התבוננות – ד"ר יחיאל הררי https://hitbonenut.net לחיות את החיים במלואם Wed, 19 Jan 2022 04:46:40 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.8.3 https://hitbonenut.net/wp-content/uploads/2020/11/cropped-Abstract-Eye-Logo-Template-4-32x32.png התבוננות – ד"ר יחיאל הררי https://hitbonenut.net 32 32 מימוש פוטנציאל – כיצד אדע שאני על המסלול הנכון https://hitbonenut.net/archives/24841 https://hitbonenut.net/archives/24841#respond Tue, 18 Jan 2022 21:09:03 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24841 איך נדע שאנו במקום הנכון בעבודה, בלימודים, בזוגיות? את התשובה כל אחד צריך לתת לעצמו. בשיעור נצביע על קריטריונים שיעזרו לנו לענות על השאלה.

The post מימוש פוטנציאל – כיצד אדע שאני על המסלול הנכון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post מימוש פוטנציאל – כיצד אדע שאני על המסלול הנכון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24841/feed 0
לשבור את ההרגל | תניא במבט נשי, פרק טו, שיעור #15 https://hitbonenut.net/archives/24839 https://hitbonenut.net/archives/24839#respond Tue, 18 Jan 2022 20:59:50 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24839 תובנות ולימוד יישומי מזווית נשית בספר התניא, עם ענת הררי.

The post לשבור את ההרגל | תניא במבט נשי, פרק טו, שיעור #15 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
תובנות ולימוד יישומי מזווית נשית בספר התניא, עם ענת הררי.

The post לשבור את ההרגל | תניא במבט נשי, פרק טו, שיעור #15 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24839/feed 0
כיצד מפתחים חוסן נפשי? | ד"ר יחיאל הררי מתארח בפודקאסט של איתן עזריה https://hitbonenut.net/archives/24824 https://hitbonenut.net/archives/24824#respond Mon, 17 Jan 2022 19:08:21 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24824 שלושה מסלולים להשגת חוסן נפשי בחיי היומיום, בעסקים ובספורט ההישגי - שיחה עם איתן עזריה בפודקאסט הביולוגיה של הווינרים.

The post כיצד מפתחים חוסן נפשי? | ד"ר יחיאל הררי מתארח בפודקאסט של איתן עזריה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
מה ההגדרה לחוסן מנטלי מהזווית של בעל התניא ותורת הנפש היהודית? ומהן הדרכים להשיג חוסן שכזה?

האם הספורט הוא מיקרוקוסמוס להתמודדות עם החיים עצמם?

ומהם 3 מסלולי העבודה שמאפשרים שלנו להיות בעלי הבית של העולם הרגשי שלנו?

וגם דיברנו על קובי בריאנט, חביב נורמגומדוב, קונור מקגרגור, לברון ג'ימס, סטף קרי, בוקאיו סאקה – ואיך מנצחים בשדה הקרב הפנימי שלנו לעבר תכלית ומימוש עצמי

פרק 102 בפודקאסט הביולוגיה של הווינרים, של איתן עזריה, מאמן מנטלי מוביל.

כאן תמצאו עוד פרטים על איתן ועל הפודקאסט שלו.

The post כיצד מפתחים חוסן נפשי? | ד"ר יחיאל הררי מתארח בפודקאסט של איתן עזריה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24824/feed 0
מהי התודעה שמונעת ייאוש • פסיכולוגיה בפרשה – יתרו https://hitbonenut.net/archives/24816 https://hitbonenut.net/archives/24816#respond Sat, 15 Jan 2022 23:00:11 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24816 הייאוש הוא סם ממית. הוא מונע את החיות והעשייה בכל התחומים. הייאוש מבטא חוסר אמונה בשינוי. כיצד מונעים את הייאוש?

The post מהי התודעה שמונעת ייאוש • פסיכולוגיה בפרשה – יתרו appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
הייאוש הוא סם ממית. הוא מונע את החיות והעשייה בכל התחומים. הייאוש מבטא חוסר אמונה בשינוי. כיצד מונעים את הייאוש?

במשפט אחד יתרו מציע שלוש תובנות שמשנות את זווית הראייה ומסלקות את הייאוש.

מקורות

שמות יח

י וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ ה' אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃

יא עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל ה' מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם

רש"י

עתה ידעתי. מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וְעַכְשָׁו בְּיוֹתֵר:

מכל האלהים. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲ"זָ שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲ"זָ שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ (מכילתא):

כי בדבר אשר זדו עליהם. כְּתַרְגּוּמוֹ – בַּמַּיִם דִּמּוּ לְאַבְּדָם וְהֵם נֶאֶבְדוּ בַּמַּיִם:

אשר זדו. אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, בַּקְּדֵרָה אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ (סוטה י"א):

המשך תער"ב, חלק שני, ש"פ יתרו, העת"ר, תתנב

ובזהר יתרו דס"ז ע"ב אי' דמ"ת הי' ע"י הודאת יתרו דוקא, דכאשר אמר יתרו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלקים כדין אסתלק ואתייקר קוב"ה ביקרי' עילא ותתא ולבתר יהיב אורייתא, וזה תמוה למה בהודאת יתרו דוקא הי' מ"ת, וכי משה וס"ר ישראל לא היו כדאי ליתן להם תורה עד שהודה יתרו דוקא.

ולהבין כ"ז ילה"ק מ"ש בע"ח שיש ד' מדרי' אורות וכלים ולבושים והיכלות, ונת"ל דאורות וכלים הם כענין חומר וצורה שהחומר מתאחד עם הצורה עד שהתגלות הצורה הוא כפי החומר דוקא, וכמו בחומר המוח דמוח החכ' קר ולח ומוח הבינה חם ויבש וכן הוא הגילוים דכח החכ' וכח הבינה, וכן ההטי' לזכות ולחוב הוא כפי מזיגת והרכבת חומר המוח בחסדים וגבורות שבו כו', וכמו"כ הוא באו"כ שהכלים מתאחדים עם האור דאופן הגילוי הן בבחי' ריבוי האור ומיעוט האור וכן בבחי' התגברות החסדים הוא כפי אופן הכלים

דוקא כו', וזהו לפי שהכלים מקבלים את האור ומתאחדים עם האור וע"כ גילוי האור הוא כפי אופן הכלי דוקא כו'.

בזוהר מבואר כי בשל מעמדו בקרב הגויים, התקדש שם שמים מאוד בכך שהתגייר:

"כל העולם נפל עליהם פחד ואימה לפני הקב"ה (כששמעו על הנסים של יציאת מצרים), וכיון שבא יתרו שהוא כומר עליון של כל אלהים אחרים, אז התחזק ושלט כבוד הקב"ה על הכל… וכולם היו מסתכלים ביתרו שהוא חכם וממונה הגדול על כל אלילי העולם, כיון שראו שהוא בא ועובד להקב"ה, ואמר 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים', אז נתרחקו כולם מעבודתם, וידעו שאין בה ממש, אז נתייקר יקרו של השם הקדוש של הקב"ה בכל הצדדים".

  1. מידת החסד גדולה ממידת הגבורה

מאמרי אדה"ז, תקע"ב, ענין יתרו, קנד

"ענין יתרו שיתר פרשה א' בתורה ואתה תחזה כו' ושפטו את העם,

הענין כי הנה כהן מדין הוא הי' מבחי' חכמה דקליפה שנקרא בשם מדין… כי זלע"ז עשה האלקים,

ופי' לעומת זה היינו לנגד ממש כי הם ההיפוך במהותם ממהו' הקדושה מלבד שהם טמאים,

והיינו כי חו"ב דקדושה הם תרין ריעין ולעומת זה בקליפה חו"ב נק' מדין מל' ריב ומדון כלומ' פירוד כו' וכן כהן און כי יסוד דקדושה נק' ששון שהוא תכלי' השמחה ע"ש גמר השפע ולעומת זה יסוד דקליפה נק' און מל' צער כמו מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י לי כו'…

וכשאמר יתרו עתה ידעתי כי גדול ה' כו' הוא ענין בירור והתכללו' חכמה דקליפה בחכמה דקדושה, וזה הי' הסיבה למ"ת שהוא רק ענין המשכת החכמה למטה, כי למעלה כבר היתה התורה גנוזה שהיא חכמה עילא', אלא שלהיות נמשכת למטה להתלבש בענינים גשמיים שזהו פי' וענין מ"ת…"

הרבי מליובאוויטש, שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשי"ד

ובהקדמה – שאע"פ שיודעים ע"פ שכל שכאשר רק רוצים להתבונן אזי יכולים לראות השגחה פרטית ועניני נסים אפילו בזמן הגלות, ואפילו בזמנינו זה דעקבתא דמשיחא, שהחושך הוא כפול ומכופל, מ"מ, כיון שעסוקים כל כך בגשמיות, ומצד זה נעשית גם השייכות לחומריות, אזי כח הראיה, ראיית עין השכל, הוא מכוסה, ולכן יתכן שלא מבחינים עניני נסים, ובלשון הגמרא: "אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו".

