פרק מד בתניא:

וְהִנֵּה, כָּל מַדְרֵגַת אַהֲבָה מִבּ' מַדְרֵגוֹת אֵלּוּ: "אַהֲבָה רַבָּה" וְ"אַהֲבַת עוֹלָם" – נֶחְלֶקֶת לְכַמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת לְאֵין קֵץ, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" – "דָּא קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, דְּאִיהוּ אִתְיְדַע וְאִתְדַּבֵּק לְכָל חַד לְפוּם מַה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ וְכוּ'".

וְלָכֵן נִקְרָאִים דְּחִילוּ וּרְחִימוּ – "הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ",

וְתוֹרָה וּמִצְוֹת – הֵן "הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ לַעֲשׂוֹת כוּ'".

כִּי תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכוּלָּנוּ, בְּקִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בִּבְחִינַת מַעֲשֶׂה,

מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁהֵם לְפִי הַדַּעַת אֶת ה' שֶׁבְּמוֹחַ וָלֵב,

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

אַךְ אַחַת הִיא אַהֲבָה הַכְּלוּלָה מִכָּל בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת "אַהֲבָה רַבָּה" וְ"אַהֲבַת עוֹלָם", וְהִיא שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וִירוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ.

וְהַיְינוּ, מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר עַל פָּסוּק: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה וְגוֹ'" –

"דְּיַרְחִים לְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא רְחִימוּתָא דְנַפְשָׁא וְרוּחָא כְּמָה דְאִתְדַּבְּקוּ אִילֵּין בְּגוּפָא וְגוּפָא רָחִים לוֹן וְכוּ'". וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ", כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה ה' "נַפְשִׁי" וְחַיַּי הָאֲמִתִּים, לְכָךְ – "אִוִּיתִיךָ", פֵּירוּשׁ, שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְךָ כְּאָדָם הַמִּתְאַוֶּה לְחַיֵּי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁהוּא חַלָּשׁ וּמְעוּנֶּה – מִתְאַוֶּה וְתָאֵב שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו,

וְכֵן כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן – מִתְאַוֶּה וְחָפֵץ שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, כָּךְ, אֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְאוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, חַיֵּי הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, לְהַמְשִׁיכוֹ בְּקִרְבִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי בַּלַּיְלָה, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד.

כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר שָׁם: "דְּבָעֵי בַּר נַשׁ מֵרְחִימוּתָא דְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא לְמֵיקַם בְּכָל לֵילָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפוּלְחָנֵיהּ עַד צַפְרָא כוּ'".

וְאַהֲבָה רַבָּה וּגְדוֹלָה מִזּוֹ, וְהִיא מְסוּתֶּרֶת גַּם כֵּן בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בִּירוּשָּׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ, הִיא, מַה שֶּׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא: "כִּבְרָא דְּאִשְׁתַּדֵּל בָּתַר אֲבוֹי וְאִימֵּיהּ, דְּרָחִים לוֹן יַתִּיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ כוּ'",

כִּי הֲלֹא אָב אֶחָד לְכוּלָּנוּ.

וְאַף כִּי מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ אֲשֶׁר עָרַב לִבּוֹ לָגֶשֶׁת לְהַשִּׂיג אֲפִילוּ חֵלֶק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף מִמַּדְרֵגַת אַהֲבַת "רַעְיָא מְהֵימְנָא"?

מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי אֶפֶס קָצֵהוּ וְשֶׁמֶץ מֶנְהוּ מֵרַב טוּבוֹ וְאוֹרוֹ – מֵאִיר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים, דְּ"אִתְפַּשְּׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא לְאַנְהָרָא לוֹן וְכוּ'".

רַק שֶׁהֶאָרָה זוֹ הִיא בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹצִיא אַהֲבָה זוֹ הַמְסוּתֶּרֶת מֵהַהֶעְלֵם וְהַהֶסְתֵּר אֶל הַגִּילּוּי, לִהְיוֹת בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ – "לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה הִיא", אֶלָּא "קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ",

דְּהַיְינוּ, לִהְיוֹת רָגִיל עַל לְשׁוֹנוֹ וְקוֹלוֹ – לְעוֹרֵר כַּוָּונַת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ,

לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הוּא אָבִינוּ מַמָּשׁ הָאֲמִיתִּי וּמְקוֹר חַיֵּינוּ, וּלְעוֹרֵר אֵלָיו הָאַהֲבָה כְּאַהֲבַת הַבֵּן אֶל הָאָב.

וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ כֵּן תָּמִיד הֲרֵי הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע.

וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ לִכְאוֹרָה, שֶׁהוּא כֹּחַ דִּמְיוֹנִי –

לֹא יָחוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ בִּבְחִינַת "אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת".

רַק שֶׁתּוֹעֶלֶת יְצִיאָתָהּ אֶל הַגִּילּוּי כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לִידֵי מַעֲשֶׂה,

שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹמֵד וּמְקַיֵּים עַל יְדֵי זֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ כְּבֵן הָעוֹבֵד אֶת אָבִיו.

וְעַל זֶה אָמְרוּ: "מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה", לִהְיוֹת גַּדְפִין לְפָרְחָא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְהַנַּחַת רוּחַ הוּא, כִּמְשַׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ מִבְּנוֹ שֶׁבָּא אֵלָיו בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל,

אוֹ "לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים", כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְהִנֵּה, גַּם לִבְחִינַת "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ" הַנִּזְכָּר לְעֵיל, קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד לְהוֹצִיאָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּילּוּי, עַל יְדֵי הַהֶרְגֵּל תָּמִיד בְּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין.

אַךְ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַגִּילּוּי בְּלִבּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, יָכוֹל לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת לִשְׁמָן, עַל יְדֵי צִיּוּר עִנְיַן אַהֲבָה זוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבְּמוֹחוֹ, וּ"מַחֲשָׁבָה טוֹבָה – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ כוּ'":

וְהִנֵּה, בּ' בְּחִינוֹת אֲהָבוֹת אֵלּוּ,

אַף שֶׁהֵן יְרוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּכְמוֹ טֶבַע בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ, וְכֵן הַיִּרְאָה הַכְּלוּלָה בָּהֶן, שֶׁהִיא, לִירֹא מִלִּיפָּרֵד חַס וְשָׁלוֹם מִמְּקוֹר חַיֵּינוּ וְאָבִינוּ הָאֲמִיתִּי בָּרוּךְ־הוּא,

אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵינָן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם "דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים", אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַד וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ, וְאָז, מְקוֹמָן בְּי' סְפִירוֹת דִּיצִירָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן וּבְסִיבָּתָן.

