שכשאנו עצובים או קרים העולם אינו מביט בנו בתמיהה). יש תענוג שהוא קצת יותר גבוה. תענוג שכלי. הבנו לעומק דבר מה קשה להבנה. איזו בהירות שכלית נפרשת לפנינו ואנחנו מוצאים את עצמנו מתחברים לאותה השגה מרוממת. יש תענוג אפילו יותר גבוה. כשאנחנו מוצאים את מקומנו. כשהדרך ברורה לנו. לא אכפת לנו להתאמץ, להזיע, להשקיע אבל העיקר שהדרך תהיה בהירה. אין שמחה כשמחת התרת הספקות אומרים חכמים. אבל התענוג הגבוה ביותר הוא להתענג על הבורא. זהו תענוג שאין למעלה ממנו. לפרוש כנפיים, לעצום או לפתוח את העיניים, לשחרר, לנגן ניגון דבקות, לא לחוות ריבוי ופרוד אלא להיות אחד עם האחד. התענוג הזה הוא אחד החידושים של חג השבועות, מגלה לנו אדמו"ר הזקן, שחוזר על עצמו בכל שנה ושנה. "והוא בחינת תשוקה וכלות הנפש ממש, להשתפך אל חיק אביה… ותשוקה נפלאה זו, ורצון זה נמשך לנשמות והאיר בהתגלות על נפשם בחג השבועות…" בחג השבועות ניתנה לנו האפשרות לחוות את התענוג הזה ולהמשיך אותו לכל…

  • משוגעים?! טפסו יותר גבוה

    מי שבאמת מקבל את החידושים של הבעל שם טוב נכנס למלכודת. אם הוא לא משלים את התמונה הוא עלול להתדרדר לאי עשייה ויזמות. אחרת עליו לחיות כאילו כל רגע הוא האחרון. רשימה על משוגעים לדבר

  • בשר וחלב בשבועות ובכלל

    מדוע מפרידים בין בשר לחלב ומדוע ממתינים בין בשר לחלב ולא בין חלב לבשר, מדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות ומה הקשר בין מאכלי חלב בשבועות לבין גילוי תכלית בריאת העולם

  • מנגל זה יהודי

    בין אש למים -על החסך שבחיינו והצימאון אל האַין המגולם בקורבן הפסח

  • סוד חיבור ההפכים

    המיוחד בתורת החסידות הוא שלעתים, לא נדירות יש לומר, נתקלים בפיסת מידע מסוימת שהופכת על ראשה את כל מה שחשבתם שאתם יודעים או הערכתם עד כה. לימוד תורת החסידות מאופיין במידה רבה של מהפכנות מתמדת. הוא תובע נכונות לשנות בכל רגע ורגע את זווית הראיה ולקבל כעובדה כי מה שלמדת עד כה מתאים רק לשלב מסוים ובהיבט אחד וצר. על מנת להתקדם יש להסתכן ולאבד את הביטחון שבידיעה. רק כך מושגת תמונת עולם חדשה, מעודכנת ומעמיקה יותר. אפשר לדמות את הלימוד בחלקו לעמידה על ראש הר, ממנו ניתן להשקיף על יער עבות המשתרע במרחבי עמק רחב ידיים. התמונה הנפרשת מלמעלה היא לכאורה חדה וברורה. אולם ככל שמתקדמים בלימוד נדרשים לרדת לתוך היער, שם התמונה הופכת סבוכה. מדי פעם מטפסים לגבעה אחרת, ממנה נשקפת צורה שונה של הדברים, המציגה באור שונה את מה שנראה מראש ההר. כך הזמן החולף, החוויות האישיות, והגילוי של מרחבים חדשים מאתגרים את ההבנות הראשוניות. זה יהיה אולי מוזר, אבל מאפיין זה של לימוד מדגיש את אחד המסרים המשמעותיים ביותר העולים מחג השבועות, זמן מתן תורה. מהי תורה? חג השבועות עמוס מסרים פנימיים שחלקם עולים מתוך מה שנדמה כסתירות. כך למשל ניתן לשאול מה היה החידוש הגדול שבמתן תורה, מדוע נזקקו לפירוטכניקה כה רבה, ברקים, קולות אש…

  • הכוח להשפיע

    חג מתן תורה מגלה לנו את כוחנו להשפיע על המציאות.

Back to top button