The post התמודדות רגשית ויציאה מתקיעות – שתי העצות הכי חשובות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מקורות

• שיר השירים ב, ה

סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּֽאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃

שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃

• אבן עזרא על שיר השירים ב׳:ה׳

באשישות. היין:

• רלב"ג רבי לוי בן גרשום, שיר השירים ב׳:ה׳

להורות על חוזק החשק אמרה שחלש לבה כמנהג החושקים. ואמרה לשאר כחות הנפש שיתנו לה מסעדים מחזיקים הלב כמו האשישות והתפוחים וזה כלו לפי המשל:

• מצודת דוד על שיר השירים ב׳:ה׳

סמכוני באשישות. מרוב הגעגוגין שבאו לה אמרו לבני ביתה הקריבו אלי בלגיני היין להשיב נפשי, ותציעו מטתי בתפוחים המעלים ריח טוב להבריא אותי, כי חולה אני על כי כלתה נפשי לאהבת החשוק ההוא והנמשל הוא שתאמר כנסת ישראל לחכמים ולזקנים אמצו ברכי הכושלות וחזקו ידי הרפות לנחם אותי בהחזרת השכינה למקומה, כי כלתה נפשי לה:

• מאמרי אדמו"ר הזקן, הכתובים (מתומצת)

מאמר כנסת ישראל בגלות.

היא חשה חיסרון, חשה מרחק

שנקראת חולת אהבה שחולי זה בא כשאינו יכול למלאת חפצו ורצונו

וכענין מעשה באחד שהעלה בליבו טינא

• סנהדרין עה, א (בביאור הרב שטיינזלץ)

אגב הדברים שהסברנו בענין חובת "יהרג ואל יעבור" לגבי עריות, אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו לאהבה באשה אחת והעלה לבו טינא שנעשה חולה מאהבה, ובאו ושאלו לרופאים מה לעשות בו. ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל לו. אמרו חכמים: ימות ואל תבעל לו. אמרו הרופאים: לפחות תעמוד לפניו ערומה. אמרו חכמים: ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. הציעו הרופאים: תספר (תשוחח) עמו מאחורי הגדר במקום צינעה, שיהיה לו מעט נחת בדבר. אמרו חכמים: ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.

ומעירים, פליגי בה [נחלקו בענין זה] רב יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני. חד [אחד מהם] אמר: אשת איש היתה, וחד [ואחד מהם] אמר: פנויה היתה. ומבררים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שאשת איש היתה, שפיר [יפה] ומובן הדבר, שיש כאן משום גילוי עריות ושאר דברים השייכים לכך, ולפיכך לא הותר לו שום קירוב אליה. אלא למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] שפנויה היתה מאי כולי האי [מה כל זה], מדוע אמרו שימות ולא תעשה מה שביקש?

רב פפא אמר: הטעם הוא משום פגם משפחה, שאין רשות לבייש את משפחתה בשל כך. רב אחא בריה [בנו] של רב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות, שאם ישמעו לטענה שכזו, יהיו בנות ישראל מופקרות לכל מי שמתאוה להן.

ושואלים: אם פנויה היתה, ולינסבה מינסב [ושיישא אותה]! ומשיבים: לא מייתבה דעתיה [תתישב דעתו] על ידי נישואין, מפני הטעם שאמר ר' יצחק. שאמר ר' יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה של היתר וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר: "מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם" (משלי ט, יז), ולכן לא תתיישב דעתו של זה על ידי נישואין.

אדמו"ר הזקן:

ועניין החולי הוא שהחיות הוא בצמצום ובהעלם,

כך הנה ישראל אומרים פעמים בכל יום ואהבת – מלשון אבא ורצון שיהיה אלוקיך בגילוי.

וגילוי זה אי אפשר להיות נקרא חולת אהבה

ועניין העלאת הטינא הוא עניין חולת האהבה – פירוש האהבה הגדולה שהיא מעצמיות הנפש עד כלותה לגמרי

אי השגת האהוב היא הגורם לחולי.

והוא הגורם שמסתלקים כוחות חיות הנפש המחיה את הלב.