אֲבָל כְּשֶׁהֵן בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ – נִקְרָאִים "רְעוּתָא דְלִבָּא" בַּזּוֹהַר,

וּמְקוֹמָן – בְּי' סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן.

מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתָן מֵהַהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר הַלֵּב אֶל בְּחִינַת גִּילּוּי, הִיא עַל יְדֵי הַדַּעַת וּתְקִיעַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּחוֹזֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת עֲצוּמָה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, יַתִּיר וְתָדִיר, בְּאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, אֵיךְ הוּא חַיֵּינוּ מַמָּשׁ וְאָבִינוּ הָאֲמִיתִּי בָּרוּךְ־הוּא.

וּמוּדַעַת זֹאת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים: כִּי "בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה מְקַנְּנָא תַּמָּן אִימָּא עִילָּאָה", שֶׁהִיא הַהִתְבּוֹנְנוּת בְּאוֹר־אֵין־סוֹף חַיֵּי־הַחַיִּים בָּרוּךְ־הוּא, וּכְמַאֲמַר אֵלִיָּהוּ: "בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין".

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבּ' בְּחִינוֹת אֲהָבוֹת אֵלּוּ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, הֵן כְּלוּלוֹת מִן בְּחִינַת "אַהֲבָה רַבָּה", וּגְדוֹלָה וּמְעוּלָּה מִ"דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים" – אֲשֶׁר הָאַהֲבָה נִקְרֵאת לְעֵיל בְּשֵׁם "אַהֲבַת עוֹלָם".

רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן, צָרִיךְ לִטְרוֹחַ בְּשִׂכְלוֹ לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ גַּם לִבְחִינַת "אַהֲבַת עוֹלָם" הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת ה',

כְּדֵי לְהַגְדִּיל מְדוּרַת אֵשׁ הָאַהֲבָה בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְלַהַב הָעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, עַד שֶׁ"מַּיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת וְכוּ' וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ וְכוּ'".

כִּי יֵשׁ יִתְרוֹן וּמַעֲלָה לִבְחִינַת אַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְכוּ', הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אַהֲבָה הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל – כַּאֲשֶׁר אֵינָן כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת כוּ',

כְּיִתְרוֹן וּמַעֲלַת הַזָּהָב עַל הַכֶּסֶף וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.

וְגַם, "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" וְתַכְלִיתוֹ,

לְמַעַן דַּעַת אֶת כְּבוֹד ה' וִיקַר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, אִישׁ אִישׁ כְּפִי אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת בֹּא: "בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ וְכוּ'", וְכַנּוֹדָע:

The post האהבה לחיים תלויה בי | מתרגלות תניא 74 – ענת הררי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לסדנה מיוחדת שמטרתה להוציא מהזוגיות יותר. הרבה יותר.

הסדנה תכלול הבנה של הכללים המובילים להצלחה בזוגיות, לצד תרגול והטמעה שלהם.

⇐ מה בתפריט?

– להתגבר על ריחוק פיזי ורגשי שהתפתח.
– לעורר את כוח התענוג ולחזק את האהבה והמשיכה.
– לברר עם עצמי למה אני רוצה את הקשר הזה.
– לגלות מה כל אחד מבני הזוג יכול וצריך להביא לקשר.
– לתקן תנועות רגשיות לא רצויות שמפריעות לקשר.
– להתמודד עם תחושת חוסר הוגנות בחלוקת התפקידים.
– להתמודד עם תודעה מעכבת לפיה "מגיע לי יותר".
– להכיר בהיקף וחשיבות העבודה הזוגית המתמדת על ידי יצירת סטרטר לשינוי.

⇐ מתי?

הסדנה היא בת עשרה מפגשים שיתקיימו בזום, בימי ראשון, 20:00-21:00.

הקלטת המפגש זמינה יום לאחר מפגש הזום (ההקלטה היא של יחיאל וענת ולא של המשתתפים).

ניתן יהיה לשאול ולהשתתף דרך הצ׳ט או בהשתתפות ישירה.

מומלץ לפתוח מצלמות לצורך הדינימיקה אך ניתן גם להשתתף במצלמה סגורה או לצפות בהקלטה לאחר המפגש.

המפגש הראשון התקיים ביום ראשון 10/11/2024, ט חשוון.

אבל ניתן להצטרף בכל שלב, לקרוא סיכומים ולשמוע את ההקלטה.

* במקרה של שינוי מועד אחד השיעורים, נעדכן בלוח הארועים ובמייל.

⇐ למי הסדנה מתאימה?

• למי שרוצה להתגבר על אתגר כלשהו בקשר או על תקופה של ריחוק.
• למי שרוצה לחזק את האהבה ולקדם את הקשר הזוגי דרגה אחת מעלה.
• למי שרוצה להבין היטב את המכניזם הזוגי ואת מבנה הנפש המתגלה במערכת היחסים.
• ניתן להשתתף בסדנה ביחד או כיחידים.

⇐ איך מצטרפים?

יש שתי דרכים להצטרף לסדנה:

א. דרך תוכנית המנויים, שכוללת עוד עשרות קורסים וסדנאות.

ב. להצטרף לסדנה להצליח בזוגיות בלבד.

עלות הצטרפות לסדנה + הקלטות הסדנה וחומרי העזר היא 490 ש״ח בלבד.

שריינו מקומכם כעת:

לינק לתשלום

למי שעדיין לא התנסה בפורמט של סדנת זום, 

הנה מענה לשאלות נוספות שנשאלנו:

האם הסדנה מתאימה גם למי שבא בלי בן הזוג?

בהחלט. 

לפעמים יש בעיה בזוגיות שאחד מבני הזוג עובד על המודעות שלו והשני פחות. 

המסקנה המתבקשת היא לא שצריך להפסיק להתפתח וללמוד איך לעבוד על הקשר, אלא שצריך להתאים בצורה חכמה יותר את האור לכלי. 

האם הסדנה מתאימה לרווקים?

אם הם רוצים להתכונן לזוגיות ולהכיר את הכללים להצלחה בזוגיות, אז כן, בוודאי. יחד עם זאת הסדנה לא תעסוק בהרחבה באיך למצוא את בן הזוג המתאים לי. 

