רשימות קריאה

נסתיימה עבודת הבירורים?

העולם השתנה. וכך גם התפקיד שלנו בו

עבודת הברורים היא המפתח להבנת תכלית האדם על-פי ספרות הקבלה והחסידות. היא נותנת פשר לחיים האנושיים בכלל ולחיים היהודיים בפרט. באופן כללי וגס עבודת הברורים היא עבודת ההפרדה בין הטוב והרע, האמת והשקר, התוכן והקליפה.

העולם מבולבל. בני אדם מבולבלים. מקור הבלבול הוא הערבוב של הטוב והרע. בעולמנו, מאז חטא עץ הדעת, אין רע שאין בו טוב ואין טוב שאין בו רע. התפקיד המשמעותי של האדם הוא לייצר את ההפרדה בין הטוב והרע. ללא הפרדה, האדם אינו יודע באיזה מרחב הוא מצוי, האם בטוב או ברע. הוא לא יודע להיכן הוא משעבד את כוחותיו, את שכלו, את מחשבותיו, את רצונותיו.

עבודת הבירורים היא עבודה של ברור המוץ מהתבן. יש לה מטרה ותכלית. האדם נשלח לתוך עולם של חושך, עולם שפל שהרשעים בו גוברים, ועתה עליו לחפש את ניצוצות האור. עליו לתור אחר האמת. האדם הוא נר הבורא בתוך העולם. על ידי שהוא מדליק אור, הוא מבריח את הרע וחושף את הטוב.

העבודה בנפש

עבודת הבירורים מתחילה בעיקרה בפנימיות ומתבטאת בכל זירות הנפש. על האדם לברר אילו מחשבות מזיקות לו. אילו מחשבות הם רע גמור שהתוצאה שלהן תהיה שהן יעוררו בו רגשות לא רצויים ואילו מחשבות יגלו בו יצירתיות וכוחות נפש בריאים.

גם בעולמו הרגשי, על האדם להבחין בין מידות רצויות ומידות לא רצויות, בין רגשות שיניעו אותו לפעולה לבין מידות משתקות. לאחר שיבחין ביניהן, עליו לדעת להתמודד עם המידות הלא רצויות. לדחות אותן מחייו ולעורר את התגלות המידות הרצויות, המדודות, המניעות.

הברור מתקיים לא רק בעולם המחשבה ובעולם הרגשי. על האדם לטפס למרחב השכלי ולברר אילו תפיסות, רעיונות, זוויות ראייה לחיים ולעולם סובלים מעיוות, קלקול, חסך והעדר, ואילו תפיסות יובילו אותו לחיים גבוהים ונכונים, חיים שבהם הוא לא קורבן. חיים שבהם הוא מזהה את הכוח האלוקי ואת ההשגחה הפרטית.

מהמרחב השכלי על האדם להמשיך ולברר את הרצונות שלו. עליו לבחון מהו חץ הצפון שלו. מתי מתעוררים בו רצונות זמניים, שטחיים, כאלה שלא יובילו אותו לשום מקום. ומהו אותו רצון פנימי, גבוה, אמיתי שצריך להכווין את כל כוחותיו.

ולבסוף על האדם לברר את כוח התענוג המתגלה בחייו. האם זהו תענוג שתורם להרחבת כלי הנפש ולהגברת החיות או שהתענוג שהוא מתמכר אליו הוא משיח שקר המאיים על חייו והתנהלותו בעולם.  

מתוך עבודת הבירורים בנפשו, האדם מתפנה לברר את הטוב גם בסביבתו הקרובה, בקהילה אליה הוא שייך ובסופו של דבר בעולם כולו. הוא הופך להיות שליח של הטוב והאמת שלא מפחד לפעול כדי לדחות את החושך.

ללא עבודת הבירורים, האדם והעולם נשארים בבלבול. רעיונות רעים שיש בהם מעט טוב מתעצמים ופועלים כדי לכבוש כל מרחב אפשרי. כשהאדם נופל ברשתם, הוא משלם את מחיר העדר הבירור.

העולם מוכן לגאולה

דווקא מתוך כך שעבודת הבירורים היא כה משמעותית וכה עיקרית בתפיסת החיים היהודיים על-פי פירוש הקבלה והחסידות, ההכרזה של הרבי מליובאוויטש היא לא פחות ממדהימה.

בשיחה שנאמרה בשנת ה'תשנ"ב, 1992, והוגהה לאחר מכן על ידי הרבי בעצמו, הוא הסביר כי עבודת הבירורים, כשלב בהכנת העולם לגאולה – הסתיימה. הגענו לנקודה בזמן שנסתיימו הבירורים והעולם מוכן לגאולה.