אמנם, מזמן לזמן מראים נסים גלויים באופן כזה שאפילו היצה"ר והלעומת-זה אינם יכולים להכחיש ולומר שאין זה נס.

וע"ד שמצינו בנוגע ליתרו, כהן מדין, שאמר "עתה ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקים", שענין זה סלל את הדרך שיוכל להיות כללות הענין דמתן-תורה,

והיינו, שבתור הקדמה למתן-תורה הוצרך להיות זיכוך בעולם, עד שאפילו הלעו"ז (כהן מדין) יכריז "עתה ידעתי כי גדול הוי'".

לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם משלי יט ,כא

מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מכתובים, ספר משלי י״ט:א׳

לץ תכה ופתי יערם. ואיתא במדרש (רבה יתרו כ"ז,ה') לץ תכה זה עמלק ופתי יערם זה יתרו. לץ נקרא מי שמתלוצץ על כל הדברי תורה. אפילו על דברים שהם מתוקים מדבש, ופתי נקרא המתפתה מכל דבר ואינו מבחין בין טוב לרע ושניהם אינם טובים, כי הלץ לא יעשה שום דבר כי מתלוצץ על הכל והפתי יעשה הכל, ולעין האדם נדמה שהלץ יכול בקל לתקן חסרונו והפתי כבר עליו לחדול מלהאמין בכל דבר, ועל זה אמר הכתוב שאינו כן, שהלץ לא יגיע לעולם להכיר חסרונו כיון שאינו שומע כלל ולכן לץ תכה, זה עמלק, אבל הפתי שחסרונו הוא שמתפתה מכל דבר ונדמה לו שהוא עושה טוב אבל אם יבוא על האמת ידבק רק בטוב וזהו ופתי יערם זה יתרו כמו שנתבאר בחלק זה (פרשת יתרו ד"ה וישמע יתרו ג') שתחלה האמין בע"ז והבלים אכן אחר כן אמר (שמות י"ח,י"א) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלהים וזה ופתי יערים שנכנס בו ערמימות וחכמה כדאיתא בגמ' (סוטה כ"א:) כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית.

אתה פתי, צריך למשוך אותך לשינוי.

2. אין שתי רשויות. אתה לא נותן לפרוד לשלוט

תורה אור, מקץ, מב,א

אך תכלית בריאת יש מאין הוא כדי להיות היש בטל לאין ונגלה כבוד ה' למטה כמו למעלה. וכמו שיהיה לע"ל כי עין בעין יראו כו' וזה תלוי בעבודתנו כל ימינו היום לעשותם. וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. וצריך כ"א להמשיך בחלקו גילוי זה להיות בטול היש והוא מחמת ההתבוננות בגדולת א"ס ב"ה שאתה הוא קודם שנבה"ע

ואתה הוא כו' בלי שום שינוי כי אני הוי' לא שניתי שאין העולם מעלים לפניו ית' וכחשיכה כאורה שאין ההעלם וההסתר אלא לעיני בשר שלנו.

אבל קמיה כולא כלא חשיב ממש ומעלה ומטה שוין לפניו שנמצא למטה כמו למעלה ממש.

וא"כ גם בחי' היש בטל אליו ית'. וזהו כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים. ופי' מכל אלקים הם ק"ך צירופי אלקים המעלימים ומסתירים אור ה' וקדושתו לבלתי יתגלה אוא"ס ב"ה כמו שהוא שלא יתבטלו העולמות במציאות. אלא שיהא נראה העולם ליש ודבר נפרד. אבל אור הוי' הוא גדול על כולם ומושל על כולם להיות היש בטל. (וזהו כי אני ידעתי כי גדול כו'. אני זו כנס"י. אבל העכו"ם אומרים עזב הוי' את הארץ. ופרעה אמר לא ידעתי את הוי' כו'. ולכן נאמר ביתרו אחר שנתגייר עתה ידעתי כי גדול הוי' כו') והיינו לפי שכל אשר חפץ הוי' נמשך ועשה גם בשמים ובארץ שכולם יש להם ציור ותמונה מבחי' חפץ..

והנה כאשר יתבונן וישכיל כל זה האדם. אזי תכלה ותכסוף נפשו ליבטל אליו ית' עד שתחפץ להתפשט מתענוגי עוה"ז ולהפך לבו לגמרי ולדבקה בו וכמ"ש מי לי בשמים כו'. ובזוהר אמרו מאן דלא טעים מרירו למיתקו ומהפך חשוכא לנהורא לית ליה חולקא הכא שצריך להפוך טעם מרירו למיתקא. ומרירו הן תאוות עוה"ז ותענוגים שמושפעים מהיכלות הקליפות. שאין לך דבר למטה שאין לו היכל למעלה כנגדו שממנו בא תוצאת הדבר ההוא והשפעתו. וכל תענוגי עוה"ז אפי' דבר קל ואפי' המסלסל בשערו הנה החיות ההוא נמשך מהיכלות הטומאה.

3. החושך נועד כדי להגביר את האור

שני סוגי חכמה – חכמה הבאה מן החושך, חכמה שהיא אור כשלעצמה

המגיד ממעזריטש, אור תורה, שיר השירים, קצב

ואמרו בספר הזוהר שיש ב' גווני חכמה. א' היא מ"ש ויתרון האור מן החושך,

והיא מדת חכמת יתרו, שלא הניח ע"ז שלא עבד ואח"כ בא מן החושך אל אור החכמה, והכיר [נ"א: והעיד] ואמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלהים. וכן גבי שלמה המלך ע"ה נאמר ויחכם מכל האדם, מכל בני קדם, היה גם כן קצת מחכמה זו, ר"ל שנתחכם מחמת שלמד מתחילה חכמות בני קדם והכיר יתרון אור החכמה עילאה מן החושך. ולכך נקרא חכמת שלמה חכמה תתאה, מפני שהיא נוקבא מקבלת חכמה מן דבר אחר. וזהו החילוק שבין שלמה המלך ע"ה ובין משה רבינו ע"ה, אעפ"י שאותיות שלמ"ה הוא אותיות למש"ה, מ"מ משה רבינו ע"ה השיג [מתחילה] תיכף חכמה עילאה חכמת אלהו"ת, אשר בחכמה ההיא נכלל כל הנבראים והיצורים והנעשים.

קדושת לוי, שמות, יתרו ב׳

עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלהים כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות יח, יא). והנראה, דהנה יש נצחון למלכות במלחמה נגד אנשי מלחמתו אשר נושע ברב חיל והורג בשונאיו הרג רב ובזה יצא טבעו בעולם שנוצח כל המלחמה. אכן מכל מקום לא ניתוסף למלכותו וממשלתו יותר ריבוי עם ממה שהיה לו מקודם. אך יש נצחון אחר והוא כאשר יהרג לאיש ריבו לבד, היינו להמלך המנגד ויתר העם חיילותיו יקח חיים למדינתו תחת ממשלתו וימלוך עליהם נמצא במדריגה זו יותרת הכבוד יש לו ממה שהיה לו מקדם, כי עכשיו ימלוך על רבוי עם ומיושב מדינתו מעם. והנה כאשר רצה הקדוש ברוך הוא להציל את ישראל מיד מצרים שדמו לאבדם במים כפירש רש"י בפרשת שמות היה יכול להביא אש וליבש המים ולבטלו אך לא היה ניכר גבורת ממשלתו על המים, כי צריך לסור למשמעתו ולשמוע בקול דברו. אך כאשר פעל ועשה באותו דבר בעצמו, דהיינו למים צוה למידן ביה ית מצראי, ושמעו לקול דברו וטבעו את מצריים ובזה ניתוסף לו משרתיו עושי רצונו כמו מדריגה ב' הנ"ל. וזו גדולתו יותר שאשר היה כח המצריים במים מהכוחות עליונים שרים שלמעלה לשלוט בישראל, ונהפוך הוא לא זו בלבד שמבטל הקדוש ברוך הוא את כחם גם את זה עשה אלהים ליטול הכוחות מידם ולהביא תחת ממשלתו אשר ישלטו אלו הכוחות בעצמם בציווי הבורא ברוך הוא לעשות נקמה במצרים. וזהו שאמר הכתוב כי גדול ה' מכל אלהים, כי המ"ם של מכל במקום מן, רצה לומר מן האלהים, דהיינו מהם ניתוסף גדלות, וכיצד היה זה, לזה אמר כי בדבר אשר זדו עליהם נתהפך:

The post מהי התודעה שמונעת ייאוש • פסיכולוגיה בפרשה – יתרו appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24816/feed 0
למה נוצר בינינו ריחוק | תניא זוגי – יחיאל וענת #3 https://hitbonenut.net/archives/24811 https://hitbonenut.net/archives/24811#respond Thu, 13 Jan 2022 16:22:31 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24811 כל אדם סובל מסוג של פיצול אישיות. יש בו קולות שונים שמושכים אותו לחיבור או לניתוק. כיצד הקולות הללו משפיעים על החיבור בזוגיות וכיצד הם יוצרים ריחוק.

