חגי תשרי
- פודקאסטים
תודעה מנצחת – הסודות של החגים | גיא זו ארץ וד"ר יחיאל הררי
מהם הכוחות והתודעה המנצחת שאפשר לאמץ בחגי תשרי? מהי חשיבות השמחה וכיצד מאמצים תודעת שמחה? שיחת יער מיוחדת עם גיא זו ארץ האחד והיחיד.
מי בדרך כלל לא רוקד ולמה זקן הוא תואר המעלה
מי שהמחשבות מכבידות עליו והוא לא מצליח להשתחרר מהטרדות
- הופעות בתקשורת
פתקא טבא! פינת החג בשבע אקטואלי (כאן הערוץ הראשון) עם ליאת רגב
פתקא טבא! פינת החג בשבע אקטואלי (כאן הערוץ הראשון) עם ליאת רגב
שתי דרכים לרומם קצת את הנפש
איך? שתי דרכים לרומם קצת את הנפש. "יש שהאיש נפשו פזורה, ומחשבותיו נפרדות וקטנות בלא קשר אחד, קשר עליון, רוצה הוא לעורר ולהגביה את נפשו ולאחד את מחשבותיו אל אחד וקשה לו, ובא אל ההקפות בשמיני עצרת ורוקד הרבה בכל כוחו ורפא לו. אילו לא היה רוקד היה נשאר בחולשת נפשו גם אף אחר ההקפות כמקודם."* זוהי הדרך האחת. ש"מהלך למעלה משכלו"**, יוצא מגבולותיו. מתעקש לרקוד. דרך זו היא עניינו של שמיני עצרת. הדרך האחרת, היא על-ידי התבוננות שמעוררת רגשות. "שובע שמחות" יש בסוכות, שהן גם שבעה סוגי התבוננות שבכוחם לעזור לאדם להתרומם ולשמוח.*** *** (*חובת התלמידים, קנט; ** אדמו"ר הזקן, הקצרים, צט; הרבי מליובאוויטש, התוועדויות תשמ"ז, 39. שיעור בנושא ברביעי בבוקר, בסמינר התקשרות, בית מאיר-רמות שפירא.)
מדוע "שמחת בית השואבה" ולא "שמחת השואבה"?
מדוע "שמחת בית השואבה" ולא "שמחת השואבה"? הרי השמחה לא התקיימה בבית מיוחד, אלא במקום שאיבת המים מן השילוח או בעזרת נשים בבית המקדש. לרמז שהשמחה תזכה למצב של קביעות בנפש, כמו "בית". הבית מעניק ביטחון, תחושת יציבות.* השמחה פועלת זאת אפילו טוב יותר. (הרבי מליובאוויטש, מובא בשערי המועדים רכט)
- הופעות בתקשורת
מהי שמחה – שבע אקטואלי, כאן (הערוץ הראשון) עם ליאת רגב
מהי שמחה וכיצד ניתן להשיגה? שיחה קצרה לקראת חג הסוכות
- הופעות בתקשורת
איך הייתם רוצים שהוריכם יקבלו אתכם?
אנחנו רוצים שילדינו יקבלו את עצמם באופן שאינו מותנה במראה שלהם, במה שחושבים עליהם ובהישגים שלהם. כדי שבהם תתעורר הנקודה הפנימית הזאת, גם אנחנו צריכים לקבל את עצמנו באופן בלתי מותנה
- הופעות בתקשורת
לגלות רגשות נכונים
אחת הבקשות החשובות בראש השנה היא שנוליד רגשות נכונים. שהשכל יהיה הורה, אב ראוי לרגשות. שיחה בתוכניתה של ליאת רגב לקראת ערב ראש השנה התשע"ח, 2017.
אוכלים יחד, חיים יחד, אבל הלבבות נפרדים. מה עושים?