כיצד בנויה הסדנה?

בכל מפגש יש חלק הכרוך בהבנת הכללים להצלחה בזוגיות, וחלק שעוסק בתרגול ושיתוף של מי שמעוניין בכך. 

הרבה פעמים משאלות של אחרים אני לומד הכי הרבה על דברים שמעסיקים אותי.

האם הסדנה תוקלט?

כן, אבל לא דרך הזום, כך שמי שפותח מצלמה בזום לא יוקלט אלא רק אני וענת. 

ההקלטה תהיה זמינה לצפייה/האזנה באתר.

על מה מתבססת הסדנה?

הסדנה מתבססת על עקרונות תורת הנפש ביהדות. יחד עם זאת לא נעסוק בהרחבה במקורות העיוניים. מטרת הסדנה היא מעשית, להצליח בזוגיות.

האם ניתן יהיה ליצור קשר עם המשתתפים בסדנה?

מי שירצה יוכל להצטרף לקבוצת וואטספ פתוחה לדיונים.

אנחנו כאן לכל שאלה נוספת. אפשר במייל חוזר.

להתראות ביום ראשון.

לינק לזום יישלח לנרשמים ביום ראשון בצהריים. 

The post להצליח בזוגיות – סדנה מעשית appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מקורות

• דברים ו, ה.

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה׳ אֱ-לֹהֵ֖ינוּ ה׳ ׀ אֶחָֽד׃

וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה׳ אֱל-ֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽך

• הרבי מליובאוויטש, ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט

ועפ"זיש לבאר מ"ש בהמאמר58 דהגילויים שלמעלה יש ג' מדריגות בכללות. ממלא כל עלמין, סובב כל עלמין ועצמות אוא"ס שלמעלה מממלא וסובב. ובג' מדריגות אלה הם ג' האהבות שבפסוק59 ואהבת, בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאדך. האהבה דבכל לבבך היא בבחינת ממלא כל עלמין, דכיון שהחיות דבחי' ממכ"ע הוא מלובש בהנבראים בפנימיותם, לכן, ע"י ההתבוננות נרגש חיות זה גם בנפש הבהמית, והאהבה היא בכל לבבך בשני יצריך60. האהבה דבכל נפשך היא בבחינת סוכ"ע, דכיון שאור הסובב הוא למעלה מהתלבשות בעולמות, לכן, ע"י שנרגש בו ההפלאה דאוא"ס (סובב), אהבתו את הוי' היא באופן דמסירת נפש [בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך60], שרוצה לצאת ממציאותו וליכלל באוא"ס. ואהבה זו היא רק בנפש האלקית. כי ההשגה [באופן דהכרה והרגשה, שאז דוקא מביאה ההשגה לאהבה] בההפלאה דאוא"ס יכולה להיות רק בנפש האלקית, ששרשה הוא בשם הוי'61, סובב. והאהבה דבכל מאדך היא בעצמות אוא"ס שלמעלה גם מסובב. כי אמיתית הבל"ג הוא בעצמות אוא"ס (משא"כ אור הסובב יש בו איזה ציור והגבלה), ולכן, האהבה שע"י גילוי עצמות אוא"ס היא בכל מאדך, בלי גבול. ולאחרי שמבאר השייכות דג' האהבות לג' מדריגות הנ"ל, מסיים, דמזה מובן ענינם של ג' המדריגות, דממלא הוא מתלבש בעולמות, וסובב הוא למעלה מהתלבשות אבל שייך לעולמות, ועצמות אוא"ס אינו בגדר עולמות.

וצריךלהבין, דלכאורה, הביאור בהשייכות דג' האהבות לג' המדריגות דלמעלה הוא לאחרי הבנת הענינים דג' המדריגות, ומהמשך הענינים בהמאמר משמע דענין זה [שג' מדריגות אלה הם ג' האהבות] מוסיף ביאור בג' המדריגות. ויש לומר מהביאורים בזה, דהטעם על זה שישנם למעלה ג' מדריגות שבהם נכללים כל הגילויים, הוא, כי כל הגילויים דלמעלה הם בשביל עבודת האדם, וכיון שבאהבת ה' [שהיא עיקר העבודה, דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא62 ] ישנם ג' האהבות, בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאדך, לכן כללות כל הגילויים דלמעלה נחלקים לג' מדריגות (ממלא וסובב ואוא"ס שלמעלה מסובב) שבהתאם לג' אהבות הנ"ל. וכיון שהבנת ענין על בוריו הוא ע"י שמבארים אותו מיסודו ושרשו, לכן, התחלת הביאור (בהמאמר) של ג' המדריגות דלמעלה הוא איך שבהם הם ג' האהבות, כי זהו השורש והסיבה לזה שנמשכו ג' המדריגות.

י)ו"ד) וישלומר, דהטעם בפנימיות הענינים על זה שהמשכת וגילוי ג' הענינים דממלא וסובב ועצמות אוא"ס הוא ע"י ג' האהבות דבכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, הוא, כי הכוונה בכל הגילויים היא בכדי שעל ידם תהי' אח"כ בריאת העולם, ולכן, כמו שבריאת העולם היתה באופן שכל הענינים שבו63 יתתקנו ע"י עבודת האדם, בכדי שעי"ז יהי' האדם שותף להקב"ה במעשה בראשית, עד"ז הוא בנוגע להגילויים דלמעלה, שהתהוותם (המשכתם) היתה באופן שהגילוי שלהם64 יהי' ע"י עבודת האדם, בכדי שהשותפות של האדם להקב"ה במעשה בראשית תהי' לא רק בהעולם עצמו אלא גם בהגילויים דלמעלה שעל ידם היתה בריאת העולם. וכיון שעיקר עבודת האדם הוא אהבת ה' דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא (כנ"ל), לכן, הגילוי דג' המדריגות הנ"ל (שבהם נכללים כל הענינים דלמעלה), הוא ע"י ג' האהבות דבכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. וע"י שהענינים דלמעלה נמשכים ומתגלים ע"י עבודת האדם, נעשה בהם עלי' למעלה יותר מכמו שהם מצד עצמם65.

The post האם אתם משקיעים מספיק באהבה? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

ביקשתי את שאהבה נפשי, אומר שלמה המלך בשיר השירים,
שאהבה לשון עבר, מסביר אדמו״ר הזקן,
כלומר האהבה כבר שם, עמוק בפנים,
היא רק מוסתרת
איפה היא מוסתרת?
על משכבי בלילות, כתוב
האהבה מוסתרת
בכל מה שמסמל הלילה, שזה חושך, ואינטרסים, ובלבול.
ולכן כדי לגלות את האהבה עלי להסיר את כל המסכים והקליפות שמסתירים על כוח האהבה שבתוכי.

