מקורות

א. הגבהה – למצוא את הטוב בכל אדם, לא לעסוק ברע, בנפילות. להכניס אור חדש לעולם.

תתחיל כבר לנצח קרבות. להתעלות.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. פסחים פ"י, מ"ה

ב. תודעת השפעה – המעשה של כל אדם יכול ליצור שינוי משמעותי

אתה ייחודי – אין בכל העולם שני אנשים זהים. בכל אדם יש משהו ייחודי שקשור לייעוד שלו

חייב לרדת להיות שחקן ולא צופה

להשפיע בסביבה שלי, בשבילי נברא העולם

כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ, דברים ל, יד. מתוך הקדמת התניא

ג. התוצאות תלויות בך

"יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין", מגילה – דף ו, עמוד ב.

אף אחד לא יחליף אותך בעבודה שלך עצמך; קח אחריות

ד. העולם מבקש להרדים אותך, אבל בפנימיות הוא לטובתך, אל תפחד ממנו.

כוח ההסתר גם הוא חלק מהבורא

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, בראשית א, א

ה. גאוות יחידה – יש לנו את התוכן העמוק והמשמעותי ביותר בחיים. צאו ותתקנו באמצעותו את העולם. אל תתביישו.

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב, דברים לג, ד

ו. אני לא יכול להיות בודד

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ אֲ-דֹנָי אֶחָד", דברים ו, ד

ז. שמחה בעשייה שלך

"יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת ה', אֲשֶׁר שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּדִירָתוֹ בְּתַחְתּוֹנִים", תניא פרק ל"ג

ח. לעורר את מידת היראה

 וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי, לקוטי אמרים תניא, פר' מ"א

ט. להשקיע באנשים, להתוועד, להתחבר

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד

י. המשמעות היא בדברים הקטנים

וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵך דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים

אחריות – העולם בשרפה ולך יש תפקיד אקטיבי

יא. אין מישהו שאין לו מה לתרום, שאין בו איכות, כך צריך לראות אנשים

"כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר", סנהדרין פ"י מ"א

יב. ללמוד וללמד בכל תנאי

"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", דברים ו, ז

יג. צמאון לעולם טוב יותר

The post 13 תובנות משנות חיים מתורת הרבי מלובביץ' appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אבל לפעמים אנחנו מעוררים אותה בדרך הלא נכונה. מהי הדרך הנכונה ולמה הכלי שאנחנו מכינים צריך להקדים את האור?

The post מוטיבציה – הטעות שרובנו עושים appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

שיעור מעמיק שצולל למאמר הראשון בסדרת המאמרים הנקראת המשך תרס"ו, מאת הרש"ב.

מקורות

1. להיטיב
   "שעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו, ויכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה למעלה להדבק בו ית'" – עץ חיים, שער הכללים.
   לפי הידוע שכוונת הבריאה היתה "כדי להיטיב לברואיו" (עץ חיים שער הכללים בתחילתו.), כי הקב"ה הוא תכלית הטוב ו"טבע הטוב להיטיב" (תניא שעהיוה"א פ"ד. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.) – ומצד "להיטיב" היו כל הברואים (ועאכו"כ בני ישראל שהם עיקר ותכלית הבריאה, בשביל ישראל והתורה שנקראו ראשית) צריכים לקבל כל ההשפעות גם ללא עבודה?
   ומבואר בזה: מתי מהוה ההשפעה אמיתית הטוב – כשניתנת להמקבל בשכרו ("פאַרדינטערהייט"), ולא בחנם. כשניתנת לאדם מתנת חנם ללא יגיעתו, נקראת "נהמא דכיסופא". וכיון ש"טבע הטוב להיטיב", חפץ הקב"ה לתת לבני ישראל את הטוב האמיתי, ולכן קבע שיקבלו את ההשפעות רק ע"י עבודה.

הכלל הוא, כי יש שפע הנשפע מהבורא יתברך מחמת גודל טובו אשר בשביל זה ברא העולם בכדי להיטיב לברואיו ולא מחמת מעשה התחתונים ויש שפע הנשפע מהבורא יתברך על ידי התעוררות עמו ישראל למלאות בקשתם ומעוררים למעלה להשפיע. (קדושת לוי, שמות בא, יח)

2. גילוי הכוחות בפועל
   בענין תכלית הכוונה של בריאת העולמות נבאר עתה ב' חקירות שנתעסקו בהם המקובלים. החקירה הראשונה הוא מה שחקרו חכמים ראשונים ואחרונים לדעת סיבת בריאת העולמות לאיזה סיבה היתה ונמנו וגמרו וגזרו אומר כי סיבת הדבר היה לפי שהנה הוא יתברך מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו ובכל שמותיו של גדולה ומעלה וכבוד ואם לא היה מוציא פעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה לא היה כביכול נקרא שלם לא בפעולותיו ולא בשמותיו
   עץ חיים, שער ראשון, א.

הרש"ב:
לפי זה הכוונה היא על האור דממלא כל עלמין, שזהו בחינת כוחותיו ופעולותיו יתברך השייכים אל העולמות, ונתגלו על ידי התהוות העולמות…
הנה ודאי את הכוונה נשלמה על ידי הבריאה וההתהוות, אבל אי אפשר לומר שזו היא תכלית הכוונה האמיתית, שהרי מה שכתוב בעץ חיים שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו היינו שקודם ההתהוות היו הכוחות בהעלם ובכוח ולא היו בגילוי, ואין זה שלימות, כי אין דבר שלם אם אינו גם כן בפועל, ועל ידי ההתוות הרי זה בא לידי פועל וגילוי,
דאמיתית טעם זה באמת לא ייתכן למעלה, דזה שייך רק בנבראים, שכל דבר שהוא בכוח אינו דבר כלל ומכל שכן שאינו בבחינת שום פועל כלל כי אם דווקא כאשר מתגלה ופועל דבר ופעולה גשמית אז הוא הפועל, אבל למעלה הרי תכף כשעלה ברצונו להוות הרי מיד נתהוו כל העולמות כידוע… כי לא מחשבותיו מחשבותינו כי כאשר ידמה אדם בשכלו להוות כו', הנה מחשבתו לא תפעיל כו' ונמצא הפועל שלם מהכוח, כי הכוח חסר המציאות ואין לו מציאות ושלימות כלל והפועל הוא העיקר והמציאות, וזולתו אין דבר ואין כן פעולותיו והווייתו של ממה"מ הקב"ה…
ואם כן אי אפשר לומר שבשביל זה היה אמיתית סיבת הבריאה, שהרי היה שלם בבחינת שלימות כוחותיו ופעולותיו גם עד שלא נברא העולם…

3. כדי שיתמודעון
   דְּאִי לָא יִתְפָּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל כָּל בִּרְיָין, אֵיךְ יִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ, וְאֵיךְ יִתְקָיֵּים, (ישעיהו ו׳:ג׳) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. ספר הזהר ב׳:מ״ב ב
   רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות נדה ב׳:ב׳:ב׳
   וְהַכְּלָל שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּמַלְכוּת הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוּמָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם חָכְמָה וּבְשׁוּם שֵׂכֶל וּבְשׁוּם תְבוּנָה בָּעוֹלָם,
   וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת קִיּוּם לְהָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה, כִּי עִקַּר קִיּוּמָם הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ, וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם סְפִירָה, כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיֹגוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן עַל-יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם עַד אֲשֶׁר צִמְצֵם וּפִנָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, הַיְנוּ שֶׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאָר הַמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל, פָּנוּי מִכָּל הַשִּכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאָר מִן הַשֵּכֶל כִּי אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל…

אי אפשר לומר טעם זה על התהוות עולם התחתון, שהרי היה מספיק בהתהוות עולמות עליונים, ובפרט שכאן בחינת הסתר והעלם האור, ונתהווה דוקא באופן הזה

4. בשביל התחדשות האור והפצתו
   בריאת העולם הייתה על ידי הצמצום הראשון שהיה באוא"ס, ונשאר חלל ומקום פנוי, ומזה הוא שורש התהוות הכלים ומציאות העולמות כולם,
   ואחר הצמצום נמשך גילוי הקו, שהוא בחינת גילוי האור להאיר הכלים והעולמות…

ולכאורה אינו מובן מה ההתחדשות בזה? והלא גם קודם הצמצום היה אוא"ס ממלא כל מקום החלל.