אבל כשכבר השיג הדבר ומתענג בו אין בזה בחינת הסתלקות כלל כי אם אדיקות והתקשרות נפלאה באותו הדבר

וזהו בקשת כנסת ישראל –

סמכוני ורפדוני באשישות ותפוחים.

שהאשישות והתפוחים ירפאו לחולה בחינת חולת האהבה

ועניין הרפואה הוא רק להשיב את הנפש, כי על ידי החולי נסתלק אור חיות הנפש מלהאיר בכלי הגוף ואינו שורה רק בהעלם ובצמצום גדול.

וכך הוא בחינת רפואה בכנסת ישראל – להמשיך אור וחיות אלוקית שיתפשט בגילוי למטה בכל כוחות נפשו

אשישות – הם ענבי היין

• הושע ג, א

וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַ֗י ע֚וֹד לֵ֣ךְ אֱ‍ֽהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים׃

רש"י – אשישי ענבים. פי' מנחם גביעי יין אוהבי' להשתכר ביינם ואינם עוסקים בתורה וכן מצינו שמוכיחם במקום אחר על כך השותים במזרקי יין (עמוס ו׳:ו׳):

שהיין כנוס ועצור בתוכם בהעלם והוא בחינת יין המשמח אלוקים ואנשים…

והנה היין כנוס ועצור בענבים בהעלם ואחר כך נסחטים ויוצא היין לגילוי, על כן יש בטבע היין לגלות כל סוד

וכן היין הוא המשמח

וזהו ענין נכנס יין יצא סוד, כי התורה נתלבשה בדברים גשמיים ועל ידי זה יצא סוד הוא בחינת אהבה מסותרת שיש בכל נפש מישראל.

וזהו ענין יין המשמח אלקים פירוש כי התהוות נבראים יש מאין הכל הוא על ידי שם אלוקים ועל ידי שנכנס יין יצא סוד שהוא ביטול היש באה השמחה לאלוקים דוקא שיוצא מבחינת הצמצום…

והנה כתיב החכמה מאין תימצא (איוב כחי ב)

רפדוני בתפוחים – הוא שמעלת התפוח על כל מיני בשמים הצרי והציפורן הוא לפי שהם אינם אוכל

מה שאין כן התפוח שהוא מאכל ומריח ועל כן גדלה מעלתו ואף ממשקה שמריח

והנה הריח הוא בחינת מקיף, איזה דבר שהנשמה נהית ממנו

שיש ג' דוונין בתפוח שהם בחינת חיצוניות מראה – לבן ואדום והממוצע שניהם יחד. והם מורים על עצמיות התפוח, החמיצות והמתיקות והממוצע שהוא חמיצות ומתיקות יחד ובלשון הקודשנקרא נעימות.

אבל המתיקות לבד אינו מחייה ומשיב את הנפש – והוא כאשר נתכלל החמיצות במתיקות והחמוץ הוא המתוק.

כמו כן בחינת התענוג העצמי הנמשך מלמעלה למטה האירה את פנ אדם והוא המקור לכוח השפעת השכל הוא האהבה עצמה.

רפדוני בתפוחים – תקיפו אותי בהתקשרות תמידית במהותו ועצמותו

וזהו שמאלו תחת לראשי – שמאלו הוא בחינת גבורות שבתענוג, והוא שמאל הדוחה מואס בחייו ויוצא מכל כוחות נפשו המקושרים בעולם הזה – וזהו ביכולת האדם להגיע למדריגת חולת אהבה בתגבורת התשוקה הנפלאה ויכול להשליך נפשו מנגד ולבטל כל רצונתיו ההפוכיים

וזהו תחת לראשי – שישים כל המנגד מאחורי ראשו

אבל ימינו – שהוא המשכת התענוג העצמי תחבקני

The post שלוש דרכים להתגבר על תחושת חיסרון, סתמיות וריקנות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post איך מוצאים סיפוק בחיים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post למה בעלי נפש גבוהה מתמודדים יותר appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

למאמר הרבי מליובאוויטש עליו מתבססת השיחה.