ובגלל שאני לא צריך לחפש אהבה
אני גם לא צריך
לחפש מישהו שראוי לאהבה שלי,
כי ברגע שאני אגלה שהאהבה שחיפשתי היא כוח שנמצא אצלי בנפש ולא תלוי בדבר
תתגלה גם האהבה
לבורא, ולסביבה שלי, ולעבודה שלי
ובוודאי גם לבן הזוג שלי,
בין אם אנחנו ביחד כבר עשרים שנה,
ובין אם עוד לא הכרנו.

The post איך מוצאים אהבה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

היא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון של דרכים לא רצויות שיוצרות ריחוק ופירוד.
לרוב אנחנו מתדרדרים ל"רוח שטות" אפילו מבלי להרגיש בכך.
במצבים אלה לא יועיל לחזור לדרך האמצע, להתנהגות רגילה.
צריך להלך בדרך הופכית, שרק היא תחיה את הקשר. מהי הדרך הזו ואיך מיישמים אותה בקשר.

The post עצה: איך להחיות את הזוגיות במהירות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מקורות

• שיר השירים ב, ה

סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּֽאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃

שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃

• אבן עזרא על שיר השירים ב׳:ה׳

באשישות. היין:

• רלב"ג רבי לוי בן גרשום, שיר השירים ב׳:ה׳

להורות על חוזק החשק אמרה שחלש לבה כמנהג החושקים. ואמרה לשאר כחות הנפש שיתנו לה מסעדים מחזיקים הלב כמו האשישות והתפוחים וזה כלו לפי המשל:

• מצודת דוד על שיר השירים ב׳:ה׳

סמכוני באשישות. מרוב הגעגוגין שבאו לה אמרו לבני ביתה הקריבו אלי בלגיני היין להשיב נפשי, ותציעו מטתי בתפוחים המעלים ריח טוב להבריא אותי, כי חולה אני על כי כלתה נפשי לאהבת החשוק ההוא והנמשל הוא שתאמר כנסת ישראל לחכמים ולזקנים אמצו ברכי הכושלות וחזקו ידי הרפות לנחם אותי בהחזרת השכינה למקומה, כי כלתה נפשי לה:

• מאמרי אדמו"ר הזקן, הכתובים (מתומצת)

מאמר כנסת ישראל בגלות.

היא חשה חיסרון, חשה מרחק

שנקראת חולת אהבה שחולי זה בא כשאינו יכול למלאת חפצו ורצונו

וכענין מעשה באחד שהעלה בליבו טינא

• סנהדרין עה, א (בביאור הרב שטיינזלץ)

אגב הדברים שהסברנו בענין חובת "יהרג ואל יעבור" לגבי עריות, אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו לאהבה באשה אחת והעלה לבו טינא שנעשה חולה מאהבה, ובאו ושאלו לרופאים מה לעשות בו. ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל לו. אמרו חכמים: ימות ואל תבעל לו. אמרו הרופאים: לפחות תעמוד לפניו ערומה. אמרו חכמים: ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. הציעו הרופאים: תספר (תשוחח) עמו מאחורי הגדר במקום צינעה, שיהיה לו מעט נחת בדבר. אמרו חכמים: ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.

ומעירים, פליגי בה [נחלקו בענין זה] רב יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני. חד [אחד מהם] אמר: אשת איש היתה, וחד [ואחד מהם] אמר: פנויה היתה. ומבררים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שאשת איש היתה, שפיר [יפה] ומובן הדבר, שיש כאן משום גילוי עריות ושאר דברים השייכים לכך, ולפיכך לא הותר לו שום קירוב אליה. אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] שפנויה היתה מאי כולי האי [מה כל זה], מדוע אמרו שימות ולא תעשה מה שביקש?

רב פפא אמר: הטעם הוא משום פגם משפחה, שאין רשות לבייש את משפחתה בשל כך. רב אחא בריה [בנו] של רב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות, שאם ישמעו לטענה שכזו, יהיו בנות ישראל מופקרות לכל מי שמתאוה להן.

ושואלים: אם פנויה היתה, ולינסבה מינסב [ושיישא אותה]! ומשיבים: לא מייתבה דעתיה [תתישב דעתו] על ידי נישואין, מפני הטעם שאמר ר' יצחק. שאמר ר' יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה של היתר וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר: "מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם" (משלי ט, יז), ולכן לא תתיישב דעתו של זה על ידי נישואין.

אדמו"ר הזקן:

ועניין החולי הוא שהחיות הוא בצמצום ובהעלם,

כך הנה ישראל אומרים פעמים בכל יום ואהבת – מלשון אבא ורצון שיהיה אלוקיך בגילוי.

וגילוי זה אי אפשר להיות נקרא חולת אהבה

ועניין העלאת הטינא הוא עניין חולת האהבה – פירוש האהבה הגדולה שהיא מעצמיות הנפש עד כלותה לגמרי

אי השגת האהוב היא הגורם לחולי.

והוא הגורם שמסתלקים כוחות חיות הנפש המחיה את הלב.

אבל כשכבר השיג הדבר ומתענג בו אין בזה בחינת הסתלקות כלל כי אם אדיקות והתקשרות נפלאה באותו הדבר

וזהו בקשת כנסת ישראל –

סמכוני ורפדוני באשישות ותפוחים.

שהאשישות והתפוחים ירפאו לחולה בחינת חולת האהבה

ועניין הרפואה הוא רק להשיב את הנפש, כי על ידי החולי נסתלק אור חיות הנפש מלהאיר בכלי הגוף ואינו שורה רק בהעלם ובצמצום גדול.

וכך הוא בחינת רפואה בכנסת ישראל – להמשיך אור וחיות אלוקית שיתפשט בגילוי למטה בכל כוחות נפשו

אשישות – הם ענבי היין

• הושע ג, א

וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַ֗י ע֚וֹד לֵ֣ךְ אֱ‍ֽהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים׃

רש"י – אשישי ענבים. פי' מנחם גביעי יין אוהבי' להשתכר ביינם ואינם עוסקים בתורה וכן מצינו שמוכיחם במקום אחר על כך השותים במזרקי יין (עמוס ו׳:ו׳):

שהיין כנוס ועצור בתוכם בהעלם והוא בחינת יין המשמח אלוקים ואנשים…

והנה היין כנוס ועצור בענבים בהעלם ואחר כך נסחטים ויוצא היין לגילוי, על כן יש בטבע היין לגלות כל סוד

וכן היין הוא המשמח

וזהו ענין נכנס יין יצא סוד, כי התורה נתלבשה בדברים גשמיים ועל ידי זה יצא סוד הוא בחינת אהבה מסותרת שיש בכל נפש מישראל.

