התבוננות – ד"ר יחיאל הררי https://hitbonenut.net לחיות את החיים במלואם Fri, 15 Oct 2021 11:53:40 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.8.1 https://hitbonenut.net/wp-content/uploads/2020/11/cropped-Abstract-Eye-Logo-Template-4-32x32.png התבוננות – ד"ר יחיאל הררי https://hitbonenut.net 32 32 מהו עומס רגשי וכיצד מתמודדים https://hitbonenut.net/archives/23818 https://hitbonenut.net/archives/23818#respond Tue, 12 Oct 2021 06:35:51 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23818 מהו עומס רגשי, כיצד הוא בא לידי ביטוי, מתי הוא מופיע וכיצד אנחנו יכולים להפחית את העומס ולגלות את הרגשות בצורה מדודה ובריאה

The post מהו עומס רגשי וכיצד מתמודדים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
מהו עומס רגשי, כיצד הוא בא לידי ביטוי, מתי הוא מופיע וכיצד אנחנו יכולים להפחית את העומס ולגלות את הרגשות בצורה מדודה ובריאה

דרגו את הפוסט!
[כללי: 3 ממוצע: 5]

The post מהו עומס רגשי וכיצד מתמודדים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23818/feed 0
כיצד לקחת את החיים ברצינות? (במקום את עצמך) https://hitbonenut.net/archives/23793 https://hitbonenut.net/archives/23793#respond Fri, 08 Oct 2021 07:01:31 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23793 רובנו מתבלבלים, אנחנו לוקחים את עצמנו ברצינות במקום את החיים, ויש בכך היזק גדול לנו ולחיים. מה הכוונה לקחת את החיים ברצינות וכיצד עושים זאת.

The post כיצד לקחת את החיים ברצינות? (במקום את עצמך) appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post כיצד לקחת את החיים ברצינות? (במקום את עצמך) appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23793/feed 0
עצלות ודחיינות – מהיכן הן נובעות וכיצד מתמודדים https://hitbonenut.net/archives/23658 https://hitbonenut.net/archives/23658#respond Tue, 05 Oct 2021 05:51:57 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23658 חלומות גבוהים, מימוש פוטנציאל, אמון בעצמי – בסוף הכל מתנקז להתגברות על נטייה לעצלות ודחיינות. בלימוד נעסוק בסיבות לעצלות ובדרכי ההתגברות.

The post עצלות ודחיינות – מהיכן הן נובעות וכיצד מתמודדים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post עצלות ודחיינות – מהיכן הן נובעות וכיצד מתמודדים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23658/feed 0
הטיפ החשוב ביותר לצעירים בתקופה מבולבלת https://hitbonenut.net/archives/23643 https://hitbonenut.net/archives/23643#respond Thu, 30 Sep 2021 05:23:34 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23643 לפעמים דווקא בגילאי 20-30 מרגישים קצת תקועים וחווים סוג של משבר, משבר גיל העשרים. ממה הוא נובע ומה העצה הכי חשובה שכדאי להתמקד בה.

The post הטיפ החשוב ביותר לצעירים בתקופה מבולבלת appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
לפעמים דווקא בגילאי 20-30 מרגישים קצת תקועים וחווים סוג של משבר, משבר גיל העשרים. ממה הוא נובע ומה העצה הכי חשובה שכדאי להתמקד בה.

דרגו את הפוסט!
[כללי: 4 ממוצע: 4]

The post הטיפ החשוב ביותר לצעירים בתקופה מבולבלת appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23643/feed 0
בנפש פנימה, לכל אחד יש מעיין | קצרים https://hitbonenut.net/archives/23634 https://hitbonenut.net/archives/23634#respond Wed, 29 Sep 2021 07:49:42 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23634 בנפש פנימה, לכל אחד יש מעיין נובע של תשוקה, התעוררות וכוחות יצירה חבויים. זו הנחת היסוד החשובה ביותר. אין אדם שאין בו מעיין. אלא שלא אצל כולם המעיין נובע.

The post בנפש פנימה, לכל אחד יש מעיין | קצרים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
בנפש פנימה, לכל אחד יש מעיין נובע של תשוקה, התעוררות וכוחות יצירה חבויים. זו הנחת היסוד החשובה ביותר. אין אדם שאין בו מעיין. אלא שלא אצל כולם המעיין נובע.

יש כאלה שהמעיין שלהם מכוסה בשכבה עבה של עפר ואבנים, שכבה עבה של חסמים וכניעה לכוחות השגרה. ולכן הם צריכים לחפור לעומק ובנחישות ולהסיר את העפר והאבנים כדי לגלות את המעיין שבתוכם.

ויש כאלה שהמעיין שלהם מכוסה בשכבה דקה בלבד של עפר, כך שאין צורך לחפור לעומק כדי לגלות את המעיין. רק צריך לטאטא קצת את השכבה הדקה המסתירה את המעיין.

(וראו תורת מנחם ב, תשי"א, עמ' 189)

דרגו את הפוסט!
[כללי: 2 ממוצע: 5]

The post בנפש פנימה, לכל אחד יש מעיין | קצרים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23634/feed 0
תניא במבט נשי | פרק א שיעור 1 https://hitbonenut.net/archives/23834 https://hitbonenut.net/archives/23834#respond Wed, 29 Sep 2021 04:46:00 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23834 תניא מזווית נשית עם ענת הררי. הלימוד מתקיים בימי שלישי 20:00, בזום. התבוננות – ד"ר יחיאל הררי · תניא מזווית נשית | פרק א, …דרגו את הפוסט! [כללי: 1 ממוצע: …

The post תניא במבט נשי | פרק א שיעור 1 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post תניא במבט נשי | פרק א שיעור 1 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23834/feed 0
הם לא טעמו טעם שינה. ואילו אנחנו ישנים זה כבר כמה מאות שנים | קצרים https://hitbonenut.net/archives/23623 https://hitbonenut.net/archives/23623#respond Fri, 24 Sep 2021 10:34:25 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23623 הגיע הזמן להתעורר

The post הם לא טעמו טעם שינה. ואילו אנחנו ישנים זה כבר כמה מאות שנים | קצרים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא טעמנו טעם שינה, מספר רבי יהושע בן חנניה.

ואילו אנחנו, אומר הבעל-שם-טוב, אנחנו ישנים זה כבר כמה מאות שנים. כמה אפשר עוד לישון? הגיע הזמן להתעורר.

ולמה להתעורר? כשהאדם ער, יושב או עומד, הראש גבוה מהגוף. הדבר מסמל שהשכל, הרוח, היצירה, הם הכוחות השולטים על הגוף. לעומת זאת כאשר האדם ישן, לא ניכרת מעלתו. הראש והרגלים בגובה אחד הם. בזמן השינה הכוחות לא מתגלים.

הגיע הזמן לקום מכריז הבעל-שם-טוב, כך שהראש והרוח, שהם המבטאים את מעלת האדם, הם שיכווינו את החיים.

**

(וראו תורת מנחם תשי"ד א, עמ' 69.)