The post למה נוצר בינינו ריחוק | תניא זוגי – יחיאל וענת #3 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
כל אדם סובל מסוג של פיצול אישיות. יש בו קולות שונים שמושכים אותו לחיבור או לניתוק. כיצד הקולות הללו משפיעים על החיבור בזוגיות וכיצד הם יוצרים ריחוק.

על-פי פרק א בתניא

The post למה נוצר בינינו ריחוק | תניא זוגי – יחיאל וענת #3 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24811/feed 0
להישאר מחוברת | תניא במבט נשי, פרק יד, שיעור 14 https://hitbonenut.net/archives/24806 https://hitbonenut.net/archives/24806#respond Wed, 12 Jan 2022 06:45:34 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24806 תובנות ולימוד יישומי מזווית נשית בספר התניא, עם ענת הררי.

The post להישאר מחוברת | תניא במבט נשי, פרק יד, שיעור 14 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post להישאר מחוברת | תניא במבט נשי, פרק יד, שיעור 14 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24806/feed 0
אין דבר כזה כוח הרצון https://hitbonenut.net/archives/24793 https://hitbonenut.net/archives/24793#respond Mon, 10 Jan 2022 09:16:53 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24793 אתם רוצים לרזות ולא מצליחים? יכול להיות שהבעיה היא לא בנחישות והתמדה. הבעיה היא שיש רצונות מתחרים בתוכי. המטרה היא ליצור בהירות ברצון.

The post אין דבר כזה כוח הרצון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
אתם רוצים לרזות ולא מצליחים? יכול להיות שהבעיה היא לא בנחישות והתמדה. הבעיה היא שיש רצונות מתחרים בתוכי. המטרה היא ליצור בהירות ברצון ורק לאחר מכן להפעיל את כוח הנצח וההתמדה.

The post אין דבר כזה כוח הרצון appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24793/feed 0
התבוננות באותיות ככלי לשינוי | פסיכולוגיה בפרשה – בשלח https://hitbonenut.net/archives/24786 https://hitbonenut.net/archives/24786#respond Sun, 09 Jan 2022 05:34:16 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24786 אותיות הכתב, הדיבור והמחשבה הן רק כלי לגילוי כוחות הנפש. יחד עם זאת, לכלי יש השפעה גדולה על הכוחות עצמם והיכולת של הנפש להיחלץ ממיצר.

The post התבוננות באותיות ככלי לשינוי | פסיכולוגיה בפרשה – בשלח appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
אותיות הכתב, הדיבור והמחשבה הן רק כלי לגילוי כוחות הנפש. יחד עם זאת, לכלי יש השפעה גדולה על הכוחות עצמם. על-פי הזוהר האותיות הן כמו סוסים המובילים את הרוכב. אדמו"ר הזקן מבאר את הפסוק, לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, ומבקש שנתבונן מי הוא הרוכב ולאן הוא מוביל את הסוסים.

מקורות

להורדת דף מקורות

שמות, ט"ו: א

“סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"

חבקוק, ג: ח

"כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה"

שיר השירים, א: ט

“לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי"

באר מים חיים, בראשית א': כ"ו: כ"ג

"ובענין זה שמעתי דבר נחמד בשם הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש מוהר"ר שמואל שמעלקא האב"ד דק"ק ניקלשבורג על מאמר אדון החכמים (שיר השירים א', ט') לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. שאין לו פירוש לפי פשוטו, והיה דברו בזה, לפי שאנו רואין בכל טבע העולם שמין החי ימשוך למין הדומם וצומח וכדומה, אבל לא יצוייר שהדומם ימשוך את מין החי כמו למשל סוסים בעגלה הנה הסוסים מושכין העגלה לפי שהם חיים והוא דומם ולא יצוייר להיפך. רק פעם אחת היה היפוך בדרך הנס כשנטבעו פרעה וחילו בים סוף אמרו חז"ל (בילקוט רמז רל"ה) בפסוק (שמות י"ד, כ"ה) ויסר את אופן מרכבותיו וזה לשונם: והיו המרכבות רצות ונכנסות על כרחן וכו' עד דרך ארץ המרכבות נמשכות אחר הפרדים עכשיו מרכבות מושכות הפרדים וכו' עד כאן. והנה באדם אשר על הארץ ידוע שהנשמה שבתוכו היא חיה וקיימת כמאמר הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים. והגוף הנה הוא דומם ממש עפר מן האדמה ומהראוי להיות שהנשמה החיה ימשוך את הגוף הדומה לטבעה לכל צרכיה שלא יעשה כי אם מה ששייך לה וכאשר היה בדעת הראשונים שאמרו חז"ל (ברכות ל"ה:) שעשו תורתן עיקר ומלאכתן טפילה. כי הגבירו נשמתן על כח גופן והיה הנשמה מושך את הגוף אליה. ולא כן בדורות האחרונים שעשו מלאכתן עיקר ותורתן טפילה ונמצא נהפוך הוא אשר הדומם גוש העפר מושך את החיה שהוא הנשמה שבקרבו לתאותו וחמדתו וזה שאמר לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי כלומר שאתה נדמה לסוסים שהיו ברכבי פרעה שהיו המרכבות מושכים את הסוסים וכאמור."

בעל שם טוב, נח צ״ט

"אם אדם מתפלל ויש לו מחשבה אחרת אזי ח"ו הקליפה רוכבת על הדיבור, כי מחשבה רוכבת על הדיבור, וזהו (שיר השירים א׳:ט׳) לסוסתי ברכבי פרעה, סוסים נקראים הדיבורים, וכשפרעה היינו מחשבה זרה, רוכב עליו, אזי דמיתיך רעיתי, יותר טוב אילו שותק, אבל דבר היוצא מלב נכנס ללב, פירוש בלב העליון על ידי ההבל כנודע:"

אדמו"ר הזקן, תורה אור, בשלח, סג, ד

"לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי.

הנה רעיתי נמשלה לסוסי פרעה כמו שפרעה העמיד תחלה סוסים נקבות ואח"כ היפך זכרים קודם לנקיבות כמ"ש בזהר פ' בשלח (ד' מז) כמו"כ בשעת יציאת מצרים נאמר וה' הולך לפניהם יומם וגו'.ואח"כ בשעת קריעת י"ס נאמר ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה כו' וילך מאחריהם כו'.

הנה צריך להבין מהו המשל והנמשל שנמשלה רעיתי לסוסי פרעה. הנה אותיות נקראו סוסים כמו הסוס שהאדם רוכב עליו ומוליכו כפי רצונו ואעפ"כ הסוס מוליך את האדם למקום רחוק מאד אשר בלתי אפשר להגיע לשם בלי סוס. כמו"כ השכל מנהיג את האותיות ורוכב עליהם שלפי ערך השכל כך הוא הדבור אעפ"כ ע"י האותיות מתעלה למעלה יותר מה שאין השכל יכול להשיג כלל…

והנה יש ב' מיני אותיות
אותיות זכרים
ואותיות נקבות

אותיות נקבות היינו ההעלאה שממטה למעלה ע"י האותיות הנ"ל באתעדל"ת ועי"ז באתעדל"ת אתעדל"ע כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח (כי דרכו של איש לחזר אחר אשה) המשכה מלמעלה למטה בבחי' סובב שהוא בלי גבול דלית מחשבה תפיסא ביה למעלה מהשגה להיות בחי' גלוי למטה ע"י סוסים זכרים והיינו באותיות התורה להיות השמים והארץ אני מלא ממש.

