פוטנציאל קצרים
-
קצרים
בנפש פנימה, לכל אחד יש מעיין | קצרים
בנפש פנימה, לכל אחד יש מעיין נובע של תשוקה, התעוררות וכוחות יצירה חבויים. זו הנחת היסוד החשובה ביותר. אין אדם שאין בו מעיין. אלא שלא אצל כולם המעיין נובע.
-
קצרים
אין דבר נעלה מהשכל. אין דבר נמוך מהשכל
אם האדם מנצל את שכלו כראוי, השכל גורם לו להתעלות, ולצקת טעם ותוכן לחייו. אך אם אינו מנצל את שכלו כראוי אזי חייו נעשים למטה מכל העניינים.
-
קצרים
הצלחה בזמן – כיצד לנצל את הזמן בצורה מקסימלית
כמובן שהאדם אינו יכול להאריך את הימים או את הלילות. הזמן קבוע וכך גם חלק מהמשימות שלנו בתוכו. אבל כן אפשר לנצל את הזמן טוב יותר. כיצד?
-
קצרים
"ארץ החיים" – הארץ שממנה צומחים החיים
ישנה ארץ שהיא זבת חלב ודבש, שמצמיחה כל טוב. ארץ מדושנת ופורייה. וישנה ארץ טרשים שהיא שוממה, חרבה וקשה. וישנה ארץ שיודעת להשפיע חיים ומגדים רוחניים. מהי אותה ארץ.
-
קצרים
אחת התובנות המשמעותיות ביחס לעולם היא שלא נברא בו דבר אחד לבטלה
התובנה הזו מלמדת שאין דומם, צומח, חי או מדבר שאין לו ערך ביחס לתכלית הבריאה ולכוונתה הכללית
-
קצרים
זו הבשורה: הנהגת העולם וכל המאורעות שלו תלויים בעבודה הפרטית של האדם
"את העולם נתן בלבם" (קהלת ג, יא) הפירוש הוא שהעולם תלוי באדם
-
סוכני ביטוח יודעים להלחיץ. אבל מה הם באמת רוצים? שנאריך ימים ושנים טובות בבריאות איתנה
מדוע מזכירים לאדם את יום המיתה? למה החיים מלחיצים לפעמים? למרות הלחץ הכוונה הפנימית שלהם היא כמו זו של סוכן הביטוח
-
"יש בני אדם שישנים את ימיהם". ומיהו ישן תשאלו?
ישן הוא מי שלא מגלה את כוחותיו. מי שהמצב הוא תרוץ עבורו לשקוע מול החדשות ולא ליצור, לא ליזום, לא להשקיע בזוגיות שלו או במשפחה. לא ללמוד, לוותר לעצמו ובעיקר לא להשקיע בהתפתחות הפנימית שלו.
-
כל אדם צריך כנפיים
הזהירו חכמי הקבלה, מדגיש הבעל שם טוב, שבכל תנועה ותנועה של של האדם, בכל מצווה, בכל לימוד – שתהיה שם אהבה.
-
מה רוצים מאיתנו?
לכל אדם יש לב, עונה בעל התניא. ובכל לב יש הרבה תנועות ורגשות. אבל בכל לב יש גם את נקודת הלב. מהי נקודת הלב?
-
תשלם זה יעבוד. לא תשלם? זה כנראה לא יעבוד
"אסיה דמגן במגן, מגן שוה" – רופא המרפא בחינם, אומרים חכמים, הריפוי שווה חינם (ב"ק פה סע"א).
-
"האדם הוא העושה גן העדן" שלו
האדם הוא האחראי על איך יראו חייו
-
תנסה, מקסימום תצליח
אם המאמץ העיקרי בכל יום יהיה להיזהר שלא ליפול. בסוף תיפול. וכשתיפול, הרבה ייפול יחד איתך.אם המאמץ העיקרי בכל יום הוא להתקדם, קצת להתעלות, קצת לשפר, אז גם אם תיפול יום אחד, שום דבר נורא לא יקרה, ובמהרה תחזור למסלול ההתקדמות. ומדוע זה כך? הספק רק רוצה שננהל שיחה על הבלבולים, והספקות. שרק נשהה שם ולא נלמד ונתקדם. ומאחר ואין לו ממשות, צריך להלחם בו כמו שנלחמים בספק. כלומר אין מה לעסוק עם הספק ואין מקום להיות אמפטי כלפיו. הוא רק מחכה שתתעסק איתו, שתרחיב לו את המקום, שתתן לו אמפטיה. יש דרך אחת לנצח אותו. להתקדם. לקחת על עצמך עוד דברים, להשתדל יותר. להתחייב. להיות בתנועה של מסירות נפש. רק כך הספק יתפוגג. (הרב וועכטר מנסח את עיקרי שיטת הרבי מלובביץ' בהתוועדות י"ג תמוז)
-
איך נדע שאנחנו עושים משהו משמעותי?
יש "חיים" ויש "חיים הראויים לשמם". מה ההבדל ביניהם?
-
האם אדם יחידי יכול לשנות את העולם?
אחד המסרים החשובים העולים מראש השנה - יום ההולדת לאדם הראשון
-
מתי אנחנו פורצים גבולות ומתי בונים אותם – על שיח עם משתתפי תוכנית המיניבוס
"לחוש הכל, להתנסות בהכל, לתת להכל מקום בראש. זה בעיני פריצת גבולות. למטה למעלה, לא רק שמחה. גם כעס, עצב וקנאה." העירה במהלך השיחה משתתפת צעירה. על גבולות ופריצת גבולות בנפש
-
מלחמת אין ברירה ומלחמת רשות
ישנם מצבים שאין ברירה אלא לרדת לזירת הקרב. אחרת נפסיד. נסבול. זו מלחמת אין ברירה. "מלחמת מצווה". זו מלחמה שאם לא נצא אליה נהפוך עבדים של הנטיות הלא רצויות, המחשבות, הטורדניות, הפחדים. הן לא ייעלמו מאליהן. הניצחון בקרבות אלה מחייב מודעות, השקעת מאמץ, לימוד יסודות הנפש והתבוננות, לפחות כמו שבריאות הגוף דורשת תשומת לב והשקעה. וישנם קרבות פנימיים שאפשר בלעדיהם. קרבות שהן בגדר "מלחמת רשות". אבל עצם היציאה אליהם, ועוד יותר מכך הניצחונות בהם, מבטיחים לא רק חיים סבירים, אלא התרוממות לחיים נעלים יותר. חיים מקודשים של תוכן ומשמעות. חיים שבהם האדם לא חייב, אבל הוא מתאמץ לצאת ממקומו המצומצם, להתפתח, להתמיד, לנצל את הזמן, לשנות הרגלים, להיות טוב יותר. (וראו שיחת הרבי מלובביץ' פרשת כי תצא, י"א אלול ה'תש"נ)
-
עבודת הזכרון
במסגרת המוגבלות האנושית, מלאכת הזכרון מבטאת את הצד חסר הגבול שבחיינו. ללא הזכרון אנו מאבדים מערכם של אירועים וחוויות. הזיכרון הוא הכלי המסייע לנו להחדיר משמעות בכל פרט בחיינו ובחיי הסובבים אותנו. פורסם במקור ב-14.7.2008