דרגו את הפוסט!
[כללי: 2 ממוצע: 5]

The post הם לא טעמו טעם שינה. ואילו אנחנו ישנים זה כבר כמה מאות שנים | קצרים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23623/feed 0
השמחה כאתגר: שבע התבוננויות המרוממות את הנפש | לימודי התבוננות https://hitbonenut.net/archives/18997 https://hitbonenut.net/archives/18997#respond Fri, 24 Sep 2021 07:09:40 +0000 https://hitbonenut.net/?p=18997 כיצד מחדירים את השמחה לחיי היומיום? אילו התבוננויות מעשיות כדאי לאמץ?

The post השמחה כאתגר: שבע התבוננויות המרוממות את הנפש | לימודי התבוננות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
השיעור מתקיים בימי שלישי בזום ומשודר כאן בשידור חי. הרשמה ופרטים נוספים על הלימוד

כיצד מחדירים את השמחה לחיי היומיום? אילו התבוננויות מעשיות כדאי לאמץ?

להורדת תקציר השיעור

לחלק ב של השיעור

**

לקוטי מוהר"ן לג

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:

(תהלים לד)

א הַכְּלָל הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ…

וְעַל־יְדֵי מָה יִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת שָׁלוֹם, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ג): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם; וְעַל־יְדֵי צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ גַּם כֵּן בְּרִית שָׁלוֹם. וּמֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ', וְיָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְלֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה:

ב וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּעַכּוּ"ם, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר: אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עַבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו, מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם. כִּי כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל…

נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁשָּׁאַל הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, בְּוַדַּאי הוּא מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, כִּי הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, שֶׁאָמַר: הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁבִּמְקוֹמוֹ אֵין שָׁם אֱלֹקִים. בְּכֵן תֹּאמַר לוֹ: אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ, שֶׁאַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת הַכֹּל,

ג וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יָמִים: יְמֵי טוֹב וִימֵי רַע. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְּטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא שָׁם יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה…

ז וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הַיָּמִים, הַיְנוּ כְּשֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּן (בראשית רבה נח פ' לד), וְהַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים הֵם נִכְלָלִין בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר תרומה דף קסב: ועיין סנהדרין קו:): רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם (ברכות ה:), כִּי עִקָּרָן שֶׁל הַמִּדּוֹת הוּא הַלֵּב. נִמְצָא כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ בִּכְלָל, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְיוֹדֵעַ בִּידִיעוֹת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁכּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ הַזֶּה, הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אֲזַי נִכְלָלִין גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת…

וְזֶה: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים – חָפֵץ הוּא בְּחִינַת לֵב, שֶׁהַחֵפֶץ הוּא בַּלֵּב. חַיִּים הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו. הַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַלֵּב לְהַדַּעַת, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁכּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֹהֵב יָמִים – הוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הָאַהֲבָה מִדַּעַת, לְתוֹךְ הַיָּמִים וּלְתוֹךְ הַמִּדּוֹת. לִרְאוֹת טוֹב – וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְגָנוּז, שֶׁמַּשִּׂיג הָאוֹר…

[וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁבְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּלוּלִים הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב, וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר הָעִנְיָן, אַךְ עִיַּנְתִּי וּמָצָאתִי קְצָת. כִּי עִקַּר הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב הוּא, לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַחֲסָדִים עַד הֶחָזֶה, לְהָאִירָם אֶל הַמַּלְכוּת. וּצְרִיכִין לְנַעֲנֵעַ הַנַּעֲנוּעִים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, אֶל הַחֲסָדִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים בַּגּוּף, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִשָּׁרְשָׁם שֶׁבְּדַעַת וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם בַּ"פְּרִי־עֵץ־ חַיִּים" בְּשַׁעַר הַלּוּלָב…

כִּי בְּסֻכּוֹת אָנוּ עוֹסְקִין לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ לְכָל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַשִּׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִין בִּשְׁבִילָם בְּסֻכּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אַחַר נְטִילַת לוּלָב וְהַקָּפוֹתָיו: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד. וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת. וַעֲדַיִן צְרִיכִין עִיּוּנָא רַבָּא, לְבָאֵר כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בָּאֵר הֵיטֵב. וַה' יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרָיו וּרְמִיזוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים]:

פרק כז

ואם העצבות אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת העבודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם.

צוואת ריב"ש א

בתפלה צריך להיות כמו מופשט מגשמיות ואיננו מרגיש מציאותו בעולם הזה, וזהו (אבות פ"א) אם אין אני לי מי לי, כלומר כשאני אבוא למדרגה שלא אדע וארגיש כלל אם אני לי, היינו אם אני בעולם הזה או לאו, בוודאי אין לי שום פחד ממחשבות זרות כי איזה מחשבה זרה יקרב אלי בהיותי מופשט מזה העולם, וזהו מי לי, רצה לומר איזה מחשבה זרה יבא לי, אבל כשאני לעצמי, רצה לומר כשאני חושב לעצמי לדבר יש, במציאות בזה העולם, אז אדרבה אינני נחשב לכלום, וזהו שאמר מה אני, רצה לומר מה אני חשוב ומה עבודתי השובה לפניו יתברך שמו, כי אז יבלבלו אותי מחשבות זרות, והריני כמו שאינני בעולם הזה, כי עיקר בריאת אדם בעולם הזה הוא לעבודת השם יתברך, והרי אין אני יכול לעבוד עבודתו, מחמת מחשבות זרות המבלבלים אותי, וגם מה שאמרו חכמינו ז"ל (בסוכה דנ"ג ע"א) אם אני כאן הכל כאן יש לפרש על פי דרך זה:

דרגו את הפוסט!
[כללי: 2 ממוצע: 3]

The post השמחה כאתגר: שבע התבוננויות המרוממות את הנפש | לימודי התבוננות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/18997/feed 0
מה המשמעות של חג הסוכות? להתחבר לעצמיות https://hitbonenut.net/archives/23596 https://hitbonenut.net/archives/23596#respond Sun, 19 Sep 2021 18:01:03 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23596 המחשבות מפוזרות; לעתים אנו נגררים להתנהגויות לא רצוניות; הרגשות יוצאים משליטה - המשבר הגדול של האדם הוא שכוחותיו מנותקים מהעצמיות. את הבעיה הזו חג הסוכות מבקש לפתור.

The post מה המשמעות של חג הסוכות? להתחבר לעצמיות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
מה המשמעות של חג הסוכות? מה נרצה להשיג מהחג?
המשבר הגדול של האדם הוא שכוחותיו מנותקים מהעצמיות – המחשבות מפוזרות; לעתים אנו נגררים להתנהגויות לא רצוניות; הרגשות יוצאים משליטה. את הבעיה הזו חג הסוכות מבקש לפתור.

  1. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.

לְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ויקרא כג מב.

