The post תשע עקרונות שלומדים מהנפש לפתרון המחלוקת appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

תזפזפו רגע בין CNN לפוקס ניוז.

הסגנון, להט הביקורת, האיבה בין המחנות, האשמות ההדדיות – כל אלה מלמדים שגם הסכמה על גבולות השיח והקפדה על סגנון תקשורתי אינן מספיקות כדי לשמור על יציבותה של חברה ומדינה.

כדי לשרוד ולהתפתח חברה צריכה למצוא בתוכה קווי אחדות פנימיים, נפשיים ורוחניים, ולחזק אותם ללא הרף.

בתקופה שבה מתערערים גופים עסקיים וחברות פיננסיות שחשבנו שאין חזקים מהם, בזמן שמיליארדי דולרים מתאדים, מתברר שהיציב באמת הוא לא הגשמי אלא דווקא הרוחני-נפשי. לכן אותו יסוד רוחני-נפשי הכולל, בין היתר, אמונה בטוב שבאדם ובעולם, הוא שצריך לאחד בין הכוחות השונים הפועלים בחברה.

The post דמוקרטיה לא יכולה להתבסס רק על הסכמה טכנית של כללי המשחק וגבולות השיח appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

'התבוננות' מקבלת בברכה הזמנה למפגשים עם קבוצות, חברות וארגונים, במסגרת כנסים עסקיים, השתלמויות, חוגי בית, ימי עיון, סדנאות סמינרים, חגים ושבתונים.

ההרצאות והסדנאות מועברות על-ידי ד"ר יחיאל הררי ו/או עו"ד ענת הררי. ההרצאות הן מקצועיות, צבעוניות, מרעננות ומעוררות מחשבה, גדושות דוגמאות וסיפורים, מותאמות לקהל ולאירוע ומלוות במצגות על-פי מידת הצורך.

בשנים האחרונות ד"ר הררי הרצה בעשרות רבות של ערים בארץ ובעולם, מול מגוון רחב של קהלים וארגונים ובהם: קהילות יהודיות בחו"ל וקהילות מקומיות בארץ; קהילות בתי חב"ד; צרכני תרבות במתנ"סים מקומיים; עובדי הביטוח הלאומי, עובדי צה"ל; עובדי התעשייה האווירית; עובדי מט"י (מרכזי טיפוח יזמות); מנהלי רשת אמי"ת; חברות היי-טק; משתתפי התיקון הגדול בצוותא; סטודנטים בכל המכללות והאוניברסיטאות בארץ; ארגוני מורים; אחיות נאמנות סוכרת בשערי צדק; פסיכולוגים ועו"סים; אנשי צבא בכירים; מתנדבי משמר אזרחי; עובדי בנק הבינלאומי; עמותת המורים; עיריית ירושלים, פתח תקווה ורשויות מקומיות נוספות; עובדי חברת הביטוח מגדל; צוותי מכינות, מחנכים, מטפלים מקצועיים, מדריכי פנימיות נוער, תלמידי מכינות קדם צבאיות, תלמידי תיכונים, ישיבות ואולפנות, מדריכות באשכולות ועוד.
בתוך כך ד"ר הררי העניק שירותי תוכן, השתלמויות והרצאות למגוון מפיקים ואמרגנים ובהם: משרד החינוך; לב הארוע תיירות ונופש; בית המרצים; רעות הפקות תרבות; שבטבע; פסטיבל לא בשמיים, מכון תבור (מדרשה למנהיגות חברתית); התקשרות חוויה יהודית; זהות (קרן סטון); מרכז מורשת בגין; הרוח החיה – טלי אברהמי; חב"ד בקמפוס, חל"ד ועוד ועוד.

* לברור פרטים נוספים והזמנות נייד: 052-2633945; או באמצעות טופס צור קשר.

תמונות מהסדנה האחרונה – להפוך חולשות לחוזקות, בזאפה ת"א

נושאי הרצאות פופולריים:

– אומנות ההגבהה – הורות וחינוך על פי חכמת היהדות

סדנה לצוותי מורים, מנהלים והורים. הסדנה הועברה בבתי ספר רבים ומול עשרות צוותים חינוכיים ועוררה הדים רבים. ניתן להזמין את הסדנה בצורה של מפגש חד פעמי או סדרת מפגשים.

הסדנה מבוססת על תכני רב המכר אומנות ההגבהה – המדריך להורות וחינוך על-פי חכמת היהדות. ומבוססת על הטמעת “שיח של הגבהה” אשר יישומו עוזר לילדים להתגבר על מהמורות רגשיות, כעסים, פחדים, עצבות, חוסר הערכה עצמית ואטימות; להתמודד עם כישלונות ודחייה; ליצור פתיחות לשיח, בעיקר עם נוער מתבגר. הסדנה עוסקת גם בשאלות כלליות כמו מהם גבולות, מה חשיבותם, כיצד מציבים אותם ומה ההבדל בין גבול פנימי לגבול חיצוני.

הסדנה מפגישה את הקהל עם שיטה שתפקידה לסייע להורים ומחנכים להגביה את המציאות הרגשית של ילדיהם כך שיֵדעו להתמודד עם רגשות לא־רצויים ולעורר רגשות מתוקנים ובריאים.

לתגובות על הרצאות בנושא אומנות ההגבהה (יש לגלול מטה). לתכני הסדנה.

– לפרוץ את גבולות האישיות

האם אנחנו יכולים להשתנות? מה חוסם אותנו מלהשתנות?

הרצאה על-פי ספרו החדש של ד"ר יחיאל הררי

לפרוץ את גבולות האישיות – יסודות תורת הנפש ביהדות.

– שפע והשפעה – לעבור מתודעת עני לתודעת עושר

המעבר מתודעה של עוני לתודעה של עושר היא בשורה המיועדת לכל אדם. זוהי תודעה עתידנית, גאולית, הקשורה בתיקון אדם ועולם.
השאלה היא מהי תודעת עושר מתוקנת? במה היא תלויה? האם היא משפיעה על מצב חשבון הבנק וכיצד?
מדוע אדם יכול להיות עשיר מבחינה כלכלית ועדיין עני?

ראו גם את הסדנה המיוחדת עם איתן עזריה בנושא.

– לפרוץ גבולות בעסקים – כיצד עושים זאת?

לכל עסק יש גבולות טבעיים שבתוכם הוא מתנהל. פריצת הגבולות הללו דורשת מספר מרכיבים כמו יצירתיות, שינוי תודעתי, ניצול הזדמנויות, אמון בערך שהעסק נותן ועוד.

מטרת ההרצאה היא להעניק ליזמים ובעלי עסקים כלים כדי למקסם את הפוטנציאל העסקי ולפרוץ גבולות טבעיים ותודעתיים.

מה נדרש כדי לפרוץ גבולות?

– עקרונות ההפוך – חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל

מהי חשיבה יצירתית וכיצד מטמיעים אותה בארגון? כיצד הטמעת החשיבה היצירתית יכולה לעזור לגיבוש והגברת המחויבות לארגון 

חשיבה יצירתית על פי תורת הסוד היא תהליך של הסרת חסמים בנפש, במטרה לגלות את מלוא כוחות הנפש. חסמים בממד הרגשי והשכלי המצמצמים את זווית הראייה ומכסים על היצירתיות.

ההרצאה מציגה את עקרונות החשיבה היצירתית ומדריכה כיצד להטמיע עקרונות אלה, מתוך מטרה להוביל למימוש הפוטנציאל של המשתתפים כיחידים וכקבוצה. 

על-פי הספר הפוך – חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל בדרך הסוד היהודי.

– לנצח כל רגע מחדש – בעל התניא ושיטתו

מסע הכרות עם בעל התניא ושיטתו, על-פיה האדם נידון למאבק פנימי מתמיד. המשימה שלו, משימת חייו, היא לנצח את המאבק ברגע הנוכחי. דומה שהגישה האופטימית הזאת כלפי נפש האדם והטענה שבכל רגע יכול האדם לנצח במאבקי הנפש שלו, הן אלו ששובים את לבם של רבים.

תורת הנפש על-פי התניא עונה על סדרת שאלות תיאורטיות ומעשיות, כגון: מהן חסימות רגשיות וכיצד הן משפיעות על חיינו; כיצד לעתים אנו פוגשים אנשים שלרגע אחד נדמים כמלאי ביטחון עצמי ורצון לתת ורגע לאחר מכן הם מכווצים ומכונסים בתוך עצמם; מה המקור להתפרצויות ולהתקפי חרדה; מהיכן נובעת תחושת חוסר המשמעות ועל איזה יסודות צומחת יהירות ואטימות. 
בעקבות רב המכר – לנצח כל רגע מחדש; לסדנה אונליין-לנצח כל רגע מחדש

– איך למנוע מחלות ולשמור על בריאות הנפש והגוף

ד"ר הררי היה שותף בשנים האחרונות למעלה מתשעה פסטיבלי בריאות ארציים בהפקת שבטבע, בהם התקיימו הרצאות משולבות של בריאות הגוף והנפש, יחד עם מומחי בריאות ובהם הרב יובל אשרוב, ד"ר גיל יוסף שחר, אסתר לחמן, ד"ר יקיר קאופמן, ד"ר חיים רוזנטל, איציק וקסלר ועוד.

נושאים פופולריים:
בריאות וחולי: בעיות בריאותיות, החשש מפניהן, דרכי התמודדות ומניעה

איך לשנות דפוסים לא בריאים ולאמץ חיי בריאות

עצות הרמב"ם: כיצד לקחת אחריות על הבריאות שלנו

– לחיות עם הזמן – חגים, מועדי ישראל וארועים מיוחדים

ראש חודש? אלול וחגי תשרי? מתקרבים לשבועות? י"ט כסלו? מתעניינים בפרשת השבוע? לזמן ביהדות משמעות מעמיקה. הכנה לקראת מועדים ואירועים ספציפיים מעשירה את אותם אירועים ומונעת מהם להיות סתמיים. ד"ר יחיאל הררי מעניק סדרת הרצאות ייחודיות המתאימות לחגים, מועדי השנה, ראשי חודשים ופרשת השבוע. כל ההרצאות מספקות הצצה לתוך עולמה הפנימי של המחשבה ותורת הנפש היהודית לצד ליקוט תובנות מעשיות ומעשירות מתוך המועדים הרלוונטיים.

שיח בפסטיבל לא בשמיים עם פרופ' חביבה פדיה

– זוגיות ואהבה

מהם סודות הזוגיות הטובה? כיצד אפשר 'להתאהב' מחדש בבן הזוג? כיצד מתמודדים עם קשיים ומשברים בזוגיות? מה המקום של ה'אני' והצמיחה האישית בזוגיות? עד כמה צריך לעבוד ולהתאמץ על-מנת לשמר את המסגרת הזוגית?
ההרצאה מתבססת על הספר הפופולארי – 'על זוגיות והתאמה' ומעניקה למשתתפים כלים להעריך טוב יותר את החיים הזוגיים. זאת לצד סדרה של עצות פרקטיות למימוש עצמי בתוך המסגרת הזוגית ולכינון זוגיות מוצלחת.

– התמודדות עם שיגרה ושחיקה

בשגרה יש צד חיובי וצד שלילי. היא מעניקה לנו יציבות, ביטחון ויכולת להסיר מסכות. בה בעת השגרה מעוררת בנו תחושת חסך, קורבנות, חוסר מיצוי עצמי ופניות נפשית. שיטת בעל התניא רואה בשגרה מעין מסך, פרגוד, המסתיר לנו את היכולת לנצל את מלוא הפוטנציאל שלנו, ודוחקת אותנו לשקוע בעצמנו. התמודדות עם שגרה מחייבת מודעות ובעיקר שינוי זווית הראיה.
ההרצאה מנחה כיצד להתגבר על שיגרה בעבודה ובחיים האישיים ובתוך כך מעודדת להפיק מעצמנו יותר, כחלק מהענקת משמעות ותוכן לחיים.

– עסקים, עבודה, רוחניות והיחס אל טרדות הפרנסה

האם קיימת סתירה בין כמיהה להתפתחות רוחנית לבין רצון טבעי ברווחה חומרית? מדוע עול הפרנסה מכביד כל-כך? מהיכן נובעות טרדות הפרנסה? האם יש להן תפקיד או תכלית? כיצד לשחרר חסימות פסיכולוגיות בעבודה? האם ניתן להתמודד עם הלחץ הכלכלי? מה המשמעות של להיות עשיר ומהו ניסיון של עוני? אילו תכונות נדרשות כדי להתעשר? כיצד ניתן להגביר את סיכויי ההצלחה בעבודה ובעסקים?

ההרצאה בוחנת את טרדות הפרנסה והלחץ מעבודה מזווית ייחודית ומעניקה סדרה של עצות מעשיות להתמודד עם טרדות אלה ביעילות. ההרצאה מבוססת על יסודות מהספר – טרדות הפרנסה.

– סודו של הרבי

הרבי מלובביץ’ הפך את קומץ החסידים שנותרו לאחר השואה למעצמה חוצת גבולות ויבשות. עד היום דמותו מרתקת ומעוררת סקרנות לא רק בעיני חסידיו ואוהדיו. מה היה בו שקסם למאות–אלפים ברחבי העולם? מה סוד הכריזמה שלו?
ד"ר יחיאל הררי הוא מחבר הביוגרפיה סודו של הרבי, שראתה אור בהוצאת ידיעות ספרים, הייתה לרב מכר וזכתה באות ספר הזהב. 
ההרצאה מזמינה את הקהל למסע שבמהלכו ננסה לפענח את סוד השפעתו של הרבי ונכיר יסודות מתורתו.

– שיחות העצמה לבני נוער, צעירים, מתגייסים וחיילים

מנהיגות, קבלה החלטות, לקבל את עצמנו, להתמודד עם קשיים, דחייה, רגשות לא רצויים, עצבות ומתחים. תורת הנפש מעניקה מרחב שלם של מסרים שנועדו לעזור לנו להתפתח כבר מגיל צעיר. השיחה גורמת לבני הנוער לחשוב, להתבונן בעצמם אחרת, לקבל פרספקטיבה לחיים ולהרחיב את זווית הראייה בה הם מקבלים את עצמם.