5. תאוות גילוי העצמות בתחתונים
   אלא העניין הוא כמו שכתוב במדרש (במדבר רבה רפ"י) על הפסוק שוקיו עמודי שש – שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו, שזהו מצד התשוקה שלו לבד
   לא מצד הכרח ח"ו בשביל השלימות ולא בגין דישתמודעון בי', דמפרש בעץ חיים שזהו גם כן מצד השלימות…
   אלא שזהו רק מצד התשוקה שנשתוקק לבראותו, ואין אנו יודעים טעם שכלי מפני מה נשתוקק.
   והכוונה בזה בכדי להמשיך גילוי עצמות אור אינסוף למטה.
   ועל זה אמרו נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, שאין זה מצד איזה הכרח וטעם שכלי, כי אם מפני שכך נתאווה, שהוא למעלה מטעם ודעת…
   למה נתאווה?
   שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אוא"ס למטה… וההמשכה היא מבחינת פנימיות ועצמות או"אס שלמעלה מעלה מהגילוי שמאיר בעולמות בבחינת ממכ"ע,
   שזהו רק הארה שבערך העולמות, ובהארה זו יש חילוקי דרגות מעלה ומטה, עד שבעולם התחתון הוא בבחינת העלם והסתר האור לגמרי,
   אבל כאשר ההמשכה היא מבחינת העצמות או"אס, אין בזה התחלקות מעלה ומטה, ועיקר הגילוי יהיה למטה דוקא, מפני שכך נתאווה מתחילה כביכול, ולפי שההמשכה היא על ידי העבודה שלמטה דוקא.
   וזהו תכלית בריאת והתהוות העולמות, ובשביל זה היא ירידת הנשמה, שנשמות ישראל על ידי עבודתם ימשיכו בחינת עצמות או"אס למטה,
   וההמשכה והגילוי יהיו על ידי בחינת ממכ"ע, בכדי שיהיה הגילוי למטה,
   ובכדי שיהיה בבחינת אור פנימי.

The post מהי תכלית הבריאה – על-פי המשך תרס"ו appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

ד"ר יחיאל הררי בראיון מיוחד לשמואל מוניץ, YNET, לרגל הוצאת ספרו החדש – לפרוץ את גבולות האישיות.

לינק לכתבה המלאה

15 שנות התעמקות בחסידות ובקבלה, מאז שחזר בתשובה, הובילו את ד"ר יחיאל הררי להאמין שאפשר למצוא בהן כלים להתמודדות יומיומית עם החיים. זה לא נגמר שם – כשהוא נשאל אם תורת הנפש היהודית יכולה אולי גם לתת פתרון למשבר הפוליטי הנורא שנקלענו אליו בישראל, עם רצף בלתי נגמר של מערכות בחירות וחוסר יציבות שלטונית, אין לו ספק שהתשובה חיובית.

"הרי מה הבעיה שלנו בחוסר היציבות הפוליטית? חוסר היכולת להתמודד עם דעה שונה", אומר הררי, שייעץ בעבר לפוליטיקאים ומרבה לקשר בספריו ובשיחותיו בין החוכמה היהודית למציאות חיינו. "תורת הנפש קוראת לקבל את הצד ההפוך, גם אם הוא נוגד את העמדות שלך. כשכל אחד לומד לקבל את הזולת, בוודאי שזה יוצר חברה אחדותית יותר שהיא מקור ליציבות, למרות הדעות השונות והמגוונות. ההבנה היא שגם אם מישהו חושב אחרת ממני, זו לא סיבה להשליך אותו מעבר לגדר".

אבל התורה לא ממש מקבלת דעות אחרות בזרועות פתוחות, כשהן נוגדות את ההלכה.
"הרב חיים ויטאל, בהמשך לאר"י הקדוש, אמר שקשה מאוד להבין את היהדות בלי הפנימיות. הפנימיות קוראת להבין אחרת את המציאות, את בני אדם, את הנפש. לפי הפרשנות המודרנית של הרבי מלובביץ' לפרשת פנחס, היום נדרשת דווקא קבלה בלי מותנית ואהבה בלתי מתפשרת, לכל אחד ובכל מקום. לשיטתו, בזמננו מסירות הנפש היא דווקא לקבל ולהכיל.

ד"ר יחיאל הררי. "כשכל אחד לומד לקבל את הזולת, בוודאי שזה יוצר חברה אחדותית יותר שהיא מקור ליציבות"(צילום: לירון מולדובן)

"אין כוונה לוותר על העמדות שלך, יש מחלוקות ודעות שונות, אבל יש קבלה של האחר. הצדק והשלום נלחמים ביניהם כל הזמן – האדמו"ר הזקן אמר שכאשר הצדק גובר, העולם הוא מקום של חרון אף ומלא במלחמות – וכשהשלום גובר, העולם הוא מקום של פשרה, סובלנות וקבלת האחר".

"לא בודק אף אחד שבא ללמוד"
ספרו החדש של הררי, "לפרוץ את גבולות האישיות: יסודות תורת הנפש ביהדות" (הוצאת ידיעות ספרים), הוא הספר ה-11 במספר שהוא מפרסם בנושאי יהדות – הספק נאה למי שעד גיל 33 אפילו לא צם ביום כיפור. מתחת לקסקט שלו יש כיפה גדולה, והזקן מסתיר את מי שהוא היה פעם.
ספריו של הררי תורגמו לאנגלית, לרוסית ואפילו לסינית. כמה מספריו הקודמים היו רבי מכר, בהם "סודו של הרבי" על דמותו והשקפתו של הרבי מלובביץ' (2013) ו"לנצח כל רגע מחדש" שעסק ברבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא (2015). אחרי ערוץ היוטיוב שלו, "התבוננות – יחיאל הררי", עוקבים אלפי מנויים. עמיחי שיקלי אמר לו ש"לנצח כל רגע מחדש" היה הספר הטוב ביותר שהוא קרא, וגיא זוארץ עוקב אחריו באופן קבוע ומצוי איתו בקשר. במהלך הריאיון אישה אחת ניגשת אליו ומספרת לו שבנה התחבר מאוד לשיעוריו.

משתלם במיוחד – הסרת שיער מעולם לא הייתה משתלמת יותר
נאטורפיל
נוחרים? בדקו התאמתכם לטיפול בלייזר חדשני לנחירות בכמה שאלות קצרות
מגזין Round Table בריאות
בוטל הדיון במשפט נתניהו יום לפני הבחירות: "עורך דינו חש ברע"
חדשות
למרות הכול, התחושה היא שלחלק מהחילונים יש נטייה אינסטינקטיבית להירתע מהמקורות היהודיים. יש כאלה שכל אזכור של הגות ומחשבה יהודית מתקשר אצלם לכפייה דתית או "הדתה".

"אני לא חושב ככה. יש חשש גדול מפני מצוות, כפייה ולפעמים גם אמונה – אבל לרוב יש אהבה גדולה וכבוד גדול למקורות. גם אם הם לא מקורות אלוהיים בעיניהם, הם נתפסים כמקורות תרבותיים. רוב העוקבים שלי הם לא דתיים. כן יש חשש גדול מכפייה, אבל זה לא חלק מתורת הנפש היהודית. אין בה שיפוטיות ואין בה קטלוג, היא אומרת רק – בוא תלמד. אני רואה קהלים שונים, גם חילונים, ויצא לי ללמד גם רפורמים. אני לא בודק אף אחד, זה לא עניין שלי".

היכולת לשלוט ברגשות
הררי סבור שתורת הנפש ביהדות מציעה כלים שבאמצעותם אדם יכול לשנות מידות לא רצויות שקיימות בו. במילים אחרות – לעצב מחדש את האישיות. "השאלה הגדולה היא איך מצליחים להחליש את המידה הלא-רצויה ולמנוע ממנה להתפרץ, ומצד שני להפוך אותה למנוע חיובי", לדבריו. "יש שלוש דרכים לתיקון מידות לא רצויות, שמתבססות על הגות הרש"ב (רבי שלום דובער שניאורסון), האדמו"ר החמישי של חב"ד".