2. אדרת אליהו, ויקרא כ״ג:מב:ב

תשבו. כעין תדורו מכאן אמרו כל ז' ימים עושה סכתו קבע וביתו עראי כיצד אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומעלה כליו הנאים לסוכה כו'.

3. המשך סו (יום טוב שני של סוכות ה'תרס"ז)

"והנה גם בכל דבר הנמשך ובא בגילוי, יש בו העלם וגילוי,
בחינת עצמות הדבר נקרא העלם עצמותו
ובחינת התפשטות השפעתו למטה נקרא בחינת התגלות שלו מן העלם עצמותו."

דרגו את הפוסט!
[כללי: 1 ממוצע: 5]

The post מה המשמעות של חג הסוכות? להתחבר לעצמיות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23596/feed 0
כיצד לעשות חשבון נפש? https://hitbonenut.net/archives/23507 https://hitbonenut.net/archives/23507#respond Mon, 13 Sep 2021 17:35:24 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23507 התנועה הבריאה של האדם היוצר היא קדימה. אבל צריך הוא גם לדעת לעצור, לעמוד, להפוך את פניו ולהביט אחורה, על הדרך שעשה או זו שהחמיץ. מדוע עליו לעשות זאת וכיצד

The post כיצד לעשות חשבון נפש? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
התנועה הבריאה של האדם היוצר היא קדימה. אבל צריך הוא גם מזמן לזמן לעצור, לעמוד, להפוך את פניו ולהביט אחורה, על הדרך שעשה או זו שהחמיץ. מדוע עליו לעשות זאת וכיצד?

השיעור יתקיים ביום שלישי בזום, ב-21:00. להצטרפות

דרגו את הפוסט!
[כללי: 1 ממוצע: 5]

The post כיצד לעשות חשבון נפש? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23507/feed 0
אתה לא פסימי בגלל שקשה לך. קשה לך בגלל שאתה פסימי https://hitbonenut.net/archives/23563 https://hitbonenut.net/archives/23563#respond Sun, 12 Sep 2021 09:35:16 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23563 הפסימיות הופכת כל התמודדות לקשה יותר. תפקידו של מנהיג קשור ביצירת אופטימיות והתוויית חזון. אחרת הוא מנצל חולשות ונמנע משליחותו

The post אתה לא פסימי בגלל שקשה לך. קשה לך בגלל שאתה פסימי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
הפסימיות הופכת כל התמודדות לקשה יותר. תפקידו של מנהיג קשור ביצירת אופטימיות והתוויית חזון. אחרת הוא מנצל חולשות ונמנע משליחותו

דרגו את הפוסט!
[כללי: 1 ממוצע: 5]

The post אתה לא פסימי בגלל שקשה לך. קשה לך בגלל שאתה פסימי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23563/feed 0
מהי תשובה | ד"ר יחיאל הררי מתראיין אצל מירי שניאורסון https://hitbonenut.net/archives/23480 https://hitbonenut.net/archives/23480#respond Tue, 31 Aug 2021 09:10:19 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23480 לתשובה יש משמעות הלכתית אבל יש גם מובן אישי נפשי. כיצד משפיע זה האחרון על החיים האישיים והזוגיים? שיחה אישית עם מירי שניאורסון, רדיו קול חי

The post מהי תשובה | ד"ר יחיאל הררי מתראיין אצל מירי שניאורסון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
לתשובה יש משמעות הלכתית אבל יש גם מובן אישי נפשי. כיצד משפיע זה האחרון על החיים האישיים והזוגיים? שיחה אישית עם מירי שניאורסון, רדיו קול חי

דרגו את הפוסט!
[כללי: 0 ממוצע: 0]

The post מהי תשובה | ד"ר יחיאל הררי מתראיין אצל מירי שניאורסון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23480/feed 0
כיצד מתחדשים? ארבעה מסלולים https://hitbonenut.net/archives/23471 https://hitbonenut.net/archives/23471#respond Mon, 30 Aug 2021 10:56:07 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23471 התחדשות היא תודעה הכרחית לכל אדם. היא מונעת שעמום ומחדירה חיות. בהיעדר תודעת התחדשות "העולם" מרדים אותנו. מדוע התחדשות חשובה כל כך וכיצד מתחדשים

The post כיצד מתחדשים? ארבעה מסלולים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
התחדשות היא תודעה הכרחית לכל אדם. היא מונעת שעמום ומחדירה חיות. בהיעדר תודעת התחדשות, "העולם" דוחף להרדים אותנו. התחדשות אינה תנועה טבעית. היא דורשת מאמץ אקטיבי של הסרת כל אותם גורמים המסתירים את ההתחדשות.

בשיחה נשזור ארבעה מסלולי התחדשות, שימלאו אותנו חיות לקראת השנה החדשה.

דרגו את הפוסט!
[כללי: 1 ממוצע: 5]

The post כיצד מתחדשים? ארבעה מסלולים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23471/feed 0
מהי תשובה ומהו תיקון? – בשלושה משפטים https://hitbonenut.net/archives/23469 https://hitbonenut.net/archives/23469#respond Mon, 30 Aug 2021 10:22:12 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23469 אין נפילה, חטא, ריחוק, פגיעה או מחשבה לא רצויה שאי אפשר לתקן.

The post מהי תשובה ומהו תיקון? – בשלושה משפטים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
אין נפילה, חטא, ריחוק, פגיעה או מחשבה לא רצויה שאי אפשר לתקן.

והתיקון הוא לעולם לא בהוספת עוד דבר בלתי רצוי כמו עצבות או ייאוש, אלא תמיד בהוספת עניין רצוי, שכרוך בלימוד, שמחה וקבלה חיובית לעתיד.

וזהו עיקר התשובה.

(וראו גם אגרות קודש ח"כ, ע' צו.)

דרגו את הפוסט!
[כללי: 2 ממוצע: 3]

The post מהי תשובה ומהו תיקון? – בשלושה משפטים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23469/feed 0
Emotions and Motivation – What Baal Hatanya wants from me https://hitbonenut.net/archives/23440 https://hitbonenut.net/archives/23440#respond Thu, 26 Aug 2021 14:19:20 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23440 To learn how to fly according to Rabbi Shneur Zalman of Liadi

The post Emotions and Motivation – What Baal Hatanya wants from me appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
To learn how to fly according to Rabbi Shneur Zalman of Liadi

דרגו את הפוסט!
[כללי: 0 ממוצע: 0]

The post Emotions and Motivation – What Baal Hatanya wants from me appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23440/feed 0
בחירה באיש השנה https://hitbonenut.net/archives/23572 https://hitbonenut.net/archives/23572#respond Thu, 26 Aug 2021 06:22:00 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23572 הקריטריון המוביל השנה לבחירה באיש השנה הוא גבורה. גבורה משמעותה להיות מוכן למאבק, לעמוד על שלך גם כשסיכויי ההצלחה קטנים. מי עשה זאת השנה בהצלחה?

The post בחירה באיש השנה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
שנה חדשה בפתח וזו הזדמנות לבחור את איש השנה של שנת תשפ"א.