***

* הרצאות פתוחות לקהל הרחב מתעדכנות מעת לעת ביומן הארועים. 

להופעות בתקשורת

מלון מעלה החמישה

עם אביתר בנאי, עדן הראל ועוד מנשה, הרב מויאל ועוד

סמינר עם שולי רנד

קמפוס חיפהמסע גדולי החסידות

שיחה במרכז מורשת בגין – השלוחה הצפונית

אחרי הרצאה עם יוכי ברנדס

  לקט פרסומים:  
  

הזמנה להרצאה בפני הקהילה היהודית דוברת עברית בטורנטוהרצאה בפני הקהילה היהודית בהונג קונגהרצאה בפני הקהילה היהודית בבנגקוק, מלון שנגרילה

פסטיבל לא בשמיים, תשע"ח, 2018

The post הזמנת ד"ר יחיאל הררי להרצאה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

העצה הכי חשובה לכל מי שמנהל מאבק ציבורי היא להפריד בין העקרונות לאנשים.
לא, אל תוותרו על העקרונות שלכם. תעמדו עליהם. מצפים מכם לעמוד עליהם, בתקיפות ובאומץ.
אבל, וזהו העיקרון, "בכל זמן ובכל מקום יש להבחין ולהבדיל" בין העניינים עצמם שעליהם יש לעמוד לבין האנשים שלא מסכימים אתכם. אלה שחושבים אחרת ויש להם עקרונות שונים משלכם.
איתם, עם המתנגדים לכם, צריכים לנהוג תמיד בדרכי נועם ודרכי שלום. אם העקרונות שלכם הם אמיתיים, זה לעולם לא ויכוח פרסונלי, גם אם זה נראה כך. ועוד, כשאתם צריכים להביע את דעתכם בעניין שעל הפרק, תיזהרו בדבריכם, ככל האפשר, "עד הקצה האחרון" ותימנעו מלפגוע אישית בכבודו של מישהו, "ומלבד שידוע מאמר חכמים – יתמו חטאים מן הארץ ולא חוטאים".

The post כיצד הפוליטיקה שלנו צריכה להיראות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הזדעזעתם עד עמקי נשמתכם ובא לכם לזנק על המקלדת, לבקר, לשפוט, להטיח, לנדות, לזלזל?
אין בעיה. זכותכם. רק חכו רגע. קודם לכן תעמדו בתנאי אחד יסודי ולאחר מכן תהיו חופשיים לעשות זאת.

בניגוד גמור לרוח השוררת במחוזותינו, החסידות אינה מחבבת שיפוטיות וביקורתיות. בטח לא של אנשים פרטיים.
הסיבה לכך היא לא רק בגלל ששיפוטיות וביקורתיות לרוב אינן תורמות לצמיחה ולשינוי וגוררות מחלוקות מיותרות. הסיבה גם בוודאי אינה העדר עמדות מוצקות בתחומי החיים השונים.

The post זכותכם לבקר, להטיח, לשפוט, לזלזל. רק תעמדו קודם לכן בתנאי אחד יסודי (להאזנה: כאן, רשת ב) appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

"מהי תמצית שיר השירים אם לא תיאור ההתמהמהות הפרדוכסלית והטרגית של הרעיה, שכורת אהבה והלומת געגועים כשהשעה, רפודת מורא הוד, שיחקה לה – אם לא חימוץ הזדמנות הרת עולם גדולה ונשגבה".

המלאכים רואים את ההחמצה של הרעיה, מביא הרבי מלובביץ', ומתקשים לראות בקלונה של השכינה, של הלב היהודי, אשר רואה את הבורא עומד מאחורי הדלת ודופק ומבקש להיכנס, ואילו הוא ישן. ואף שגם בעת השינה שומע את הדפיקה, האדם אינו קם לפתוח את הדלת.

The post קול דודי דופק – ההזדמנות שעדיין קיימת appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

במקום להיכנס לייאוש ולהתחפר תחת השמיכה, הגיבורה הדתית מקבלת החלטה נחושה. היא מעבירה מקדמה לאולם האירועים, תופרת שמלה, קובעת תאריך לחתונה ומזמינה את האורחים. נר שמיני של חנוכה. הכל מוכן לחתונה מלבד החתן. משפחתה משתגעת מהטירוף. מנסים להוריד אותה מהעץ. אך היא בשלה. היא משכנעת את עצמה להאמין בכוח ההשתדלות ובכך שהמעשה שלה יזמין לה את החתן, גם אם לוחות הזמנים הם כמעט בלתי אפשריים.

ההשתדלות משתלמת. החתן לבסוף מגיע. בית מוקם בישראל.

טירוף? לא בטוח.

לכתחילה אריבער

בשנת תרפ"ח, 1928, כותב רבי יוסף-יצחק, חמיו של הרבי מליובאוויטש, כי מצבו ומצב החסידות במוסקבה באותה תקופה היה קשה מנשוא. כסף לנסיעה ברכבת בקושי היה. ובכל זאת מה שהחזיק אותו להמשיך ולפעול להפצת יהדות הוא פתגם של סביו, רבי שמואל, שסיפר לו אביו:

"העולם אומר שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה הולכים מלמעלה, ואני אומר שמלכתחילה צריכים ללכת מלמעלה."

לכתחילה אריבער, לכתחילה מלמעלה, הפך בתורת הרבי מליובאוויטש לתפיסת עולם מגובשת בכל הנוגע להתמודדות עם "קירות".

האדם צריך להאמין שיש לו כוחות אינסופיים לפעול. כשהוא פועל בתנועה נפשית של למעלה מהגבלה ומדידה, כשהוא מתעלה מדרגה לדרגה, ללא חשבונות צדדיים ומקררים וללא פשרות הוא גם מעורר את העליונים לפעול איתו בדרך זו, לסלק חסמים ולהגשים את שליחותו.

לגילוי כוח הרצון יש השפעה על כל קורות האדם. ההיסוס, ההתלבטות, העדר הנחישות מרחיקים את ההישגים, שכן כפי המידה שהאדם מראה מלמטה, מראים לו מלמעלה.

בשבילי נברא העולם

בזוגיות העיקרון הזה בא לידי ביטוי בעוצמה הגדולה ביותר. הכלל העיקרי במציאת בני זוג היא שיש להזדרז. לעשות מעשה. לפעול ולא להמתין. זוהי ההדרכה העיקרית מבין כל השיטות ביהדות בנושא שידוכים, הנעות בין ייחוס בחירה חופשית לאדם לבין תפיסות דטרמיניסטיות לפיהן הזוגיות נקבעת מלמעלה ומראש. התלבטויות, הסתגרות, חפירות עצמיות הן מתכון כמעט בטוח לדחייה ולאי הגשמה.

בורשטיין הצליחה לזקק את העיקרון הזה לדוגמה מעשית חיה.

בדיאלוג של מיכל עם תופרת השמלה לחתונה, זאת האחרונה מנסה לומר לה כי לפעמים הקב"ה אומר לא. מיכל מבקשת לבחון האם הדרישה שלה לזוגיות היא לרצונו של הבורא. האם זהו מעשה נכון מבכל הבחינות. ואם הוא אכן נכון, אז יש מקום להכין בעבורו כלי ולתבוע אותו.

הגישה מזכירה את הילד שאמו אינה מרשה לו לאכול מהעוגיות שזה עתה אפתה, והוא, כדי לעקוף את האיסור מברך ברכת מזונות כך שהאם תהיה חייבת לתת לו עוגייה, על מנת שלא יברך ברכה לבטלה.

זוגיות היא הדבר הנכון. יש הרבה סיבות לרווקות מאוחרת. לעולם אסור לאבד את האמונה באהבה אמיתית, נכונה, מרוממת. אהבה של חיבור ועבודה משותפת. אולם האמונה לבדה אינה מספיקה. היא צריכה כלים מעשיים ונכונות לגבש את הדעות הנכונות לחיים.

מיכל מבהירה בכל סיטואציה שהיא רוצה את הדבר האמיתי והיא מוכנה לעבוד ולהשקיע כדי שהזוגיות תעלה. בהשקפה מסוימת, הנכונות שלה לעבודה רוחנית, להתעלות מעל החומר בהיבט הזוגי, מבטיחה לה הצלחה עם בן הזוג הנבחר, כל בן זוג שייבחר. חיבור אמיתי הוא לא חיבור המגלה רק קשר נשמתי. בדרגה מסוימת של הנשמות כולנו קשורים זה בזה. חיבור אמיתי הוא חיבור של בני זוג שמוכנים לעבוד על הזוגיות שלהם, כדי לרומם אותה מעל היבטים חומריים ושטחיים.

לכך מיכל הייתה מוכנה. וכשהאדם מוכן, דורש ופועל, גם ההשתדלות מניבה תוצאות.

***

להרחבה ומקורות בכל הנוגע לגישת החסידות בנושא זוגיות ומציאת בני זוג, מומלץ הספר "על זוגיות והתאמה".

1. לקוטי דיבורים חלק ה, 1270.

The post "לעבור את הקיר" appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

– אירועי ההשקה יתקיימו בבנייני האומה, ירושלים
– ההשתתפות כרוכה בהרשמה (ללא תשלום). מספר המקומות מוגבל.
– לאחר הארוע ניתן להישאר ליריד הספרים ולהופעה של דניאל זמיר, אביתר בנאי, אברהם פריד ויונתן רזאל. יש לרכוש כרטיסים מראש באתר אירועי י"ט כסלו.
***
– לפרטים ושאלות במידת הצורך ניתן ליצור קשר.

The post פאנל ייחודי – שיטתו הטיפולית של בעל התניא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מה אפשר להגיד לשחקן בשלוש שעות הללו? כיצד ניתן להכינו לקרב של חייו?

בעל התניא וגדולי החסידות מניחים כהנחת יסוד שכל ניצחון, בכל תחום בחיים, הוא קודם כל ניצחון רוחני-נפשי ורק לאחר מכן מגיע הסיכוי לנצח גם במובן הפיזי. משום כך, הם עוסקים בכמה וכמה מקומות במתן עצות כיצד לנצח בממד הרוחני.

אילו עצות אפשר להפיק מספרות החסידות לגבי ההכנה המיטבית לקרב, כשיש לפנינו רק שלוש שעות?
את העצות אפשר לחלק מתודית לשני חלקים. "סור מרע" ו"עשה טוב". כלומר מהם האמירות, דפוסי המחשבה והדעות השגויות שצריך להימנע מהם, ומהם הכיוונים החיוביים שצריך לגבש ולעסוק בהם בזמן הזה.
הנה הן כמה מהעצות שיכלו אולי להועיל לפני מחצית הגמר:

1. המטרה המרכזית בהכנה קצרת טווח תהיה למנוע משגיא מחשבות זרות. מחשבות זרות הן כל אותן המחשבות שאינן קשורות לקרב, כגון: "מה יקרה אם ננצח", "מה יהיה איתי אחרי הקרב", "איזה כבוד ותהילה אני הולך לזכות", או לחלופין "כמה אכזבה אביא אם נפסיד". מחשבות זרות מונעות את המיקוד, מסיטות את תשומת הלב וישפיעו על היכולת בקרב שכן הן מעוררות רגשות לא רצויים.
בדרך כלל גם אין בהן כל תועלת והן מסיבות נזקים נפשיים לא מועטים.
לכן ההחלטה למנוע ממנו כל קשר לרשתות החברתיות או לסיקורים בתקשורת היא החלטה חשובה ביותר, אם כי לא מספיקה. צריך לדרוש ממנו להסיח ממחשבות אלה את הדעת בתקיפות ולהציע לו חלופות, שבהן דעתו יכולה להיות נתונה. צפייה בסרט מעורר השראה או משחק כדור קליל, עשויים להיות הסחת דעת טובה.

2. מטרה חשובה לא פחות היא לשמור על מוקי שמח. בעל התניא מדגיש כי אי אפשר לנצח מתוך תנועה של עצבות. עצבות מובילה לכבדות. שמחה, התלויה בין היתר בדחיית כל דאגה ומחשבה זרה, היא מפתח לניצחון נפשי, שהוא כאמור המפתח לניצחון פיזי.
כדי לעורר במוקי תנועה של שמחה צריך להביא אותו למצב תודעתי שהוא לא סובל מחסך כלשהו. הוא לא חסר דבר בהכנתו לקרב אם בגלל שנפצע או שלא ישן מספיק בלילה או שלא אכל כראוי.
שכן שמחה וביטחון הולכים יד ביד עם תחושה של שלמות. כשאני עסוק במה לא הספקתי לעשות כראוי אני מרחיק את תחושת השלמות ומקדם תחושת חסך.
לכן בכל מקרה צריך להימנע מלהזכיר או לחשוב על הפציעה או על כל חסך שהוא. הכל מדויק וההכנה היא הטובה ביותר. באותה נשימה גם אסור לפקפק בצוות המסייע. כרגע זהו הצוות המסייע הטוב ביותר בעולם.

3. כדאי גם להימנע מלדבר או לחשוב על הפציעה, טורדנית ככל שתהיה, שכן זו יוצרת סוג של אליבי. היא מהווה תירוץ מקדים למקרה של הפסד. זה בערך כמו לכרות הסכם ממון לפני החתונה. כשמראש חושבים על גירושין, כשמראש חושבים על הפסד בגלל הנסיבות, רבים הסיכויים שזה באמת יקרה. מדוע? כי הנפש לא מצויה במצב של החלטה נחושה וודאית לגבי הניצחון, אלא מכינה תשתית להפסד.

4. להפחית לחץ. משקל האומה אינו על גבו. בסופו של דבר מדובר בשעשוע עבור הקהל. אם שמחה היא תפיסה שכלית המשפיעה על הרגשות בצורה מתוקנת, אזי אמירות כמו "אתה חייב לעשות לו כך", "כולם מאמינים בך ומצפים", אינם מקור להשראה אלא מקור לסטרס. וציפיות הן מתכון בדוק לעצבות ונפילות אנרגטיות.