The post מיהו האדם האומלל ביותר ומיהו השמח ביותר – לנצח מתוך מנוחה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post לאמץ תודעת ניצחון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post כוחות הלא-מודע שרוצים להתגלות • לנהל את המחשבות 4 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מקורות

1. אין הפסקה במחשבות

"שהרי אנו רואין שאפשר לאדם להיות פנוי גם במוחו ושכלו שאין שום גילוי אור שכל במוחו, ובלתי מח' אינו יכול להיות אפי' רגע א'

דגם כאשר אינו חושב מאומה אין מחשבתו פנוי' לגמרי (וכמו ששואלין לאדם מה אתה חושב ומשיב שאינו חושב דבר, ובאמת הוא חושב ולכן שייך השאלה מה הוא חושב, רק היא מח' שאינו מורגשת מפני שאין שום גילוי במוחו איזה דבר שכלי ומ"מ המח' ישנה גם אז כו'),

והיינו שהמח' מלבשת את כח השכל השורה ומתגלה במוח שבראש קודם שהוא בבחי' מהות ומציאות שכל עדיין כו'." (המשך תער"ב, חלק שני, ש"פ בראשית, עתר"ו, א'קעז)

2. בכל רגע נתון רק מחשבה אחת יכולה להופיע

"הכלל שאי אפשר בשום אפן בעולם שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד. על כן בקל יכולין לגרש מחשבות רעות רק בשב ואל תעשה, דהינו שלא לחשב אותו המחשבה רק לחשב איזה מחשבה אחרת בתורה או עבודה או אפלו משא ומתן, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן. וכבר מבאר במקום אחר (לעיל בסימן ע"ב): שאין צריכין לעשות מלחמה ולנענע ראשו אנה ואנה כדי לגרש המחשבות רעות כי אין זה מועיל כלל, אדרבא על ידי זה מתגברים יותר רק לבלי להשגיח עליהם כלל, רק לעשות את שלו במה שהוא עוסק בתורה או תפלה או משא ומתן, ולבלי להסתכל לאחוריו כלל ועל ידי זה ממילא תסתלק:"

(לקוטי מוהר"ן חלק א, תורה רלג)

3. לאדם יש בחירה על המחשבה האחת בכל רגע. הוא יכול להחליפה.

4. הלבושים נפרדים מהכוחות – זה חומר אחר

"משונים (שונים) הם הכוחות האלו (עשרת כוחות הנפש, השכל והמידות) מ-ג' לבושיה – מחשבה דיבור ומעשה. מפני שהם (כוחות הנפש) נקראים לבושים המחוברים ומיוחדים עם מהותה ועצמותה. הגם שהם גם כן כוחותיה ולא עצם עצמותה, אף על-פי-כן נתחברו ונתייחדו עמה בתכלית הייחוד… משאין כן ג' לבושיה, מחשבה דיבור ומעשה, שהם לבושים הנפרדים ממש.

והענין שכמו המלבושים גשמיים שהם נפרדים מן האדם הלובשן, שברצותו לובשן וברצותו פושטן, מצד שהם נפרדים ממש ממנו, רק ברצותו מתלבש בהן אבל אין להן קירוב ויחוד אמיתי שהם מהות זר ונפרד ממנו מאחר שיכול להחליף כמה לבושים להיותו פושט לבוש זה ולובש לבוש אחר כו', משאין כן הגוף שהנפש מלובשת בתוכו…" (מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו, חלק א, נוסח שני: פתח ואמר אנת הוא חד, עמ' מז.)

5. המחשבות הן לבוש מוגבל לכוחות הנפש. הן יכולות לבטא כל פעם כוח אחד בנפש או כוחות שמתחברים ביניהם.

The post מנגנון המחשבות: חמשת המאפיינים שקריטי להכיר • לנהל את המחשבות 3 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post שלוש עצות להשקטת מחשבות טורדניות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

חשבתי קצת על מה שאמר. נכון, זה בדיוק הרגע לנצח את הקרב. להתגבר על הקול שרוצה להפיל מטה. לא לאפשר לו לכבוש את הנפש כולה. זה הרגע להיזכר מהיכן הקול הזה נובע ולדעת לעצור אותו במפתן הדלת. שלא ייכנס פנימה.