לפני ההחלטה צריך להציב את הקריטריון הראשי לבחירה. מה הכוונה באיש השנה ולמה דווקא הוא נבחר. כאן זו כבר התלבטות גדולה. מה יכול להיות הקריטריון? האם זו תרומה לחברה או כישורים אישיים מיוחדים? ואולי הקריטריון המוביל לבחירה צריך להיות יזמות, יצירתיות וחדשנות. האם ייתכן שאיש השנה חייב להציג הישגים יוצאי דופן, או שהקריטריון לבחירה בו צריך להיות קשור להיקף הפעילות או למידת ההשראה שאיש השנה הנבחר סיפק לאורך השנה.

רשימת האפשרויות מלמדת שהבחירה באיש השנה היא בהכרח סלקטיבית ותלויית היכרות. רבים וטובים הם מקור להשראה. ובכל זאת הבחירה היא הזדמנות להודות, להזכיר ולזכות בהשראה.

צריך גם לזכור שהשנה האחרונה הייתה מורכבת במיוחד. שנת הקורונה פגעה בחלק גדול מהפעילויות וחייבה התגברות על לחץ וחרדות ויצירת אפיקי לימוד, הוראה, יצירה והשפעה חדשים. לכן בהכרח שאיש השנה נבחר על רקע האתגר הייחודי של השנה.

גבורה

לאור השנה המיוחדת הזאת נדמה לי שהקריטריון החשוב ביותר השנה הוא גבורה. גבורה היא אחת התכונות הכי חשובות בחיים היהודיים. בשל חשיבותה אנחנו מברכים בכל בוקר 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אוזר ישראל בגבורה'. גבורה אין פירושה כוח או שליטה. גבורה משמעותה להיות מוכן למאבק, לעמוד על שלך, כשצריך – להתאפק, ולדעת להתעקש גם כשאפשרויות הניצחון הן קטנות מאוד. גם כאשר השכל משכנע שאין כל טעם להמשיך. בגבורה יש נכונות לעמוד מול הזרם, מול הרוחות המנשבות בעולם, מול הקשיים והאתגרים, מול האבסורד, ובוודאי מול הבלבולים הרגשות והיצרים ההומים בתוכי פנימה – ולא להיכנע. החשמונאים ניצחו באמצעות הגבורה את היוונים. היהדות שרדה בברית המועצות ברוח הגבורה שהותיר הרבי הריי"צ; המאבק המתנהל היום בצפון אמריקה כנגד ההתבוללות וזקיפת הקומה היהודית אחרי השואה הן תולדה של רוחות הגבורה שהפיח הרבי מליובאוויטש בשומעי לקחו.

בשנת הקורונה רבים ויתרו על פעילות ציבורית או שהפחיתו את היקפה. הטעמים ברורים. אנשים מוטרדים, חוסר ודאות, קושי בגיוס כספים. הסגר בחגים היה זמן להתכנסות משפחתית.

בי"ט כסלו, ראש השנה לחסידות, שעבר נדהמתי לגלות שלא כולם חשבו כך. הייתי משוכנע שאירועי י"ט כסלו יתבטלו לגמרי והמפיקים יורידו את הרגל מהגז. כלומר הוא יוריד הילוך, הרב משה שילת. בכל זאת, גם להם עמדו התירוצים הטובים. המצב הכלכלי, הקורונה, בנייני האומה סגורים והאווירה קצת מדכדכת. לכל היותר חשבתי שיפיקו איזה זום צנוע.

בפועל כשנחשפתי לתוכנית י"ט כסלו נתגלה שזאת גרנדיוזית יותר מאי פעם. השתלבו בה אמנים מהשורה הראשונה, והיא הוקרנה לרבבות צופים ברחבי העולם.

האירועים היו עבורי שיעור בגילוי מידת הגבורה. כשהעולם מנסה להרדים אותך, כשיש לך לגיטימציה וסיבות טובות להירדם, זה הזמן לא לפחד, להזדקף ולהעלות הילוך.

משה וברכה שילת בציון הרבי מליובאוויטש, מבקשים ברכה לפעילות הענפה

הפעם השנייה שגיליתי את עוצמת הגבורה הייתה בפעילות עם הסטודנטים. ארגון חב"ד בקמפוס, ששילת עומד בראשו, ביקש להוציא את המצטיינים מקרב תוכנית לומדי התניא בקמפוסים השונים למסע מסכם אצל אדמו"ר הזקן, באוקראינה. התבקשתי להעביר סדרה של הרצאות הכנה, מזווית מעשית, לקראת המסע. הסטודנטים היו נהדרים. אלא שבשום שלב במפגשי ההכנה לא השתכנעתי שהמסע באמת ירקום עור וגידים. גם כאן לא חסרו עיכובים ומניעות – סכנת הבידוד, העלייה החוזרת והמהירה של מקדם ההדבקה, מבצע שומר החומות, מערכות הבחירות, לוחות הזמנים המדוקדקים והצרים של הסטודנטים, מה לא.

וזה לא שאני פסימי מטבעי. לא רק אני לא האמנתי שהמסע ייצא לפועל. פגשתי שליחים בקמפוסים שסברו גם הם שהתוכנית לא תצלח וחבל על המאמץ וההשקעה. למרות שכמה פעמים המסע בוטל ונדחה לא הצטערתי על הזכות להיפגש עם הסטודנטים. אלא שגם כאן, נדהמתי שבסופו של דבר הצליחו להפיק אנשי חב"ד בקמפוס מסע מושקע ומיוחד למאה וחמישים סטודנטים מרחבי הארץ. 

לפני המסע אל התניא

משפיע ומקבל

השפעה היא לא שליטה. כוח ההשפעה הוא הכוח להיות יוצר, חושב, מלמד, משנה אישיות באמצעות הלימוד והחזון. המשפיע צר צורה של תוכן. אולם הוא צריך להיות קשוב למקבל. לדעת מה נדרש ממנו, לתת לו תשומת לב. בהיבט הזה ההשפעה של מרצה או סופר היא שונה משל שליח שעיקר פעילותו היא במפגשים אישיים. הכותב לא נדרש לתשומת לב אישית לכל מי שנתקל במסריו. הוא משגר את שלו ומקווה שייגע בלבבות. העבודה עם סטודנטים, עם נערים, עם אנשים, היא אחרת. כדי לגעת בהם נדרשת תשומת לב אישית, השקעה, חשיבה על הפרטים. כל כך קשה לקנות אמון, להחדיר מסר, לשכנע ולהלהיב. כל כך קל לפגום באמון, להרחיק, לא לעמוד בציפיות. בהיבט הזה אי אפשר שלא להתרשם מהפעילות של חב"ד לנוער ובקמפוס. הרוח הנושבת שם היא של ירידה לפרטים הקטנים. הכרת "המקבל" והתאמת המסר, הסביבה והאווירה אליו. זה ניכר בכיבוד הקל שמוגש לסטודנטים, בסבר הפנים, בטיב השיח. אין ספק שהגישה הזו יורדת "מלמעלה". היא לא תוצאה של אופי חברותי במיוחד אלא של חשיבה מושכלת ומתוכננת בקפדנות – כיצד יוצרים שינוי, כיצד משפיעים על "העולם", כיצד מלהיבים וגורמים לאנשים להניע בעצמם את המסר הלאה.