5. היריב. לא מומלץ לעשות ליריב דמוניזציה. לא כדאי להגזים בעוצמתו וגם לא להפחית מערכו. הדירוגים העולמיים לא אומרים כלומר בקרב נתון. המטרה היא כמובן שמוקי יאמין שאפשר לנצח אותו, אבל גם שצריך להישאר מאוד מאוד דרוכים.

6. נכון שהתנשאות וגאווה בדרך כלל הם מאוד בעייתיים ומסוכנים נפשית. אך יש מצבים שניתן להשתמש בהתנשאות בזהירות. כך אומר בעל התניא: "וכן יש עבודה על-ידי התנשאות, כדברי חכמים שכל ישראל בני מלכים הם". התנשאות זו מקדמת אמירה זהירה ומעצימה בסגנון – "לי לא מתאים להפסיד. נולדתי לנצח."

7. התרגשות היא כוח מניע אך היא גם בעייתית, בוודאי במעמדים שכאלה. העצה העיקרית החוזרת על עצמה היא לא להעמיד את עצמי במרכז. מוקי חייב לומר לעצמו כי יש משהו גדול ממנו, וזה העניין עצמו. כשמזיזים את עצמנו ממרכז זווית הראייה גם הרגשות מאבדים מעוצמתם וקל יותר להתרכז.

8. להפסיד כדי לנצח. לפעמים צריך לקחת צעד לאחור. גם בקרב. הבעיות בקרב מתחילות בדרך כלל כשהדברים לא עובדים לפי התכנון המקדים. במקרה הזה צריך להימנע מפגיעה בביטחון ובאמונה העצמית. לשם כך יש מראש לעודד את המחשבה שהפסד של נקודה נועד לטובת ההתגברות.

כך כותב בעל התניא: "הנה ידוע לכל מבין בענין מלחמה שלפעמים יש בעצם המלחמה שיהיה עושה את עצמו כנרדף מפני שונאו וינוס מפניו, בכדי שהשונא יזוז ממקומו.
ואז יוכל לסבבנו בחיל אחר מכל צד ופינה ויכנו עד בלי השאיר לו שריד או לאיזה כוונה אחרת יעשה את עצמו כנרדף מפניו, וזה ידוע שהמנוסה הזאת ודאי לא טובה לפי שעה שהרי השונא ינוס בשעה שנרדף מפניו והוא רודף אחריו, אלא שמניח את עצמו שיכנו שונאו בשביל התועלת הגדול שיהיה לו אחר כך."[i]

כלומר אפשר לתכנן מראש נסיגה קלה לטובת ההתגברות, ואפשר גם להתכונן נפשית למקרה לא רצוי של נסיגה או חולשה כשלב בדרך לניצחון.

9. הקרב הוא חשוב, אבל היום שלמחרת חשוב עוד יותר, ובייחוד ההתחשלות הנפשית כתוצאה ממנו. שכן יש עוד קרבות רבים בהמשך.

לברון ג'יימס, כתבנו בגמר לפני שנתיים, הפסיד כנראה בגלל הגישה בה אחז. לאליפות האחרונה הוא הגיע בגישה אחרת לגמרי. הרבה יותר שמחה, פחות מכווצת, והתוצאות של העבודה הנפשית ניכרו היטב.

לפני אותו גמר כתבנו דברים הנכונים גם עתה. הקרב של מוקי הוא מיקרוקוסמוס של הקרבות שלנו בכל יום ויום.

בספר התניא בעל התניא מודע לכך שהחיים מלאי קשיים. המאבקים אינם קלים. רגעים רבים בחיים מאתגרים לפחות כמו גמר ה-NBA, רק שהם חסרי תהילה וקהל. המאבקים הם פנימיים.

בעל התניא אכן תובע מאיתנו את המודעות למאבק. אולם למרות מודעות זאת הוא לא מפתח אמפטיה לקושי. הוא לא רוצה שנתמכר לגישה קפוצה. רק פעם אחת בכל התניא הוא מודה "באמת שהיא מלחמה גדולה ועצומה…", אבל אין רע בלהיות לוחם. החיים הם מלחמה, משחק אחד גדול ולכן:

"ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא."

כלומר אל תפחדו מהקרבות. הם קשים ומתישים, אבל הדרך לנצח בהם היא על ידי ניגון שמחה והתעלות.

[i]   מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו חלק א, להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת, קפג.

The post שלוש שעות עם מוקי שגיא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

בכל תקופה בהיסטוריה שלטה בכיפה פרדיגמה שונה שבאמצעותה הוגדר, מהיבטים שונים, תפקידו ומקומו של האדם בעולם ובכלל. בתקופה המודרנית הוגים מדיניים קידמו את שיח הזכויות הטבעיות. במחצית המאה הקודמת התפשט שיח הזהויות. לצדו, בהיקף קטן בהרבה, התפתח שיח העוסק בשאיפה למשמעות. אפשר גם כמובן לדבר על שיח העוסק בביטחון האדם בחברה ורווחתו הסוציאלית.

ספרו החדש של משה שרון "העולם לא יכול להתקיים בלעדיך", מבקש להעיד על שיח אחר שהתפתח זה מכבר ונפוץ בעולם היהודי. שיח של חיפוש אחר השליחות. לכל אדם יש כישרון ייחודי. המימוש, ההגשמה של אותו כישרון הם חלק מהשליחות הייחודית של האדם בחיים.

"אנשים שעסוקים בשאלת הביטחון במקום בשאלת הייעוד או השליחות, מונעים על-פי רוב מפחד", הוא כותב, "מהישרדות קיומית שהם בעצמם זימנו לחייהם. אז זו האמת: לעולם לא יכולה להיות ברכה בעבודה שהלב שלך לא מעורב בה, ולא תשכנעו אותי בכסף שמממן את המותרות המיותרים שלכם או בתנאי העבודה." (56)

כפי שאפשר להבין מהשם, "העולם אינו יכול להתקיים בלעדיך", מדובר בספר אימון קלאסי ברוח היהדות (ולמרות זאת חסרים בו מאוד מראי מקומות), רצוף תובנות ותרגילים, המצטט בהרחבה את גדולי המחשבה היהודית, ומשובץ גם סיפורים, בדיחות ודוגמאות חביבות מחוץ לעולם היהודי.

ספרו של שרון קליל ונעים לקריאה. זה לא ספר עיון המזמין את הקורא להתחבטויות, שאלות ומחשבה עיונית. במובן זה הספר עומד ביעד שלו – לגרום לקורא להאמין קצת יותר בעצמו, ויותר מכך, להאמין שיש לו שליחות בעולם והתפקיד שלו הוא לאתר את אותה שליחות ולהגשים אותה.

בחלק האחרון של הספר משובצים ראיונות עם אנשים שיצאו לחפש את השליחות שלהם. אהבתי במיוחד את הראיון עם אסתר לחמן, מייסדת בית המלאכה "ערוגות", למוצרי קוסמטיקה טבעית ואורגנית (גילוי נאות: האשה שאיתי לקוחה נאמנה…). אסתר מעידה בתשובותיה על אינטלגנציה רגשית גבוהה והבנה שאפשר להצליח, להתפרנס ולהגשים את השליחות גם בלי להיות חלק מהמירוץ הקפיטליסטי הדורסני.

כוח המשלח

מהם הציונים המכוונים את האדם במציאת שליחותו? שרון פורש מספר תובנות שבאמצעותן אפשר להגביר את תחושת השליחות בחיים, ובכך ממילא להביא לחיים מלאי הגשמה וסיפוק.

תובנה אחת היא שהשליחות היא תמיד כלפי אחרים. השליחות לא נועדה לקדם אינטרסים פרטיים אלא משהו רחב יותר בעולם. אין זה מתנגש עם כך שהשליחות תייצר גם פרנסה ורווחה, אך לא אלה הם הכוח המניע. הכוח המניע להגשמת השליחות הוא האדם שצריך אותך או את מה שאתה מייצר. ובלשונו של הרב קוק:

"האדם צריך להיחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות, הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי, שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ לייסורים גשמיים ורוחניים המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה ראויה."

התובנה הזאת היא שמנטרלת את האמונה של האדם בעצמו מנפילה בבור היהירות והערכה עצמית מופרזת. אנחנו כאן, עמוסי כישרונות ופוטנציאל, אבל אך ורק כדי שנעזור למישהו במשהו.

תובנה שנייה היא שאף אחד אחר לא יעשה את השליחות שלכם במקומכם. מרבית האנשים, לדידו של שרון, מעדיפים לוותר על החלום ועל המחירים שהוא עשוי לגבות. האתגר הוא למצוא את השליחות בכל מה שאנחנו עושים אך גם לא לוותר על ניסיון להרחיב את גבולות ההצלחה בכל הנוגע להגשמה עצמית.

תובנה נוספת היא שהכישורים של האדם הם רמז לשליחותו. עיקר האתגר, על-פי שרון, הוא לעשות טוב יותר את מה שאנחנו עושים הכי טוב.

התובנה האחרונה שמציג שרון מעידה כי מדובר בספר אימון יהודי שאינו מתנצל על יהדותו. בעבר כתבתי כאן וכאן על ייחודיותו של האימון היהודי. שרון מעלה מסר חשוב הקשור לאימון יהודי – אם יש שליחות יש גם משלח, ואי אפשר להתחבר לשליחות ללא הכרה וחיבור לכוח המשלח.

***

לנצח כל רגע מחדש – הסדנה. 8 מפגשים ללימוד ויישום שיטת בעל התניא. לפרטים נוספים.

The post העולם לא יכול להתקיים בלעדיך appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מועד הצום נקבע לתאריכים יא'-יב'-יג' לחודש אדר ב', ממש רגעים לפני חג הפורים.

הנימוק לצום הוא הכוח הקולקטיבי שבצום לבטל גזרות ולשנות את התודעה של כולנו.

כך מנומקת הקריאה לצום באתר הרשמי:

"זוהי שעה קריטית לעם ישראל. המציאות הקיצונית מחייבת פעולה עוצמתית.

אויבנו מבית ומחוץ מבטיחים "להשמיד את כל היהודים", ונערכים כעת למתקפה כוללת העלולה לסכן את עצם קיומנו. גם הצבא הטוב ביותר לא יוכל להתמודד אם חס ושלום יתאחדו כל מבקשי רעתנו. בעת כזאת, אנו פונים אל מורשת אבותינו. בימי מרדכי ואסתר, כאשר עמדה גזרת המן עלינו, התכנסו היהודים לצום שלושה ימים, והתהפך הגורל לטובה. צום שלושה ימים הוא פעולה עוצמתית שבכוחה לשנות את המציאות."

לקרוא קריאה הפוכה

ראשי המקובלים אמנם נהגו להרבות בצומות ותעניות. שיטת התעניות זכתה לעידוד מיוחד בתקופת האר"י. גם על ר' זירא, אמורא בבלי, מסופר שצם 100 תעניות בגלל ששכח את תלמודו.

מתוך שהכוונה שמאחורי היוזמה מבורכת והיוזמים עצמם הם אנשים הראויים להערכה, התלבטתי אם לכתוב רשימה זו. אולם מי שמעיין בכתבי החסידות, מאז ימי הבעל-שם-טוב, יכול להתרשם בנקל שתנועת החסידות לא הייתה תומכת בקריאה הזו לצום ואף יוצאת בקריאה נגדית, להימנע מהצום ולהשקיע את המאמצים בפרסום שמחת הפורים. לעמדה ברורה זו של ראשי החסידות יש לא מעט נימוקים. ננסה להצביע על כמה מהם, שלא על-פי סדר חשיבות:

א. שינוי זווית הראייה. אחד האתגרים העיקריים של תורת החסידות הוא לשנות לאדם את זווית הראייה. להראות את השלמות בעולם ולא את החסך. בכוח האדם להשפיע על העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר, אבל לא על ידי שהוא מקונן על רוע מזלו ועל הקשיים אלא על ידי שהוא מגלה את כוח האינסוף בתוך הממד הסופי והמוגבל, בתוך המציאות.

מהזווית הזאת קריאה לצום היא גם קריאה להתבוננות בחסך ולא במלאות. זאת קריאה המקפלת בתוכה הפחדה ולא העצמה.

באחד ממכתביו נוזף בעל התניא בחסיד שנוהג בתעניות:

"אך עתה הפעם אגלה דעתי אודות הצומות  – לא באלה חפץ השם, ולא כן קיבלתי מרבותי הקדושים.

אך זאת עצה היעוצה – להתפלל בשמחה גדולה עד אין קץ…" (אגרת יט, אגרות בעל התניא)

ב"לנצח כל רגע מחדש" סיפרתי כיצד גם בשעותיו האחרונות, במציאות קשה להחריד, בעל התניא ביקש את השמחה ותבע לדחות מרה שחורה. בזווית מסוימת, בזווית הראיה שאותה החסידות מבקשת לקדם, המונח גזירות אינו חלק מהשיח. תחת המושג תעניות וסיגופים כובש את השיח המונח שמחה.

ב. נכון, תופעת הסכינאות והאנטישמיות הבינלאומית הן נוראות. אולם למרות זאת קשה להסכים לנימוק העומד בתשתית הקריאה לצום. האמת אולי אפילו הפוכה. כל רגע וכל שעה בהיסטוריה של עם ישראל ושל כל אחד מישראל הוא קריטי, אך מבחינה עובדתית כנראה מעולם לא היה טוב יותר לעם היהודי. אולי, וגם זה לא בטוח, רק בתקופת שלמה המלך המצב של העם היהודי היה טוב יותר. מעולם לא היינו יותר חזקים, עצמאיים, משפיעים. ואם עתה רלוונטית הקריאה לשלושה ימי צום, אזי במאתיים השנים האחרונות, בקום המדינה, במלחמות, בתקופת השואה ולפניה, בבריה"מ הקומניסטית, בפרעות במזרח אירופה – בכל התקופות הללו לא היינו צריכים להפסיק לצום.