וזהו ענין יין המשמח אלקים פירוש כי התהוות נבראים יש מאין הכל הוא על ידי שם אלוקים ועל ידי שנכנס יין יצא סוד שהוא ביטול היש באה השמחה לאלוקים דוקא שיוצא מבחינת הצמצום…

והנה כתיב החכמה מאין תימצא (איוב כחי ב)

רפדוני בתפוחים – הוא שמעלת התפוח על כל מיני בשמים הצרי והציפורן הוא לפי שהם אינם אוכל

מה שאין כן התפוח שהוא מאכל ומריח ועל כן גדלה מעלתו ואף ממשקה שמריח

והנה הריח הוא בחינת מקיף, איזה דבר שהנשמה נהית ממנו

שיש ג' דוונין בתפוח שהם בחינת חיצוניות מראה – לבן ואדום והממוצע שניהם יחד. והם מורים על עצמיות התפוח, החמיצות והמתיקות והממוצע שהוא חמיצות ומתיקות יחד ובלשון הקודשנקרא נעימות.

אבל המתיקות לבד אינו מחייה ומשיב את הנפש – והוא כאשר נתכלל החמיצות במתיקות והחמוץ הוא המתוק.

כמו כן בחינת התענוג העצמי הנמשך מלמעלה למטה האירה את פנ אדם והוא המקור לכוח השפעת השכל הוא האהבה עצמה.

רפדוני בתפוחים – תקיפו אותי בהתקשרות תמידית במהותו ועצמותו

וזהו שמאלו תחת לראשי – שמאלו הוא בחינת גבורות שבתענוג, והוא שמאל הדוחה מואס בחייו ויוצא מכל כוחות נפשו המקושרים בעולם הזה – וזהו ביכולת האדם להגיע למדריגת חולת אהבה בתגבורת התשוקה הנפלאה ויכול להשליך נפשו מנגד ולבטל כל רצונתיו ההפוכיים

וזהו תחת לראשי – שישים כל המנגד מאחורי ראשו

אבל ימינו – שהוא המשכת התענוג העצמי תחבקני

The post שלוש דרכים להתגבר על תחושת חיסרון, סתמיות וריקנות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מה קורה כשהאהבה נחלשת או מתנדפת, והאם אפשר לעורר אותה? כמה זמן יכולה להחזיק אהבה?

12 תובנות על רגש האהבה.

The post אהבה זוגית מתוקנת: 12 עצות לחיים מלאי אהבה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post עיקרון התיקון – שני התנאים לזוגיות טובה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מקור:
ליקוטי אמרים, עמ' 122- פרק מג. והנה… עד עמ' 124- כמ"ש לקמן.
פרק מג והנה על יראה תתאה זו שהיא לקיום מצותיו ית' בבחי' סור מרע ועשה טוב אמרו אם אין יראה אין חכמה ויש בה בחי' קטנות ובחי' גדלות דהיינו כשנמשכת בחי' יראה זו מההתבוננות בגדולת ה' דאיהו ממלא כל עלמין ומהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה וכו' ובין רקיע לרקיע כו' רגלי החיות כנגד כולן וכו' וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות אעפ"כ נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה מאחר שנמשכת מהעולמות שהם לבושים של המלך הקב"ה אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו' רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצות. אך היראה עילאה ירא בשת ויראה פנימית שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות עליה אמרו אם אין חכמה אין יראה דחכמה היא כ"ח מ"ה והחכמה מאין תמצא ואיזהו חכם הרואה את הנולד פי' שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו ית' כמ"ש וברוח פיו כל צבאם ואי לזאת הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה ואל יוציא אדם עצמו מהכלל שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה' ודבורו ית' מיוחד במחשבתו כו' וכנ"ל [פ' כ' וכ"א] באריכות בד"מ מנפש האדם שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו' וזש"ה הן יראת ה' היא חכמה. אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו אלא בקיום התורה והמצות ע"י יראה תתאה החיצונית וז"ש אם אין יראה אין חכמה. והנה באהבה יש ג"כ שתי מדרגות אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגי' והיא שלהבת העולה מאליה ובאה מלמעלה בבחי' מתנה למי שהוא שלם ביראה כנודע על מאמר רז"ל דרכו של איש לחזר אחר אשה שאהבה נקראת איש וזכר כמ"ש זכר חסדו ואשה יראת ה' כנודע ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו כי אהבה זו היא מבחי' אצילות דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' א"ס ב"ה הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא ממש חשיב וכביטול דבור אחד בנפש המשכל' בעודו במחשבתה או בחמדת הלב כנ"ל אשר ע"י התבוננו' זו ממילא תתפשט מדת האהבה שבנפש מלבושיה דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו מקור החיים של כל התענוגים שכולם בטילים במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם ח"ו כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי צור לבבי וגו' וכמ"ש לקמן וגם מי שאין מדת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה ע"י התבוננו' הנ"ל כמ"ש לקמן

The post מהי האהבה הגבוהה ביותר שאפשר להשיג? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אתה מרוצה מבת הזוג שלך. היא יפה בעיניך. טוב לכם יחד. אתם מחלקים נהדר את המשימות השוטפות בחיים המשותפים.

זה נחמד. אבל זה לא אומר שאתה באמת אוהב. כלומר אתה חושב שאתה אוהב, אבל יותר סביר שאתה אוהב את עצמך ואת הנוחות שלך.

אהבה אמיתית, אהבה שבוערת כאש, מחייבת את שבירת הטבע.

מקורות

להורדת קובץ מקורות ערוך

אדמור הזקן, תורה אור, בא, סג

"למען תהי' תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים. ולכאורה הוא תמוה וכי מה ענין התורה ליצ"מ להזכירם.

ולהבין ענין התורה דהנה כתיב וידבר הוי' אל משה לאמר קדש לי כל בכור ובאמירת משה כתיב ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כו' וכמוהו רבים במקרא.