אני לא רוצה להפוך את הטור הזה לסיכום שנת הפעילות של הרב שילת, אבל אני כן רוצה לציין שתי נקודות.

האחת, למעלה משמונה שנים אני עוקב ממרחק אחר היקף העשייה שלו. במבט לאחור, קל לקבוע שחלק גדול מהמסר הפנימי של החסידות מתפשט בעולם ובמגוון קהלים בזכותו, בזכות התוקף הבלתי מתפשר, בזכות גילוי מידת הגבורה, בזכות האמונה והחזון, בזכות הירידה לפרטים והתפיסה שכל נשמה קובעת. עבורי לפחות, ובשנה הזאת ביתר שאת, כל אלה הם מקור גדול להשראה.

הנקודה השנייה קשורה לביתו. ממש באחרונה נתקלתי בפעילותה של רעייתו, ברכה. סקירה קצרה והיה לי ברור מייד, זה לא איש השנה, זה זוג השנה. זוג שחושב גבוה, נלחם כדי להגשים, ולכן ראוי להערכה רבה. אבל יותר מכך, הזוג שילת מזכיר לנו, בשם הרבי מליובאוויטש, שבשנה הבאה מותר לנו לתבוע מעצמנו יותר.

התמונות מערוץ הפייסבוק של ברכה שילת
דרגו את הפוסט!
[כללי: 6 ממוצע: 4.3]

The post בחירה באיש השנה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23572/feed 0
מבנה הנפש, כוחות וחסמים – מבט על https://hitbonenut.net/archives/23427 https://hitbonenut.net/archives/23427#respond Mon, 23 Aug 2021 06:00:22 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23427 כיצד קושרים בין כוחות הנפש? מה התפקיד של כוח הדעת ומה התפקיד של כוח החכמה? כיצד מגלים התחדשות ואיך משפיעים על המידות?

The post מבנה הנפש, כוחות וחסמים – מבט על appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post מבנה הנפש, כוחות וחסמים – מבט על appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23427/feed 0
סודות המשיכה | לימודי התבוננות https://hitbonenut.net/archives/23401 https://hitbonenut.net/archives/23401#respond Fri, 20 Aug 2021 05:29:23 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23401 מה גורם לנו להימשך לאנשים מסוימים? מהיכן נובעת עוצמתו הגדולה? כיצד הוא משפיע על חיינו? האם המשיכה נשלטת או ברת הכוונה? מה קורה כשאין משיכה?

The post סודות המשיכה | לימודי התבוננות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post סודות המשיכה | לימודי התבוננות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23401/feed 0
החובה לא לפגוע. הבחירה לא להיפגע https://hitbonenut.net/archives/23396 https://hitbonenut.net/archives/23396#respond Tue, 17 Aug 2021 14:17:53 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23396 כשאני פוגע במישהו אני ממעט מדמותו. אני כמו מכסה על הפוטנציאל שלו ומביע חוסר הערכה ליכולות שלו. אני מעיד שהוא לא טוב, לא יעיל וחסר ערך.

The post החובה לא לפגוע. הבחירה לא להיפגע appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
לבקש סליחה זה קל יחסית. לרוב קשה לנו להתגבר בעצמנו על פגיעה שפגעו בנו. האם אנחנו יכולים בכלל לבחור לא להיעלב? האם ההתגברות תלויה בבקשת הסליחה של מי שזלזל בנו או שהיא נתונה רק בידינו?

פגיעה היא תנועה אנושית טבעית. אנחנו נעלבים כאשר מדברים אלינו לא יפה או מתעלמים מאיתנו, כאשר מזלזלים בכבודנו, מעלילים עלינו עלילות או מעמתים אותנו עם דברים לא נעימים. לעתים אנחנו כעוסים כי לקחו לנו דבר מה בלי רשות.

הפגיעה מערערת בנו את היציבות, מחלישה אותנו מבפנים ומעוררת רגשות לא רצויים לצד מגוון של תגובות, החל מהתכנסות והסתגרות, דרך תחושת חוסר ערך ועד רצון בנקמה.

בהשקפה היהודית העלבת אדם אחר היא מעשה שלא ייעשה. כידוע, אחד האיסורים החמורים ביותר במשפט העברי הוא להלבין פנים. למעשה איסור העלבה חל לא רק על הזולת אלא על כל נברא, דומם, צומח חי או מדבר. לכל נברא יש את הכבוד שלו, עליו צריך לשמור. רבי יהודה הנשיא סבל מייסורים קשים בגלל שפעם אחת עגל שהיו מוליכים אותו לשחיטה "הלך ותלה ראשו תחת כנפי בגדו של רבי, והיה בוכה." רבי ניער מעליו את העגל באומרו – "לֵךְ, לכך נוצרת. אמרו: הואיל ואינו מרחם יבואו עליו ייסורים."

אפילו פגיעה סתמית, לא מכוונת נחשבת כמזיקה. בכמה וכמה מקרים כאשר אדם סבל מחלומות מצערים או אישה התקשתה להיפקד, הרבי מליובוואיטש עורר לבחון האם לא פגע הסובל באדם כלשהו. ואם פגע, בשוגג או במזיד, הוא המליץ לפוגע לבקש סליחה. במידה והנפגע לא נמצא, הוא הציע להעלות בקשת סליחה בפני שלושה או עשרה עדים. סליחה שמעידה על כך שהוא אינו רוצה להיות בצד הפוגע. 

הסיבה לזהירות

מהי הסיבה לזהירות הגדולה מלהעליב כל נברא? מדוע באמת כל כך חמורה הפגיעה בכבודו של אדם אחר?

הסיבה לכך שצריך להיזהר בכבודו של כל נברא היא שכשאני פוגע במישהו אני ממעט מדמותו. אני כמו מכסה על הפוטנציאל שלו ומביע חוסר הערכה ליכולות שלו. אני מעיד שהוא לא טוב, לא יעיל וחסר ערך. חישבו על ילד שסונט בחברו. בדבריו הוא ממעט מדמותו של החבר. הוא כמו מעיד עליו שהוא אינו טוב ואינו ראוי.

האדם נברא בודד כדי לגלות לנו עד כמה העולם כולו תלוי בכך שכל אדם ואדם יגלה את הפוטנציאל שלו ויביא את העולם כולו לידי מימוש תכליתו. ראש השנה נקבע ביום בריאת האדם ולא ביום בריאת העולם כדי להעביר מסר דומה, על-פי הרבי מליובאוויטש. מסר לפיו רק עם בריאת האדם הושגה שלמות הבריאה – לא רק מפני שהאדם הוא היצור הנעלה ביותר, אלא גם מפני שהאדם הוא היצור היחיד המסוגל, וצריך להביא את כל חלקי הבריאה לשלמותם הם.