ג. אחד החידושים של הבעל-שם-טוב הוא שאין לשבור את הגוף בצומות ותעניות. הגוף נתפס כדבר יקר ערך. ידועה תורת הבעל-שם-טוב על הפסוק: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו גו' עזוב תעזוב עמו", לפיה העבודה צריכה להיות בבירור וזיכוך הגוף.[1]

עוד מובא בכתר שם טוב:

"אמרו על ריב"ש על השלום שזכה לכל הארות והמדריגות שהיו לו הכל מחמת המקוואות, שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית, שהתענית מחליש הגוף מעבודת השם, ועוד יותר טוב שהכח שהוא מניח בתענית יתן הכח ההוא בלימוד התורה ותפלה שיתפלל בכל כחו וכוונתו, ובזה יבוא למדריגה."[2]

ד. תענוג ולא חסך – בעקבות הבעל-שם טוב ובעל התניא גדולי האדמו"רים בחסידות שללו את התעניות במילים חריפות באינספור שיחות ומכתבים. יחד עם זאת, באופן פרדוכסלי, הם עצמם היו מתענים מעת לעת. הסיבה לכך, על-פי הסבר הרבי מלובביץ', הייתה שהתענית לא היוותה עבורם עינוי, אלא תענוג. עניין זה דורש הסבר רחב (רשימה שכתבתי בעבר על התענוג שבצום) אולם בקווים כלליים ניתן לומר כי הם היו מצויים בהתעלות כה גבוהה, כמו ביום הכיפורים, שהחיות הגופנית לא נזקקה לאכילה ושתייה[3].

בעיון מעמיק אפשר למצוא סיבות נוספות בספרות החסידית להעדפת שלושה ימי שמחה על-פני שלושה ימי צום. אולם נראה לי שהכוונה ברורה.

בכל מקרה, ברכת צום קל ומועיל למי שבוחר לצום מתוך אותן מטרות נעלות של התעוררות ואחדות שמציגים ראשי היוזמה.


[1]   כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סכ"א. וש"נ (נעתק ב"היום יום" כח שבט).

[2]  כתר שם טוב, חלק ראשון, ריט.

[3]   תורת מנחם, חלק שני, ה'תשי"ב, קנו.

The post הערות על "צום שלושה ימים" appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

שישה תשדירים שאמורים לסכם בארבע דקות פחות או יותר, שיטה עמוקה, אפקטיבית, רחבה מני ים, שגיבש בעל התניא במשך כעשרים שנה. 

הפתיח של כל תשדיר מתחלף, ושני המשפטים הסוגרים חוזרים על עצמם.

הנה היא התוצאה לפניכם. איזה מהתשדירים הכי אהבתם? (כדי לשמוע את התשדיר לחצו על הלינק)

1. הבחירה

"בכל רגע האדם עומד בפני בחירה. בחירה בין חיים נצחיים, אמתיים, לבין חיים נפסדים. חיים בתחושת חסך, מרמור והלקאה עצמית."

בשיחת נפש בעל התניא מדריך כיצד לבחור בחירה מנצחת בכל רגע ורגע.

"לנצח כל רגע מחדש" הוא מסע מרתק בקורות חייו ושיטתו בת ה-200 של בעל התניא.

"לנצח כל רגע מחדש". ספרו החדש של ד"ר יחיאל הררי, מחבר רב המכר סודו של הרבי. בהוצאת ידיעות ספרים. עכשיו בחנויות.

Yediot Tania1

2. תנודות בנפש

מדוע לעתים מי שנראה שיש לו הכול, אינו שבע רצון מחייו? כיצד רגע אחד האדם נדמה מלא ביטחון, נושא בשורה ורצון לתת, ורגע לאחר מכן מכווץ ומכונס בתוך חרדות משתקות.

על-פי בעל התניא האדם נידון למאבק פנימי מתמיד. משימת חייו היא לנצח את המאבק ברגע הנוכחי.

Yediot Tania2

3. שיפוטיות

הזולת הוא מראה. מי שחסר סבלנות לסביבתו כנראה גם רע לו עם עצמו. כשאדם שופט ומבקר, הוא מעיד שהוא עצמו חש מאוים.

בשיחת נפש בעל התניא מדריך כיצד להיגמל מציניות וביקורתיות ומדוע יש לחפש אחר הפוטנציאל בזולת במקום להציב את הזרקור על חולשותיו.

Yediot Tania3

4. שינוי

האם האדם יכול להשתנות? למרות שכל שינוי כרוך בקושי, חובת האדם להיות בתנועה, לצאת מעצמו, לצמוח ולהתפתח. להתגבר על מידת הכעס, החרדות היהירות והשיפוטיות.

בשיחת נפש בעל התניא מלמד כי מי ששינוי עבורו הוא סימן לחולשה, גם לא מגשים את תכלית חייו.

Yediot Tania4

5. עצבות 

בזירת האגרוף, אם אחד הנאבקים מצוי בעצבות, הוא ינוצח בקלות. גם בחיים, לא המצליח שמח אלא השמח יצליח.

בשיחת נפש בעל התניא מסביר כיצד להתגבר על דאגות וטרדות, המהוות משקולת על רגלי האדם השואף להצלחה.

Yediot Tania5

6. תשדיר מקוצר:

"לנצח כל רגע מחדש" מזמין אתכם למסע מרתק בקורות חייו ובשיטתו בת ה-200 של בעל התניא.

מסע שהוא שיחת נפש עם אחד מענקי הרוח היהודיים, המדריך כיצד לבחור בחירה מנצחת בכל רגע ורגע.

לנצח כל רגע מחדש. ספרו החדש של ד"ר יחיאל הררי, מחבר רב המכר סודו של הרבי. בהוצאת ידיעות ספרים, עכשיו בחנויות.

Yediot Tania6 – short

לא הוקלטו:

ייסורים

כאבים פיזיים ונפשיים הם לא עונש. הם קריאה לאדם להתעורר. להשתנות.

בשיחת נפש בעל התניא מסביר כיצד כשהאדם בוחר להכיר במסר המקופל בסבל ובייסורים, הוא גם מייתר אותם ונחלץ מהקושי.

מרה שחורה

"הנפש חולה מאוד בחולי המרה השחורה." מרה שחורה היא עצבות הנובעת מחוסר אמונה של האדם בעצמו. לדידו לא מגיע לו להיות מאושר עד שיצליח.

בשיחת נפש עמו בעל התניא מלמד כיצד להיות מאושר ללא תנאי.

אייכה?

עד שהאדם לא מפסיק להתחבא, עד שהוא לא מוכן לשאול את עצמו בעוז "אַיֶּכָּה?" הוא אינו מוצא את דרכו האמתית. הוא לא עולה על מסלול חייו. מסלול של יצירה ואותנטיות.

בשיחת נפש בעל התניא מלמד אודות עוצמת ההתבוננות בריפוי הנפש ומציאת האדם את שליחות חייו.

האדם אינו משועבד

היהודי אינו נתון לשליטת הצאר או הפריץ. לא הם המכריעים בנוגע לעתידו והוא אינו משועבד להם.

ההחלטה לגבי חייו ועתידו נתונה בידו.

המסר שהותיר בעל התניא רגע לפני שנאסר הוא שכשבני האדם מנצחים את המאבק הנפשי, כשהם מכריעים את הנטיות בנפש, הם מתעלים מעל הטבע, וזה אינו יכול לשלוט בהם עוד.

ושלוש תזכורת: 

1. הספר נמצא מיום ראשון על המדפים בכל החנויות.
2. ההרשמה לפאנל הייחודי על בעל התניא ושיטתו הטיפולית בבנייני האומה בעיצומה. אל תפספסו. שריינו מקומכם.
3. מוזמנים להאזין לשיחה עם ליאת רגב בתוכניתה המיוחדת, בה היא ממליצה בחום על "לנצח כל רגע מחדש".

The post שיטת בעל התניא בארבעים שניות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

לנצח כל רגע מחדש הוא מסע מרתק בשיטתו וקורות חייו של בעל התניא.  

אני רוצה להזמין אתכם לערבי השקה לספר ופאנלים מרתקים שיתקיימו בבנייני האומה, במסגרת אירועי י"ט כסלו שמפיקים משה שילת ואנשי צוותו.

בכל אחד משני ערבי ההשקה (אחד לגברים ואחד לנשים) נעסוק בהיבטים שונים של תורת הנפש על-פי בעל התניא כגון: התמודדות עם קשיים, דחיית מתחים, נטרול כעסים ורעשים פנימיים, הכרת מבנה הנפש והמאבק הפנימי ועוד.

בין הדוברים: הרב עופר גיסין, מרכז ברסלב ת"א; ד"ר ברוך כהנא, מרכז רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית; הרב יצחק ערד, מכון "דעת תבונה" להכשרת מאמנים ומטפלים; ר' גילי שושן, שחקן, יוצר ומאמן אישי; הרב מיכי יוספי, עמותת ישוב הדעת; ד"ר יקיר קאופמן, סגן מנהל המרכז הרפואי הרצוג.

בערב המיועד לנשים יישאו דברים גם רחל ווילר, מאמנת ומנחת סדנאות ותמר נועם, פסיכותרפיסטית קלינית, מומחית לטיפול בטראומה על-פי שיטת החסידות.

בסיום הדברים יתקיים פאנל פתוח לשאלות הקהל.

ערבי ההשקה פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום אך מותנים בהרשמה מוקדמת. מספר המקומות מוגבל. וכמובן ניתן גם לבקר ביריד הספרים ולרכוש כרטיסים למופעי י"ט כסלו.

ניתן להרשם כאן.

לאחר ערבי ההשקה תתקיים הופעה משולבת של: דניאל זמיר, אביתר בנאי, אברהם פריד ויונתן רזאל. יש לרכוש כרטיסים מראש. (ניתן לקבל קופוני הנחה למימוש עד יום שישי הקרוב. לקבלת קופונים שלחו אלינו מייל: hitbonenut@gmail.com)

ממש ממש אשמח לראותכם!! וכמובן, אתם מוזמנים להעביר הלאה.

The post לנצח כל רגע מחדש – הזמנה לערבי עיון והשקה בבנייני האומה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

Let it fly…Have fun

נכתב על הלוח. זה המסר העיקרי העובר לשחקנים.

רגע לפני פתיחת המשחק הראשון לברון ג'ימס אוסף את חברי הקבוצה שלו. האווירה אחרת. אפילו המוזיקה בסרטונים של קליבלנד דרמטיים. אנחנו במלחמה. אי אפשר שלא לחשוב על אימגי'ם מהסרט 300. היינו אנדרדוג עד כה וצלחנו יחד את כל המהמורות אומר המנהיג. עובדה שהגענו לגמר. אל תסמכו על אף אחד. תתנו את כל מה שיש לכם. הוא תובע. אבל תדעו שיש לכם גב.

ג'ימס רוצה את המסירות, ההקרבה, את אימוץ החושים, את ההתעלות. אל תאבדו רגע של מודעות, מדגיש בלאט, המאמן, ברוח לברון, לשחקנים בפסק הזמן. אם תאבדו לרגע שליטה, תשומת לב, תענשו במקום.

סטיב קר מאמין בדרך אחרת להצלחה. הלחץ מעורר כוחות רדומים אך גם מנטרל איכויות. זווית הראייה משתבשת. אווירת המלחמה יכולה לפעול כבומרנג.

כמה דקות לאחר פתיחת משחק חלשה הוא ממשיך באותה מגמה ומרגיע. ציפיתי שכך יהיה. כך זה בדרך כלל. מתרגשים מעט. לא קרה כלום. תשחקו את המשחק שלכם ויהיה בסדר. (לינק לסרטון קצר של המשחק הראשון והציטוטים המוזכרים)

מי תנצח?  

כולם נגדנו ואנחנו חייבים לנצח, או קחו את המשחק בפרופורציה, תהנו, הלחץ לא יוסיף לאיכויות הכדורסל שלכם. שתי גישות פסיכולוגיות מנוגדות עולות על מגרש הכדורסל בימים אלה. איזו גישה יפה יותר לצפייה? קבוצה משוחררת או קבוצה נלחמת כחיה פצועה? כנראה זה עניין של טעם הנקבע כתוצאה מהמקום בו נמצא הצופה.

איזו גישה תעבוד בגמר? נחכה ונראה.

השאלה החשובה יותר היא איזו גישה עובדת בחיים?

מובן שהספורט הוא רק ביטוי בהיר, ואפילו לא בהכרח מוקצן, של שתי הגישות הרווחות. בבואה של לברון ג'יימס נמצאת בתוכנו. קדימה. הכל וכולם נגדנו. חייבים לנצח. להתעלות. החיים הם מאבק. אנחנו שורדים כנגד הסיכויים, אך זו הדרך היחידה שלנו לשרוד ולהתקדם. אל תאמינו לאף אחד. אל תסמכו על אף אחד. החיים הם זירת קרב.

הגישה הזו יכולה לעבוד, אך היא גם יכולה לרוקן אותנו מאנרגיות. לגרום לנו להגיע להארכה ללא כוחות.

ואולי אפשר לראות את החיים בדרך אחרת. יש קרב בחיים. אבל הקרב הוא אמיתי ולא אמיתי בו זמנית. המאבקים המתנהלים בתוכנו הם משחק. הדרך לנצח את הטרדות, את הקשיים, את הפחדים והחששות היא על-ידי חיוך, הנאה. השמחה מגרשת את הפחד וממילא תניב תוצאות מיידיות.

רוצים ניבוי איזו גישה עדיפה (גם כשהכוכבים שלך לא פצועים)? החסידות הולכת עם סטיב קר.

כך קובע אדמו"ר הזקן:

ברם כגון דא צריך לאודעי (כגון זה צריך להודיע) כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בניצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. (תניא, לקוטי אמרים, פרק כו)

כשהאדם שמח הוא דוחה מעליו טרדות העשויות להסיח את דעתו. הוא ממוקד באתגר שלפניו. השמחה מגלה בו איכויות נסתרות ומונעת ממנו מללקות באובדן אנרגיה. כך הוא גם נמנע מלחיות על-פי דעתם של אחרים. הוא לא צריך לרצות את הסביבה או להיאבק כנגדה.

את העיקרון הזה מבין מאמן גולדן סטייט. תשחקו שמחים הוא דורש. גם אם אתם קצת לחוצים, זה טבעי.