דהנה לכאורה תמוה לפעמים כתיב מכה"א כבודו שאינו רק כבודו ולא מהותו ועצמותו ולפעמים אמר השמים והארץ אני מלא דהיינו מהו"ע שהוא בחי' אני ממש. אך שניהם אמת שבאמת אני מלא ממש. אך איך יוכל להתלבש בעולם הגשמי והשפל ומלא קליפות זהו ע"י שמלא כל הארץ כבודו ואין כבוד אלא תורה כבוד בגימ' ל"ב והם ל"ב נתיבות החכמה והיא חכמת התורה כי אורייתא מחכמה נפקת

ועי"ז יוכל להיות את השמים ואת הארץ אני מלא ממש ע"י התלבשותו באותיות התורה שהם אותיות זכרים המשכה מלמעלה למטה וכמארז"ל כל היושב ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו היינו מה שהוא קדוש ומובדל שאף בחי' חכמה נחשבת אצלו כבחי' עשי' גשמיית כמ"ש כלם בחכמה עשית ויומשך ויתגלה למטה ע"י אותיות התורה. וזהו שעל מתן תורה נאמר כי תרכב על סוסיך כו' (חבקוק ג, ח). והיינו בחי' סוסים זכרים הנ"ל.

וזהו מדלג על ההרים מקפץ כו' שהוא בבחי' דילוג ממקום למקום והיינו המשכה מלמעלה מבחי' סובב שיומשך ויתגלה למטה כמ"ש וירד ה' על הר סיני וכל העם רואים את הקולות כו'"

אותיות בקליפה

"והנה זה לעו"ז עשה האלקים כמו שבקדושה יש ב' בחי' סוסים הנ"ל אתוון נוק' ואתוון דכורין מלמעלה למטה וממט' למעלה. כמו"כ בקליפות יש ג"כ ב' בחינות האותיות והיינו שע"י התקשרותו להבלי עולם בדברים בטלים ומכל שכן לשון הרע והוא בחי' אותיות נקבות הנה האותיות מוליכים אותו למקום רחוק מאד.

והיינו לעומק הקליפות בחי' מקיף שלהם שנק' פרעה עורף כו' להמשיך עליו המשכה מלמעלה מבחינת המקיף שלהם להקיפו ולהלבישו והוא בחי' הבל ורעות רוח ונעשים לבושים צואים עליו והוא בחי' סוסים זכרים אותיות זכרים שנעשים ע"י אותיות נקבות הנ"ל כי בההפוך אמר ג"כ רוח אייתי רוח וכו'.

והנה פרעה רדף אחר ישראל בשעת יצ"מ כמ"ש וירדף פרעה שרצה להוריד ולהמשיך את נש"י לתוך עומק הקליפות. וע"כ העמיד סוסים נקבות תחלה בכדי שעי"ז יהי' המשכה מלמעלה ג"כ מעומק הקליפות כי דרכו של איש כו'. אך הקב"ה הפך ועשה את הסוסים שני אותיות האלו באלקות בכדי להיות המשכת אלקות למטה כנ"ל. וזהו וה' הולך לפניהם יומם כו' ואח"כ בשעת קי"ס נעשה להפך ויסע מלאך וילך מאחריהם כנ"ל:

והנה כ"ז הוא ע"פ תורה. כי הנה בכל נפש ישראל צ"ל בכל יום בחי' יציאת מצרים וקריאת ים סוף כמ"ש למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים וגו'. וכמארז"ל בכל יום יהיה בעיניך כאלו היום יצאת מאמ"צ וגם בק"ש אומרים בכל יום אני הוי"ה אלקיכם כו' מארץ מצרים כו' וגם באמוי"צ נאמר וים סוף להם בקעת כו' שצ"ל בכל יום שני בחינות הנ"ל
כי כל העולמות נק' מצרים שהם מבחי' מצרים וגבולי כו' וכן שית אלפי שנין הוי עלמא כו'

וגלות מצרים נק' ההתקשרות בזה העולם הגשמי והמוגבל ומלך מצרים נק' השכל של הבלי העולם. וכשנעשה התקשרות לזה העולם כ"כ בחוזק עד שהוא בלי שכל כלל בלי טעם ודעת נק' אז וימת מלך מצרים ואזי ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו שנעשה צעק לבם בק"ש בבחי' ובכל מאדך שהוא בלי גבול דהיינו לצאת מן החושך וגבול הנק' מצרים רק להיות צעק לבם למהותו ועצמותו ממש והוא בחי' יצ"מ.

אך איך יבא לבחי' בכל מאדך הנ"ל. הנה זהו ע"י התבוננות בפסוד"ז מב"ש וכו'.
היות צעק לבם למהותו ועצמותו ממש באתעדל"ת והוא בחי' אתוון נוקבין ועי"ז באתעדל"ת אתעדל"ע לעורר האהבה למעלה…
וזהו והחיות רו"ש שהוא אותיות נקבות ואותיות זכרים וזה נקרא אותיות זכרים דהיינו המשכה מלמעלה למטה…

וע"י התלבשותו באותיות התורה שהן אתוון דכורין שהקב"ה יושב ושונה כנגדו שקדוש ומובדל ממש מתלבש באותיות התורה להיות ואשים דברי בפיך ממש כמ"ש ודברת בם ולא נאמר ודברת אותם והיינו בם ממש…

והוא אתעדל"ע אותיות זכרים שבאים אחרי אתעדל"ת אותיות נקבות…

אך הנה יש עוד אתעדל"ע שהם אותיות זכרים שהם באי' שלא על ידי אתעדל"ת כלל שהם אותיות נקבות. והוא בחי' קריעת ים סוף כי הנה ענין ים הוא שכל מה שיש ביבשה יש בים שכל הברואים שיש בים ישנם ג"כ ביבשה אלא שבים הם נעלמים ומכוסים וביבשה הם באתגלייא

כמו"כ למעלה ג"כ יש בחי' ים ובחי' יבשה עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא

וכמו"כ באדם שהוא עולם קטן יש ג"כ שכל ומדות מחשבה דבור ומעשה. שכל הוא בחי' עלמא דאתכסייא כי הוא בהעלם ומדות הם בחינת עלמא דאתגלייא שהם בחי' גלוי לגבי השכל.

ומחשבה נק' ג"כ בחי' גילוי לגבי השכל ודבור הוא יותר בחי' גילוי אף לגבי המחשבה כמו"כ למעלה יש מחשבה ואף דכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם עכ"ז הוא כערך האדם למטה שמחשבתו נק' העלם לגבי דבורו.
כך למעלה יש בחי' העלם שהוא בחי' מחשבה…

שמה שנק' העלם לגבי למטה הימנו נק' בחי' גילוי לגבי מדרגה העליון ממנו וכן גבוה מעל גבוה שהתחתון הוא בחי' גילוי לגבי העליון ממנו שהוא בחי' העלם ממנו
וזה נק' השתלשלות העולמות שהוא כמו שלשלת שכ"א אחוז בחבירו.

כמו כן השתלשלות כל העולמות שהוא גבוה מעל גבוה עילה ועלול העלם וגילוי כו' אבל לגבי מהותו ועצמותו עצמות המאציל שלמעלה מעלה מהשתלשלות העולמות שהם נעלמים אין שייך לפניו כלל מעלה ומטה גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כו':

והנה בשעת קי"ס הי' התגלות מהותו ועצמותו ממש שלמעלה מהשתלשלות ועי"ז ים ויבשה שוין ממש ונעשה מים יבשה מהעלם גילוי וזהו הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל ויעברו בתוך הים ביבשה דייקא שההעלם נעשה גילוי ע"י גילוי עצמותו שהעלם וגילוי שוין ממש…

וזהו שמחה של מצוה שהוא מתן שכרן של מצות שהוא בחי' גלוי עצמותו שהי' אז התגלות בשעת קי"ס וזהו שם נשמחה בו בעצמותו ממש והוא בחי' אתעדל"ע בחי' אותיות זכרים שבא שלא באתעדל"ת כלל כי אין אתעדל"ת יכול לעורר כלל…

וביאור הענין הנה ענין ב' סוסים נקבות וזכרים והיינו אתעדל"ת ואתעדל"ע אתעדל"ת נקראים סוסים נקבות ואתעדל"ע נקראים סוסים זכרים. כי הנה עולמות התחתונים נקראים בשם נוקבא בחי' מקבל כמו שהנקבה מקבלת מן הזכר כן עולם התחתון מקבל ההשפעה מלמעלה שהוא בחי' דכר…
וזהו בחינת יצ"מ. כי הנה בי"ע נק' מצרים שהם בבחינת מצרים וגבולים כי עולם העשיי' הוא בגבול ממש מהלך ת"ק שנה שית אלפין כו'."

The post התבוננות באותיות ככלי לשינוי | פסיכולוגיה בפרשה – בשלח appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24786/feed 0
כיצד משפיעים על הזולת ומה גבולות ההשפעה | עקרונות הליווי הרגשי 4 https://hitbonenut.net/archives/24756 https://hitbonenut.net/archives/24756#respond Wed, 05 Jan 2022 15:15:11 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24756 העבודה היא לא על הרגשות במישרין. בשיחה נמנה את הכלים שיכולים לסייע לנו השפיע לחיוב על מצבו הרגשי של הזולת והבחירה שלו בשינוי.