אוכלים יחד, חיים יחד, אבל הלבבות נפרדים. כאילו חיים גב אל גב. "כמו שני בני אדם שעומדים זה אצל זה בקרוב מקום, רק שזה מחזיר פניו לכאן וזה מחזיר פניו לכאן, לפני שאין ביניהם קירוב הלבבות." מה צריך? שתהיה החזרת פנים. שתתגלה מחילה ואהבה. שיהיה רגש חי. אלא שלשם כך, לצורך החזרת הפנים, נדרשת התבוננות חדשה. כי כמו שיש עורף ופנים בגוף כך יש עורף ופנים בנשמה. כדי שהנשמה לא תהיה כאדם המחזיר פניו, היא צריכה בכלל לראות את זה שמולה. לשים לב ליופי, לאור, להתחדשות ולייחודיות שלו. ההכרה בהתחדשות של חברו תגרום לו לשים אליו לבו ונשמתו. ובלי זה, בלי ההתבוננות שתוביל להחזרת הפנים, הם יישארו חיים יחד. זה לצד זה, אבל לבם יהיה נפרד. (אדמו"ר הזקן, משל ל"שובו אלי ואשובה אליכם", לקוטי תורה, יום הכיפורים)
עד כדי כך צריך להאמין בסופו של הטוב להתגלות
כשם שיצא ר' שמואל בר שילת מבני בניו של המן; רבי מאיר מנירון קיסר; אונקולוס הגר מטיטוס שהחריב את בית המקדש השני; שמעיה ואבטליון מסנחריב; ורבי עקיבא מסיסרא. כך, או עד כדי כך, צריך להאמין בשינוי, בטוב, ביכולת לגלות את ניצוץ הקדושה גם במקומות ובאנשים האפלים ביותר. וזהו גם בהיבט אחד עניינו של ראש השנה. (ראו הרמ"ע מפאנו, עשרה מאמרות, מאמר חיקור הדין, י)
על ההיגיון של ראש השנה
כמה נקודות על ההיגיון של ראש השנה, היום שבו אמור לכאורה להגיע סוף העולם. 1. העיקר בראש השנה הוא תקיעת השופר. "מצוות היום בשופר". 2. הסיבה לכך היא שבאמצעות השופר אנו מכתירים את הקב"ה. בשביל מה צריך להכתיר את הקב"ה בכל שנה מחדש? 3. בכל ערב ראש השנה לקב"ה לכאורה אין רצון לברוא את העולם. הרצון והתענוג שלו מהעולם מסתלקים לשורשם. נגמרה הקפסולה של חיות לעולם, שהספיקה לשנה אחת, ואין עוד מקור חיות לעולם. איך מעוררים בקב"ה את הרצון לקיים את העולם? להוריד קפסולה חדשה של חיות לעולם? כמו שמעוררים בבן הזוג רצון מחודש בזוגיות. קונים מתנות, אומרים דברי חנופה, נוגעים בנקודה הפנימית. בזוגיות של כנסת ישראל עם הקב"ה האמצעים הם תפילות, שופר, צדקה, תשובה. 4. מדוע נעשה הסילוק הזה בכל שנה? מדוע נגמר לו הרצון? השאלה הזו היא בערך אותה שאלה כמו השאלה מדוע אנחנו לפעמים רבים עם בני הזוג. 5. בעל התניא מבאר זאת באמצעות משל: "אב הרוצה להבין חכמת בנו, אזי מסתיר את עצמו ממנו. בכדי לידע ולהכיר חכמת הבן, שיבין שההסתר וההעלם הזה אינו אלא בכדי שיבקשנו הבן וימצאנו ואז תגדל השמחה באביו בשביל חכמת בנו והכרתו בזה" (לקוטי תורה, דברים, פב, א) כלומר התשובה היא שהסילוק נועד כדי שיתגלה הקשר העמוק והפנימי בינינו לבין הקב"ה. הקשר…
כיצד להימנע מדינים
ראוי לכל אדם שלא לדקדק להעמיד על הדין. שכן גלגל הוא בעולם. כלומר כל אדם זקוק לרחמי שמים. לכולם יש חולשות. כולם נופלים ומפשלים. וכדי שלא ידקדקו איתו, כדי שלא יצביעו על חולשותיו, כדאי שיימנע הוא מלדקדק עם אחרים. שייתן יותר ממה שהוא סובר שמגיע. שלא ישפוט. שלא יתענג על תפקיד המקטרג. במידה שאדם מודד, מודדים אותו. לכן מומלץ להימנע מלמדוד. כך "ידחוק חייו" ויכנס הוא עצמו לפני שורת הדין. וזאת תהיה לו רפואת גופו ורפואת נפשו. (הכנה טובה לראש השנה בתניא היומי)
האם לחושך יש מציאות אמיתית?