מסלול אחד נקרא 'למטה מטעם ודעת': "שליטה על המחשבות, מה שדורש אימון ותרגול. המחשבות הן זירת קרב, ואם לא אחשוב על משהו, הוא לא יתעורר בי מבחינה רגשית. הכוונה היא לא לתת מקום למחשבות זרות ולא רצויות; זו דרך טכנית לנווט את המחשבה שלך", הוא מפרט.
רבי שניאור זלמן מלאדי האדמו"ר הזקן מייסד חב"ד
רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. הררי הפך לפופולרי בקרב החסידים
"מסלול שני נקרא 'על פי טעם ודעת': להשתמש בשכל כדי להחליש את המידה הלא-רצויה. התבוננות במשהו במובן השכלי עוזרת להחליש את הרגש השלילי. השכל מפרק את הרגש הלא-רצוי באמצעות הטעם שהוא נותן להתרחשויות. המסלול השלישי הוא 'למעלה מטעם ודעת': ניסיון לחפש את השליחות של האדם, מה מנחה אותו בעולם. כל הרגשות השליליים מונעים בידי אגוצנטריות, ותודעת שליחות מפרקת את האגוצנטריות הזאת".
"ביהדות חשוב לא לפגוע, כדי לא לקחת לאדם את הכוחות שלו, ולמנוע ממנו ליצור, לבנות ולעשות. תכלית האדם היא לגלות את הכוחות שלו ושל סביבתו. הבעיה היא שכאשר אתה נפגע, מישהו אחר שולט בכוחות שלך"
הררי טוען כי "הבעיה במידות לא מתוקנות היא שבגללן אתה מפסיק להיות בעל הבית על המציאות שלך. אתה הופך להיות נשלט. אחד הדברים החזקים ביהדות הוא להחזיר לעצמך את השליטה על העולם הרגשי, וממילא על החיים".
בהלכה יש חיוב להתאבל, אבל גם לתחום את האבלות לזמנים ספציפיים – שזה בעצם חיוב לשלוט ברגש.
"יותר מזה – מצווים 'ואהבת את ה' אלוהיך'. איך אפשר לצוות על מישהו לאהוב? מצווים עליך: תתבונן, תלמד, תכיר, ואז תאהב. הרמב"ם כתב שאסור ללוחם 'להתפחד'. איך אפשר לצוות על מישהו לא לפחד? הכוונה היא שאסור להתחיל לשאול בדאגה 'מה יהיה' ו'איך נסתדר', ולעורר את הפחד כך שהוא ישתלט על הנפש".
חביב נורמגומדוב וקונור מגרגור
חביב נורמגומדוב (מימין) מול קונור מגרגור. "רק כשהוא השתלט על המצב הרגשי שלו, הוא הצליח להיות קר רוח ולנצח"(צילום: getty images)
במציאות של תקינות פוליטית, נדמה לפעמים שאנשים רק מחפשים להיפגע. בספר אתה מדריך כיצד להימנע מזה. למה חשוב לדעתך לא להיפגע?
"ביהדות חשוב לא לפגוע, כדי לא לקחת לאדם את הכוחות שלו, ולמנוע ממנו ליצור, לבנות ולעשות. תכלית האדם היא לגלות את הכוחות שלו ושל סביבתו. הבעיה היא שכאשר אתה נפגע, מישהו אחר שולט בכוחות שלך".
הוא מביא דוגמה דווקא מחביב נורמגומדוב, אלוף אומנויות הלחימה, ומהקרב הזכור שלו מול קונור מגרגור האירי. "נורמגומדוב סיפר שמגרגור הקניט אותו ולעג לדת שלו, האסלאם, ב'טראש טוק', וזה החליש אותו. בשלב מסוים הוא החליט לא להיפגע, וכך לא נפגעו הכוחות שלו. רק ברגע שהוא השתלט על המצב הרגשי שלו, הוא הצליח להיות קר רוח ולנצח".

לטענתו, זה נכון לא רק בנוגע לאנשים פרטיים – וגם לקבוצות מוטב ללמוד איך לא להיפגע. "קבוצות חלשות שמפסיקות להגיד לעצמן שהן קורבן ומסכנות, מצליחות להתקדם. כדי להתקדם חייבים לצאת מהקורבנוּת ומהרחמים העצמיים. לעולם לא היינו מצליחים לבנות מדינה אם היינו נשארים בעמדה קורבנית אחרי השואה, ברמה האישית והקולקטיבית. כל אומה שלא תצא מהקורבנוּת, לא תתקדם".

טיפוסי האש, המים, העפר והרוח
הררי מציג תיאוריה לניתוח של נפש האדם על בסיס מקורות יהודיים. "תורת הנפש היהודית – הספרות החסידית והקבלה – אומרת שכמו שהאמינו שיש ארבעה יסודות שמבנים את העולם, יש ארבעה יסודות רוחניים שמרכיבים את נפש האדם", הוא מסביר. "המינונים השונים של היסודות יוצרים את מבנה האישיות. בכל אחד נמצאים כל היסודות אבל דומיננטיות של מידה אחת יוצרת את הצבע המרכזי של האישיות".

בהקשר הזה הוא מצטט מספרו של הרב חיים ויטאל, "שערי קדושה": "ונמצא כי גוף האדם הנוצר מארבעה היסודות התחתונים, והנה הם כלולים טוב ורע, וגוף האדם נוצר מן הטוב שבארבעה יסודות – אש, רוח, מים, עפר… ונמצא כי גם בנפש האדם היה כן, כי הלא חוצבה מן ארבע יסודות רוחנים שמהם נוצרו כל העליונים".

ארבעת טיפוסי האישיות דומים לארבעת היסודות בתיאוריה הקדומה שנוצרה ביוון העתיקה – אש, מים, עפר ורוח. בכל טיפוס, לדבריו, יש מנוע חיובי וצד שלילי – ואף אחד הוא לא טיפוס מסוים במאה אחוז. התיקון של הרגשות הלא-רצויים אצל כל אדם הוא חלק מתיקון העולם כולו, כלשונו של הרבי מלובביץ' (רבי מנחם מנדל שניאורסון): "וכפי שמבאר רבינו הזקן… שבעולם ישנם ד' יסודות, וגם באדם יש ד' יסודות, וכאשר האדם יתקן ד' יסודות שלו, בזה הוא מתקן את כל העולם כולו" (מתוך הספר "תורת מנחם").

המנוע החיובי שמאחורי טיפוס של אש הוא הרצון לדעת מה נכון, מה מדויק, מהי האמת. "כשהוא מבשל הוא ירצה לדעת מה המינונים המדויקים. הוא לא מקבל את המציאות כפי שהיא", לדבריו. "לא יכול להיות למדן שאין בו נקודה של אש. כל התנועה שלו היא למעלה. אצל טיפוסי אש יכולה להיות נטייה למרמור, קפדנות יתרה, קושי לעבוד בצוות, ביקורתיות, שיפוטיות, קמצנות ואולי אף נטייה לקנאות".
הטיפוס השני הוא טיפוס של מים: "התכונה החיובית שלו היא שהוא אוהב חברה, אוהב אנשים. התנועה שלו היא של עבודה בצוות, הוא יודע להקשיב. הוא לא יכול לסבול את הצמצום והדקדוק. הבעיה שלו היא שהוא נוטה להתמכרויות, כי הוא אוהב טוב, כיף ופינוק. קשה לו להגיד 'לא' לדברים. התמכרויות יוצרות ריקנות, ותחושת חוסר משמעות. בלי אוכל וחבר'ה, הוא מאבד את המשמעות שלו. הוא תלוי באנשים, בשביל האישור שלו. טיפוס של מים יכתוב ספר כדי לעזור לאנשים ולעשות טוב, בעוד אצל טיפוס של אש המנוע הוא חקר האמת".
מנחם בגין

הטיפוס השלישי, טיפוס של עפר, "רוצה להשפיע על המציאות, רוצה לשנות. כשהוא מרגיש שהוא לא משפיע, הוא מרגיש שלא שומעים אותו ושהוא לא מצליח לנסח את המסר שלו. הנטייה החזקה שלו היא לעצבות ולדיכאון. יש אנשים שבעיניים שלהם יש מלנכוליה. הבעיה היא שהוא עלול להתבלבל, ובמקום להשפיע בערכים, לנסות להשפיע דרך עצמו, באופן אגוצנטרי. כשאתה חושב שהמסר הוא אתה, אתה מתעצב אם לא קיבלת לייקים והתייחסות.

"עפר מתוקן הוא מנהיג אמיתי, למשל בגין. כשאתה מרגיש שלא השפעת כמו שאתה רוצה, אתה נכנס לעצבות. האר"י אומר שגם העצלות היא אחת התכונות של העפר, כי היא קשורה לחוסר האמונה בהשפעה של האדם. לא תמצא אדם כזה שלא חושב שהוא מוכשר ויכול לתרום לעולם".

הטיפוס האחרון שמזכיר הררי הוא טיפוס של רוח: "המעלה של רוח היא שהוא מחפש אחדות. הוא מבין עמדות שונות, גם של ימין וגם של שמאל, אבל מרוב שהוא מבין הוא עלול לאבד את עמוד השדרה של עצמו. כך הוא עלול להימשך לדברים בטלים ולבזבז זמן, בלי להעמיד אף אחד מול האמת. ככה עלול להיווצר מצב שבו אין תוכן בבית שלו, כדי לא לדרוך על אף אחד, ועוסקים רק בשטויות. האר"י מדבר על רכילות ולשון הרע שנכנסים במצב הזה, כשלא נכנס תוכן אחר".
איך יודעים למי מהטיפוסים אני דומה יותר?
"אפשר לבחון אחורה תגובות רגשיות. יכול להיות שאירועים מסוימים משפיעים עלינו יותר מאחרים, בגלל הטבע המושרש שלנו. מידה לא מתוקנת משתלטת על הרגש, ולא מניחה לשכל לפעול".