The post כיצד משפיעים על הזולת ומה גבולות ההשפעה | עקרונות הליווי הרגשי 4 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post כיצד משפיעים על הזולת ומה גבולות ההשפעה | עקרונות הליווי הרגשי 4 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24756/feed 0
כיצד נחלצים משיח חרשים | תניא זוגי – הפודקאסט של יחיאל וענת #2 https://hitbonenut.net/archives/24738 https://hitbonenut.net/archives/24738#comments Wed, 05 Jan 2022 06:23:16 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24738 אנחנו רואים את הדברים אחרת, זו עובדה. עכשיו השאלה מה עושים ואיך יוצרים חיבור במקום ריחוק וניתוק. ולמה אתה יכול להינצל מדו"ח חנייה ולהפסיד את הזוגיות.

The post כיצד נחלצים משיח חרשים | תניא זוגי – הפודקאסט של יחיאל וענת #2 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
אנחנו רואים את הדברים אחרת, זו עובדה. עכשיו השאלה מה עושים ואיך יוצרים חיבור במקום ריחוק וניתוק. ולמה אפשר להינצל מדו"ח חנייה ולהפסיד את הזוגיות.

הפודקאסט של יחיאל וענת והפעם על הקדמת המלקט בספר התניא.

The post כיצד נחלצים משיח חרשים | תניא זוגי – הפודקאסט של יחיאל וענת #2 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24738/feed 3
כיצד נפש בריאה צריכה להראות | עקרונות הליווי הרגשי 3 https://hitbonenut.net/archives/24731 https://hitbonenut.net/archives/24731#respond Tue, 04 Jan 2022 21:50:45 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24731 האתגר הוא לקשור בין הכוחות המקיפים לפנימיים בנפש. מתי הכוחות הללו מתגלים יחד בצורה בריאה וכיצד אני יכול להשפיע על תהליך החיבור אצל אדם אחר.

The post כיצד נפש בריאה צריכה להראות | עקרונות הליווי הרגשי 3 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post כיצד נפש בריאה צריכה להראות | עקרונות הליווי הרגשי 3 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24731/feed 0
אמת לזמנה | תניא במבט נשי | פרק יג, שיעור 13 https://hitbonenut.net/archives/24729 https://hitbonenut.net/archives/24729#respond Tue, 04 Jan 2022 21:12:32 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24729 תובנות ולימוד יישומי מזווית נשית בספר התניא, עם ענת הררי.

The post אמת לזמנה | תניא במבט נשי | פרק יג, שיעור 13 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post אמת לזמנה | תניא במבט נשי | פרק יג, שיעור 13 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24729/feed 0
בשביל אהבה צריך לשבור את הטבע | פסיכולוגיה בפרשה – פרשת בא https://hitbonenut.net/archives/24612 https://hitbonenut.net/archives/24612#respond Sun, 02 Jan 2022 05:53:09 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24612 האדם אינו יכול להתכחש לטבע שלו, לאופיו, לתכונות הדומיננטיות שבו. אבל לפעמים הוא נדרש לשבור את טבעו כדי לצמוח אבל בעיקר כדי לאהוב באמת.

The post בשביל אהבה צריך לשבור את הטבע | פסיכולוגיה בפרשה – פרשת בא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
האדם אינו יכול להתכחש לטבע שלו, לאופיו, לתכונות הדומיננטיות שבו. אבל לפעמים הוא נדרש לשבור את טבעו ולצאת מעצמו כדי לצמוח אבל בעיקר כדי לאהוב באמת.

אתה מרוצה מבת הזוג שלך. היא יפה בעיניך. טוב לכם יחד. אתם מחלקים נהדר את המשימות השוטפות בחיים המשותפים.

זה נחמד. אבל זה לא אומר שאתה באמת אוהב. כלומר אתה חושב שאתה אוהב, אבל יותר סביר שאתה אוהב את עצמך ואת הנוחות שלך.

אהבה אמיתית, אהבה שבוערת כאש, מחייבת את שבירת הטבע.

מקורות

להורדת קובץ מקורות ערוך

אדמור הזקן, תורה אור, בא, סג

"למען תהי' תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים. ולכאורה הוא תמוה וכי מה ענין התורה ליצ"מ להזכירם.

ולהבין ענין התורה דהנה כתיב וידבר הוי' אל משה לאמר קדש לי כל בכור ובאמירת משה כתיב ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כו' וכמוהו רבים במקרא.

ולהבין זאת ביאור מצות והגית בו יומם ולילה ואף שיש כמה דינים שאינן נוהגין בזה הזמן והנהוגים אינם שוה לכל נפש:

אמנם הנה יש ב' מיני אהבות:

  • יש אהבה שנמשלה למים:
    כדכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
    שהולך תמיד בלי שינוי ותוספות ומגרעת כלל כתמול שלשום כמאז כן עתה.
  • ויש אהבה שנמשלה לאש כדכתיב רשפיה רשפי אש כו'.

והוא שמתנענע תמיד ברצוא ושוב.

וב' אהבות הללו נמשכו מב' דעות שבאדם:

  • והנה כתיב בנים אתם לה' אלהיכם שהוא יתברך אוהב אותנו כאב את בנו וממילא נמשך לדעת אותו כמים הפנים כו' והוא כמים דייקא שהולך בתמידות שוה בלי שום שינוי. שכן אהבת האב שעל בנו לא ישתנה לעולם.
  • ויש דעה אחרת שמכיר בוראו שהניח כל צבא השמים ושמי השמים העליונים ורצה להיות לו דירה בתחתונים דהיינו שיהי' שכלו האין סופי ליצמצם בגבולים גשמיים וזאת התורה אשר שם הוא מדבר בדברים גשמיים

והכל בשביל אהבתו אותנו שלא כדרך הטבע כי אהבה מקלקלת את השורה[1]

וזאת ישים האדם אל לבו ויתעורר בו אהבה גדולה מאד שלא לחשוב שום רצון בעניניו רק יבטל רצונו מפני רצון שמים שלא יהיה לו רק רצון א' לעבודת הבורא וכרצונו יעשה השכל ג"כ שהשכל נמשך אחר הרצון.

וכמו שמצינו בגמ' גבי שוחד דאמר אי בעי טעין הכי והיינו משום שרצונו נוטה לזה דגם השכל השלים אתו[2]

וכמו שהשי"ת רוצה להיות לו דירה בתחתונים שלא כדרך הטבע להיות א"ס בלי גבול מוגבל ומצומצם כמו כן יעשה האדם רצונו להפרד מן הגוף והטבע לדבקה בו יתב' ושלא כדרך הטבע.

לכן נאמר והגית בו יומם ולילה[3]. לא ישבות יומם מלראו' לרצונו ית'.

וזהו כבודו של מקום באהבתו אותנו מתלבש ומגביל ומצמצם וממנו יראה האדם וכן יעשה וחי כו':

וזהו למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך כו'.[4] פי' דכ"מ שנאמר יד אינו אלא ימין (מנחות דף י) שהוא רחמים ונאמר ועברתי בארץ מצרים. פי' שהעביר על מדותיו שעשה דינים במצרים אע"פ שמדותיו לרחם ולהטיב לברואיו והכל מחמת אהבתו לישראל כמשל האב בעבור אהבתו שרוצה לעשות חסד עם בנו כובש חסדו וכועס על אחרים המצערים את בנו.

וזהו ביד חזקה שהוא הימין היתה כבושה בכדי להוציאם ממצרים והיה שינוי שלא ע"פ הטבע

לכן תהיה תורת ה' בפיך לעשות רצונך כרצונו וכיון שהכל הוא מרצונו הפשוט הוצרך לצמצם בכדי שיוכל העולם לקבלו.