כך שאם תכלית האדם היא לגלות את מלוא כוחותיו, כאשר אנחנו מעליבים מישהו אנו מפחיתים מהיכולת שלו לממש את הפוטנציאל שלו ולכן פוגעים בתכלית הבריאה ותפקיד האדם בתוכה. מעשה הפגיעה הוא הפוך לתנועה של קבלה ללא תנאי וליכולת לראות את המעלות בכל אדם.

מסיבה זו העלבה אסורה לא רק בין בני אדם. כל נברא יכול להיעלב. לכל נברא יש תכלית. כשאנו פוגעים במישהו אנחנו לא רואים את אותה התכלית. הנברא נתפס כמובן מאליו או כמי שלא יכול לממש את ייעודו.

עתה גם יכולה להתברר מטרת הפגיעה. האדם בדרך כלל מקטין את האחר ועולב בו, במודע או שלא, כדי להשתלט עליו או להשליט את עמדותיו. הפגיעה היא דרך להרחיק ולשלוט. האדם לא רוצה לפנות מקום לחברו, לרצונותיו ועמדותיו ולכן הוא מטיח בו דברים או נוהג בו בצורה לא ראויה או מתעלם ממנו. במקום לשקף לו את מעלותיו הוא מונע אותו מלהתקדם ולצמוח.

מדוע כדאי לא להיפגע?

עתה אנחנו יכולים להבין גם מדוע עלינו לעשות כל מאמץ אקטיבי כדי לא להיעלב. לפני כשנתיים התקיים אחד הקרבות הגדולים בעולם. אחד הלוחמים עלה לקרב מכריע, כאשר לפני ובמהלך הקרב יריבו הקניט אותו. הוא קרא לו בשמות גנאי, השמיץ את דתו וקילל את הוריו. הלוחם זעם. לאחר הקרב, בו ניצח, הוא סיפר שהרגיש שבכל פעם שחש פגוע ונעלב, המכות שלו יצאו חלשות יותר ומדויקות פחות. זו בדיוק הייתה מטרת יריבו. להעליב אותו ועל ידי כך להוציא אותו משיווי משקל ולשלוט במצב רוחו. משהבין זאת, הוא קיבל החלטה מושכלת לא להיפגע. הוא חזר ושינן לעצמו שיש כאן ניסיון שליטה, משחק ולא יותר. תפקידו כעת הוא להיות קר מזג בתוך הקרב. הוא סיפר שהתובנה הזו הייתה מכריעה עבורו. מכותיו היו מדויקות ועוצמתיות ככל שהצליח להימנע מהפגיעה הרגשית.

כבר בתניא, אדמו"ר הזקן מפיק לקח רוחני מקרב פיזי. כשאנחנו נעלבים אנחנו נחלשים. זו הסיבה הראשונה בגינה צריך ללמוד לבחור לא להיעלב. יכול להיות שיש לנו מסר חשוב לעולם, אבל בגלל קבוצה קטנה או אפילו אדם אחד שמדבר אלינו בצורה לא ראויה, אנחנו לא מממשים את שליחותנו, לא ממשיכים בתפקיד שלנו ונמנעים מליזום וליצור. כשאנחנו נעלבים אנחנו בוחרים להישאר במקום הפגוע ולא להיחלץ ממנו. אנחנו מוסטים מהמיקוד בדבר העיקרי, מאבדים ריכוז ולא מקבלים החלטות נכונות על פי הצורך אלא החלטות אמוציונליות הנובעות מהפגיעה.

הסיבה השנייה בגללה צריך ללמוד לא להיפגע היא שכשאני נפגע אני נשלט. מישהו אחר כעת מנהל את סדר היום שלי ושולט בזמנים ובמצב הרוח שלי. כשאני נעלב אני הופך מאדם שמכוון את דרכו, והוא האחראי על רגשותיו לאדם שאנשים אחרים שולטים בו.

הסיבה השלישית בגללה צריך להתגבר על פגיעה היא שכשאני נפגע זה סימן שאני במרכז ולא העניין אליו אני מחויב. אדם יכול להתנהג בעדינות רבה ועדיין להסתיר מידה גדולה של ישות ואגוצנטריות. אדם רגיש יתר על המידה יכול להיות גם אדם שיותר מדי מרוכז בעצמו. חשוב לו מאוד מה חושבים עליו וכיצד רואים אותו. מי שמתגבר על מה שאמרו לו או עשו לו מעיד שלא הוא במרכז, אלא המסר שלו.

בהקשר זה, חכמים שואלים מדוע נקבעת ההלכה דווקא על פי בית הלל. שהרי דווקא בית שמאי היו לכאורה יותר מחודדים בטיעוניהם ובלטו בהבנה והשגה. התשובה היא שבית הלל היו "נוחין ועלובין", ולא עוד "אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן". כלומר מצד זה שהם היו סופגים העלבות ולא נסוגים, ואף מתחילים את דבריהם בדברי בית שמאי, הם גילו את המקום בו הם יכולים לצמוח ולהתפתח. המקום בו הם לא העיקר, אלא העניין בו הם עוסקים. כשמעליבים אותנו אבל אנחנו בוחרים לא להיעלב, זה המקום בו אנחנו צומחים.

סיבה רביעית היא שכשאדם נפגע הוא מסלק את הבורא בעולמו. אם מישהו ניסה להעליב אותי או לקח לי דבר מה שאמור להיות שלי, ההנחה במחשבה היהודית היא שהייתי צריך לשמוע את שנאמר.

אפשר להוסיף על כך שזה לא רק שהאדם מסלק את בוראו בשעה שהוא נעלב. הבורא בעצמו נקרא מלך נעלב או מלך עלוב.

מדוע הבורא נקרא מלך עלוב? הוא מחייה את העולם ואין דבר הנסתר ממנו, ולמרות זאת האדם לוקח אותו למקומות הנמוכים והרחוקים ביותר, במשים או מבלי משים. על כך אומרים חכמים שאין לך עלבון גדול מזה, לראות מלך כל כך רם ונישא שהאדם משפילו למקומות קטנים וחשוכים ועדיין הוא ממשיך לברוא את עולמו. על שום שאנו עולבים בו כל-כך, המלאכים קוראים לו מלך עלוב.  

המדרש מתאר שהבורא נקרא חסיד וכמוהו גם "כל מי ששומע קללתו ושותק – בדין שיקרא חסיד." בכך האדם נעשה שותף לבורא, ששומע קללתו ושותק.

***

חודשי אלול ותשרי כוללים מסרים רבים. אחד החשובים שבהם הוא גילוי הכוחות של כל אחד ואחת ושל הבריאה כולה. הדרך לגילוי הכוחות עובר בבחירה המושכלת לא להעליב ולא להיעלב.