הפכים משלימים?
התפיסה הידועה ש"הפכים משלימים" בזוגיות מקבלת חיזוק מכיוונו של הררי. "בדרך כלל יזמנו לך את ההפך שלך, משהו ששונה ממך, כדי שתשבור את הטבע שלך ותשתפר. קשה להתמודד עם זה, אבל זה עוזר לאדם להחליש מידות לא רצויות", הוא טוען.
אז צריך לחפש אתגר בזוגיות?
"בדיוק".

הררי, בן 48, נשוי לענת ואב לשלושה ילדים. הם מתגוררים ביישוב אליאב בחבל לכיש. אשתו הייתה פעם חברת מועצת העיר מודיעין מטעם מרצ. לימים גם היא חזרה בתשובה, שמונה שנים אחריו. "היא הייתה בעבר מועמדת לתפקיד מזכ"לית שלום עכשיו, וגבי לסקי ניצחה אותה. היא הייתה רכזת עמותה למאבק בכפייה דתית, 'עם חופשי'. בהתחלה היא התנגדה מאוד, אבל אחרי כמה שנים היא התאהבה בתכנים, בהדרגה. היום היא מלמדת חסידות ותורת הנפש היהודית, ועוסקת בזה המון".
הוא דוקטור לתקשורת, היה מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ולימד במכללת ספיר. בעבר עבד כעיתונאי ברשת ידיעות תקשורת. כמן כן, היה יועץ פרלמנטרי ויועץ תקשורת לחבר הכנסת אופיר פינס, ויועץ לאלי בן-מנחם ממפלגת העבודה, כשהיה סגן שר.
"כשאתה יודע שבדידות היא המקום שלך להתחבר לנקודה עוצמתית יותר בנפש, אתה לא יכול להיות בודד. כולם צריכים חברה, אבל השאלה היא אם אתה תלוי בחבר כדי להשפיע ולספר לו מה שעובר עליך, ולהיות במרכז – או גם כדי לקבל ממנו"

דווקא כשהציעו לו תקן כמרצה מן המניין באוניברסיטת תל אביב, החל תהליך התשובה שלו. "הרגשתי שהעולם הזה לא מושך אותי יותר מדי, ולעומת זאת התכנים של תורת הנפש היהודית משכו אותי מאוד", הוא נזכר. "הייתי אמור לטוס לפוסט-דוקטורט, ובסוף החלטתי להישאר בארץ ולא לקבל את ההצעה. הסתגרתי כמה שנים והתעמקתי בלימוד. חמותי פתחה בתהליך אבלות, היא לא הבינה את הבחירה הזאת. לכל הסביבה היה קשה, גם לאשתי היה קשה באותם ימים, אבל היא ראתה שזה עושה אותי מאושר וזה היה לה הכי חשוב".
הררי התקרב לדת בעקבות ספרים שקרא. "פגשתי את הספר של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, 'איש האמונה הבודד', והתאהבתי ברעיונות שלו. זה קרה לפני 17 שנה", הוא משחזר. לאחר שצלל לעומקו של ספר התניא, של רבי שניאור זלמן מלאדי, הוא חזר בתשובה ב-2007. גם לדמותו של הרבי מלובביץ' היה תפקיד חשוב במסע.
ללמוד להיות לבד

הררי טוען שעיקרי תורת הנפש היהודית יכולים לתת קריאת כיוון למי שמתמודד עם התמכרויות – ואפילו עם הפרעות קשב וריכוז: "בעידן הטלפונים הרבה יותר קשה להתרכז, כי אנחנו לא מוכנים לשלם את מחיר הבחירה. אנחנו רוצים להשאיר את כל האפשרויות פתוחות. התמקדות דורשת קורבן. אחת הסיבות לכך שאנשים לא מתחתנים, למשל, דומה לזו שבגללה קשה לנו להתרכז. באפליקציות היכרויות יש מבחר גדול, ואנשים לא רוצים לבחור כדי לא לאבד אפשרויות. כדי לסגור ערוצים חייבים לוותר על משהו. הבעיה של מי שסובל מהפרעת קשב וריכוז היא שהוא לא מוכן לסגור ערוצים פתוחים".

איזו תרופה יכולה היהדות להציע לחוויית הבדידות המודרנית?
"ברגע שאתה יודע בתודעה שלך שבדידות היא המקום שלך להתחבר לנקודה עוצמתית יותר בנפש, אתה לא יכול להיות בודד. אתה בודד רק כשאתה תלוי באנשים. כולם צריכים חברה, ברור, אבל השאלה היא אם אתה תלוי בחבר כדי להשפיע ולספר לו מה שעובר עליך, ולהיות במרכז – או גם כדי לקבל ממנו. אדם חייב ללמוד להיות לבד".

הספר הטרי מצטרף לשלושת ספריו בסדרת "התבוננות": "לנצח כל רגע מחדש" (שיטתו של בעל התניא), "אומנות ההגבהה" (מדריך להורות וחינוך) ו"הפוך" (חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל). ספריו של הררי על הרבי מלובביץ' והאדמו"ר הזקן הפכו אותו לפופולרי בקרב חסידי חב"ד.

בין ההוגים שהוא מתבסס עליהם בספרו הטרי אפשר למנות את הרמב"ם, רבי חיים ויטאל על בסיס האר"י הקדוש, האדמו"ר הזקן, הרש"ב, הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון), הרב סולובייצ'יק והרבי מלובביץ'. הספר נולד אחרי לימוד ממושך בזום עם מאות רבות של תלמידים.

"הוא יושב על לימוד של שנים, ואמור לענות לאדם על השאלה: למה הוא כזה. מה התכונות הדומיננטיות שלו", הוא מסביר. "ביהדות נותנים דגש רב יותר לתכונה המולדת, ופחות להשפעות החיצוניות. הרציונליות וכוח השכל מסתירים פעמים רבות את הצד הפראי בנפש. לכל בן אדם יש התמודדות מרכזית, ואם תשלוט בפרא ותצליח לרכוב עליו – תצליח להגשים את תכלית החיים".

The post "תורת הנפש היהודית יכולה להציע פתרון גם למשבר הפוליטי" | ראיון ב-YNET עם ד"ר יחיאל הררי appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post יום הולדת הבעש"ט ובעל התניא – ד"ר יחיאל הררי משוחח עם מנדי וביתן | כאן 11 מורשת appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post לגלות כמה אני גדול | ד"ר יחיאל הררי משוחח עם הרבנית ימימה מזרחי על הרבי מליובאוויטש appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מה הוא סודו של הרבי מליובאוויטש?

מה השינוי הדרמטי שעובר מי שמושפע מהגותו?

מה הסיפור המטלטל ביותר על הרבי בו נפגש הררי במסגרת העבודה על חיבור רב-המכר 'סודו של הרבי'? וכיצד הפך האדם המתבודד והבורח מפומביות למנהיג שסוחף מאות אלפים?

ובעיקר: מה הרבי מליובאוויטש תורם לחייו של כל אחד ואחת מאתנו, ואיך אנו יכולים לשאוב ממנו השראה להגיע לשלמות פנימית?

הררי מספר גם על הדרך שעשה מסטודנט מצטיין ומרצה באוניברסיטה שכיהן כראש לשכות שרי ממשלה – לעולם החסידות ולמשנתו ואורחותיו של הרבי.

בואו נדבר על זה – הרב שניאור אשכנזי מארח רבנים, אישי ציבור, אמנים ואורחים נוספים לשיחה על עבר, הווה לעתיד, ושילוב חיי הנצח עם חיי השעה | פרק 6

The post יום הולדת 120 לרבי מליובאוויטש: הרב שניאור אשכנזי מארח את ד"ר יחיאל הררי | בואו נדבר על זה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

באוקראינה היה המרכז היהודי הגדול בעולם. לפני השואה היו בה קרוב ל-2.5 מיליון יהודים.

זהו מרכז שגדל והלך מאז ברחו יהודים מהאינקוויזציה, המגפה השחורה וכשגורשו מספרד.

גם הגדרת "תחום המושב", שרובו היה בשטחי אוקראינה, אילץ יהודים רבים להתגורר באזורים אלה.

השינוי המרכזי בתנאי החיים היהודיים חל כשפורקה פולין, וועד ארבע הארצות (סוף המאה ה-18), שניהל את החיים היהודיים התפרק גם כן. אז נאלצו היהודים לצאת מהאוטונומיה ונפגשו עם העולם החיצון.

אחד המאפיינים של יהדות אוקראינה זו היצירתיות והפריחה שחלה למרות תנאי מחיה קשים ורדיפות בלתי פוסקות. הבעש"ט, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן וגדולי חסידות נוספים, ומחוץ לעולם החסידות ביאליק ושלונסקי, שאגאל, אחד העם ועוד ועוד.

מה עורר את הפריחה הזאת?

מצד אחד היהודים חיו באוקראינה תחת משטר זר ולא מקומי (המשטר הפולני ואחרי זה הרוסי. למעט מרד חמלינצקי), וכאמור תקופות ארוכות היו תחת דיכוי זכויות, פרעות וקשיים בלתי נתפסים.