יש שתי דעות ביחס לחושך. דעה אחת היא שהחושך הוא רק העדר אור. הדעה השנייה היא שהחושך הוא בריאה בפני עצמה. והנה, אם החושך הוא העדר אור, לא שייך להפוך אותו עצמו לאור, שהרי החושך אינו מציאות כלל. כלומר להפוך את החושך לאור, אתהפכא חשוכא לנהורא, משמעו רק שלא יהיה עוד חושך במקום שהיה בו חושך. מכיוון שאנו יודעים שהחושך באמת נברא על-פני תהום, ובאמת יש חושך ורע והסתר בעולם, אין לנו ברירה אלא לאמץ את המובן השני. שיש מציאות אמיתית של חושך. העבודה הפנימית של ראש השנה היא שהחושך עצמו, שהוא בריאה בפני עצמה, ייהפך לאור. כלומר שההחמצות, הטעויות, הזדונות, הרעות, כל אלה יתהפכו וייהפכו באמת לזכויות. לאור בחיינו. וזאת אי אפשר לעשות במאבק עם החושך, אלא רק על ידי חיבור לנקודה הפנימית והגבוהה ביותר בנפש. דרגה שבה החושך הוא עדיין חלק מהאור. (וראו הרבי מליובאוויטש, יום ב' של ראש השנה, התשי"ג)
לפעמים חולף ראש השנה. חולפים הימים הנוראים, מבלי שניכר כל שינוי לטובה במצבו של האדם. מדוע?
לפעמים מגיע ראש השנה. מגיעים הימים הנוראים. וחולפים. חולפים מבלי שניכר כל שינוי לטובה במצבו של האדם. ומדוע? אחת הסיבות לכך היא הנטייה לעסוק בכל הבעיות של העולם, חוץ מאשר בעבודה עצמית. במקום לנצל את ימי ההתעלות והתרוממות הרוח לעבודה עצמית, מתמכרים לחדשות ועוסקים בעניינים כלליים ובהפרחת מסרים שאינם מחייבים איש. דרך זו משביעה את רצון הכול, וקל למצוא לה 'הצדקה'. אלא שבדרך כלל הדיבורים, הלהט וקבלת החלטות תקיפות בבעיות-עולם 'נעלות' וחשובות כל-כך, בתחומים שברוב המקרים אין למחליטים שום השפעה בהן, משמשים אמתלה נוחה ו'נאה' לאי-מתן תשומת-לב הכרחית וחיונית לחשבון-הנפש האישי. חשבון נפש שבו כל החלטה וקבלה טובה היא בעלת ערך מכריע על חייו של האדם. (וראו מכתב הרבי מליובאוויטש, ימי הסליחות ה'תשכ"ג, 1962)
עפר. כך היה צריך להיקרא האדם, שהרי נברא מעפר. ולמה נקרא שמו אדם?
עפר. כך היה צריך להיקרא האדם, שהרי נברא מעפר. ולמה נקרא שמו אדם, שם המורה על האדמה? שבע שמות נקראו במדרש לארץ. ארבע כנגד עונותיה: ארץ, תבל, אדמה, ארקא. ארץ כנגד תקופת ניסן, מלשון מרוצה, שהיא מריצה פרותיה. אדמה כנגד תקופת תשרי, שאז מתחילים לרדת הגשמים והארץ נעשית בולין בולין (חתיכות) של אדמה. כיוון שהאדם נברא בתשרי, כשהאדמה מקבלת מנות ראשונות של מים, לכן נקרא בשם אדם, לפי שנברא מהאדמה, כלומר מעפר הבלול במים. עפר הוא היסוד הנמוך מכל היסודות. אדמה היא עפר שיש בה לחלוחית. מעט מים. מעט חיות. חיות שיורדת ממקום גבוה למקום נמוך ומטרתה אחת, להצמיח משהו מהאדמה, להגביה את האדם מן היסוד הנמוך ממנו נברא, מן העפר. לכן נקרא שמו אדם ולא עפר. נמוך הוא מכל היסודות, אבל תכליתו לצמוח ולהצמיח. (וראו הרבי מליובאוויטש, תורת מנחם, כב, עמ' 72.)