בספר התניא בעל התניא מודע לכך שהחיים מלאי קשיים. המאבקים אינם קלים. רגעים רבים בחיים מאתגרים לפחות כמו גמר ה-NBA , רק שהם חסרי תהילה וקהל. המאבקים הם פנימיים.

בעל התניא אכן תובע מאיתנו את המודעות למאבק. אולם למרות מודעות זאת הוא לא מפתח אמפטיה לקושי. הוא לא רוצה שנתמכר לגישה קפוצה. רק פעם אחת בכל התניא הוא מודה "באמת שהיא מלחמה גדולה ועצומה…", אבל אין רע בלהיות לוחם. החיים הם מלחמה, משחק אחד גדול ולכן:

"ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא."

אל תפחדו מהקרבות. הם קשים ומתישים, אבל הדרך לנצח בהם היא על ידי ניגון שמחה והתעלות.

זה גם המסר ללברון ג'ימס. אל תעלה למשחק עם פרצוף דרמטי וקודר. צבאות אמיתיים עולים לקרב עם מארש ניצחון. אתה רוצה לנצח? תחייך. תנגן ניגון שמח. תסחוב את חבריך למאבק מתוך רוממות ולא מתוך אווירת מצוקה. לכידות של שמחה חזקה יותר מלכידות של אנדרדוג.

The post סטיב קר או לברון ג'יימס. משחק או מלחמה – המא'צ-אפ האמיתי של שתי גישות פסיכולוגיות בגמר ה-NBA appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

תלמידים ותיקים שלמדו תניא מגיל צעיר מעידים שלעתים הם מאזינים לשיעורים של בעלי תשובה ומגלים תניא אחר לגמרי ממה שהם עצמם למדו בישיבות. הסיבה לכך אינה נעוצה בדרך כלל רק בהבדלים פרשניים. ספר התניא הוא כל כך רב ממדי שכל מורה שיעור ופרשן תופס היבטים וממדים אחרים בתניא, אותם הוא מגיש בלשונו.

בגין סיבה זו ניתן לאתר מעלה מסוימת בלימוד עצמאי בתניא. הלומד לבדו אינו קונה אוטומטית את הקו של מעביר השיעור. הוא מתמודד עם הטקסט כמעט לבדו או בליווי פרוש כלשהו ומצליח להפיק ממנו תובנות הצבועות בצבעים ייחודיים של הבנתו האישית.

אולם אליה וקוץ בה. למרות מגמתו של בעל התניא, כיום רוב הציבור אינו מכיר את עולם המושגים הקבלי-חסידי ממנו צומחת תורתו של בעל התניא. לכן ללא פירוש יעיל, משימת הלימוד בתניא היא כמעט בלתי אפשרית. באופן ברור, ככל שהפרוש רחב יותר וכולל דוגמאות וסיפורים הוא מתרחק מהמקור ומשתלט על המרחב הפרשני של הלומד. מאידך ככל שהפרוש יותר טכני ומסתפק בביאור המושגים והשפה, הוא עלול להתיר את הלומד ללא הבנה אמיתית.

בשל כך אי אפשר להמעיט באתגר הניצב לפני מפרשי התניא השונים. ברשימה הזאת אסקור כמה מהביאורים לתניא תוך בחינת מעלותיהם וחסרונותיהם ללימוד עצמי. הביאורים הנסקרים כאן הם כאלה המצויים עדיין בהישג יד, על מדף הספרים וניתן לרוכשם בחנויות הספרים. סדר הביאורים המובא הוא חסר חשיבות.

ביאור תניא | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) שמונה כרכים

הוצאות הספרים הגדולות בטוחות שיש מסלול אחד לספר חדש. הוא יוצא לאור, מטפס לשיאו בחודשיו הראשונים, ומשם המכירות הן רק במגמת ירידה. אני כמעט משוכנע שביאור התניא של הרב שטיינזלץ מוכיח את ההפך. כלומר כיום, כעשרים שנה לאחר שהוא יצא לאור לראשונה (במהדורה שתחת ידי כתוב תשנ"ז, 1997) נמכרים הרבה יותר ביאורי תניא מאשר בחודשיים הראשונים להוצאה. מדוע? זה קשור כמובן לפרסום בו זכה הרב שטיינזלץ בשנים האחרונות, אך לא פחות מכך לעובדה שלמרות ניסיונות רבים ומושקעים עדיין לא נמצא מתחרה הולם לביאורו המדובר של הרב שטיינזלץ.

הביאור של הרב שטיינזלץ סובל מחסרונות לא מעטים. יתרונו הגדול, שהוא גם חסרונו, הוא שהוא מלווה את התניא משפט אחר משפט. כתוצאה מכך הביאור הוא ארוך, מייגע ולא מהודק מספיק. פעמים רבות מוסברים קטעים בתניא מבלי שהם מתקשרים למהלך הכולל. ישנם פרקים שבהם לא ברורה השאלה העיקרית ששואל בעל התניא וממילא אי אפשר להסיק את התשובה או את הנתיב העיקרי שמפלס בעל התניא, אלא רק להבין מהלכים שונים באותו פרק או להבין דברים נקודתיים.

ובכל זאת זהו הביאור המתאים ביותר כיום ללומד שהוא חסר רקע בספרות החסידית. אמנם מדובר בעריכה של שיעורים שנאמרו בעל-פה אך הלשון שוטפת וסגנונו הייחודי של הרב שטיינזלץ נשתמר. מונחים יסודיים מוסברים בצורה בהירה ללא סיבוכים מיותרים. סיפורים משובצים לאורך הביאור כדי להקל את הלימוד וליצור הזדהות. ניכר שהרב שטיינזלץ אינו מבקש להרשים או להוכיח בקיאות. הוא מוותר מראש על הניסיון לתפוס את כל הרבדים בתניא ובכך יוצא שכרו של הקורא.

אם לסכם, גם כיום, עשרים שנה אחרי שיצא לאור, עדיין אין תחליף לסדרה הצהובה למי שרוצה ללמוד תניא בצורה עצמאית.

לקוטי אמרים עם פירוש חסידות מבוארת (שני כרכים, עד פרק יז)

הכרך הראשון ראה אור לפני כחמש שנים בקול תרועה גדול. בינתיים היבול בהחלט מאכזב למרות ההשקעה הגדולה. במגמה להתמודד עם העומקים השונים של ספר התניא בחר צוות העורכים לחלק את הטקסט לארבעה רבדים. הטקסט המקורי, שוב הטקסט המקורי כשהוא מנוקד וללא ראשית תיבות. המערך הפרשני ורובד נוסף של הערות.

לאורך שני הכרכים ניכרת ההשקעה והמחשבה שהושקעו בפירוש. ההפניות מדויקות. ניכר שהמערך הפרשני מבקש להימנע מהרחבות מיותרות ולהסביר בדיוק את העקרונות בתניא. לכל פרק יש הקדמה, סיכום וקיצור שמוסיפים רבות ללימוד ומאפשרים לקורא לחבוק את הפרק ולצאת ממנו עם תובנות משמעותיות. גם כאן, כמו בביאורו של הרב שטיינזלץ, הביאור מלווה את הלומד משפט אחר משפט בתניא.

אחד החסרונות הבולטים של פירוש זה הוא שהניסיון להגיע לידי דייקנות מקסימלית הוביל לטקסט נוקשה. לשון הפירוש חיוורת ונמנעת מהרחבות "ספרותיות". קורא שאינו מכיר את השפה התורנית יתקשה לזרום עם פירוש זה. יחד עם זאת הביאור בהחלט מתאים לקורא התורני או לבני חסידויות אחרות שרוצים ללמוד בתניא בחברותא.

תניא עם משכיל לאיתן מאת הרב יקותיאל גרין 18 כרכים.

משכיל לאיתן הוא ביאור קלאסי למגידי שיעור. אלה בדרך כלל אינם זקוקים לקריאה רחבה לפני שיעור אלא לתזכורות, הדגשים, הפניות, מראי מקומות וכדומה. משכיל לאיתן עושה בדיוק את העבודה הזאת. הפירוש מאפשר למי שמכיר את המהלך המרכזי של התניא לרענן את זכרונו ולסמן לעצמו היבטים מרכזיים שברצונו לחזור עליהם.

קורא ללא רקע בתניא יתקשה למצוא כאן את מבוקשו אך פירוש זה בהחלט יכול ללוות לומדים מתקדמים, למרות שהשפה בה משתמש ר' גרין היא פשוטה וקלה להבנה גם להדיוטות.

פניני תניא מאת הרב לוי יצחק גינזבורג (8 כרכים)

בשונה מהביאורים האחרים, למעט זה של הרב שטיינזלץ, בפניני התניא הרב גינזבורג (לא המקובל וגם לא רב היישוב עומר) מביא את עצמו לתוך הביאור. הסגנון הוא פחות למדני או דידקטי וכולל דוגמאות וסיפורים המקלים את הלימוד. אל ביאור זה יתחבר מי שרוח החסידות כובשת אותו יותר מאשר הרצון להכיר לעומק ובצורה שכלתנית וסדורה היבטים של תורת הנפש ואחדות הבורא.

שיעורים בספר התניא מאת הרב יוסף וינברג (4 כרכים)

מדובר בקלאסיקה של שיעורים שנאמרו על-ידי הרב וינברג ברדיו ביידיש, נערכו ותורגמו למספר שפות. זהו גם כנראה הביאור "המודרני" הראשון לתניא. "שיעורים בספר התניא" משובץ בהערות הרבי מלובביץ' על התניא ונחשב למדויק. הלשון בביאור זה קצרה ומתאימה בעיקר למי שמכיר או למד בעבר בספר התניא ורוצה להסדיר שיעור יומי או שבועי מבלי לקרוא הררי חומר. הביאור נטול כמעט סיפורים ומתמקד בהסבר קצרצר של מושגים קבליים חסידיים.

מתאים לתלמידים מתקדמים ולא לחדשים.

בצור ירום – הרב יורם אברג'יל (9 כרכים)

בכל בוקר מעביר הרב יורם אברג'יל שיעור בספר התניא בבית המדרש שלו בנתיבות. התלמידים שותים את דבריו בצמא (על תפילה חסידית בסגנון מזרחי כתבתי כאן). השיעורים שהוא מעביר הולידו ברבות השנים תשעה כרכים עמוסים כל טוב. מעניין שהכרך הראשון עסק באגרת התשובה דווקא, הוא החלק השלישי בספר התניא. הסגנון, כמצופה, שונה מהסגנון החב"די הנפוץ. השפה חמימה, ישירה ואי אפשר שלא להבחין בפרויקט חייו הייחודי של הרב אברג'יל עולה מתוך ביאוריו לתניא.

הביאור הוא בהחלט תורני ומתאים מלכתחילה לקהל יעד מסוים. אם כי גם ציבור מסורתי עשוי למצוא בו עניין רב.

פירושים נוספים לתניא

שיעורים בחסידות – שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין

ביאור מעמיק לשער היחוד והאמונה של הרב גופין. זהו ביאור רחב יריעה ומומלץ לאלה הרוצים להכיר מגוון של רבדים בשאלת אחדות הבורא.

מודעות יהודית ר' נדב כהן

הצלחת ספרו של ר' נדב כהן מעידה על הצימאון הקיים לביאורים מודרניים לתניא. מודעות יהודית אינו מלווה את טקסט התניא כביאורים האחרים אלא מציע סיכום קצר ופשוט של התוכן של כל פרק בתניא. סיכומי הפרקים מתבססים על סיכומי שיעורים בתניא שהתקיימו במרכז אסנט בצפת. הספר לא נועדו למגידי שיעור או למי שרוצה לרכוש בקיאות בתניא אלא למי שרוצה להבין מה המסר העיקרי בפרקי התניא השונים וכיצד הם קשורים זה בזה.

להכיר את הבורא – ביאור לשער היחוד והאמונה – מאת יחיאל הררי

כל ספר שכתבתי היה משמעותי עבורי, אך זה יותר מכולם. אני חושב שכתיבת הביאור לשער היחוד והאמונה דרשה ממני מאמץ אינטלקטואלי רב יותר מאשר כל טקסט אחר שאי פעם נגעתי בו. הביאור כולל את טקסט התניא המקורי כשהוא נקי מראשי תיבות והארמית בו מפוענחת. עיקר הספר הוא הסבר לרעיונות העולים בכל פרק ותיאור המהלך העיקרי של הפרק תוך שזירה לוגית של הפרקים. כלומר בכל פרק אני בודק מה בעל התניא רוצה וכיצד השאלה שהוא שואל והתשובות שהוא מעניק קשורות לפרק הקודם ולפרק הבא. התמונה העולה מתוך שער היחוד והאמונה זוכה בלהכיר את הבורא לבחינה ודיון בתוך מסגרת רחבה יותר של סוגיות הקשורות לתפיסת הבורא.

אדם קרוב אצל עצמו. אני בטח לא אובייקטיבי אבל להכיר את הבורא הוא ספר זורם, שוטף, בהיר. בקיצור מומלץ בחום ובמבצע :)

***

עדכון: לנצח כל רגע מחדש – שיחות נפש עם בעל התניא

הספר ראה אור אחרי כתיבת הרשימה והוא מאפשר סיכום של הרעיונות המופיעים בתניא מהזווית של תורת הנפש. כאן תוכלו לקרוא עוד על הספר.

הסיכום אינו כולל את השיעורים המוקלטים הרבים המבארים את ספר התניא

The post ביאורים לספר התניא – המלצות וביקורות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

1. ראשית מפני שסחטנות מעוררת אנטגוניזם. היא מרחיקה מעיקרי היהדות והאמונה ותורמת רק לקומץ, שעדיף לו שיסתדר בלי אותם כספים. אף אחד לא רוצה להתקרב ליהדות של ג'ובים וסחטנות למטרות אופורטוניסטיות. אין דבר רחוק יותר מרוחניות ואמונה מאשר סיאוב פוליטי, ולכן גם למראית עין רצוי להתרחק ממה שעשוי להריח כחלוקה בעייתית של משאבים.
2. שנית, המציאות השתנתה. מכירים את הבדיחה על ההיא שבמהלך הניקיונות לפסח גילתה את המנורה של אלאדין. שפשפה ויצא ג'יני. שלוש בקשות את יכולה לבקש וכולן יתמלאו, אמר הג'יני. רק דבר אחד עליך לדעת, שכנתך תקבל בדיוק כפול ממה שתקבלי את. אוקיי, השיבה הגברת. מהר ג'יני, תוציא לי עין אחת.