מצד שני הייתה להם סוג של חירות רוחנית. רוב היהודים חיו בעיירות ובערים ואילו רוב האוקראיניים היו איכרים. יכול להיות שדווקא הקושי הכלכלי, העדר הזכויות, הפוגרומים האכזריים, המרחק מהלא יהודים שברובם היו לא משכילים ורחוקים מאוד מארון הספרים, עודדו שאיפות ויצירתיות שבאו לידי ביטוי בממד הרוחני.

כך שאפשר אולי לומר שדווקא הדחק החומרי והאיום הקיומי הולידו צמיחה רוחנית מרתקת ומשפיעה כל כך. כלומר שכשהעולם החומרי מוגבל, החלופה נמצאת בממד הרוחני.

היהודים חיפשו תשובות. למה הם מובילים בהרבה על שכניהם מבחינה של השכלה, מסחר, ואפילו קרוא וכתוב ועדיין סובלים כל כך. את התשובות ניסחו בצורה הטובה ביותר הבעל שם טוב וממשיכי דרכו שגרמו לכל יהודי, פשוט ככל שיהיה, להאמין בשליחותו ובהשפעתו על העולם.

אם להוציא מסר אחד מההיסטוריה של יהדות אוקראינה, זה שלעולם הרוח חזקה מהחומר.

בדיוק יוצא משיחה על נושא זה עם ליאת רגב, עצם הענין, כאן חדשות , שבתוך האקטואליה הקשה מכניסה הרבה רוח מנחמת.

The post מדוע דווקא יהדות אוקראינה הצמיחה את החסידות | שיחה עם ליאת רגב, עצם הענין, כאן 11 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

העולם מבולבל. בני אדם מבולבלים. מקור הבלבול הוא הערבוב של הטוב והרע. בעולמנו, מאז חטא עץ הדעת, אין רע שאין בו טוב ואין טוב שאין בו רע. התפקיד המשמעותי של האדם הוא לייצר את ההפרדה בין הטוב והרע. ללא הפרדה, האדם אינו יודע באיזה מרחב הוא מצוי, האם בטוב או ברע. הוא לא יודע להיכן הוא משעבד את כוחותיו, את שכלו, את מחשבותיו, את רצונותיו.

עבודת הבירורים היא עבודה של ברור המוץ מהתבן. יש לה מטרה ותכלית. האדם נשלח לתוך עולם של חושך, עולם שפל שהרשעים בו גוברים, ועתה עליו לחפש את ניצוצות האור. עליו לתור אחר האמת. האדם הוא נר הבורא בתוך העולם. על ידי שהוא מדליק אור, הוא מבריח את הרע וחושף את הטוב.

העבודה בנפש

עבודת הבירורים מתחילה בעיקרה בפנימיות ומתבטאת בכל זירות הנפש. על האדם לברר אילו מחשבות מזיקות לו. אילו מחשבות הם רע גמור שהתוצאה שלהן תהיה שהן יעוררו בו רגשות לא רצויים ואילו מחשבות יגלו בו יצירתיות וכוחות נפש בריאים.

גם בעולמו הרגשי, על האדם להבחין בין מידות רצויות ומידות לא רצויות, בין רגשות שיניעו אותו לפעולה לבין מידות משתקות. לאחר שיבחין ביניהן, עליו לדעת להתמודד עם המידות הלא רצויות. לדחות אותן מחייו ולעורר את התגלות המידות הרצויות, המדודות, המניעות.

הברור מתקיים לא רק בעולם המחשבה ובעולם הרגשי. על האדם לטפס למרחב השכלי ולברר אילו תפיסות, רעיונות, זוויות ראייה לחיים ולעולם סובלים מעיוות, קלקול, חסך והעדר, ואילו תפיסות יובילו אותו לחיים גבוהים ונכונים, חיים שבהם הוא לא קורבן. חיים שבהם הוא מזהה את הכוח האלוקי ואת ההשגחה הפרטית.

מהמרחב השכלי על האדם להמשיך ולברר את הרצונות שלו. עליו לבחון מהו חץ הצפון שלו. מתי מתעוררים בו רצונות זמניים, שטחיים, כאלה שלא יובילו אותו לשום מקום. ומהו אותו רצון פנימי, גבוה, אמיתי שצריך להכווין את כל כוחותיו.

ולבסוף על האדם לברר את כוח התענוג המתגלה בחייו. האם זהו תענוג שתורם להרחבת כלי הנפש ולהגברת החיות או שהתענוג שהוא מתמכר אליו הוא משיח שקר המאיים על חייו והתנהלותו בעולם.  

מתוך עבודת הבירורים בנפשו, האדם מתפנה לברר את הטוב גם בסביבתו הקרובה, בקהילה אליה הוא שייך ובסופו של דבר בעולם כולו. הוא הופך להיות שליח של הטוב והאמת שלא מפחד לפעול כדי לדחות את החושך.

ללא עבודת הבירורים, האדם והעולם נשארים בבלבול. רעיונות רעים שיש בהם מעט טוב מתעצמים ופועלים כדי לכבוש כל מרחב אפשרי. כשהאדם נופל ברשתם, הוא משלם את מחיר העדר הבירור.

העולם מוכן לגאולה

דווקא מתוך כך שעבודת הבירורים היא כה משמעותית וכה עיקרית בתפיסת החיים היהודיים על-פי פירוש הקבלה והחסידות, ההכרזה של הרבי מליובאוויטש היא לא פחות ממדהימה.

בשיחה שנאמרה בשנת ה'תשנ"ב, 1992, והוגהה לאחר מכן על ידי הרבי בעצמו, הוא הסביר כי עבודת הבירורים, כשלב בהכנת העולם לגאולה – הסתיימה. הגענו לנקודה בזמן שנסתיימו הבירורים והעולם מוכן לגאולה.

כיצד אפשר להבין את ההכרזה הזו של הרבי? מה משמעותה? האם הטוב והרע לא מעורבבים עוד זה בזה? הרי ברור לכל מי שמעיף מבט על עולמו הפרטי ועל המצב בסביבתו הקרובה והרחוקה שהבלבול והחושך חזקים בימינו לא פחות מאי פעם בעבר. רבים מהלכים בעולם בחוסר ודאות וחוסר בהירות. כיצד אם כן ניתן לומר שהעולם שייך לגאולה ונסתיימה עבודת הברורים?

מחשבה וכוח המחשבה

באחד ממאמריו בסדרה המשך תרס"ו, מסביר הרבי הרש"ב את ההבדל בין המחשבה וכוח המחשבה. המחשבה היא לבוש לנפש. השכל והרגשות נאבקים ביניהם בזירת קרב אחת דומיננטית – זירת המחשבה. לכן מי שמברר את מחשבותיו גם מברר את עולמו הפנימי. הוא מכריע מה יבוא לידי ביטוי בלבוש הנפש שבו עולמו הפנימי מתגלה לו.

כוח המחשבה הוא בדרגה גבוהה בהרבה מהמחשבה. כוח המחשבה הוא לא הלבוש התחתון המוכר לנו, אלא לבוש עדין יותר, לבוש לעצם הנפש. המחשבות משולות לאותיות הכתב. אותיות הכתב נפרדות מכוחות הנפש. הן רק מלבישות את כוחות הנפש כפי שאותיות הכתב מבטאות את התוכן שהן מגלות. כוח המחשבה משול לאותיות חקיקה. כאן הלבוש הוא חלק מעצם הנפש. כוח המחשבה מבטא בעדינות דרגות גבוהות יותר בנפש.

אפשר אולי לחדד את ההבדל בין המחשבה לכוח המחשבה בטיב ההתמודדות במצבים שבהם ארוע מסוים נגע בעצם הנפש. בעקבות ארוע כמו פגיעה, תקיפה אישית או הלם קרב, קשה לאדם לעצור את מחשבותיו. הוא מנסה, ועדיין שטף המחשבות משתלט עליו וכתוצאה מכך מכריע גם את מצבו הרגשי. הסיבה היא שהארוע נחרט בעצם הנפש, בכוח המחשבה ולא רק במחשבה עצמה. לכן עבודת השקטת המחשבות כשלעצמן אינה מספיקה וצריך להתעלות לעבודה על כוח המחשבה, עבודה של גילוי דרגה גבוהה יותר בנפש.

את ההבדל בין המחשבה וכוח המחשבה אפשר להבין לא רק במובן השלילי. כוח המחשבה חושף דרגות גבוהות יותר בהוויה. הוא חושף את עצם האדם. מקום שבו האדם מסוגל לקבל את עצמו ואת הטוב שבעולם בדרגה גבוהה יותר. הוא לא מסתפק רק בלבושי הנפש אלא מאיר בו גם לבוש העצמות.

