עצמיות

  • מתרגלות תניא

    הגישה לעוצמות הנסתרות שבי | מתרגלות תניא 12 – ענת הררי

    לכל אחת מאיתנו יש עוצמות גדולות בתוכה פנימה, שמאפשרות לה להתמודד עם כל עומס, קושי ואתגר. אלא שהעוצמות האלה נסתרות וצריך את המפתח אליהן.

  • מתרגלות תניא

    מתרגלות תניא 3: לקבל את עצמי | ענת הררי (פרק א)

    איך אני מקבלת את עצמי שלמה אבל לא מושלמת, ומכאן מצליחה להגיע לתודעה של חיבור לעצמי ולסביבתי. לימוד בפרק א בתניא.

  • שיפור ביצועים

    להיות אדם פנימי – למה הכוונה?

    אדם חיצוני הוא אדם שנשלט על ידי הכוחות החיצוניים בנפש. אדם פנימי הוא אדם המוכוון על ידי הכוחות הפנימיים והגבוהים יותר בנפש. המטרה היא המעבר

  • פסיכולוגיה בפרשה

    מהי עצמות הנפש? | יחיאל הררי משוחח עם מנדי וביתן על פרשת וירא

    כיצד מגלים את העצמות ? מדוע מדובר במושג כה חמקמק? למה בכלל צריך לגלות את העצמות? ד"ר יחיאל הררי משוחח עם מנדי וביתן בתוכניתם בכאן מורשת

  • פסיכולוגיה בפרשה

    לעורר את הנשמה • פסיכולוגיה בפרשה, וירא

    הנשמה כבויה. האדם מתהלך חי מת. הוא חסר תשוקה והתלהבות. מה הוא צריך לעשות? הנס שחולל הנביא אלישע מלמד על הצעדים שצריך לעשות כדי לעורר את הנשמה.

  • מעגל השנה

    הכנה ליום הכיפורים • לגלות קשר עצמי

    בשביל מה צריכים את יום הכיפורים? מה מהותו? בכל מערכת יחסים ישנן שתי רמות של קשר. ביום הכיפורים מתגלה עומק הקשר. במה מדובר ומדוע חשוב לגלותו?

  • מעגל השנה

    יופי פנימי: כיצד מגלים את הנקודה העצמית | ט"ו באב

    האדם יפה ביותר כשהוא מגלה את העצמיות שלו, כשהוא לא מנסה להיות מישהו אחר. אבל מה זה אומר? איך אני יכול לגלות את הנקודה העצמית שלי?

  • פסיכולוגיה בפרשה

    לגלות אמת בעולם של אינטרסים • פסיכולוגיה בפרשה, פינחס

    זהו עולם של אינטרסים. בזוגיות, בחברות, בפוליטיקה ובוודאי שבעסקים. אולם האם אפשר מבעד לאינטרסים לזהות גם אמת?

  • פסיכולוגיה בפרשה

    להיות נוכח ברגע הזה • פסיכולוגיה בפרשה, בלק

    העדר נוכחות, חוסר מיקוד של כוח הדעת, מונעים מאיתנו מלחיות כאן ועכשיו. מה הכוונה בנוכחות ומודעות וכיצד ברכת בלעם עוזרת לנו בכך.

  • ביטחון ואמונה

    כיצד לאהוב את עצמי

    לפעמים אני לא אוהב את עצמי. במצב זה אני בוודאי לא מצליח לממש את הכוחות שלי וגם לא באמת לאהוב אחרים. כיצד לגרום לעצמי לאהוב את עצמי.

  • לימוד בתניא

    מהיכן שואבים ערך עצמי | תניא יומי, פרק מא (י ניסן)

    מה יותר חשוב אהבה או יראה? תתפלאו אבל יראה היא חשובה יותר. היא מספקת לאדם ערך עצמי ללא צורך באישורים חיצוניים. היראה גם מובילה לאהבה.

  • פודקאסטים

    אני לא צריכה להצדיק את קיומי | תניא זוגי – הפודקאסט של יחיאל וענת #4

    כשאני משווה את עצמי לאחרים , אני לא חיה את החיים שלי, אלא את החיים של מישהו אחר. כשאני מקבלת את עצמי אני גם מקבלת את בן זוגי.