ולהבין זאת ביאור מצות והגית בו יומם ולילה ואף שיש כמה דינים שאינן נוהגין בזה הזמן והנהוגים אינם שוה לכל נפש:

אמנם הנה יש ב' מיני אהבות:

• יש אהבה שנמשלה למים:
  כדכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
  שהולך תמיד בלי שינוי ותוספות ומגרעת כלל כתמול שלשום כמאז כן עתה.

• ויש אהבה שנמשלה לאש כדכתיב רשפיה רשפי אש כו'.

והוא שמתנענע תמיד ברצוא ושוב.

וב' אהבות הללו נמשכו מב' דעות שבאדם:

• והנה כתיב בנים אתם לה' אלהיכם שהוא יתברך אוהב אותנו כאב את בנו וממילא נמשך לדעת אותו כמים הפנים כו' והוא כמים דייקא שהולך בתמידות שוה בלי שום שינוי. שכן אהבת האב שעל בנו לא ישתנה לעולם.

• ויש דעה אחרת שמכיר בוראו שהניח כל צבא השמים ושמי השמים העליונים ורצה להיות לו דירה בתחתונים דהיינו שיהי' שכלו האין סופי ליצמצם בגבולים גשמיים וזאת התורה אשר שם הוא מדבר בדברים גשמיים

והכל בשביל אהבתו אותנו שלא כדרך הטבע כי אהבה מקלקלת את השורה[1]…

וזאת ישים האדם אל לבו ויתעורר בו אהבה גדולה מאד שלא לחשוב שום רצון בעניניו רק יבטל רצונו מפני רצון שמים שלא יהיה לו רק רצון א' לעבודת הבורא וכרצונו יעשה השכל ג"כ שהשכל נמשך אחר הרצון.

וכמו שמצינו בגמ' גבי שוחד דאמר אי בעי טעין הכי והיינו משום שרצונו נוטה לזה דגם השכל השלים אתו[2]

וכמו שהשי"ת רוצה להיות לו דירה בתחתונים שלא כדרך הטבע להיות א"ס בלי גבול מוגבל ומצומצם כמו כן יעשה האדם רצונו להפרד מן הגוף והטבע לדבקה בו יתב' ושלא כדרך הטבע.

לכן נאמר והגית בו יומם ולילה[3]. לא ישבות יומם מלראו' לרצונו ית'.

וזהו כבודו של מקום באהבתו אותנו מתלבש ומגביל ומצמצם וממנו יראה האדם וכן יעשה וחי כו':

וזהו למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך כו'.[4] פי' דכ"מ שנאמר יד אינו אלא ימין (מנחות דף י) שהוא רחמים ונאמר ועברתי בארץ מצרים. פי' שהעביר על מדותיו שעשה דינים במצרים אע"פ שמדותיו לרחם ולהטיב לברואיו והכל מחמת אהבתו לישראל כמשל האב בעבור אהבתו שרוצה לעשות חסד עם בנו כובש חסדו וכועס על אחרים המצערים את בנו.

וזהו ביד חזקה שהוא הימין היתה כבושה בכדי להוציאם ממצרים והיה שינוי שלא ע"פ הטבע

לכן תהיה תורת ה' בפיך לעשות רצונך כרצונו וכיון שהכל הוא מרצונו הפשוט הוצרך לצמצם בכדי שיוכל העולם לקבלו.

ולכן נאמר פעם ויאמר הוי' אל משה ופעם לא נאמר אמירת הוי' אל משה אלא אמירת משה אל העם כפי כח ויכולת העם שיוכלו לקבל כך צמצם את עצמו והכל גלוי וידוע לפניו באיזה אופן יוכל לצמצם בכדי שיוכל העולם לסובלו:"

[1] בראשית רבה נ״ה: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ (בראשית כב, ג), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה דִּכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וגו', וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, כא): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, וְלֹא הָיוּ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה.
כאן להפך. האהבה גורמת לך ללכת בניגוד לטבע שלך. לשבור את עצמך. להתגבר על הטבעיות

[2] כתובות קה: ( תרגום של ר' ניסים ישעיהו ): " "האריס של ר' ישמעאל בן ר' יוסי היה רגיל להביא לו בכל יום שישי סל מלא פירות מן המטע שעיבד [בשדה של ר' ישמעאל]; פעם אחת הביא את הפירות ביום ה'; שאל ר' ישמעאל, מה השתנה שבוע זה מכל השבועות? ענה לו האריס, יש לי דיון משפטי היום אז הקדמתי גם את הבאת הפירות. ר' ישמעאל סרב לקבל את הפירות ואמר לו: 'פסילנא לך לדינא' [אני פסול מלשבת בהרכב שידון בעניינך]. הושיב דיינים אחרים ודנו בעניינו; הוא נותר מחוץ לחדר הדיונים אבל שמע את מהלך הדיון, אמר [חשב לעצמו] אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי [יכול הוא לטעון כך ולזכות במשפט]. אמר [מסקנה מן האירוע]: תיפח נפשם של מקבלי שוחד; ומה אני – שלא נטלתי, ואם נטלתי – שלי נטלתי, כך [נטיתי לטובתו], מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה…

[3] יבטל רצונו יומם ולילה.

[4] הוא שבר את הטבע שלו לכאורה להיות הבורא הטוב, אתה תשבור את שלך לשים את רצונו בפיך.

The post בשביל אהבה צריך לשבור את הטבע | פסיכולוגיה בפרשה – פרשת בא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

עשר, עשרים או חמישים שנים של עליות ומורדות, התמודדויות, ילדים, מעברי דירה, שינויי קריירה, חופשות וטיולים, ועדיין זה החודש הראשון, התקופה הראשונה של החיבור שתעלה בזיכרונכם ועל-פיה ירקם בליבכם ציור הגעגוע לבן הזוג.

ולמה ככה זה? כי התקופה הזאת נוגעת בעצם הנפש ומתגלה בה אור מעצם הנפש שימשיך להאיר בכם כל ימי חייכם.

The post הכוח של החיבור הראשון בזוגיות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post אלול? הגיע הזמן לעורר את הרגשות – שיחה עם ליטל שמש | ערוץ 20 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מהי בכלל אהבה, מהי אהבה לא מתוקנת ומדוע כל כך חשוב לעורר ולחדש את כוח האהבה בחיינו?

• כנפיים

"מה שהזהירו חכמי הקבלה בכל מצוה ותורה ותפלה שיהיה בדחילו ורחימו", כך על-פי הבעל שם טוב (כתר שם טוב חלק ראשון קל). כלומר האדם צריך ללמד את עצמו לאהוב. בכל מעשה שלו, בכל תנועה, בכל מצוה, צריך שיעורר בתוכו את האהבה. 