אולי אפשר להבין את ההכרזה שנסתיימה עבודת הבירורים כמעלת עבודת כוח המחשבה על פני עבודת השקטת והכוונת המחשבות. בתקופתנו הבשורה היא שאנחנו נקראים להתעלות לדרגה גבוהה יותר מהמחשבה, לדרגת כוח המחשבה, דרגה גבוהה בקבלה העצמית שלנו שנועדה לגלות מציאות שבה אין מאבק בין טוב לרע. דרגה שבה האדם צריך ללמוד לקבל את עצמו למעלה מהפגיעות והחסרונות. דרגה שמבטאת שהטוב כבר כאן, הגאולה כבר כאן, היא מחכה רק שנכיר בה. ממתינה שנתגבר על הפחדים והמאבקים היומיומיים, ונצליח לגלות את עצם הנפש בתוך החיים עצמם.

פעמים רבות החיים מאירים פנים לאדם. סביבו יש אינספור חסדים שאינם מובנים מאליהם. אבל הוא לא מצליח לראות את החסדים האלה. הוא עסוק במלחמות הפנימיות שלו. הוא עסוק במחשבות קטנות הגוררות אותו למצבים רגשיים לא רצויים. המציאות מאירה ואילו הוא בשקיעה. "נסתיימה עבודת הבירורים" יכולה להיות קריאה פנימית ועמוקה להרים את הראש. להשתחרר מהמאבקים הקטנים ולהתעלות לדרגת גדלות המוחין. דרגה שבה האדם מזהה שהוא באמת חי במרחב אלוקי אינסופי ומיטיב. דרגה שהיא כבר חלק מהגאולה.

The post נסתיימה עבודת הבירורים? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post איזו החלטה טובה ממליץ הרבי מקוצ'ק לקבל appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

לפני ההחלטה צריך להציב את הקריטריון הראשי לבחירה. מה הכוונה באיש השנה ולמה דווקא הוא נבחר. כאן זו כבר התלבטות גדולה. מה יכול להיות הקריטריון? האם זו תרומה לחברה או כישורים אישיים מיוחדים? ואולי הקריטריון המוביל לבחירה צריך להיות יזמות, יצירתיות וחדשנות. האם ייתכן שאיש השנה חייב להציג הישגים יוצאי דופן, או שהקריטריון לבחירה בו צריך להיות קשור להיקף הפעילות או למידת ההשראה שאיש השנה הנבחר סיפק לאורך השנה.

רשימת האפשרויות מלמדת שהבחירה באיש השנה היא בהכרח סלקטיבית ותלויית היכרות. רבים וטובים הם מקור להשראה. ובכל זאת הבחירה היא הזדמנות להודות, להזכיר ולזכות בהשראה.

צריך גם לזכור שהשנה האחרונה הייתה מורכבת במיוחד. שנת הקורונה פגעה בחלק גדול מהפעילויות וחייבה התגברות על לחץ וחרדות ויצירת אפיקי לימוד, הוראה, יצירה והשפעה חדשים. לכן בהכרח שאיש השנה נבחר על רקע האתגר הייחודי של השנה.

גבורה

לאור השנה המיוחדת הזאת נדמה לי שהקריטריון החשוב ביותר השנה הוא גבורה. גבורה היא אחת התכונות הכי חשובות בחיים היהודיים. בשל חשיבותה אנחנו מברכים בכל בוקר 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אוזר ישראל בגבורה'. גבורה אין פירושה כוח או שליטה. גבורה משמעותה להיות מוכן למאבק, לעמוד על שלך, כשצריך – להתאפק, ולדעת להתעקש גם כשאפשרויות הניצחון הן קטנות מאוד. גם כאשר השכל משכנע שאין כל טעם להמשיך. בגבורה יש נכונות לעמוד מול הזרם, מול הרוחות המנשבות בעולם, מול הקשיים והאתגרים, מול האבסורד, ובוודאי מול הבלבולים הרגשות והיצרים ההומים בתוכי פנימה – ולא להיכנע. החשמונאים ניצחו באמצעות הגבורה את היוונים. היהדות שרדה בברית המועצות ברוח הגבורה שהותיר הרבי הריי"צ; המאבק המתנהל היום בצפון אמריקה כנגד ההתבוללות וזקיפת הקומה היהודית אחרי השואה הן תולדה של רוחות הגבורה שהפיח הרבי מליובאוויטש בשומעי לקחו.

בשנת הקורונה רבים ויתרו על פעילות ציבורית או שהפחיתו את היקפה. הטעמים ברורים. אנשים מוטרדים, חוסר ודאות, קושי בגיוס כספים. הסגר בחגים היה זמן להתכנסות משפחתית.

בי"ט כסלו, ראש השנה לחסידות, שעבר נדהמתי לגלות שלא כולם חשבו כך. הייתי משוכנע שאירועי י"ט כסלו יתבטלו לגמרי והמפיקים יורידו את הרגל מהגז. כלומר הוא יוריד הילוך, הרב משה שילת. בכל זאת, גם להם עמדו התירוצים הטובים. המצב הכלכלי, הקורונה, בנייני האומה סגורים והאווירה קצת מדכדכת. לכל היותר חשבתי שיפיקו איזה זום צנוע.

בפועל כשנחשפתי לתוכנית י"ט כסלו נתגלה שזאת גרנדיוזית יותר מאי פעם. השתלבו בה אמנים מהשורה הראשונה, והיא הוקרנה לרבבות צופים ברחבי העולם.

האירועים היו עבורי שיעור בגילוי מידת הגבורה. כשהעולם מנסה להרדים אותך, כשיש לך לגיטימציה וסיבות טובות להירדם, זה הזמן לא לפחד, להזדקף ולהעלות הילוך.

הפעם השנייה שגיליתי את עוצמת הגבורה הייתה בפעילות עם הסטודנטים. ארגון חב"ד בקמפוס, ששילת עומד בראשו, ביקש להוציא את המצטיינים מקרב תוכנית לומדי התניא בקמפוסים השונים למסע מסכם אצל אדמו"ר הזקן, באוקראינה. התבקשתי להעביר סדרה של הרצאות הכנה, מזווית מעשית, לקראת המסע. הסטודנטים היו נהדרים. אלא שבשום שלב במפגשי ההכנה לא השתכנעתי שהמסע באמת ירקום עור וגידים. גם כאן לא חסרו עיכובים ומניעות – סכנת הבידוד, העלייה החוזרת והמהירה של מקדם ההדבקה, מבצע שומר החומות, מערכות הבחירות, לוחות הזמנים המדוקדקים והצרים של הסטודנטים, מה לא.

וזה לא שאני פסימי מטבעי. לא רק אני לא האמנתי שהמסע ייצא לפועל. פגשתי שליחים בקמפוסים שסברו גם הם שהתוכנית לא תצלח וחבל על המאמץ וההשקעה. למרות שכמה פעמים המסע בוטל ונדחה לא הצטערתי על הזכות להיפגש עם הסטודנטים. אלא שגם כאן, נדהמתי שבסופו של דבר הצליחו להפיק אנשי חב"ד בקמפוס מסע מושקע ומיוחד למאה וחמישים סטודנטים מרחבי הארץ. 

משפיע ומקבל

השפעה היא לא שליטה. כוח ההשפעה הוא הכוח להיות יוצר, חושב, מלמד, משנה אישיות באמצעות הלימוד והחזון. המשפיע צר צורה של תוכן. אולם הוא צריך להיות קשוב למקבל. לדעת מה נדרש ממנו, לתת לו תשומת לב. בהיבט הזה ההשפעה של מרצה או סופר היא שונה משל שליח שעיקר פעילותו היא במפגשים אישיים. הכותב לא נדרש לתשומת לב אישית לכל מי שנתקל במסריו. הוא משגר את שלו ומקווה שייגע בלבבות. העבודה עם סטודנטים, עם נערים, עם אנשים, היא אחרת. כדי לגעת בהם נדרשת תשומת לב אישית, השקעה, חשיבה על הפרטים. כל כך קשה לקנות אמון, להחדיר מסר, לשכנע ולהלהיב. כל כך קל לפגום באמון, להרחיק, לא לעמוד בציפיות. בהיבט הזה אי אפשר שלא להתרשם מהפעילות של חב"ד לנוער ובקמפוס. הרוח הנושבת שם היא של ירידה לפרטים הקטנים. הכרת "המקבל" והתאמת המסר, הסביבה והאווירה אליו. זה ניכר בכיבוד הקל שמוגש לסטודנטים, בסבר הפנים, בטיב השיח. אין ספק שהגישה הזו יורדת "מלמעלה". היא לא תוצאה של אופי חברותי במיוחד אלא של חשיבה מושכלת ומתוכננת בקפדנות – כיצד יוצרים שינוי, כיצד משפיעים על "העולם", כיצד מלהיבים וגורמים לאנשים להניע בעצמם את המסר הלאה.