ולכן נאמר פעם ויאמר הוי' אל משה ופעם לא נאמר אמירת הוי' אל משה אלא אמירת משה אל העם כפי כח ויכולת העם שיוכלו לקבל כך צמצם את עצמו והכל גלוי וידוע לפניו באיזה אופן יוכל לצמצם בכדי שיוכל העולם לסובלו:"


[1] בראשית רבה נ״ה: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ (בראשית כב, ג), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה דִּכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וגו', וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, כא): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, וְלֹא הָיוּ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה.
כאן להפך. האהבה גורמת לך ללכת בניגוד לטבע שלך. לשבור את עצמך. להתגבר על הטבעיות

[2] כתובות קה: ( תרגום של ר' ניסים ישעיהו ): " "האריס של ר' ישמעאל בן ר' יוסי היה רגיל להביא לו בכל יום שישי סל מלא פירות מן המטע שעיבד [בשדה של ר' ישמעאל]; פעם אחת הביא את הפירות ביום ה'; שאל ר' ישמעאל, מה השתנה שבוע זה מכל השבועות? ענה לו האריס, יש לי דיון משפטי היום אז הקדמתי גם את הבאת הפירות. ר' ישמעאל סרב לקבל את הפירות ואמר לו: 'פסילנא לך לדינא' [אני פסול מלשבת בהרכב שידון בעניינך]. הושיב דיינים אחרים ודנו בעניינו; הוא נותר מחוץ לחדר הדיונים אבל שמע את מהלך הדיון, אמר [חשב לעצמו] אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי [יכול הוא לטעון כך ולזכות במשפט]. אמר [מסקנה מן האירוע]: תיפח נפשם של מקבלי שוחד; ומה אני – שלא נטלתי, ואם נטלתי – שלי נטלתי, כך [נטיתי לטובתו], מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה…

[3] יבטל רצונו יומם ולילה.

[4] הוא שבר את הטבע שלו לכאורה להיות הבורא הטוב, אתה תשבור את שלך לשים את רצונו בפיך.

The post בשביל אהבה צריך לשבור את הטבע | פסיכולוגיה בפרשה – פרשת בא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24612/feed 0
להוציא מהחיים יותר | תניא זוגי – פודקאסט חדש של יחיאל וענת #1 https://hitbonenut.net/archives/24603 https://hitbonenut.net/archives/24603#respond Thu, 30 Dec 2021 15:16:25 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24603 אם משהו הוא אפשרי עבורך, זה סימן שאתה צריך לעשותו. ענת ויחיאל משוחחים על עמוד השער בתניא ומה אפשר לקחת ממנו לחיים עצמם.

The post להוציא מהחיים יותר | תניא זוגי – פודקאסט חדש של יחיאל וענת #1 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
אם משהו הוא אפשרי עבורך, זה סימן שאתה צריך לעשותו. זה אחד המסרים הפנימיים של הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו.

ענת ויחיאל משוחחים על עמוד השער בתניא ומה אפשר לקחת ממנו לחיים עצמם.

The post להוציא מהחיים יותר | תניא זוגי – פודקאסט חדש של יחיאל וענת #1 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24603/feed 0
שלוש עצות להשקטת מחשבות טורדניות https://hitbonenut.net/archives/24536 https://hitbonenut.net/archives/24536#respond Wed, 29 Dec 2021 08:26:15 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24536 כיצד אני יכול להכווין ולהשקיט מחשבות טורדניות? שלוש עצות שמטרתן לנתק את צינור החיות של מחשבות לא רצויות

The post שלוש עצות להשקטת מחשבות טורדניות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
כיצד אני יכול להכווין ולהשקיט מחשבות טורדניות? שלוש עצות שמטרתן לנתק את צינור החיות של מחשבות לא רצויות. מתוך ערב מיוחד לרגל פתיחת ספר שמות שקיימה סיון רהב מאיר לקהילת מתחדשות.

The post שלוש עצות להשקטת מחשבות טורדניות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24536/feed 0
מרכיבי הנפש המשפיעים על המצב הרגשי | עקרונות הליווי הרגשי 2 https://hitbonenut.net/archives/24549 https://hitbonenut.net/archives/24549#respond Tue, 28 Dec 2021 21:32:19 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24549 כיצד הנפש מחיה את הגוף? מתי מתפרץ חולי? מה ההבדל בין השפעות של כוחות מקיפים להשפעות של כוחות פנימיים? מה גבולות ההשפעה שלנו על הזולת?

The post מרכיבי הנפש המשפיעים על המצב הרגשי | עקרונות הליווי הרגשי 2 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post מרכיבי הנפש המשפיעים על המצב הרגשי | עקרונות הליווי הרגשי 2 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24549/feed 0
הבינוני – גיבור התניא | תניא במבט נשי | פרק יב, שיעור 12 https://hitbonenut.net/archives/24546 https://hitbonenut.net/archives/24546#respond Tue, 28 Dec 2021 20:48:50 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24546 תובנות ולימוד יישומי מזווית נשית בספר התניא, עם ענת הררי.

The post הבינוני – גיבור התניא | תניא במבט נשי | פרק יב, שיעור 12 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
The post הבינוני – גיבור התניא | תניא במבט נשי | פרק יב, שיעור 12 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24546/feed 0
האם יש עיוות בתרבות הסטארט-אפ? https://hitbonenut.net/archives/24526 https://hitbonenut.net/archives/24526#respond Mon, 27 Dec 2021 05:34:39 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24526 האדם בוחר במשהו שהוא לא באמת רוצה בו. כל מטרתו היא להיפטר מהמוצר שהוא מפתח, כך שמישהו ייקח את זה ממנו וייתן לו כסף במקומו.

The post האם יש עיוות בתרבות הסטארט-אפ? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
לפעמים זה מרגיש שיש משהו מעוות בתרבות הסטארט-אפ.

האדם בוחר במשהו שהוא לא באמת רוצה בו. כל מטרתו היא להיפטר מהמוצר שהוא מפתח, כך שמישהו ייקח את זה ממנו וייתן לו כסף במקומו. כלומר מה שהוא באמת רוצה זה את הכסף ולא את העשייה שלו.

העיוות מתחיל כבר ביוזמה. יושבים קבוצה של חברים שלא חושבים מהי נטיית לבם ומהי שליחות חייהם, אלא שוברים את הראש כיצד ייצרו משהו שאנשים אחרים ירצו לקנות מהם.

לכן זה לא מפתיע שעל כל אחד שמצליח ומדגמן את חלום האקזיט, יש מאות ואלפים שמבזבזים שנים ארוכות ויקרות, בתחומים שהם לא ממש רוצים ולא ממש קשורים אל האישיות שלהם, ומשלמים על כך מחיר משפחתי, זוגי ורגשי. ובהזדמנות הראשונה שנפתחת לפניהם הם מחפשים לעשות משהו אחר, את אותו משהו שהם באמת רוצים וצריכים לעשות.

מה ההבדל בין סטארט-אפ ליוזמה בריאה? כשיוזמה היא מתוך תחושת שליחות, רצון לגלות את הכוחות ולשנות את העולם, היזם לא מחפש את האקזיט. להפך, כשהדברים לא כל כך הולכים ומנגד כשהם מצליחים – הוא שם, כי זה מקומו וזו שליחותו, ושם מתגלית תשוקתו.

(פרופ' שעשוע למשל זו בדיוק הדוגמה ההפוכה לאקזיט. הוא לא מכר את מובילאי כדי להיפטר, אלא כדי להתפתח. והדבר ניכר בכך שהוא ממשיך להשקיע את עצמו באהבת חייו הקשורה בבינה מלאכותית)

The post האם יש עיוות בתרבות הסטארט-אפ? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24526/feed 0
כיצד מתמודדים עם הקליפה | פסיכולוגיה בפרשה – וארא https://hitbonenut.net/archives/24515 https://hitbonenut.net/archives/24515#respond Sat, 25 Dec 2021 16:28:27 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24515 מה האדם יכול לעשות כדי להסיר קליפות, להתמודד עם יצרים ולהימנע מהייסורים. עצות ר' לוי יצחק מברדיטשב, שם משמואל ואדמו"ר הזקן.

The post כיצד מתמודדים עם הקליפה | פסיכולוגיה בפרשה – וארא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
מה האדם יכול לעשות כדי להסיר קליפות, להתמודד עם יצרים ולהימנע מהייסורים. עצות ר' לוי יצחק מברדיטשב, שם משמואל ואדמו"ר הזקן לנצח את היצר ולשבור את הקליפה על פי מופת התנין.


מקורות

להורדת דף המקורות

סוד המטה והתנין – כיצד להתמודד עם הקליפות

א. וַיֹּ֣אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃

וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃

וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃

וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם׃

וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר ה'׃ (פ) שמות ז, ח-יג

ב. ללמדך כמה הדיבור שלך משמעותי

קדושת לוי, שמות, וארא ט״ו

כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך כו' (שמות ז, ט).