באחת משיחותיו הצביע אדמו"ר הזקן על כך שאהבה ויראה נקראים בזוהר גדפין, כנפיים. אהבה היא כמו הכנפיים של העוף או הסנפירים של הדג. הוא הסביר שכמובן הכנפיים הן לא עיקר העוף. באותו אופן האדם לא נברא בשביל אהבה ויראה, שהרי המעשה הוא העיקר. אולם כפי שהוא מלמד בספר התניא, ללא כנפיים העוף אינו יכול לעוף, הדג אינו יכול להתקדם ולנוע ממקומו, והאדם אינו יכול להתרומם ממצבו. "בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא וחשוב כמת", בלשונו. ללא אהבה האדם חשוב כמת, מדגיש בעל התניא.

לאן צריך האדם לעוף? הרגשות הם המנוע של הנפש. המטרה שלהם היא להוציא את האדם ממקומו ולקרב אותו אל הזולת, אל בן הזוג, אל החיים עצמם. להניע אותו לעשות, לפעול.

אהבה היא רגש ולכן המנוע של החיים. המטרה של אהבה היא שהאדם ייצא ממקומו ויתקרב אל הזולת, אל העולם, אל המציאות. כשאנחנו מגלים את רגש האהבה אנחנו נותנים מקום לזולת בתוך חיינו, בתוך נפשנו. לכן ללא אהבה האדם נשאר במקומו, כפי שהעוף אינו יכול לעוף והדג אינו יכול לנוע במים.

ללא אהבה אפשר לתפקד, אבל אי אפשר להתקרב. דמיינו לכם עכשיו זוגיות ללא אהבה. ללא אהבה, בוערת, מחיה, הזוגיות הופכת להיות טכנית, פונקציונלית. יש בה רק חלוקת תפקידים ומילוי משימות. החיים הופכים להיות נטולי חיות, חסרי קרבה ורגש וחסרי יכולת לגלות את הבורא כשותף ביחסים.

באותו אופן מידותיו של הבורא מקרבות אותו אל העולם. הן קושרות אותו עם העולם. ללא מידותיו, לא היה כמעט קשר בינו לבין העולם שהוא בורא. זו הסיבה שהרגשות, ואהבה בראשם, עוזרים לגלות את התוך, את הפנימיות של העולם והאחדות המתקיימת בו.

• עבודת האהבה

מה אתם חושבים שמתחתנים וזהו, יש אהבה? תנועת הכנפיים של העוף דורשת מאמץ. עוף מנופף בכנפיו עשרות פעמים בדקה. גם אהבה דורשת מאמץ. לכן אהבה נקראת בזוהר פולחנא דרחימותא, עבודת האהבה.

האהבה היא רגש מושכל. כלומר היא תלויה בהתבוננות. כדי שאדם יאהב את חייו, את ביתו, את זוגתו, הוא נדרש להתבוננות. הוא נדרש לעורר בתוכו את האהבה. בלי מאמץ אקטיבי זה לא יקרה לאורך זמן. הדברים נכונים ביתר שאת גם לגבי הבורא. כדי שתתעורר תנועה של אהבה צריך להתבונן בטוב, בחסדים, במבנה העולם. אם האדם אינו אוהב את חייו ואינו אוהב את אשתו ואת ילדיו בדרך כלל לא תהיה לו גם אהבה לבוראו. כלומר אדם שלומד לאהוב – יאהב הכל. הוא יאהב את חייו ואת בוראו. האהבה תתבטא בכל הזירות משום שהוא עורר את התנועה הנפשית הזו בו. לכן מדגיש הזוהר שאין עבודה קשה וחשובה כעבודת האהבה.

• העולם (לא) שייך רק לצעירים

מאחר ואהבה היא רגש, היא משתנה, דינמית ולא יציבה, עד שלעיתים קרובות האהבה מהולה ברגשות אחרים. ממרחק של חודש מרחק מהבית, מילואים או פעילות עסקית מתישה, בעל עשוי להתגעגע לבני ביתו, לייסר עצמו על שנהג כלפיהם בקפדנות מוגזמת, נזף לעתים שלא לצורך והעמיד את עצמו ואת דאגותיו במרכז. כבר בדרך חזרה לביתו הוא נשבע לעצמו שישנה מאורחותיו, ישקיע יותר בילדיו ויפנה זמן לבת זוגו. והנה, שעות בודדות לאחר שנחת בביתו, שוב הטרדות הכלכליות השוטפות הופכות אותו לרטנן, המקשה על בני ביתו את חייהם. האהבה העצומה שבקעה ממנו, חזרה ונסתתרה תחת העלם השגרה.

למרות המאפיין הזה של רגש האהבה, אדמו"ר הזקן בוחר לחתום את מפעל חייו באגרת קצרה, "הנפש השפלה" בהדגשת חשיבות האהבה. באגרת הזאת שכתב שעות בודדות לפני הסתלקותו הוא מתאר מאבק אימתני בין האמת לבין החסד והאהבה. האמת לא רצתה בבריאת העולם. בסוף האהבה ניצחה. האיגרת דורשת עיון מעמיק בפני עצמו אבל את אחד המסרים העולים ממנה אפשר לנסח בקצרה. לעולם לא להתייאש מהאהבה, לחפש אותה, לעורר אותה, בכל גיל ובכל מצב. גם אחרי שלושים שנה של קרירות. וכן, היא ממש לא שייכת (רק) לצעירים.

• ממה חשוב להיזהר

אדמו"ר הזקן מזהיר מפני אהבה לא מתוקנת. "העושים גופם עיקר ונפשם תפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחווה אמיתית…"כלומר מי שמעמיד עצמו במרכז, עסוק בגשמיות, באינטרס, באהבת עצמו, הזולת עבורו הוא אובייקט ואהבתו תלויה בדבר, אין זו אהבה כי אם "דמיונות שווא" בלשונו.

מהם דמיונות שווא? נדמה לי שאני אוהב אבל בעצם אני אוהב את עצמי. אני אוהב את מה שבן הזוג נותן לי, אני אוהב תועלות. אני אוהב יופי, אני אוהב שמפנקים אותי. אבל אני לא אוהב את בן הזוג באמת. כשאני לא מקבל את מה שאני רוצה אני מפסיק לאהוב. והאמת היא שמעולם לא אהבתי אותו. אהבתי את עצמי. לא ראיתי את האיכויות הייחודיות של בן הזוג, לא ראיתי את הדמות שלו אלא את הדמות שרציתי לאהוב. אהבה מתוקנת היא ראיית האחר, הכרה באיכויות שלו. קבלת הדיוקן שלו ולא איך שאני רוצה שהוא יהיה.