גורמים רפורמים וקונסרבטיביים התחזקו מאוד בשנים האחרונות. על כל שקל שיעבור כתוצאה מסחטנות פוליטית עשוי לעבור סכום דומה, במוקדם או במאוחר, כתוצאה מדרישות בג"צ או לחצים בינלאומיים, לכל מיני מיזמים מבית היוצר של גורמים רפורמים/קונסרבטיביים/אנשי היהדות כתרבות ו/או היהדות המתחדשת. בקצב הזה לא רחוק היום שרבנים רפורמיים יזכו לתקציבים שוטפים מהמדינה ויעמדו בראש קהילות ברחבי הארץ.

3. המסקנה ברורה, אם יהדות ממלכתית אמונית, אמיתית יש רק אחת, היא צריכה להיראות ולהישמע כזאת, ולא להיתפס כיהדות סקטוריאלית ומפולגת. ולכן גם עדיף לה לוותר על המערכת הסחטנית, כמו גם על כמה מהתקציבים הממשלתיים שפעמים רבות לא עוברים למקומות הנכונים.
4. נכון, קל יותר לדבר בצורה כללית. כשפורטים את ההעברות התקציביות תמיד ימצאו טענות המצדיקות אותן. בסחטנות גם אינני מדבר על קצבאות ילדים המעודדות את הילודה וניתנות בשווה גם ללא יהודים. אם כן, מהי אותה סחטנות? מכך בדיוק צריך להימנע. מאי בהירות. דרך אחת להימנע מסחטנות היא לפרוט בדיוק במה מדובר, למי עוברים כספים ובהשוואה לאיזה תקציבים של איזה מוסדות. שקיפות ונקודת מבט כלל יהודית צריכה להיות הבסיס למשא ומתן הקואליציוני.

הזדמנות פז? 

אתמול בערב ישבתי בפאנל שיזמה עיריית רעננה ועסק ברבי מליובאוויטש. עוד השתתפו דובר חב"ד בישראל, ר' מנחם ברוד, האמן דניאל זמיר, ושליח חב"ד ברעננה, ר' אליהו שדמי. המנחה, שאול מייזליש, שאל האם המעורבות של הרבי בפוליטיקה לא פגמה בפופולריות של חב"ד.

ר' ברוד מיד הזדעק ותיקן כי הרבי לא היה מעורב בפוליטיקה. הוא הביע עמדות שמבחינתו הן קריטיות לקיום העם היהודי, גם במחיר של איבוד פופולריות. הוא מעולם לא דאג לאינטרס הפרטי של קהילת חב"ד בישראל על-ידי שימוש בחב"ד כקבוצת לחץ פוליטית.

כך שאם כבר מדברים על תרומה לעולם היהודי כולו, יכול להיות שזו עת רצון, הזדמנות פז, שאולי לא תחזור, להגדיר מחדש שאלות הנוגעות לזכות השיבה ולזהות יהודית. יכול להיות שזה הזמן לנסות ולתקן שוב את חוק מיהו יהודי.

כשישים אחוז מיהודי ארה"ב מתבוללים. ברוסיה ואוקראינה האחוזים גבוהים יותר. באירופה נמוכים רק במקצת. בעבר נדמה היה שישראל היא שכפ"צ ההגנה האחרון מפני התבוללות. לא עוד. מאות אלפי לא יהודים הגיעו בשנים האחרונות לישראל. חלקם חבר'ה נהדרים. לרובם אין עניין ביהדות וגם לא ממש בציונות. לצד העלייה של מי שרק אביו הוא יהודי, ההכרה בגיורים הרפורמיים יצרה נזק בלתי ישוער. יהודים ולא יהודים לומדים באותם בתי ספר, משרתים יחד, לומדים באותם מוסדות. לעתים רק כשמגיע שלב החתונה מתברר שבני הזוג אינם יכולים להירשם לנישואים ברבנות מפני שאחד מבני הזוג איננו יהודי. כשהעולים הלא יהודים כבר בארץ זו באמת בעיה קשה מאוד לפתרון, שבקלות יכולה להתדרדר לאפליה קשה. לכן הדרך היחידה היא להימנע מראש מהבעיה. לפחות בישראל, יש לסגור את הסכר הזה.

לשם כך צריכים להירתם נבחרי ציבור מרוב מפלגות הקואליציה. מדוע זו הזדמנות פז? שינוי כזה יכול להיעשות רק בקואליציה צרה בתמיכת ראש הממשלה. לא זאת בלבד שמתקדמים לקראת קואליציה שכזו, ביבי הראה הפעם שהוא לא כל כך לחיץ כפי שהיה נדמה. בייחוד כשאותם ארגונים מצפון אמריקה שיצעקו גוועלד כנגד התיקון לחוק מיהו יהודי הם גם אלה שהזרימו לכאן מיליוני דולרים וניסו בכל הכוח להוריד אותו מהשלטון.

תמונה: CC BY 2.5

The post לקראת המו"מ הקואליציוני: לא לסחטנות פוליטית. כן לתיקון חוק מיהו יהודי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הכשרת "קואצ'רים יהודיים"
גדולי המנהיגים החסידיים, וביניהם בעל התניא, רבי נחמן מברסלב, ר' אלימלך מליזנסק, החוזה מלובלין, ר' שמחה בונים מפשיסחה, ר' לוי יצחק מברדיטשב, ר' מנחם מענדל מוויטבסק – שאבו מאותם מקורות פחות או יותר, ובעיקר מתרגום של ספרות הקבלה לשפת הנפש. בלשון מודרנית אפשר לתארם כמי ששימשו בכמה היבטים בתפקיד הקואצ'רים. הם אימנו את שומעי לקחם להתמודד עם מצוקות נפש שונות. עם בדידות, ניכור, חרדות, טרדות, נטייה לעצבות, אטימות וכן הלאה. ההדרכות שהם העניקו היו מבוססות על הכרה מקיפה ומלומדת של תורת הנפש.

חכמת תורת הנפש היא אחת החכמות העמוקות והרחבות במחשבה היהודית, בעיקר בזכות הקשר ההדוק שלה לחכמת הבורא. אמנם כל אדם יכול להוות אוזן קשבת, לדחוף ולעודד את זולתו. וכמובן מאמן בימינו הוא איננו מנהיג חסידי וגם אינו חייב להיות רב. אבל תנאי בסיסי ליכולתו להלך בנימי הנפש של הזולת ובמורכבות כוחותיה, הוא הכרה מקיפה של תורת הנפש. הכרה שכזו תובעת שנות לימוד ארוכות ומסורות. וכמובן רכישת הידיעות ממקורות מוסמכים ואמינים.

עבודה עצמית כתנאי
תנאי נוסף ל"מאמן היהודי" המקצועי הוא שזה צריך להיות אדם שראש לכל מטפל בעצמו. בוחן את עצמו ולומד את כוחות נפשו. אם הוא לא יתבונן, בכנות ובאומץ, בנטיות ובמאבקים הגועשים בקרבו הוא לא יצליח להעניק סיוע אמיתי לזולתו. כלומר המאמן צריך להיות בעצמו דוגמה חיה לעבודה עצמית-רוחנית.

תנאי שלישי לעבודת המאמן, שהוא תוצר של הראשון, הוא יכולתו להיות נטול שיפוטיות ונטול אינטרסים צדדיים כלשהם. כל מעייניו אמורים להיות נתונים במתאמן.

גילוי הכוח הפנימי
המטרה של האימון היהודי דומה למטרה הגדולה של ספרות החסידות  – לעזור לאדם להכיר את כוחותיו הפנימיים. לעזור לו לגלות במציאות את עוצמתו הפנימית. עצמות הנפש אינה נתפסת בספרות החסידות כגורם קמאי, פרימטיבי, יצרי, שכוחות הנפש הגלויים, השכל והמידות, נדרשים לרסנה, כפי שהיא נתפסת בגישות פסיכולוגיות שונות. האדם אינו מחביא בלא-מודע שלו שלדים הדורשים טיפול. הכוחות הנעלים והלא מודעים נתפסים כמדרגות טהורות ונשגבות שבנפש האדם, שעליו לחשוף בעדינות. דרגות שבכוחן למלא את האדם בתקווה ואמונה בעצמו ובעולם. (כאן על ייחודה של הפסיכולוגיה היהודית)

המסר "למתאמנים", העולה מספרות החסידות, הוא שיש להם בחינה של עצמיות נשגבת ונעלה, המגלמת גם פוטנציאל אישי גבוה. פוטנציאל אישי לגילוי ניצוץ הבורא, המלווה בבריאות נפשית וחיים של תוכן ומשמעות.

האתגר של המאמן 

הגישה הפסיכולוגית המתפתחת מהאמור היא שהכרת נפש האדם והבעיות הנפשיות מהן האדם סובל תלויה בבחינת יחסו השכלי, הרגשי והמעשי כלפי סביבתו. אם האדם יתבונן באופן שבו כוחותיו מתגלים, הוא יוכל לאבחן אחת משתיים. או שכוחותיו חושפים את עצמותו, את מהות נפשו, או שהם מרחיקים או מנתקים אותו ממנה. ההתרחקות של האדם מהבחינה הפנימית שלו, מ"נקודת פנימיות הלב", היא העשויה להוביל למצוקות נפשיות.

האתגר של המאמן הוא לבחון יחד עם המתאמן את המגמות השונות בדיבורו, במחשבתו ובמעשיו, וכך לעזור לו להתחבר אל אותה נקודה עוצמתית.

למי מתאים אימון יהודי?
אם אימון יהודי מקביל בכמה היבטים לעבודת המידות, לשיפור ולצמיחה רוחנית מתוך מגמה לשנות את הזווית דרכה אנחנו מתבוננים בעולם  -האימון הזה, עם מאמן או בלעדיו מתאים לכל אדם, בכל גיל ובכל צומת דרכים.

הנושא כאמור רחוק ממיצוי, אבל הגיעה העת לצפות בשיחה

The post הערות קצרות על קואצ'ינג יהודי ושיח בתוכנית "הבית היהודי" בערוץ הראשון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הרבי ברך את אריה דרעי, דרך אחיו, שכל מה שהוא יעשה, יעשה בדרך הישר ובדרך הפנימיות.

"הרי הוא שר הפנים" המשיך ואמר. "ומכיוון שהוא שר הפנים, הרי לכל לראש הוא צריך להראות דוגמא שכל יהודי צריך להלך בדרך הפנימיות."

נראה שדברי הרבי מקפלים בתוכם המלצה לא פחות מאשר ברכה. המלצה שרלוונטית היום לא פחות מאשר לפני עשרים שנה. הרבי לא ברך את דרעי שיפעל בהכנעה, בהורדת ראש, בביטול, בענווה – כפי שתיאר היום את המניעים לשובו להנהגת ש"ס. הרבי כמו אמר לו עזוב את הענווה. תפעל כאדם פנימי. הענווה ממילא תגיע.

להיות פנימי

סביב פוליטיקאים ישנם רעשי רקע חזקים. יועצים, עיתונאים, בעלי הון, מקורבים, פרסומים בעיתונות, אירועים. אם הם לא עובדים על הישות שלהם, הם בקלות יכולים להסתחרר ולאבד כיוון. הם יכולים למצוא עצמם רצים אחר התהילה הזמנית, אחר הפרסום, ולאבד את המצפן. לאבד את האמת הפנימית, את אותו קול המוליך את האדם בדרך הישר.

המושג פנימי בחסידות הוא מושג יסודי. יש לו כמה מובנים, המשלימים זה את זה. על-פי אחד מהם, פנימי הוא מי שמונח בעניין. שחי את הרגע. שממוקד במה ובזה שלפניו. אדם פנימי הוא אדם ממוקד. הוא  שקוע לגמרי בעניין בו הוא עוסק ואינו טרוד בדברים אחרים. "פנימי" במחשבה החסידית הוא האידיאל, המודל הנכון לחיים.

הפנימי אינו עסוק בטכסיסנות וקומבינות. יש בו מן התמימות. על-פי ההגות החסידית, העולם נברא בכל רגע מחדש. הבורא מדבר ובדיבורו הוא מחדש את העולם כל העת. כאשר האדם ממוקד, הוא מתחבר לבריאה של אותו הרגע. על-ידי המיקוד הוא מתאחד במובן מסוים עם בוראו, עם האמת של המציאות.

מי שאינו נוהג כך הוא "חיצוני". טיפוס "חיצוני" הוא מי שלא מזהה את הדופק הפנימי של ההתרחשויות, אלא רק את מגמתן החיצונית. משכך הוא מפסיד את היכולת לחיות את הרגע, לחיות בהווה. המחשבות גוררות אותו לחיים במה שלא לפניו.

המיקוד הוא בעל ערך משום שהוא גואל את האדם מעיסוקו המתמיד בעצמו. חיצוניות מבטאת ריחוק של האדם מבוראו. הוא מעמיד את עצמו במרכז. הלך הרוח של אדם חיצוני הוא התקרבות למימוש אינטרסים אישיים, יצרים ותאוות.

להיות פנימי זו דרך מומלצת לכל אדם, אבל בעיקר לפוליטיקאי. באמצעות התנועה הפנימית ידעך כוח האגו להסב נזקים, והפוליטיקאי יוכל להיות מכוון שוב למטרה לשמה יצא לדרכו. מאחר ואור הזרקורים מגלה הכל, הוא תובע שהפנימיות תתגלה החוצה.

פנימי הוא גם מי שמחובר לפנימיותו. הוא מחובר לנקודה העצמית העמוקה ביותר ומצליח לגלות במסגרת חייו את כוחות הנשמה. הוא אינו נחפז לשנות את עמדותיו כתוצאה מדעת הקהל. מילתו היא מילה יציבה בסלע, משום שהיא נובעת מנקודת התקשרות עמוקה שלו לבוראו.