אבל עכשיו הוא בעצבות והנצחונות הקטנים נראים רחוקים וקשים כל כך.

עם מה מתחילים?

כשרוצים לרכוש אמון, להשיג משהו, לקדם עניין – מתחילים בסילוק הקרירות. מסיקים את התנור. אומרים דברים חמים, יוצרים אווירה נוחה. לפעמים מזמינים לסעודה, אולי משתפים בניגון. רק כשנעשה חם ומואר אפשר להתחיל לדבר לעניין ולהתחיל לעבוד.

זה נכון בקשר זוגי, זה נכון בחינוך הילדים וזה נכון במשא ומתן פוליטי. אבל זה נכון גם כשאתה עם עצמך.

כשהאדם רוצה להניע את עצמו להתחיל בעבודה הוא לא יכול לעשות זאת מייד בלי הכנה. קודם צריך לחמם. להדליק אור. לגרש את הקור. לחפש נקודות טובות. ניגון טוב. אולי ארוחה. כל מה שיעזור לו להתקרב לעצמו, ולקבל את עצמו. כל מה שיעזור לו להתרומם קצת, ומשם יהיה אפשר להתחיל בעבודה.

(וראו הריי"צ, ספר השיחות, ה'תש"ד)

The post חירות ויציאה ממיצרים? על מה אתה מדבר. אני כולי בעצבות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post מגיע לי יותר? תחושת קורבן? לא שולט בזה? הפתרון עובר דרך עיקרון הבחירה (תוספת לסדנה) appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

לייב התבוננות – תורת הנפש 1

The post להיות אדם לומד ומתפתח appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אודיז.
אני לא מבין כל כך בענייני בירות. באמת שלא. אבל כשמשהו נעשה באמת באהבה, גם הדיוט מבחין באיכות.
בקיץ התארחנו בכפר גלעדי במסגרת פסטיבל לא בשמיים וזכינו לשתות את הבירה המצוינת מהמבשלה המקומית – אודיז. התלבטנו אם על הטעם המצוין של הבירה השפיעו מרכיבים נוספים. הערב הקייצי, טו באב, החברה. אז החלטנו לחזור ולבדוק גם בערב סתווי.
אם אתם צפוניים אתם מוזמנים לערב מיוחד עם בעז אלקיים בבית הספר הנפלא של אופיר ורותי – עולם המוזיקה.

The post יצא לכם פעם לנצח? ראיון במוסף גלילי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post ההתנהגות שלהם מרגיזה, העמדות מגונות. איזו עצה מייעץ בעל התניא "לכל אדם שמצא בחברו דבר מגונה" appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

חיות קשורה עם תנועה, עם מיצוי החיים וגילוי הכוחות הפנימיים בהם.
אלא שהמידע הכי חשוב שאתם יכולים לקבל היום הוא שחיות הנפש מאירה בנו במבנה של רצוא ושוב.

The post רצוא ושוב appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הסיבה לכך היא שכוח הרצון גבוה בנפש מכוח השכל. עד שכוח הרצון לא יפסיק את התפשטותו, השכל לא יוכל להיכנס לפעולה משמעותית.

התובנה הזו, שכמובן נשענת על סדר השתלשלות, היא משמעותית כי היא עוזרת לנו להבין היכן יש "חסימה" בגילוי כוחות הנפש. היכן אין גילוי נכון וסדור של הנפש. ישנו כוח אחד בנפש שלא מצטמצם ולכן אינו מאפשר זרימה וגילוי הרמוני של כוחות הנפש.

(וראו ש"פ מטות, תער"ב)

The post מהי נפש בריאה? כוחות הנפש והיחסים ביניהם appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

בפועל, לא את הילדים מעניינים התירוצים וההצטדקויות והם גם לא צריכים לעניין אותנו.

The post אחת הבעיות הגדולות היא שצודקים יותר מדי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post החיים לא יכולים להיות ריקים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.