תזונה והלכה: זה לא רק מה אוכלים – אלא גם איך וכמה
בתזונה בריאה ורוחנית המה אוכלים לא מנותק מאיך וכמה. האם יכול להיות שהרמב"ם אומר שאם אתם אוכלים סטייקים, בהכשר הבד"צ, ביום הכיפורים, אבל הרבה, אחרי שקצתם במזונכם, ובאכילה גסה, אתם פטורים בדיוק כמי שאוכל אוכל שאינו ראוי למאכל. ואם יש סיכוי שהוא כן מתכוון לכך, מה יכול להיות ההיגיון.
- רשימות קריאה
השנה חייבים להשתנות. רשמים מהתוועדות סליחות
האדם חייב להיות בתנועה. להשתנות. להשתפר. לצאת מעצמו. איך עושים זאת?
- מעגל השנה
הפער הבלתי נסבל בין הדת לדתיים
"קל לו ליהודי למנוע בשר חזיר מפיו מלשים מחסום לפיו המדבר סרה..", על ראש השנה כיום דין, תפקידו של האדם כדיין וכיצד נחתכת הקצבה לכל ברייה
דורמיטא
יצא לכם לנהוג כשפתאום אתם כמו מתנתקים מהכביש, הגוף נוהג מעצמו ובכל זאת לא התרחשה תאונה? למה זה קורה ומדוע זה מזכיר את ראש השנה וחודש אלול - על מושג הדורמיטא בספרות הקבלה והחסידות
החזן העיוור
מה גורם לנו להישבר ולבסוף גם להתעלות? חוויה שחווה קרליבך בבית כנסת אירופאי לאחר מלחמת העולם השנייה מרמזת על התשובה
גלגולו של ז'קט
על אופנה, אמונה והאתגרים הניצבים בפני חוזר בתשובה. רשימת המשך
חוויות רוחניות ויום הכיפורים במושב לכיש
אתם מאלה שמבקשים לזרז את התפילה, לקצר את ההקפות, לוותר על הקורבנות, להריץ את הפתיחה, או שאתם לוקחים את הזמן, מתענגים על כל מזמור, מטעימים כל הברה? על שני סוגי טיפוסים של באי בתי הכנסת שהם גם שני קולות שבכל אחד מאיתנו.
עבודת ההתבוננות בחגי תשרי
כיצד מבצעים חשבון נפש? מהם רובדי ההתבוננות הפנימית הנדרשת כהכנה לקראת ראש השנה, עשרת ימי התשובה ויום הכיפורים? ומה מקום השמחה בעבודה הפנימית? שיחה מוקלטת
מה הופך אותנו לעם?
תרבות? שפה? נחלה? מנהגים? זיכרון היסטורי קולקטיבי? ואיך התשובה קשורה לתופעת הדתל"שיות
למה נוסעים לאומן בראש השנה?
אומן היא כבר מזמן תופעה מרתקת שסוחפת רבים. השנה, שנת 200 להסתלקותו של ר' נחמן, מספרים על 50,000 מאמינים וסקרנים שיצאו את הארץ. מה הסיבות לתופעה, ומה מקור הלגיטימיציה, על-פי החסידות, להשתטחות ההמונית.
מדוע ראש השנה ארוך כל כך? על המשמעות של יום טוב שני
רביעי. חמישי. שישי. שבת. זה לא קצר. נכון שראש השנה הוא חג של התחדשות, עמוס תפילות וכוונות. אבל בכל זאת, כשהוא צמוד לשבת, זה מרגיש לרבים קצת ארוך מדי. למה בעצם אנחנו חוגגים את ראש השנה במשך יומיים? מדוע אי אפשר לוותר על היום השני? בחו"ל רגילים כבר ליום טוב שני, הנקרא 'יום טוב שני של גלויות'. כאן החג היחיד שנחוג יומיים הוא ראש השנה. על המשמעות של יום טוב השני של ראש השנה.
על יום הכיפורים, חתונה וייחוד
מה המשמעות של יום הכיפורים כיום טוב? איך יום הכיפורים קשור ליתר החגים החלים בחודש תשרי? אם בימים בין יום ראש השנה ליום הכיפורים נקצבת הפרנסה שלנו לכל השנה, מה הערך של העבודה במהלך השנה? להאזנה:
על ראש השנה ויום הולדת לאדם הראשון, אצל ענת דולב, רשת ב'
REC003.WAV עורך התוכנית: איציק יושוע