הדרך הישרה 

אדם שהוא פנימי בוחר גם בדרך הישרה. הדרך הישרה היא לא בהכרח דרך האמצע, אם כי היא אמורה להוביל לשם. הדרך הישרה היא הדרך שבה האדם מאתר את המקום שבו הוא חיצוני, שבו הוא שוגה והוא מתקן את אותה תכונה על-ידי נקיטה בצעד קיצוני משמעותי, שיאזן את המידה הקלוקלת.

כך על-פי הרמב"ם "הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה . . שהיא רחוקה משתי הקצוות". אבל אם המידה הייתה, בלשון הרמב"ם, "רחוקה רק לקצה אחד, ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור לדרך הטובה, והיא מידת הבינוני."[i]

למשל אם אותו אדם קלקל בצורה משמעותית בהיותו איש ציבור, התיקון אמור להיות "שלא בסדר ודרגה"[ii]. ההמלצה תהיה שימצא עיסוק אחר שיעזור לו לתקן את המידות שמונעות ממנו את ההליכה בדרך הפנימיות.

אם הייתי דרעי, ובמקרה הייתה לי שעה פנויה מול המחשב, ובמקרה הייתי מתגלגל לסרטון ה"נוסטלגי" הזה שבו אחיו מקבל את הברכה מהרבי, אולי הייתי מהרהר שוב לגבי הדרך עליה המליץ הרבי.

____________________________________________

פרסומות לפני הסרט – קראתם את הרשימה הראשונה שפורסמה היום – "שמחה ללא תנאים" – איגרת חובה של בעל התניא, לקראת כ"ד טבת.

_____________________________________________

[i] הלכות דעות פ"א ה"ד; [ii] תורת מנחם ח, חלק שני, ה'תשי"ג, עמ' 25.

על פי ויקפידיה ראו שימוש חופשי בתמונת דרעי

The post דרעי, תקשיב לרבי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

"והנה אין כל המגידים שוין, רק יש בהם דרגות הרבה. כי מי שדורש היטב מאוד מאוד, ממנים אותו בעיר גדולה. ומי שאינו יכול לדרוש בטוב כל-כך, ממנים אותו בעיר קטנה. כי אין סגנון הדרשות של מגיד זה דומה לסגנון דרשות של מגיד אחר. ואף שכולם מלקטים דבריהם מתוך הספרים המצויים ביד הכל, אך אף על-פי כן אין כל השכלים שוין, ולא כל לשון הרחבת הביאור לההמון שוה בכל אדם, רק איש איש כפי שכלו וכפי לשונו"

רבי שניאור זלמן, מתוך עדותו שכתב בכתב ידו בעת המאסר הראשון

למי כדאי להאזין? זו שאלה שנשאלת תדיר. מרצה טוב הוא כזה שנצליח לזהות את כישוריו מאחורי מסך הבערות. כלומר אם רק נשמע את דבריו בוקעים מתוך המכשיר, מבלי שנדע מיהו ומהם קורות חייו.

מרצה טוב דורש סבלנות. שמעתי את קובי אריאלי מנסח פעם את ההבדל בין מרצה לבין בדרן או פרפורמר. הבדרן רוצה תוצרים מיידיים. הוא חייב להחזיק את הקהל קצר. הוא רוצה לרגש את הקהל, לגרום להם לבכות, לצחוק, להישאר מחוברים אליו. הוא לא מעביר אותם תהליך שכלי ורגשי. הוא אינו יכול להרשות לעצמו לבנות מהלכים ארוכים כי הוא חייב הצלחות מיידיות. כלומר ההרצאה הטובה תלויה בקהל ובמאזינים לא פחות מאשר במרצה. (כאן למי שמעוניין כתבתי על 12 כללים לבניית הרצאה טובה).

יש הרבה מרצים טובים לתורת הקבלה והחסידות. לכל אחד היתרונות שלו. מרצה זה לא רק תוכן המועבר בצורה איכותית יותר או פחות. האישיות של המרצה, קולו, מידת הסמכותיות או הרכות שלו, גם הם מהווים שיקולים בבחירת המרצה הטוב.

בדרך כלל לא כדאי לשמוע רק מרצה אחד, אלא לגוון ולשלב בין מספר סגנונות. לכל מרצה יש את הפנייה הייחודית לו. הסיבה לכך היא שאותם נושאים עשויים להישמע ולהתבאר באופנים שונים אצל מרצים שונים.

הרשימה הזאת אינה פורטת קורות חיים וכמובן אינה מסכמת את כל המרצים הטובים בתחום. היא גם חסרת דירוג פנימי. ובכל זאת הזמן קצר והרשת עמוסה כל טוב. הרשימה הראשונית הזו כוללת המלצות שלי למיצוי הזמן בלימוד תורת החסידות.

הרב יואל כהן. אין מקום טוב יותר כדי להכיר לעומק את הלוגיקה של המחשבה היהודית. הרב כהן מוכר כחוזר הראשי של הרבי מלובביץ'. אולם כשלעצמו הוא אחד המרצים המרתקים בעולם הקבלה והחסידות. ההרצאות שלו הן שכלתניות ודורשות קשב רב. הרב כהן הוא בעל כישורים לוגיים יוצאים מגדר הרגיל. בכל שיעור הוא מצליח לפשט את הבעיה המרכזית, להצביע על סתירות וכשלים לוגיים בפניהן היא עומדת ומתוכן לחדד את התשובה של מחשבת החסידות. במיומנות של רב-אמן הוא מפרק תובנות בסיסיות ומאתר את העומד מאחוריהן. שיעוריו כאמור מאוד שכליים, אך התובנות העולות מהן מרגשות.

ועוד הערה. תורת החסידות עוסקת במבנה הנפש ובמקביל בתורת עשר הספירות. משכך, היא דורשת דיוק ואמינות רבה. הבנות שגויות עשויות להחריב את כל הבניין. אצל הרב כהן אפשר להיות בטוחים שהרעיונות מסוכמים בצורה מדויקת ואמינה. מומלץ במיוחד למיטיבי לכת ובעלי יכולת ריכוז גבוהה.

גם זו המלצה למיטיבי לכת בלבד. הרב מנחם מענדל וועכטר. בדרך כלל זו הבחירה שלי. אם הייתי יכול, לא הייתי מפספס שיעור אחד שלו בימי שלישי. הרב וועכטר הופך את התכנים העמוקים ביותר לבהירים. השיעור האחרון שלו בו נכחתי, על שלושה סוגים של משיח: משיח על-פי הנגלה, משיח על-פי תורת הסוד ומשיח על-פי תורת החסידות, היה לא פחות ממלאכת מחשבת.

שיעורי הרב וועכטר מתארחים באתר חסידות TV.

הרב יאיר כלב – לרב כלב זכות ראשונים כמי שמיתג את ספר התניא בקרב הציבור הרחב, כספר של מודעות יהודית ועבודה פסיכולוגית אישית. הוא הוריד את המחשבה החסידית לפסים מעשיים הקשורים לתורת הנפש. כל הרצאה שלו, שבה הוא פותח וחותם בניגוניו, היא אירוע שובה. במשך השנים עשרות אלפים השתתפו בשיעוריו המהווים שער לעולם החסידות.

עמותת תניא. האתר של הרב כלב.

הרב יוסף יצחק ג'יקובסון. הרב ג'יקובסון הוא Performer, אבל ממש לא רק. הוא מסמל יותר מכל את התפתחות הדור החדש של מרצי חסידות. הוא רהוט, מהיר מחשבה, בעל זיכרון פנומנלי, בקיא בהלכות העולם ויודע לבדר את הקהל באמצעות סיפור או בדיחה מתאימים ברגע הנכון. אבל יותר מכל אלה הוא יודע לבנות שיעור. הוא לא סתם עולה לבמה ו'שופך' את תובנותיו לקהל. השיעורים שלו סדורים, שיטתיים ובדרך כלל מכוונים למסר אחד, ועדיף שיהיה מעשי. הוא מתחיל בנקודה מסוימת, בשאלה ברורה, ומוביל את השומע עד לתשובה לאותה שאלה.

האתר של הרב ג'יקובסון. לא הזהרתי, ההרצאות הן בעיקר באנגלית.

נשים בדרך כלל פתוחות יותר, מתעניינות יותר ומתוך התרשמות כללית, מבינות טוב יותר את ההיבטים המעשיים של תורת החסידות. רחל ווילר ורחל בולטון הן שתי מרצות מרתקות המעבירות סדנאות לזוגיות והעצמה אישית ברחבי הארץ. לכל אחת מהן יש גוון מיוחד ויכולת לפרוט על הנימים הכי דקים שבנפש. הסדנאות האלה הן בדרך כלל בעלות אוריינטציה מעשית. הן עוזרות לשומעות ולשומעים להתמודד עם היבטים מסוימים בנטיותיהם הנפשיות ובחייהם האישיים והזוגיים. הרצאותיהן הן בעיקר לנשים, אם כי לפחות בסמינרים של עמותת התקשרות הן מרצות לקהל הרחב. בקיצור חפשו את הסדנאות הללו והירשמו. מומלץ.

הרב עופר גיסין. החב"ד של ברסלב. מרצים רבים נוטים לא לבנות שיעור סדור. ההרצאות בהרבה מקרים הן אינטואיטיביות, נוגעות ברגש, ומתבססות על ליקוט תובנות. הרב גיסין מציע לימוד מעמיק ורחב אופקים בהתבסס על חסידות ברסלב. שיעוריו סדורים ובה בעת אינם חסרים את ההיבטים הרגשיים.

נקודה טובה של הרב עופר גיסין

הרב שניאור אשכנזי – אם מדברים על סדר וסדירות ואתם בעניין של פרשת השבוע על-פי תורת החסידות – כדאי לשים לב להרצאותיו של הרב אשכנזי. הוא בונה שיעור על-פי כל כללי הספר. הוא יודע לשאול את השאלות המעניינות, ולהוביל את השומע אט אט לעבר התובנות שהוא מבקש להעביר לשומעיו.

יהדות TV, האתר אליו מועלים שיעורי הרב אשכנזי. חפשו באתר מרצים נוספים.

משה שרון הוא מרצה צעיר אך מוכר לתורת הקבלה. הרמ"ק והרב אשלג, הופכים אצלו לדמויות חיות ומרתקות. זה לא רק קולו המיוחד. שרון הוא מקצוען. הוא יודע להרגיש את קהלו ולפרק סוגיות מורכבות מבלי שהקהל ישים לב שהיה כאן פיצוח.

האתר המושקע של ר' שרון.

אחרון חביב הוא ר' רן ובר. המבחן של שיעור טוב הוא מה מתרחש לאחריו. עם איזה מצב רוח חזרתם הביתה. כיצד השיעור תרם לחיי הזוגיות, למידת הסובלנות כלפי הילדים ולמידת שביעות הרצון מהעבודה. ר' יאיר כלב נוהג להגיד חום. העיקר הוא להפיץ חום. משיעור של רן ובר לא תוכלו לצאת בפנים מכורכמות. לא פחות מאשר הוא מלמד, הוא מרומם את הנפש העייפה וצמאה.

התחלות חדשות של רן ובר.

את רוב ההרצאות של המרצים ברשימה תוכלו למצוא באתריהם האישיים או בערוצי יו-טיוב.

זהו, היכנסו להרצאות ותתחילו להאזין. תנו צ'אנס ואז תבחנו למי אתם מתחברים. ואל תשכחו לגוון.

****

על האפשרויות באתר המשודרג אספר לכם בקרוב, כשיסתיים תהליך השדרוג יחד עם כל הבקרות הנדרשות. בינתיים, שימו לב לקצרצרים בפינת הרמב"ם היומי (שאינם נשלחים למנויי המייל). כאן על הקונספט של הפינה.

The post עשרה מרצים מומלצים לתורת הקבלה והחסידות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

ר' ובר, עמו ערכתי בעבר שיח על נקודות הדמיון והשוני בין תורת חב"ד לתורת ברסלב, הוציא לאור לאחרונה ספר מקסים המסכם את שיטת רבי נחמן בנקודה אחת – נקודת גילוי הטוב הפנימי. גילוי מעט מהטוב הפנימי יכול לשנות את הגישה בקשר לאירועי היום.

הספר איננו ספר עיון "כבד". זהו ספר עצות מעשיות. בדיוק מהסוג שצריכים כדי לרענן תובנות. יחד עם זאת הספר כל-כך מלא בטוב, שלאנשים כמונו, רוויים מלחמות וסתירות פנימיות, נותרות שאלות לגבי הגילוי של אותו הטוב. רן הסכים לשתף אותנו בתשובות לכמה מהשאלות.

טוב ורע

המושגים טוב ורע מתבלבלים אצלנו תכופות. לפעמים טוב עבורי יהיה מוגדר על ידך או על ידי ההלכה כרע. כיצד מבדילים בין טוב לרע.

מה שהחסידות בכלל ורבינו מגלה בפרט הוא שבעצם בעומק – מה שאנחנו רוצים הוא טוב. גם אם זה נראה כרע, זה בגלל שזה מנותק משורשו. מסבירים בשם הבעל שם טוב לדוגמא שאם אדם נופל בתאוות זוהי אהבה נפולה, אהבה קדושה, אהבת השם שנפלה למקומות הנמוכים ביותר.

האם זה רע או טוב? כאן נכנסת גם ההלכה. אם זה לפי ההלכה – זה טוב וקדוש ומעלה את האדם ואם חס ושלום זאת אהבה נפולה שהיא נגד התורה וההלכה – זה רע. זאת אומרת שגם אם עמוק בפנים זה טוב, אם בעולם העשייה זה נוגד חס ושלום את ההלכה – זה מוגדר כרע.

האם זאת סתם סמנטיקה? ממש לא. אם זה בעצם טוב בשורשו, יש אפשרות לתיקון, להעלות את הדבר לשורשו. אתה לא רע והרצונות שלך לא רעים אבל אם זה לא לפי ההלכה, יש כאן טעות שמביאה לרע שיכול להפוך לטוב – אם יחובר שוב לשורשו.

האם הגישה שאתה מציע לא גובלת בנאיביות? האם היא לא גוררת ויתור במקומות שצריכים להתעקש?