דרגו את הפוסט!
[כללי: 0 ממוצע: 0]

The post החובה לא לפגוע. הבחירה לא להיפגע appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23396/feed 0
רק תקום כבר, תלחם! | פסיכולוגיה בפרשה, כי תצא https://hitbonenut.net/archives/23381 https://hitbonenut.net/archives/23381#comments Sun, 15 Aug 2021 09:59:13 +0000 https://hitbonenut.net/?p=23381 המאבק מתקיים ממילא. רק שרבים נמנעים מלצאת למלחמה. הם חוששים, לא נוח להם, לא רוצים לשלם מחיר. הבשורה היא שכשקמים כבר ויוצאים לקרב, מתגלה נקודת פנימיות הלב.

The post רק תקום כבר, תלחם! | פסיכולוגיה בפרשה, כי תצא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
המאבק מתקיים ממילא. רק שרבים נמנעים מלצאת למלחמה. הם חוששים, לא נוח להם, לא רוצים לשלם מחיר. הבשורה היא שכשקמים כבר ויוצאים לקרב, מתגלה נקודת פנימיות הלב.

השיעור יתקיים הערב בשעה 20:00. להצטרפות לזום

מקורות

להורדת דף המקורות

דברים כ״א: (י,יא)

“ִּֽכי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ ה' אֱ-לֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃

וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃"

מלחמת רשות

רש"י על דברים, כ"א: י:יא

"כי תצא למלחמה. בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁבְּמִלְחֶמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹמַר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, שֶׁהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר (דברים כ') לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:"

מלבי"ם

"כי תצא. מלת כי יציין את הרשות כמ"ש בזה בהתוה"מ ויקרא (סי' יב) שעל מלחמת חובה היל"ל בצאתך למלחמה וגם שאיך אמר ושבית שביו הלא מוזהר בלא תחיה כל נשמה, ומ"ש על אויביך כי לא תעשה מלחמת הרשות כנגד עמים שאתה בשלום עמהם רק כנגד אויבים, וכן אמר בפרשת שופטים כ"פ, ומ"ש אם עשית כל האמור בענין היינו כל מה שנצטוו בפרשת שופטים לעשות בעת מלחמת רשות:"

לא להיפגע

אדרת אליהו

"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' א-להיך בידך ושבית שביו. יובן בס"ד לפרש כי הנה דרך המלחמה יהיה בשני אופנים הא' הוא שילחמו זע"ז מערכה לקראת מערכה והנה באופן זה הגם שינצח הא' את חברו עכ"ז לא יבצר שיהיה נהרג מחיל של אותו הנוצח ג"כ. ואופן הב' שילחמו זה מלמעלה וזה מלמטה דהיינו שהא' עומד בראש ההר והב' עומד בתחתית ההר ונלחמים והנה באופן זה אפשר שזה העומד למעלה שנוצח ואין נהרגים מחיל שלו אפי' אחד כלל כי מאחר שהוא למעלה ואויבו למטה הרי זה הורג ואינו נהרג כלל והוא שולט ואין שולטים בו גם ידוע שעיקר הניצוח הוא שהשר של אותה אומה ג"כ יפול מלמעלה וימסר ביד כמ"ש יפקוד ה' על צבא המרום­­ במרום וכו' ואחר שנפל אותו שלמעלה בנקל אז יפול אותו שלמטה ובזה יובן כי תצא למלחמה הנה הקב"ה יעשה עמך כמה טובות הא' שיצליח אותך הרבה עד שלא ימות מכם אחד כאלו אתה עומד במלחמ' על אויביך על דייקא כלומר למעלה ממנו שאתה למעלה והוא למטה וכמו אופן הב' של המלחמה האמור והכוונה שאפי' שאתה יוצא מערכה לקראת מערכה עכ"ז הקב"ה יצליח אותך ג"כ שתהיה כאלו אתה עומד על אויביך באופן שלא יהיה לך נזק כלל… "

הכל תלוי במטרה

אור החיים על דברים כ״א:י

"כי תצא למלחמה על אויביך וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר כל זה שלא היה צ"ל אלא כי תראה בשביה אשת וגו', עוד אחר שאמר כי תצא למלחמה לא היה צריך לומר על אויביך, ואולי כי לפי שבא הכתוב להתיר יפת תואר שאסורה שלא בשעת מלחמה, גם להתיר קדלי דחזירי (חולין י"ז.) ושאר איסורין, חש הכתוב שביציאת ישראל למלחמה רגליהם לרע ירוצו כדי שיהנו מדבר איסור, לזה בא הכתוב והתנה ואמר כי תצא תהיה יציאתך למלחמה להנקם מאויביך שהם אויבי ה', על דרך אומרו (תהילים קל״ט:כ״א) הלא משנאיך ה' אשנא וגו' לאויבים היו לי, לטעם זה תהיה יציאתך, ואם תעשה כן ונתנו ה' א-להיך בידך ושבית שביו, ומזה אתה למד שזולת כן אם תהיה יציאתך לטעם אחר והטעם מובן ממה שאמר בענין אינו מובטח שיתנהו ה' בידו:"

דברים רבה ו׳:ד׳

"דָּבָר אַחֵר, בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, כֵּיצַד, כְּתִיב לְמַעְלָה (דברים כא, י יא): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וגו' וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי אוֹתָהּ לְךָ, אָמַרְתִּי לְךָ (דברים כא, יב): וְגִלְחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּתְשַׁלַּח אוֹתָהּ. וְאִם לֹא עָשִׂיתָ כֵן, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (דברים כא, יח): כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כא, כב): כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, הֱוֵי עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה מִנַּיִן, תְּחִלָּה כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, ח): כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, ט): לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, י): לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, מִתּוֹךְ כָּךְ (דברים כב, יב): גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ, הֲרֵי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה."

שני סוגי מלחמה

הנצי"ב מוולוז'ין, העמק דבר על דברים, כ״א:י

"כי תצא למלחמה על אויביך. בפרשה הקודמת למדנו שני אופני מלחמות. א׳ במלחמת תנופה שיוצאים במחנה מול מחנה. ובזה כתיב כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס וגו׳. ב׳ שמצירים על עיר ובזה כתיב כי תצור על עיר. ומדכתיב כאן כי תצא למלחמה על אויבך. מבואר דמיירי באופן הראשון. ולא כמש״כ הראב״ע. מעתה יש להבין דלפי הנראה ענין פרשה זו שייך יותר במלחמת מצור על עיר מלאה אנשים ונשים וכשנפתחה והרי רואה אשה יפ״ת. משא״כ כשיוצאים במלחמה בשדה מה לנשים בשם. אבל כבר ביארנו בס׳ בראשית י״ד ט״ז שדרכם היה באוה״ע. בעת שיוצאים בחורים למלחמה. יוצאות ג״כ נשים יפות מקושטות ועומדות לינשא. ומי בחור שמזדרז במלחמה ורוח גבורה נוספה בו. קופצות עליו נשים היפות. ועפ״י זה מתחרים הבחורים בעוז. והיינו דכתיב שמלת שביה. ומשמעות שמלה בכ״מ בגד חשוב כמו ושמת שמלותיך עליך. ומשום שהיו מתקשטות וכשלוקחים אותן בשביה נמצאות בקישוטן. משא״כ במלחמת מצור ואין הבחורים עושים מלחמה ודבר גבורה ומה להנשים להתקשט אז בשעת השבי:"

גילוני נקודת פנימיות הלב

אדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, פרשה תצא, לה ג

"הנה איתא בזוהר שעת צלותא שעת קרבא ומלחמה זו היא מה שכתוב מלחמה לה' בעמלק מדור דור. שבכל דור ודור ובכל יום ויום צריך להיות מלחמה זו בנפש האדם כי זה לעומת זה עשה א-להים נפש דקדושה מעשה דבור ומחשבה מדות ושכל דקדושה וכנגדה נפש החיונית הבהמיות כו' וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ.