אני לא רוצה להפוך את הטור הזה לסיכום שנת הפעילות של הרב שילת, אבל אני כן רוצה לציין שתי נקודות.

האחת, למעלה משמונה שנים אני עוקב ממרחק אחר היקף העשייה שלו. במבט לאחור, קל לקבוע שחלק גדול מהמסר הפנימי של החסידות מתפשט בעולם ובמגוון קהלים בזכותו, בזכות התוקף הבלתי מתפשר, בזכות גילוי מידת הגבורה, בזכות האמונה והחזון, בזכות הירידה לפרטים והתפיסה שכל נשמה קובעת. עבורי לפחות, ובשנה הזאת ביתר שאת, כל אלה הם מקור גדול להשראה.

הנקודה השנייה קשורה לביתו. ממש באחרונה נתקלתי בפעילותה של רעייתו, ברכה. סקירה קצרה והיה לי ברור מייד, זה לא איש השנה, זה זוג השנה. זוג שחושב גבוה, נלחם כדי להגשים, ולכן ראוי להערכה רבה. אבל יותר מכך, הזוג שילת מזכיר לנו, בשם הרבי מליובאוויטש, שבשנה הבאה מותר לנו לתבוע מעצמנו יותר.

The post בחירה באיש השנה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הרב יואל כהן דפדף מעט בעמידה, התעלם מההמולה סביב השולחן. פסקה מסוימת צדה את עינו ומבלי משים הוא שקע בקריאה שארכה דקות ארוכות. משסיים הרים את ראשו. משהו הפריע לו. הוא רצה להרחיב בנושא הגדרת "הצמצום שאינו כפשוטו". האורחים התיישבו, הוא קידש בזריזות, נטל ידיים והתחיל לדבר, על "הצמצום שאינו כפשוטו" כמובן. הוא תיאר, הסביר, העמיק והרחיב, בלי פילטרים ובלי סיפורים, כאילו לא היה מדובר בסעודת שבת ושעת לילה מאוחרת וכאילו לכולם ברור על מה הוא מדבר. הגדרה מדויקת של "הצמצום שאינו כפשוטו" הייתה חשובה בעיניו באותה סעודת שבת יותר מכל דבר אחר בעולם. הוא רצה להסביר כיצד ייתכן שהבורא צמצם את עצמו, ועדיין הוא כאן מחייה ומהווה כל דבר וכל רגע. על זה עומדים כרגע כל החיים מבחינתו.

אני זוכר שישבתי שם, ניסיתי לקלוט ולנצור כל מילה. בטוח שלא הצלחתי. הייתי עייף, אחרי טיסה ארוכה, נרגש והחומר ממילא היה סבוך ומעמיק, אבל הרגשתי שמשהו מרומם מתרחש. משהו שאי אפשר להסביר במילים. יש שקוראים לזה אמת. יש שיקראו לזה גילוי אלוקות. כן גילוי אלוקות.

שלוש פעמים התארחתי בביתו של החוזר הראשי, ובכל פעם הרגשתי שאני זוכה בהזדמנות יוצאת דופן. חוויה של מפגש עם עומק יהודי בלתי נתפס מהול בפשטות נדירה. אבל לא זה היה העיקר במפגש. העיקר היה ההרגשה שבכל תנועה שלו ובכל דיבור יש גילוי של משהו נשגב.

**

הרב יואל כהן שנפטר ערב שבת חזון היה אחד מגדולי עולם. כשהבן שלי קרא את התיאור הזה הוא חייך. "הרב יואל היה מנפנף אותך ושואל מה אתה רוצה ממנו", אמר.

פעם אחת נכחתי בשיעור שהעביר. צעיר, בחור בן כשמונה עשרה, שאל אותו שאלה. הוא עצר את השיעור, חשב וחשב. ובסוף ענה "אני לא יודע". כך, בפשיטות. אני לא יודע. מתי פגשתם מורה רוחני, כזה שסיים כמה וכמה פעמים ללמוד את כל התורה שבעל פה, בקיא בכל נבכי הקבלה, קרא ולימד כל מאמר חסידות, וכשצעיר שואל אותו שאלה הוא מודה בפני עם ועדה – אני לא יודע.

וזו בדיוק הנקודה. לא מספיק לתאר את הזיכרון הפנומנלי שלו ואת עובדת היותו החוזר הראשי של הרבי מליובאוויטש במשך כארבעים שנה כדי לכנות אותו גדול עולם. גם קריאת כתביו או האזנה לשיעוריו, שמאופיינים בעומק, בהירות, סדירות והיקף בלתי נתפסים לא הם שהופכים אותו לגדול אמיתי. תנועת הביטול הנדירה של גאון שכזה, זו שנועדה כל כולה לגילוי אלוקות, היא שעושה אותו לאחד הגדולים באמת.

החסידים נוהגים לספר שפעם אחת אשתו, לאה, שלחה אותו לזרוק את האשפה. הוא הגיע עם הפח לכניסה של בית המדרש 770. עד שלא העירו לו, לא שם לבו לכך. ראשו היה טרוד בעולמות אחרים. הסיפור מלמד שהביטול שלו היה ניכר בכל כוחות נפשו – בשכל, אבל גם ברצונות, ברגשות ובמעשים.

פעם אחת פגשתי אותו בציון הרבי מליובאוויטש. לרב יואל היה כושר מיקוד יוצא דופן. רגע אחד הוא דיבר עם קבוצת חסידים, והנה במאית שניה הוא התיישב על הספסלים באוהל הכניסה לציון, התנתק מהכל והתרכז בעניין לשמו הוא בא. הוא שלף עט ונייר והתחיל לכתוב. הוא כתב וכתב. התפלאתי. מה יש לו לכתוב כל כך הרבה? הרי הוא מבקר תכופות בציון, מה היה לו לשתף באריכות שכזו. ניכר היה שהוא גילה התחדשות פנימית בכתיבה. על כך קצת קינאתי, על היכולת של אדם כה שכלי להתחדש ולשפוך את לבו ורגשותיו.

בסוף אותו שבוע חזרתי שוב לציון. התפלאתי שוב לפגוש שם את רב יואל. מה הוא עושה כאן בתכיפות שכזו, שאלתי את עצמי שוב. שהרי לא מדובר במבקר שהגיע מהארץ ומנצל כל רגע באוהל. הסתכלתי בו מרחוק. הוא שוב התעלם מהרעש בציון, שוב שלף עט ונייר ושוב כתב בלי הפסקה.

בדבריו והנהגותיו הרב יואל לא לימד רק מהו ביטול לבורא. הוא לימד מהו ביטול לרבי ומהי התקשרות אמיתית, עוצמתית, ללא פשרות, וכיצד ההתקשרות משפיעה בהכרח על תנועת הביטול.

***

הרב יואל עלה לישראל מרוסיה בהיותו בן שש, לפני שמונים וארבע שנים. לניו יורק הגיע בשנת תש"י, 1950, בהיותו בחור צעיר. הוא נודע כבעל שכל חריף וזיכרון פנומנלי ובמהרה נבחר להיות ה"חוזר הראשי" של הרבי. במרוצת יותר מארבעים שנה הקשיב כהן לשיחות ולמאמרים שנשא הרבי. בשבתות ובחגים נדרש לשנן בעל-פה את שיחותיו הארוכות, כמעין מכשיר הקלטה אנושי. מיד במוצאי שבת היה חוזר על הנאמר לפני קבוצה של חסידים, שהעלתה את הדברים על הכתב. הרבי, מספרים יודעי דבר, לא היה מתחיל את דבריו עד שכהן תפס את מקומו. אחרי ג' תמוז תשנ"ד, 1994, הרב יואל המשיך להתגורר בשכונת קראון הייטס, והמשיך להעמיק וללמד חסידות. כמו הרבי, גם לו לא היו ילדים, אבל כל תלמידי הישיבה היו הילדים שלו.

רוב שנותיו הרב יואל מיעט לעזוב את שכונת הרבי. בהזדמנות אחת, לפני כארבע שנים הוא הגיע לביקור מרגש בישיבת תומכי תמימים בקרית גת, אחרי שהוזמן על ידי הרב שילת לארועי צמאה בירושלים. הרב יואל היה כבן 86 אבל עם שכל רענן וחד כתער, והייתה זו הזדמנות יוצאת דופן לפגוש אותו בארץ.

כשנכנס לאולם היה רק בקבוק 'משקה' אחד על השולחן. הוא הביט סביבו, הסתכל על מאות הבחורים, ושאל בבדיחות – "הבקבוק הזה יספיק לכולם? אמנם בחורים לא אמורים לשתות, אבל קצת להרטיב את השפתיים בהתוועדות צריכים".