• ראי למצב הפנימי

אחת הסיבות שהאהבה חשובה כל כך היא שהאהבה מגלה את נקודת הרצון הפנימית של האדם. ככזאת היא גם ראי למצבו הפנימי.

האהבה לא נוגעת רק ליחסים בין האוהב והאהוב. מופעי האהבה החיצוניים ורגש האהבה הפנימי הם ביטוי למצב הרוחני בו מצוי האדם, למודעות שהוא מפגין ולמידת עבודתו העצמית. ישנו קשר ישיר בין פעולות פשוטות המעידות על אהבה, כמו היכולת לתת, לבין היחס של האדם אל עצמו.

הזולת הוא ראי למצבו הנפשי של האדם. בשעה שאדם לא מקבל את עצמו, הוא בדרך כלל יימצא חסר סבלנות לסביבתו. אין לו כוח לטרחנות של אנשים הטורדים אותו במה שנראה בעיניו כזוטות. מאידך, כשהוא עסוק בהתבוננות לצורך תיקון עצמי, שמטרתה שיוכל לקבל את עצמו גם בזמנים שהוא נהנה מהצלחות וגם בתקופות פחות מחמיאות, גם כשדברים מסתדרים וגם בכישלונות, אזי עבודתו תשפיע על יכולתו לשאת את הזולת, ואפילו לאהוב אותו כפי שהוא.

***

כתבי החסידות מרחיבים על אודות סוגי האהבה השונים, מה צריך לעשות כדי לעורר את האהבה בחיינו, וכיצד האהבה מתקשרת עם כוחות אחרים בנפש.

חודש אב מזמין אותנו לעסוק בהיבטים שונים של האהבה. מטרת העיסוק איננה תיאורטית. המטרה היא שהאהבה תתעורר בחיינו ותמלא אותם חיות ועומק.

מוזמנים להצטרף ללימודי התבוננות עם ד"ר יחיאל הררי, ימי שלישי, זום (חינם). כל הפרטים באתר התבוננות

The post על אהבה אמיתית ואהבה מדומה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

המילה אהבה מופיעה 66 פעמים בכתר שם טוב לבעל שם טוב; 138 פעמים באור התורה למגיד ממעזריטש, 902 פעמים בכתביו הבולטים של בעל התניא (52 פעמים בתניא); 248 פעמים בהמשך תער"ב ואלפי, אלפי פעמים בשיחות ומאמרי הרבי מליובאוויטש.
ובכלל בשירה, בספרות, אהבה הייתה מושג, דרך חיים שצריך לפצח.

והיום? הנה תוצאות הניסוי הקטנטן שלי. בשיעורים שהעברתי על כעס, בדידות, טרדות ואטימות רגשית היו מאות נרשמים חדשים. עשרות שאלות, הערות והתייחסויות נשלחו לפני ואחרי השיעור.

ביום שלישי הקרוב הנושא בלימודי התבוננות יהיה אהבה. כיצד מעוררים אותה בחיים ובזוגיות. ודממה. אין שאלות. אין התייחסויות. אין כמעט נרשמים. וזה קצת עצוב. כי אהבה היא הדבר. והיא גם פותרת הרבה מההתמודדויות האחרות.

The post יכול להיות שאנשים כבר לא כל כך מאמינים באהבה? ויכול להיות שפעם כן האמינו בה? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post כל אדם צריך כנפיים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post אתגר האינטימיות – לא רק אהבה – יראה | לימודי התבוננות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אהבה היא כנראה המונח הנפוץ ביותר בתורת הנפש היהודית עם אלפי התייחסויות בספרות החסידות והקבלה. מהי בכלל אהבה? כיצד מחדשים את האהבה בזוגיות ובחיים בכלל?
מהי אהבה לא מתוקנת? ומדוע כל כך חשוב לעורר ולחדש את כוח האהבה בחיינו.

The post לעורר את האהבה – בזוגיות ובחיים עצמם | לימודי התבוננות – שלישי 21:30 | תרגול 20:00 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

1. בכל זמן, לכל תקופה יש את העניין המיוחד לה. העניין שבו צריכים לעסוק במיוחד.
2. כיצד יודעים מהו אותו עניין מדובר? המבחן פשוט. במקום שבו היצר נעמד מולך בתוקף ולא מניח לך לבצע את אותו עניין – אזי זהו העניין המיוחד שצריך לבצע באותו הזמן.
3. ומה כל כך קשה בתקופתנו?
   לברוח מכל עניין של מחלוקת.
   לא לדבר לשון הרע.
   לא לחפש את החסרונות בזולת.
4. עד להיכן מאמצי ההתגברות צריכים להגיע?

אפילו כאשר מדובר אודות מישהו שציער אותנו בצער "גדול כל כך כמו שיוסף סבל ממכירתו על ידי אחיו", גם אז בלב פנימה צריך לפתח רגש אהבה כלפיו. ולא רק שלאחר המעשה לא צריך לפתח כלפיו שום תרעומת, אלא גם בשעת מעשה גופא יש לשפוט אותו לכף זכות.

6. מהיכן מתחילים? הצעד הראשון הוא להתרחק מאנשים, גורמים או מעבירי ידע שמתאמצים להחדיר את המחלוקת ושנאת החינם ומקדשים אותה.

(על-פי הרבי מליובאוויטש)

The post האתגר של התקופה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

גם ביראה מתוקנת יש רבדים. ברובד הנמוך שלה מדובר בכבוד. באמת לכבד את בן הזוג. להשתדל לתור אחר הנקודות החזקות שלו ולהעריך אותו ואת פעילותו. בשלב גבוה יותר יראה מגמתה שהקשר אינו בשבילי. הוא לא נועד כדי שאשיג רווחים. הקשר עצמו הוא העניין. ואני מניח את עצמי בצד בשביל העניין המשותף.
כך, על יסוד עידוד תנועה של יראה האהבה תתפתח ותורגש.
וראו שיחת שבת פרשת תולדות, תשכ"ה

The post להעצים את האהבה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מהי אשלייה של אהבה, ממה היא נובעת וכיצד מזהים אותה. לייב קצר

The post אהבה אמיתית או אשלייה של אהבה (לייב) appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.