אני משתדל לאמץ את דברי הצדיקים ואת דעתם ולכן כשרבי נחמן או הבעל שם טוב אומרים שעדיף להיות פתי המאמין לכל דבר מאשר.. אני מאמין להם. כשרבי נחמן אומר שאפילו כשאני מסתכל על האחר ורואה רשע גמור אני צריך לחפש ולמצוא בו מעט טוב אני משתדל להאמין לו. זאת שאלה של דעת – את הדעת של מי אני מקבל? את הדעת של הצדיקים או את הדעת של הרחוב הכללי? אם אני מקבל וחי לפי הדעת של הרחוב – אולי זאת נאיביות אבל אם אני מקבל את הדעת של הצדיקים, זה מה שצריך לעשות וזה מה שלאורך זמן יכול להציל אותי. גם אם בטווח הקצר צדדים ציניים שבי יכולים להתעורר ולהגיד – ״נו באמת…״.

אני יכול להגיד מנסיון אישי בחיים שלי, במשפחה הקרובה ועם אנשים שבאו לשיחות אישיות או עבודה בקבוצה שראיתי ממש ניסים גלויים שמתרחשים כשמזיזים את הציניות וחוסר האמון הצידה ומקבלים את דבריהם של הצדיקים. בפשטות ותמימות.

לגבי וויתור במקום שצריך להתעקש, הגישה היא ממש לא לוותר אלא להגדיל את הטוב. להבין שיש כאן טוב ולהגדיל אותו ולטפח אותו.

אילו תגובות אתה שומע מהקוראים? כיצד הספר עוזר להם? 

אני מקבל תגובות מאוד חמות ומרגשות. אנשים כותבים לי שהם קראו את הספר שוב ושוב וקיבלו ממנו הרבה תובנות ועידוד וחיזוק בעבודתם הפנימית. אני מקבל תגובות מכל רחבי הקשת, דתיים, חילוניים, ״רוחניקים״.

יש אנשים שאומרים לי שהם משתמשים בספר ממש כמו בסדנא של עבודה עצמית ויש כאלה שאמרו שהספר מחזק אצלם תהליכים שהתחילו במקומות אחרים ועכשיו מעמיקים. יש כאלה שכתבו לי שהספר ״תפס״ אותם בדיוק בזמן של הרבה טשטוש או כאב וחיבר אותם להתחיל מחדש ולראות את הדברים אחרת.

אני שמח לשמוע שאחת המטרות העיקריות שהצבתי לעצמי בכתיבת הספר הצליחה – להביא את דברי הצדיקים באופן ובשפה כזאת שתדבר אל כל אדם ולא רק ללמדנים או אנשים שבקיאים בטקסטים תורניים או חסידיים.

דואליות הנפשות

באזמרה, רבי נחמן מתחיל מגילוי הטוב שבזולת, עובר לגילוי הטוב שבי, באדם עצמו, ומקנח בתפקיד הצדיק המסייע בגילוי הטוב. נראה לי שיש בסדר הזה כוונה. בספר שלך בחרת להפוך את הכיוון, מדוע?

ראשית, ״אני לא התחלתי..״ – רבי נתן עושה את זה כבר בליקוטי הלכות. כשרבי נתן מדבר על התורה אזמרה (תורה רפ״ב בליקוטי מוהר״ן) הוא מביא את הדברים בסדר הפוך (כמו שהבאתי בספר), הוא מתחיל מעבודה עם עצמך ורק אחר כך עובר ל״רשע החיצוני״. אחד ההסברים שקיבלתי פעם על השינוי הוא שרבי נתן מדבר מבחינת עבודת האדם המעשית דווקא להתחיל מעצמו.

בעצם בעומק צריך להבין שאם אני מצליח לראות את הטוב בשני אני מצליח לראות אותו גם בעצמי וכמו כן אם אני מצליח לראות עוד טוב בעצמי, אצליח לראות אותו גם בשני. אלו הם שני פנים של העבודה שמעצימים ומגבירים אחד את השני.

הזכרת את הנפש האלוקית באדם כמקור הנקודה הטובה. האם בכתביו של רבי נחמן ישנו תיאור מסודר של מבנה הנפש ושל נפש אלוקית למול נפש בהמית?

בכתביו של רבי נחמן אין תיאור מסודר. באופן כללי. ליקוטי מוהר״ן לא כתוב באופן מדורג ומסודר אלא כתורות תורות שכל אחת מהן היא יהלום בפני עצמה ועל כל אחת מהן העיד רבינו שיכולה להפוך את האדם לצדיק גמור. ככל הידוע לי בליקוטי מוהר״ן רבי נחמן לא מדבר באופן ספציפי על הנפש הבהמית במושגים האלה אולם בתורות שונות הוא מדבר על גוף ונשמה (ובגוף נראה כי הכוונה היא לנפש הבהמית) או על מלכות דקדושה בתוך האדם לעומת ההפך שלה.

בהמשך ישיר לשאלה הראשונה, יש הבדל בין סוד הנקודה הטובה בין יהודי ללא יהודי?

בכל דבר בבריאה יש בעומק טוב. הכל נברא כדי להגדיל את כבוד השם בעולם, השאלה איך ומהם הגדרים. פעם היתה לי שיחה עם חבר, האם הנקודה הטובה היא , כפי ששאלת, דווקא אצל יהודי או לא? הוא טען שרבי נחמן כותב שצריך לראות בכל אדם ומבחינתו כל אדם הכוונה ליהודי או גוי. לעומת זאת בהמשך רבינו כותב במפורש על מצוות שאדם עשה. האם אין נקודה טובה בגויים? אני לא יכול להגיד את זה, בפשטות אפילו במצוות אפשר לראות שיש שבע מצוות בני נוח או חסידי אומות העולם. כדי שהטוב יתבטא בעולם הוא צריך לעבור דרך הגדרים שהגדיר השם יתברך.

אני אישית כיוונתי את הספר בכל אופן קודם כל ליהודים. יש לנו הרבה מאוד עבודה של אהבת ישראל וחיבור בין קצוות שונים בעם ישראל. שנזכה לזה ונראה איך מתקדמים..

מדוע התפיסה שאנחנו לא טובים היא אמונה כוזבת? האם אין אנשים טובים יותר וטובים פחות, לפחות בדברים שונים שבהם הם עוסקים. ברגע שכולנו טובים ואף אחד לא שופט אף אחד, לא יכולה להתגלות רדידות מסוימת, שאינה מכירה בייחודיות של כל אדם?

הכוונה טובים, כפי שאני מסביר בתחילת הספר, אינה מוצלחים. בהצלחה ישנן מידות. טוב הוא טוב, שנמשך משורש הטוב. כמובן שאנחנו שונים, כל אחד עם הכישרונות שהשם יתברך טבע בו או בה. אבל לכולנו נשמה קדושה, חלק אלוק׳ ממעלה. אם אנחנו מבינים שזאת המציאות העמוקה שלנו, ואולי אפשר להגיד – ככל שאנחנו מבינים את זה ומפנימים את זה בחיים שלנו, הטוב יכול להתגלות. הגילוי של הטוב בחיים שלנו שונה לחלוטין מאחד לשני, בזה אני כמובן מסכים איתך.

רבי נחמן גילה שהמילה ברסלב לא קשורה דווקא לעיר שממנה הגיע (למעשה נולד במז׳יבוז׳ ונפטר באומן) אלא למילים ״לב בשר״ מצד אחד ו ״לב בוסר״ מצד שני. זאת אומרת שהוא רצה לתת לחסידים קודם כל לב בשר. לב שרגיש לקבל רישומים של קדושה ואמונה וגם לב בוסר – לב הבוסר בחלקו של חברו, זאת אומרת שהוא רוצה את החלק שלו, את עבודת השם שלו, את מה שהוא צריך לעשות בעולם ולא משיג את גבול רעהו ומנסה להיות כמו השני, הוא בוסר בו, כמו פרי בוסר שהאדם נרתע מלאכול. שני הדברים האלה מתחברים – ככל שאני יותר מחובר לנקודה הטובה שלי, לנקודה הייחודית שלי בבריאה, לכשרונות שהשם יתברך מעביר דרכי, כך אני יכול לתת יותר מקום וכבוד למקום שלך, להעריך אותך. אני לא ״מתחרה״ אלא שנינו משרתים את הקדושה, את גילוי כבוד השם בעולם.

אז והיום

אתה טוען שניתוק, וקהות חושים הם מחלת הדור. האם הקהות איננה דרך להתמודד עם החוליים הרעים שבעולמנו.

העובדה שהקהות יכולה להיות דרך התמודדות אינה אומרת שהיא לא מחלה..  באמת רבי נחמן אומר שרוב היום צריך להתגבר בשמחה ולא לתת לעצבות חס ושלום להשתלט על האדם אבל בשעה אחת ביום – שעת ההתבודדות, צריך האדם לאפשר ללב שלו להגיע למצב של לב נשבר, להרגיש את הכאב, להרגיש את הקושי. הן האישי שלו, של הקרובים אליו ושל שאר עם ישראל. באחת התורות מגדיל להסביר שבעצם הצער שאדם מרגיש הוא צער השכינה, שהשם יתברך בעצמו מגלה לאדם בכאביו ובחסרונותיו על מה להתפלל על השכינה הקדושה וכלל ישראל. ככל שאדם רגיש יותר הוא מבין שבעצם כולנו מחוברים והכאב והחסרון שהוא מרגיש הוא לא רק אישי.

אתה מדבר על חוליי הדור, אבל אם נפתח ספר היסטוריה, נראה שבזמנו של רבי נחמן המצב היה קשה יותר, אפילו הרבה יותר. תחילת הניתוק מתורת ישראל, עוני, אנטישמיות, הפלייה קיפוח, רדיפות וייסורים, מלחמות פנימיות אינסופיות ולימוד תורה חסר חיות. מהן הסיבות שתכנים או עצות "פסיכולוגיות" שהתאימו ליהדות מזרח אירופה לפני מאתיים שנה רלוונטיים לדעתך גם היום?

השאלה שלך מורכבת משני חלקים. לגבי החלק הראשון – המצב החיצוני היה הרבה יותר קשה אבל אם אתה קורא תיאורים של חסידי ברסלב באותם הימים זה פשוט לא ייאמן. נכון שהמצב החיצוני היה מזעזע אבל היה לאנשים לב. הם הרגישו את הכאב ואת השמחה, הם חיו את התפילה והאמונה באופן שקשה לדמיין היום. זה לא היה רק לפני מאתיים שנה, סיפורים מלפני השואה מתארים מציאות כזאת. מציאות שהיום הרבה יותר קשה להגיע אליה.

לגבי החלק השני – הסיבות שהתכנים מתאימים הן שבעצם תורה היא נצחית. תיאוריות פסיכולוגיות קמות ונופלות חדשות לבקרים אבל עצות של הצדיקים הן נצחיות. ההלבשה החיצונית יכולה להשתנות אבל המהות הפנימית מתאימה תמיד. השתדלתי לקחת את התורה של רבי נחמן ולהעביר אותה דרך אספקלריה שתתאים לדור שלנו, כמובן שבאופן מאוד חלקי וראשוני וכדי לתת לאנשים צוהר לתוך התורה העמוקה הזאת. המטרה שלי היא לא לתת לאנשים עצות אלא לגרות את החשיבה שלהם ול״הדליק אותם״ על החיים שלהם והטוב שלהם. בסוף הספר הבאתי את תורת אזמרה כפי שנכתבה במקור כדי לאפשר לכל אחד להבין את ההבנות והתובנות שלו או שלה.

להזדהות עם העצבות

שמעתי את הראיון שלך עם אמוץ שפירא. קל לנו יותר להזדהות עם עצבות, עם הרע. מה העצה שלך למי שעבר יום נוראי, הילדים עצבנו אותו. אשתו שכחה את האש דלוקה. שוטר נתן לו דו"ח, מנהל הבנק לא אישר לו הלוואה כדי שיוכל לגמור את החודש, הוא רב עם כולם וכואב לו כבר הגב התחתון מרוב לחץ. 

האמת שאין לי עצות ב״שלוף״. אני מאמין בעבודה ארוכת טווח. אני מסכים שכשהשמיים נופלים, מאוד קשה וכואב. עבודה יומיומית של הגדלת הטוב, עבודה יומיומית של פגישה של שעה עם עצמי ותפילה אישית וישירה אל בורא העולם הן חלק מהתרופות שהצדיק דיבר עליהן. סוד הנקודה הטובה מדבר על בנייה ארוכת טווח, זוהי הזמנה למסע של גילוי פנימי ולא ספר שנותן ״עצה בשקל״. אני אישית לא מאמין בזה ושינויים ארוכי טווח שחוויתי ופגשתי בחיי ובחיי הסובבים אותי התרחשו על ידי עבודה איטית ומפרכת, עבודה שנראית לעיתים כסיזיפית. עבודה שבה יש עליות ומורדות, זכרון ושכחה.

כואב לי להשאיר את הבחור עם הכאב גב בלי עצות אבל אחד הדברים שרבי נחמן אומר זה שאדם צריך שלוש נקודות, וכל פעם יבדוק מה נכון לליבו ברגע זה, לימוד של העצות של הצדיק, שיחה עם חבר טוב והתבודדות שהיא שיחה עם עצמך ועם השם יתברך. אותו בחור כאוב עם הגב הכואב והאשראי החסר צריך לראות מה יכול להועיל לו עכשיו. האם הוא צריך ללכת ליער לצעוק להשם יתברך על מר גורלו ולבקש ממנו עזרה? האם הוא צריך לדבר על הדברים עם חבר טוב? או שאולי הוא צריך ללמוד את דברי הצדיקים ולשמוע שוב ושוב ש״כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו – זאת הבחינה היא מעין עולם הבא״ (תורה ד׳, ליקוטי מוהר״ן)?

***

למרות שרן לא הבטיח קיצורי דרך, אם אתם רוצים ש"סוד הנקודה הטובה" יהיה לידכם ברגעי קושי, אתם מוזמנים לרכוש את הספר כאן.

The post סוד הנקודה הטובה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.