אחרי סדרת ניגונים הוא התחיל לדבר. הרב יואל לקח את השיחה לכיוון מעשי. הוא דיבר על מחשבות וטרדות. באריכות הוא הסביר לבחורים כיצד צריך ללכת לישון. הוא הסביר את המשמעות של המחשבה האחרונה ביום ועל כך שצריך לנקות את המחשבות ולהחדיר מחשבות חיוביות, של בטחון ואמונה, בזמן קריאת שמע ולפני שמכבים את היום.

הבחורים לא התייחסו אל רב יואל כאל דובר נישא ומרוחק. הוא היה כמעט אחד מהם. הם הרגישו חופשיים לשאול שאלות ולהעלות נושאים שהטרידו אותם. הם הרשו זאת לעצמם כי גם כאן, מול בחורים שצעירים ממנו בשבעים שנה, הוא היה בביטול גמור.

באחת משיחותיו הסביר את ההבדל בין שתי גרסאות של מאמר חכמים. על פי אחת גרסה אחת נאמר: "אני נבראתי לשמש את קוני". על פי השנייה כתוב: "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". את הגרסה הראשונה אפשר למצוא בנקל יחסית. אולם התנועה השנייה אתגרית בהרבה. לא כולם יכולים להגיע אליה, אמר, אבל כולם צריכים להבין אותה. כולם צריכים להבין ולקבל ש"אני לא נבראתי אלא". זה העניין המרכזי, לימד ר' יואל, וזו גם הדרך לגלות אלוקות בחיים האנושיים.

יהי זכרו ברוך.

The post לחיות אלוקות | על הרב יואל כהן – "החוזר הראשי" appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הוא חי באחת התקופות החשוכות בהיסטוריה של המין האנושי. הוא נלחם במשטר הקומוניסטי, עונה, סבל מרעב ובעיות גופניות ואיבד רבים מחסידיו. אחרי שחשב שעבר את הקשה מכל, הגיעה השואה שמחקה את רוב מניינה ובניינה של החסידות, ובתוכה גם כמה וכמה מבני משפחתו הקרובים ביותר. למרות כל אלה, כל מכתב שלו, כל שיחה וכל דרשה, אפילו בזמנים הקשים ביותר, מלאים רוח אופטימית. מלאים תאוות חיים, עידוד, אמונה שאין רע יורד מלמעלה ומסירות נפש בלתי נגמרת. אפילו צל צילו של ייאוש לא ניכר במכתביו. לא ייאוש מהעולם ולא מהבורא, ואפילו לא מאלה שהסבו לו גב ונלחמו בו.

וכך למשל במכתב אחד הוא מתאר את חובת הזהירות מהעצבות:

"שלום וברכה, במענה על כתבו, העצבות היא מדה רעה והיא אחת משלוחי היצר לבלבל את האדם מעבודתו בלימוד התורה ושקידת העבודה ועוד יותר אשר לאט לאט מאבד את הכשרונות חס ושלום ומטמטם את חושי הנפש. אשר על כן רבותינו היו מזהירים על העצבות לגרשה בכל תוקף ועוז ולברוח ממדה מאוסה ורעה זו כבורח מן המוות, להיותה רעל הממית כל רגש טוב."

**

האופטימיות לא הייתה טבעית בעיניו. הבשורה של החסידות לעולם היא אור, חיות, זווית ראיה פנימית. אך כל אלה נרכשים על ידי יגיעה, מאמץ, רצינות. כשחולץ לארצות לא התרשם. מדבריו ניכר שידע שיש "ניסיון של עוני" ויש "ניסיון של עושר".

יש ניסיון שבו עצם הנשמה מתגלית דווקא כשהכל לוחץ וכשהמציאות מאיימת. ויש ניסיון שיכול להיות קשה יותר. ניסיון שבו על האדם להתמיד, להתחזק לגלות את עצם הנשמה דווקא כשאין מה שילחץ ויחייב אותו.

יחד עם זאת, הריי"צ (רבי יוסף יצחק) היה אחד המנהיגים הגדולים ביותר של היהדות בשעותיה הקשות ביותר לא רק בגלל היותו חומה בצורה ובעל אמונה טוטאלית בבשורה של היהדות לעולם, אלא גם ואולי בעיקר בזכות הגותו הרחבה והעמוקה שנוצרה בתנאים לא תנאים.

The post ייאוש? עצבות? פסימיות? המסר העוצמתי של הרבי הריי"צ appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אברי גלעד, השיח, גלי צה"ל

The post אברי גלעד ממליץ על חיי שליחות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post השפעת הרבי מליובאוויטש בחלוף 27 שנים | יחיאל הררי משוחח עם שלומי גולדברג (כאן 11 מורשת) appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אבל בכל זאת, הוסיף, אני מסכים ורוצה לשתף פעולה כי יש לי מסר אחד חשוב להעביר לעולם. מסר שגיליתי כמעט בכל צומת שבה עמדתי ובכל דבר שעשיתי. המסר הוא שכשהאדם עושה מה שהוא צריך, כשהוא מתמסר לשליחותו, הוא מגלה כוחות שלא ייאמנו. יתרה מכך, המציאות כולה פועלת לטובתו. פתאום דלתות נפתחות לו. העיקר שילך בדרך שהוא צריך ללכת ויקבל על עצמו את שליחות חייו. מהי השליחות הזו? את זה אני מקווה שסיפור חיי יוכל לעזור לאנשים לגלות." (מתוך חיי שליחות, הפסקה האחרונה של המבוא)

נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין קיים אמש קבלת פנים לכבוד צאת ספרו של ד"ר יחיאל הררי "חיי שליחות"…

שיחה עם יהודית גריסרו, רדיו 103FM בתוכניתה תחשבו טוב:

The post חיי שליחות – ראיון משותף של ד"ר יחיאל הררי והרב גרוסמן appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

בהזדמנות אחת ערך מייסד החסידות ביקור אצל אחד ממקורביו.

המקורב, איכר פשוט, שמח לשתף את הבעש"ט במצבו הכלכלי הטוב.

כשעברו דרך האורווה ראה הבעש"ט סוס צעיר וביקש מהמארח את הסוס במתנה. "רק אל תבקש את הסוס הזה". השיב המארח. "הוא יקר בעיניי וחביב מאוד. בכל מקום שבו לא מצליחים שלושה סוסים יחד למשוך את הקרון – הוא מצליח למשוך לבדו. וכבר כמה פעמים קרה לי הדבר, ולכן נכנסה בי אהבה לסוס הזה."

עוד הם מדברים, נסובה השיחה על החובות שאנשים חייבים לאיכר. ביקש הבעש"ט לראות את שטרי החוב שבידו. הבעש"ט דפדף בשטרות ומייד כשנתקל באחד מהם שלף אותו וקרעו לשניים. "הרי החוב מחול במחילה גמורה" אמר בקול, ואז פנה אל המארח: "לך וראה מה שלום הסוס."

הלך המארח וראה את הסוס האהוב מת. הסביר לו הבעש"ט את פשר הדבר: "האיש שמת נסתלק מבלי ששילם לך את חובו. על כן נגזר עליו שיעשה לך נחת רוח בעבודות קשות והתגלגל בסוס שהייתה לך הנאה גדולה ממנו. עתה, כאשר נמחל החוב, יכול היה האיש לעזוב את גוף הסוס."

***

לעתים שידוך מתעכב או שדברים לא מסתדרים. מנגד בפעמים אחרות אנחנו חשים ברי מזל עד כדי כך שאנחנו לא מבינים מדוע.

דרך אחת לקבל את חוסר הבהירות בחיים האנושיים היא באמצעות תורת הגלגולים. זאת אמנם נראית במבט ראשון כלא רציונלית, אך במבט פנימי היא עשויה לשפוך אור חדש על שאלות לא פתורות רבות ולהחזיר לנו את הביטחון בכך שיש צדק בעולם ויש סדר ויש תוצאה לכל מעשה.

פורסם בקרוב אליך

The post סוד הגלגולים | סיפור appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אסון מירון הפנה זרקור לקבלה ולחסידות בימינו. מה הופך את ל"ג בעומר למוקד משיכה כה גדול עד שלמעלה מחצי מליון מבקר במרון ביום פטירתו של רשב"י? האם תורת הקבלה והחסידות רלוונטית לעידן המודרני ואם כן כיצד? ד"ר יחיאל הררי מנתח (הפודקאסט הוקלט לפני האסון…)

מגיש: בני טייטלבוים, עורך: איתי סופרין, עריכת סאונד: טל וניג

The post קבלה וחסידות בימינו | "כיוון הרוח" כאן 11 appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post בעל התניא, נפש בהמית ודמוקרטיזציה של הרוחניות – יחיאל הררי מתארח בפודקאסט של ד"ר רועי יוזביץ appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

מהו אותו חזון, מהי המשימה המוטלת על כתפינו וכיצד אנחנו יכולים לממש אותה.

הסרטון הארוך – כולל ההתוועדות של הרבי

The post החזון ששרטט הרבי מלובביץ' ביום בו קיבל את הנשיאות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.