כיצד אפשר להבין את ההכרזה הזו של הרבי? מה משמעותה? האם הטוב והרע לא מעורבבים עוד זה בזה? הרי ברור לכל מי שמעיף מבט על עולמו הפרטי ועל המצב בסביבתו הקרובה והרחוקה שהבלבול והחושך חזקים בימינו לא פחות מאי פעם בעבר. רבים מהלכים בעולם בחוסר ודאות וחוסר בהירות. כיצד אם כן ניתן לומר שהעולם שייך לגאולה ונסתיימה עבודת הברורים?

מחשבה וכוח המחשבה

באחד ממאמריו בסדרה המשך תרס"ו, מסביר הרבי הרש"ב את ההבדל בין המחשבה וכוח המחשבה. המחשבה היא לבוש לנפש. השכל והרגשות נאבקים ביניהם בזירת קרב אחת דומיננטית – זירת המחשבה. לכן מי שמברר את מחשבותיו גם מברר את עולמו הפנימי. הוא מכריע מה יבוא לידי ביטוי בלבוש הנפש שבו עולמו הפנימי מתגלה לו.

כוח המחשבה הוא בדרגה גבוהה בהרבה מהמחשבה. כוח המחשבה הוא לא הלבוש התחתון המוכר לנו, אלא לבוש עדין יותר, לבוש לעצם הנפש. המחשבות משולות לאותיות הכתב. אותיות הכתב נפרדות מכוחות הנפש. הן רק מלבישות את כוחות הנפש כפי שאותיות הכתב מבטאות את התוכן שהן מגלות. כוח המחשבה משול לאותיות חקיקה. כאן הלבוש הוא חלק מעצם הנפש. כוח המחשבה מבטא בעדינות דרגות גבוהות יותר בנפש.

אפשר אולי לחדד את ההבדל בין המחשבה לכוח המחשבה בטיב ההתמודדות במצבים שבהם ארוע מסוים נגע בעצם הנפש. בעקבות ארוע כמו פגיעה, תקיפה אישית או הלם קרב, קשה לאדם לעצור את מחשבותיו. הוא מנסה, ועדיין שטף המחשבות משתלט עליו וכתוצאה מכך מכריע גם את מצבו הרגשי. הסיבה היא שהארוע נחרט בעצם הנפש, בכוח המחשבה ולא רק במחשבה עצמה. לכן עבודת השקטת המחשבות כשלעצמן אינה מספיקה וצריך להתעלות לעבודה על כוח המחשבה, עבודה של גילוי דרגה גבוהה יותר בנפש.

את ההבדל בין המחשבה וכוח המחשבה אפשר להבין לא רק במובן השלילי. כוח המחשבה חושף דרגות גבוהות יותר בהוויה. הוא חושף את עצם האדם. מקום שבו האדם מסוגל לקבל את עצמו ואת הטוב שבעולם בדרגה גבוהה יותר. הוא לא מסתפק רק בלבושי הנפש אלא מאיר בו גם לבוש העצמות.

אולי אפשר להבין את ההכרזה שנסתיימה עבודת הבירורים כמעלת עבודת כוח המחשבה על פני עבודת השקטת והכוונת המחשבות. בתקופתנו הבשורה היא שאנחנו נקראים להתעלות לדרגה גבוהה יותר מהמחשבה, לדרגת כוח המחשבה, דרגה גבוהה בקבלה העצמית שלנו שנועדה לגלות מציאות שבה אין מאבק בין טוב לרע. דרגה שבה האדם צריך ללמוד לקבל את עצמו למעלה מהפגיעות והחסרונות. דרגה שמבטאת שהטוב כבר כאן, הגאולה כבר כאן, היא מחכה רק שנכיר בה. ממתינה שנתגבר על הפחדים והמאבקים היומיומיים, ונצליח לגלות את עצם הנפש בתוך החיים עצמם.

פעמים רבות החיים מאירים פנים לאדם. סביבו יש אינספור חסדים שאינם מובנים מאליהם. אבל הוא לא מצליח לראות את החסדים האלה. הוא עסוק במלחמות הפנימיות שלו. הוא עסוק במחשבות קטנות הגוררות אותו למצבים רגשיים לא רצויים. המציאות מאירה ואילו הוא בשקיעה. "נסתיימה עבודת הבירורים" יכולה להיות קריאה פנימית ועמוקה להרים את הראש. להשתחרר מהמאבקים הקטנים ולהתעלות לדרגת גדלות המוחין. דרגה שבה האדם מזהה שהוא באמת חי במרחב אלוקי אינסופי ומיטיב. דרגה שהיא כבר חלק מהגאולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אתכם גם:

Back to top button