וצריך האדם להגביר נפש דקדושה ושעת מלחמה היא שעת התפלה שאז הוא שעת הכושר למעלה וכו'.

והנה איתא בזהר מאן דקטיל לחויא יהבין ליה ברתא דמלכא חויא הוא נחש הקדמוני בחינת עמלק ומאן דקטיל לחויא שנצח המלחמה יהבין ליה מלעילא בחינת ברתא דמלכא.

והענין כי הנה במלחמה זו יש בה ב' בחינות
האחת היא מצד כח הנפש הא-להית שהיא שכל ומדות כו' ויש לה כח דקדושה להתגבר ולנצח המלחמה. וע"ז אמרו מאן דקטיל לחויא כו'.
והב' היא מה שאין בכח הנפש מצד עצמה להתגבר. ועל זה אמרו יהבין ליה מלעילא הוא בחינת מלחמה לה' בעמלק.

וביאור ענין זה הנה ברתא דמלכא הוא נקודת ציון וכנסת ישראל שכונסת ואוספת לתוכה הארת ישראל דלעילא… והיא בחינת נקודת הלב ופנימיותו המתגלה בכללות נשמות ישראל בבחי' רעותא דליבא וכמ"ש בכל לבבך שיש ב' לבבות חיצוניות הלב ופנימיות הלב .

חיצוניות הלב היא למטה מן הדעת שממנה לוקחה והיא התגברות הנפש בכח השגתה והשכלתה שמשכלת ומתבוננת שאין לך עשב מלמטה שאין לו מהל כו' וגבוה מעל גבוה וגומר עד רום המעלות ומקור וראשית כל ההשתלשלות והתהוות החיות הוא וברוח פיו כל צבאם ואתה מחיה את כולם.

וכתיב ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו' שבכל דבר נברא יש בו בחינת מות וחיים שהמות הוא גשמיות הדבר וחומריותו והחיים היינו הרוחניות שבו שעל ידי זה ובחרת בחיים לאהבה את ה' כי הוא חייך וגו'.

שהוא חיי החיים ב"ה ומקורא וראשיתה דכולא והכל נגדו בחי' מות… והנה התבוננות זו היא מבחי' מלכותו ית' הממלא כל עלמין כי מלכותך מלכות כל עולמים כתיב…

אך בחי' פנימיות הלב היא רעותא דליבא ותעלומות לב אשר למעלה מעלה מן הטעם ודעת המושג ומושכל בכח השגת הנפש והשכלתה והיא בחי' א-להות שבנפש המתגלה בבחי' יחידה שבה להשתפך נפשה אל חיק אביה ממש בבחי' ביטול כו'

והארה זו היא מבחי' סובב כל עלמין כי הנה ממלא כל עלמין היינו חיות ואור א"ס ב"ה שיורד ומשתלשל בהשתלשלות המדריגות מעילה לעילה הארה והארה דהארה כו' וסובב כל עלמין היינו שהוא לבדו ית' כמו קודם שנברא העולם כו' ואינו בגדר עלמין כלל ולא שייך לפניו ית' בחינת השתלשלות כלל וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא ששמים וארץ שוה

וכמאמר והקדוש בשמים ובארץ שהוא קדוש ומובדל בשמים ממעל כמו על הארץ מתחת שגם הרוחניות כמו גמשיות יחשב לפניו ית'

ולכן המלאכים אומרים איה מקום כבודו ואומרים מלא כל הארץ כבודו…

ושם הוא שרש נקודת פנימיות הלב להיות האהבה לה' למעלה מבחי' טעם ודעת בבחי' רעותא דליבא…

והנה אהבה זו בנפש היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק בבחי' גלות בתוך הגוף ונפש הבהמית וכענין מאמר רז"ל גלו לאדום שכינה עמהם. דשכינה היא ניצוץ א-להות שבנפש (ע' בע"ח שמ"א פ"ג) שהוא בבחי' גלות ושעבוד דאגת הפרנסה שמקפת ומלבשת את פנימיות הלב והנפש כי בנפשו יביא לחמו וטרוד לבו ברבות מחשבות כו' וע"ז נאמר מאן דקטיל לחויא בהתגברות הנפש בחיצוניות הלב במלחמה המסורה בידה בכח שכלה והשגתה יהבין ליה מלעילא ברתא דמלכא היא בחינת גילוי נקודת פנימיות הלב בנפש והיא מלחמה לה' בעמלק להוציאה מההעלם אל הגילוי…

וזהו כי תצא למלחמה דהיינו מלחמת הנפש בזה לעומת זה אזי תהיה על אויביך היא בחי' גילוי נקודת הלב שהוא מבחי' סובב כל עלמין למעלה מאויביך שאין לאויב שלמטה שליטה ואחיזה שם וכמ"ש אשר חלק וגו'. ואזי ושבית שביו שנתהפך הרע לטוב בהסרת הבגדים הצואים כו'.

והיינו בהגלות נגלות אור ה' הסובב כל עלמין בבחי' פנימיות נקודת הלב שהוא למעלה מאויביך דוקא:

והנה גילוי זה שע"י ניצוח המלחמה בכח הנפש שלמטה הוא גילוי הארת נקודת הלב בנפש להפוך לבושי מחשבה דיבור ומעשה שבזה לעומת זה ולקבץ כחות הנפש הא-להית המפוזרים בפיזור הנפש בלבושים ההם שכחותיה והארותיה בלבד הם שמתפשטים בלבושים הללו. ועל זה נאמר אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך כו' שהנדחים הם הארת הכחות המתפשטות מן הנשמה להתפשט ולהתלבש בגוף ונפש הבהמית ברבות מחשבות הטורדות ומבלבלות ומפילות את האדם להמשך אחריהם וכנודע מענין החלומות וכף הקלע שהם מהלבושים המלבישים את הנפש מראשה ועד רגלה עד שהיא אסורה וקשורה בהם והקבוץ הוא ע"י הארת גילוי נקודת הלב שמבחי' סובב כל עלמין דיהבין לי' מלעילא ע"י דקטל לחויא כנ"ל."

דרגו את הפוסט!
[כללי: 1 ממוצע: 5]

The post רק תקום כבר, תלחם! | פסיכולוגיה בפרשה, כי תצא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/23381/feed 1