ולכאורה מלת לכם הוא מיותר, והיה ליה למימר תנו מופת. והכלל הוא, דהנה האר"י ז"ל כתב צריך כל האדם להאמין שדיבור שלו עושה נחת רוח לבוראו ופועל כל פעולות טובות לישראל על ידי הדיבור וכשאדם מאמין שהדיבור עושה נחת רוח לבוראו צריך האדם לשמור הדיבור מאד מכל שטות והבלים רק ללמד זכות על ישראל לפיכך צריך לדבר רק בדברי תורה, וכשאדם עושה זה בוודאי הדיבור עושה נחת רוח לבוראו והקדוש ברוך הוא עושה לו כל מה שצריך על ידי הדיבור שלו שהדיבור פועל פעולות טובות. וזהו שאמר הכתוב תנו לכם מופת, דהיינו שיודעים אנחנו שם א-להי אבל אינם יודעים אם יש כח לכם לעשות כל זה על ידי הדיבור שלכם, בכן ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין, דהיינו שיש להם כח לעשות ממטה תנין ומתנין מטה על ידי הדיבור:

אתה לא יודע כמה הדיבור שלך משמעותי. כמה הוא משנה. כמה כל מחשבה יש לה ערך

ג. כיצד להינצל מיצר הרע

שם משמואל, וארא ט׳

כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת וגו' והשלך לפני פרעה יהי לתנין, ויש לדקדק למה לפני ישראל עשה שלש אותות, נחש, צרעת, דם, ולפני פרעה הסתפק במופת התנין שהוא נחש לבד, ולכאורה איפכא מבעי' לי' דישראל מאמינים בני מאמינים די באחד האותות ולפרעה נצרך יותר,

ונראה דהנה במהות שלש האותות יש לפרש עפ"י דברי הש"ס (ברכות ה, א)

אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו

  • יעסוק בתורה
  • אי אזיל מוטב ואם לאו יקרא ק"ש
  • אי אזיל מוטב ואי לאו יזכיר לו יום המיתה

ותמהו המפרשים למה לא יזכיר לו תיכף יום המיתה, וכבר פרשנו זה בכמה אנפי ואעפי"כ אין בהמ"ד בלי חידוש,

ונראה דבודאי אין שום תרופה נגד יצה"ר אלא תורה כאמרם ז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, והטעם כי יצה"ר הוא מלאך ואין בכח בו"ד לנצחו אלא בכת התורה שקדמה אפי' למלאכים, והביט בתורה וברא את העולם, ואפי' המלאכים נבראו בכח התורה והתורה היא כולה שם משמותיו של הקב"ה, ובזוה"ק דאורייתא וקב"ה כולא חד, ובכח התורה הוא נעזר מהש"י,

וזהו שאמרו ז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, ומובן אשר זולת כח התורה אי אפשר לנצח את יצה"ר,

אך מה יעשה זה שאבן גדולה מונחת על לבו שאין מניחין לכנוס דברי תורה לתוך לבו, והיינו כי אמרו ז"ל יצה"ר דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, ובחטאים ועונות מתפשט היצה"ר וכת דילי' ומכסין את מפתחי הלב, וזהו שאמרו ז"ל יעסוק בתורה אי אזיל מוטב היינו שילך לו מכאן כענין שכתוב ורוח עברה וטהרם שרוח התורה מעבירם מבלי להתפשט ולכסות עוד על מפתח הלב,

ואי לא אזיל זהו לאות שיש לו כח גדול מחמת מרבית העונות ותחת שמקודם הי' יושב רק בין מפתחי הלב עכשיו אוה למושב לו על מפתח הלב וסותם את הלב, ע"ז אמר יקרא ק"ש, יחוד הש"י, והיינו שק"ש מעביר את המזיקין כמ"ש רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם, ובכח הק"ש מעביר את ישיבת קבע של היצה"ר על מפתחי הלב, כי מזיקין נקראים הנכנסין ברשות הניזק אבל בעוד עומדין בגבולן וברשותן עדיין אינן נקראין מזיקין בפועל, וע"כ בכח ק"ש להעביר את המזיקין שהוא היצה"ר וכת דילי' מעל גבי מפתח הלב, שלא יהי' עוד מכסה את הלב וחוצץ בפני דברי תורה שלא יכנסו לתוך הלב,

אבל לנצח ולעקור אח יצה"ר ממקומו המעותד לו אין בכח ק"ש אלא בכח התורה ומטעם הנ"ל, והעצה לקרות ק"ש היא רק למען יבוא ע"י כך להעצה הראשונה לעסוק בתורה וכלשון הזוה"ק לא אתדכי ב"נ אלא במלי דאורייתא, אך ידוע שרמ"ח תיבין דק"ש הם נגד רמ"ח איברין שבאדם וצריכין ליחד את כל האברים וכל החושים לק"ש,

ואם גברו עונות עד שאינו יכול לצמצם את מחשבתו לק"ש, ע"ז אמר העצה יזכיר לו את יום המיתה, ואין הפירוש יראת עונש בלבד אלא לפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מחשבות לבו, ובזוה"ק שיום המיתה הוא יומא דדינא ובהזכרה זו גורם ביטוש לגסות לבו שעכ"פ יהי' ביכולתו לצמצם חושיו לק"ש, ומק"ש יהי' ביכולתו לבוא לעסוק בתורה כנ"ל שתורה היא תרופה אחת לנצח היצה"ר ואין זולתה, ומעתה שוב איננו קשה יזכיר לו תיכף יום המיתה, כי מבלעדי תורה וק"ש אין בהזכרת יום המיתה תועלת ובש"ס שלהי קידושין דאפי' בשעת אמנות לא תבר יצרי' אלא שהוא רק גורם לק"ש וכנ"ל:

והנה משרע"ה שאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי וגו' אין הפי' שלא ירצו להאמין ולשמוע ח"ו כי משרע"ה ידע שפיר את מהות ישראל שהם מאמינים בני מאמינים, אלא חשב שמפאת עוצם הגלות הלבבות אטומים, כמו שאמרו ז"ל נסתם עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד, ויצה"ר פרש כנפיו ומכסה על הלב ואינו מניח לכנוס דבר ה' ביד משה אל לבם, וכמו שהי' אח"כ ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, ע"ז נצטוה לעשות האותות לעיני העם, והיינו שכלפי אמרם ז"ל אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו יעסוק בתורה ואי לא אזיל יקרא ק"ש, ואי לא אזיל יזכיר לו יום המיתה, הפך בכאן את הסדר באשר ידוע שהלבבות סתומים מאד ואיננו מהצורך לאות על סתימתו, סתימה, על סתימה,

  1. וע"כ נצטוה בראשונה לעשות אות הנחש, והוא עפ"י מאמרם ז"ל שדרתו של אדם אחר שבע שנים נעשה נחש וה"מ אי לא כרע במודים והייינו עפ"י מה שהגדנו בש"ק שמות שמהות הנחש שהוא נפרד, אבל צורת האדם הוא להיפוך שאפי' גוף האדם הוא תשמישי קדושה שהיא הנשמה, שהיא חלק אלקי ממעל ותשמישי קדושה נגנזין מפני שנשאר בהם רושם הקדושה, וכן גוף האדם אחר שמת טעון גניזה זו קבורה, וכ"ז כשגופו הי' תשמישי קדושה, שהוא ביטול להקדושה נשאר בו רושם, אבל אי לא כרע במודים היינו שלא הי' נכנע להש"י לתת הודאה על חלקו, מורה שהוא נפרד מהקדושה בחייו, ע"כ אין בו דין תשמישי קדושה ונעשה משדרתו נחש שהוא נפרד לגמרי כנ"ל, ע"כ בהאות שנעשה מהמטה נחש הוא הזכרה של יום המיתה, שכן האדם בלתי הכנעה להש"י נעשה נחש נפרד ועם זה רמז להם שחזר ונעשה מטה, שכאשר ישימו לבם לשמוע דבר ה' ולהכנע אליו, יחזרו מהיות עוד נפרדים, ובודאי אות הזה הצלית את שלחו, ונפתח הסתום כעין אחר הזכרת יום המיתה להכין לבבם לק"ש כנ"ל:
  2. אחר זה נצטוה לעשות אות הצרעת והנה אמרו ז"ל אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע, והיינו כי עונג היא התכללות כל החושים בעונג ההוא, ולהיפוך נגע הוא שפלות וכניעת כל הבחי' שבו, ומובן שבפגם התכללות כל החושים ליחוד ה' שזה מביא להתענג על הש"י, שורה במקומו נגע צרעת, ובאות הזה נוכחו לדעת שלבם בל עמם לצמצם כל חושיהם לה' כענין ק"ש שהי' להם מיעק"א ע"ה, ושורה במקוה זה כח המצרים האוטמים וסותמים את הלב, וכבמדרש מה מצורע זה מטמא אף המצריים מטמאין אתכם, ואח"כ והנה שבה כבשרו רומז לסילוק כח הצרעת והחזרת כח הק"ש לצמצם החושים ליחוד ה', והנה כענין יקרא ק"ש שהיא המעביר את המזיקין כחות הרעות של המצרים האוטמים וסותמין את עיניהם ולבם של ישראל,
  3. אח"ז נצטוה לעשות אות הדם ויתבאר עפ"י מה שאיתא בעץ חיים שרביעית דם שבאדם הוא המחבר והאמצעי בין הנפש שמהעליונים לבין הגוף שמהתחתונים, וע"כ אחר שנסתלקו כחות הרעות המונעים את ההארה אלקית לכנוס לתוך לבם, חזר הקישור של לבות ישראל באביהן שבשמים והוא הרמז באות הדם, שזה איננו מכה אדרבה דם הזה מורה את החיבור, ובזה יובן מה שנשתנה אות זה מאותות הקודמים שחזרו כבתחילה, וזה לא חזר ועיין ברש"י, ולפי דרכינו שזה מורה על החיבור שישאר כן לעולם:

ולפי האמור יובן מה שלפרעה לא נצטוה לעשות אלא מופת התנין שהוא הנחש ולא אינך האותות, שאינך האותות אין להם ענין לפרעה שהוא אינו בגדר ק"ש ולא בגדר החיבור אדרבה הוא להיפוך מזה ואין שייכות לעשות לפניו אלא מופת התנין שיזכור יום המיתה אולי ישוב מלהיות נפרד כנ"ל:

ד. להתמודד עם הקליפה

אדמו"ר הזקן, תורה אור, וארא

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כו' קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין כו' עד ויבלע מטה אהרן את מטתם.

להבין ענין המטה שנהפך לנחש (ואח"כ חזר ונהפך למטה. וגם מה שזה היה המופת הראשון שנתנו לפרעה וקדם לכל העשר מכות)

הנה כתיב וינצלו את מצרים וארז"ל (פסחים קיט.) שעשאו' כמצולה שאין בה דגים. פי' שלקטו כל הנצוצין שנפלו בשבירה אליהם ונתרוקנו מצרים מהם עד שנשארו כמצולה כו' ולא השאירו שם אפי' נצוץ א'. והנה להבין ענין הנצוצות שנפלו בשבה"כ וענין העלאתם. הענין כי הנה ידוע ענין השבירה הוא מיתת ז' מלכין קדמאין דתהו שנשברו ונפלו למטה לבי"ע בבחי' הקליפות וסט"א. והיינו כמו על דרך משל בנשמת האדם שקודם בואה לגוף היתה בטילה בתכלית לגבי אור א"ס ב"ה והיינו משום שאז לא היה דבר המחשיך ומסתיר עליה הגילוי אלקות לכך היתה בטילה למקורה בתכלית.

לגאול ניצוצות – וכיון שירדה למטה ונתלבשה בגוף החומרי אזי הגוף מסתיר עליה להיות נדמה העולם ומלואו ליש ודבר נפרד בפ"ע ואין רואה בחי' הבטול של כל העולמות לגבי אור א"ס ב"ה המחיה ומהוה אותם תמיד. וכך עד"מ הוא ענין שבה"כ שנפלו הנצוצין דתהו ונתלבשו בקליפות דבי"ע שהקליפות מחשיכות על הנצוצות ומסתירים אותם מכל צד שלא ירגישו גילוי אור א"ס ב"ה עד שיוכלו להיות יש ודבר בפ"ע וכמאמ' פרעה לי יאורי ואני עשיתיני רק דקרו ליה אלהא דאלהיא.

ואף שקודם השבירה היו הנצוצי' בטלים ומיוחדים בא"ס ב"ה מפני שאז היה מתגלה אוא"ס בהם בגילוי ויחוד גמור אבל לאחר השבירה שירדו הנצוצין ונתלבשו בתוך הקליפות שהם מלבישים אותם ומסתירים הגילוי אלקות כמשל הגוף שמסתיר ומחשיך לגבי הנשמה כנ"ל. לכך אינם יכולים להיות בבחי' בטול כמו שהיו תחלה.

ולכך נק' בשם קליפות שהם כמשל הקליפה שהיא חופפת ומקפת על הפרי הכנוס בתוכה ומסתרת אותה כמשל קליפת האגוז.

ואין תרופה להוציא הפרי כ"א ע"י שבירת הקליפה. וכך כדי להוציא נצוצי הקדושה מהקליפות המסתירים עליהם היה צ"ל שבירת הקליפות וזה היה ענין אותות ומופתים ומכות שבמצרים

והענין שע"י שבירת הקליפה יוכל להיות גילוי אור א"ס ב"ה להנצוץ עד שיוכלל באלקותו ית'…

ועד"ז היה ענין העשר מכות בכדי לשבר הקליפות להוציא מהם הנצוצין. אבל ישראל עצמן לא היו צריכים למופתים כלל כי הם מאמינים בני מאמינים. … רק בשביל להוציא הנצוצות המובלעים תוך הקליפות ממש הוצרך להיות עשר מכות הנ"ל שזהו בשביל וידעו מצרים כו':

ובזה יובן ענין המופת הראשון שהראה הש"י לפרעה שהוא ענין שנהפך המטה לנחש שזהו הקדמה לכל העשר מכות.

כי הנה ענין העשר מכות מבואר שהוא לשבר הקליפות שהם בחי' יש ודבר בפ"ע כמ"ש לי יאורי כו' רק דקרו ליה אלהא דאלהיא כנ"ל.

וענין המופתים הוא להראות להם איך שעם היותם בחי' קליפות וסט"א ממש אעפ"כ הם מקבלים חיות תמיד מקדושה בכל רגע ושבאמת אינם יש ודבר נפרד בפ"ע כדמיונם הכוזב אלא שהם בטלים בתכלית לגבי אלקותו ית' רק שהחיות נמשך להם ע"י מסכים והשתלשלות מדרגות רבים ועצומים וגברו כ"כ הצמצומים וההסתרים עד שיוכלו לומר לי יאורי כו'.

ולכן בהגלות הארה רבה שלמעלה מן הצמצומים הם בטלים ומבוטלים וזה היה ענין המופתים כו'. וע"ז היה מורה המופת הראשון בענין המטה שנהפך לנחש. פי' מטה הוא לשון המשכה והטייה. וכן שבט ג"כ לשון המשכה כמו כוכבא דשביט. דהיינו כל המשכת סדר ההשתלשלות דקדושה מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין נק' מטה.

ותנין היא מקור הקליפות דמצרים כמ"ש התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו.

והראו לו משה ואהרן איך שהמטה נהפך לנחש דהיינו שמבחי' אור והמשכה דקדושה הנק' מטה נמשך החיות והקיום להתנין מקור הקליפות

אלא שזהו ע"י השתלשלות וצמצוצים רבים כנ"ל עד שיוכל להיות נהפך ממטה לנחש (ועיין בתקוני זהר תקון כ"ב בענין פי' מטה) שע"י צמצומים רבים אלו מסתתר השפע מבחי' המטה כ"כ עד שיוכל להיות התהוות בחינת התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו ואומר לי יאורי כו' כנ"ל. ואח"כ הראו לו איך שהנחש נהפך למטה וגם ויבלע מטה אהרן את מטתם. היינו שחזר בחי' התנין להתבטל לגבי הקדושה האלקית כבראשונה (וזהו ענין העלאת הנצוצות הנ"ל) בזה הראו לפרעה ולמצרים אשר אינם יש ודבר בפ"ע. כ"א בכל רגע נמשך להם החיות מאלקות אלא שהוא ית' אל מסתתר (וברצותו נהפך הנחש למטה והיו כלא היו הקליפות) ועד"ז היו כל המופתים להיות וידעו מצרים כי אני ה' כנ"ל:

The post כיצד מתמודדים עם הקליפה | פסיכולוגיה בפרשה – וארא appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24515/feed 0
מה מונע את הניצחונות | קורס עקרונות הליווי הרגשי 1 https://hitbonenut.net/archives/24501 https://hitbonenut.net/archives/24501#respond Tue, 21 Dec 2021 20:59:00 +0000 https://hitbonenut.net/?p=24501 מה מונע התמודדות מוצלחת עם רגשות לא רצויים? האם אלו רק סיבות חיצוניות? ומה לגבי חוסר מודעות, חוסר רצון וחוסר אמון בעצמי?

The post מה מונע את הניצחונות | קורס עקרונות הליווי הרגשי 1 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
מה מונע התמודדות מוצלחת עם רגשות לא רצויים? האם אלו רק סיבות חיצוניות? ומה לגבי חוסר מודעות, חוסר רצון וחוסר אמון בעצמי?

The post מה מונע את הניצחונות | קורס עקרונות הליווי הרגשי 1 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

]]>
https://hitbonenut.net/archives/24501/feed 0