  • מעגל השנה

    מה המשמעות של חג הסוכות? להתחבר לעצמיות

    המחשבות מפוזרות; לעתים אנו נגררים להתנהגויות לא רצוניות; הרגשות יוצאים משליטה - המשבר הגדול של האדם הוא שכוחותיו מנותקים מהעצמיות. את הבעיה הזו חג הסוכות מבקש לפתור.

  • להיות עצמי – חלק א'

    לבנות מרחב עצמי עצמי הוא לשון עצם. בניית מרחב עצמי היא במידה רבה התחברות למקור. אדם לעולם אינו יכול להיות עצמי מצדו הטבעי, מצד גופו הגשמי, הבהמי. עצם הוא יסוד שאינו משתנה כתוצאה מאינטרסים חולפים. החומרי הוא תמיד תועלתני, נתון להשפעות סביבתיות ותלוי בריבוי רצונות המתחלפים ומבלבלים את האדם. פעם החברה מטיפה לאופנה כזו ופעם לאחרת. האדם נתון, בעל כורחו, תחת מתקפת ריבוי רצונות. הבשורה הפסימית היא שהאדם הרגיל, בשל מבנה נפשו, לעולם אינו יכול להיחלץ מהריבוי הזה. לעד הוא כבול בתוכו. הבשורה האופטימית היא שהאדם מסוגל לבנות לו בהדרגה מרחב שבו הוא בשלב הראשון מתרחק מריבוי הרצונות, מנהייה אחר הבלבול וחוסר המיקוד, ובהדרגה, מייצר לו מקום שבו הוא פנימי. שבו הוא מתחבר עם היסודות האיתנים שלו. אותו מיקוד בדבר, שהוא חלק מבניית המרחב הפנימי, עוזר לאדם לאחר מכן בכל התמודדות. הוא חוזר אל המציאות טעון בכוחות של החיבור לעצמיות. הוא מצליח להתגבר לאחר ששאף אוויר צח ממעיינות עמוקים וזכים. מרחב עצמי זה לקבל את עצמי לא שלם. לקבל את עצמי כפי שאני, אך להכריז על פנייה מחוסר מיקוד לכיוון חיובי של התמקדות, וניסיון להיחלץ ממערכת הנורמות המונעת ממני להתרומם לעבר אפיקים חדשים. יחד עם זאת, הגבולות והקשיים, החיצוניים והפנימיים, המגדרים את דרכו של האדם, ברובם אינם חסרי טעם. דווקא מתוך…

  • מהי התבוננות

    במובן הרחב והפשוט ביותר, התבוננות היא שימוש בכוח השכל כדי להבין דבר מסוים. בהיבט הקבלי-חסידי, התבוננות היא הכלי העיקרי הנתון בידי האדם, שבאמצעותו הוא יכול לעורר את עצמו ולהשתנות. ישנן דרגות שונות של התבוננות, אולם בהכללה ההתבוננות נועדה ליצור השפעה של השכל על הרגשות. לדוגמא, אדם יכול להיות בקי בעניינים שונים ומגוונים, מחברם של ספרים רבים, אך כל עוד הוא לא התקשר להשגותיו באמצעות כוח הדעת, כל עוד תובנותיו לא מעוררות בו רגשות כלשהן, אותן השכלות ותובנות שהשיג בימי חייו הן חיצוניות לו. ספריו הם דבר אחד והוא זה דבר אחר. החסידות מבארת כי האדם איננו מה שהוא עושה. המעשה הוא רק 'לבוש'. האדם גם איננו מה שהוא מבין. האדם הוא מה שהוא מרגיש. הוא שמח ועצוב, הוא נהנה וסובל, הוא מתגעגע ושבע. רגשות האדם, המשתלשלים מרגשות האהבה והיראה, מכונים 'רוח'. לכן כדי להיות רוחני האדם צריך להיות מסוגל להרגיש דברים, להתחבר לדברים, להמשיך את הבנתו לחייו. דבר מסוים שייך אל האדם רק אם הוא מפתח כלפיו יחס רגשי. התדבקות ולא התפעלות גם השכל, או המוחין, המקביל לדרגת ה'נשמה', איננו האדם עצמו. השכל הוא היציאה מהאדם והתחברותו עם מושכל חיצוני לו. התבוננות במדרגה גבוהה היא כזאת שהמתבונן יוצא מעצמו, שוכח מה'אני', ומתרכז בדבר אותו הוא מנסה להשיג. התבוננות שכזו נעזרת ב'פנימיות…

Back to top button
דילוג לתוכן