עולם החסידות

מהי תכלית הבריאה – על-פי המשך תרס"ו

לכל אדם חייבת להיות מטרה שמכווינה את חייו. מאחר והאדם הוא נזר הבריאה, ברור שגם לבריאה חייבת יש תכלית, שממנה יונקת תכלית האדם. מהי התכלית הזאת?


שיעור מעמיק שצולל למאמר הראשון בסדרת המאמרים הנקראת המשך תרס"ו, מאת הרש"ב.

מקורות

  1. להיטיב
    "שעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו, ויכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה למעלה להדבק בו ית'" – עץ חיים, שער הכללים.
    לפי הידוע שכוונת הבריאה היתה "כדי להיטיב לברואיו" (עץ חיים שער הכללים בתחילתו.), כי הקב"ה הוא תכלית הטוב ו"טבע הטוב להיטיב" (תניא שעהיוה"א פ"ד. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.) – ומצד "להיטיב" היו כל הברואים (ועאכו"כ בני ישראל שהם עיקר ותכלית הבריאה, בשביל ישראל והתורה שנקראו ראשית) צריכים לקבל כל ההשפעות גם ללא עבודה?
    ומבואר בזה: מתי מהוה ההשפעה אמיתית הטוב – כשניתנת להמקבל בשכרו ("פאַרדינטערהייט"), ולא בחנם. כשניתנת לאדם מתנת חנם ללא יגיעתו, נקראת "נהמא דכיסופא". וכיון ש"טבע הטוב להיטיב", חפץ הקב"ה לתת לבני ישראל את הטוב האמיתי, ולכן קבע שיקבלו את ההשפעות רק ע"י עבודה.

הכלל הוא, כי יש שפע הנשפע מהבורא יתברך מחמת גודל טובו אשר בשביל זה ברא העולם בכדי להיטיב לברואיו ולא מחמת מעשה התחתונים ויש שפע הנשפע מהבורא יתברך על ידי התעוררות עמו ישראל למלאות בקשתם ומעוררים למעלה להשפיע. (קדושת לוי, שמות בא, יח)

  1. גילוי הכוחות בפועל
    בענין תכלית הכוונה של בריאת העולמות נבאר עתה ב' חקירות שנתעסקו בהם המקובלים. החקירה הראשונה הוא מה שחקרו חכמים ראשונים ואחרונים לדעת סיבת בריאת העולמות לאיזה סיבה היתה ונמנו וגמרו וגזרו אומר כי סיבת הדבר היה לפי שהנה הוא יתברך מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו ובכל שמותיו של גדולה ומעלה וכבוד ואם לא היה מוציא פעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה לא היה כביכול נקרא שלם לא בפעולותיו ולא בשמותיו
    עץ חיים, שער ראשון, א.

הרש"ב:
לפי זה הכוונה היא על האור דממלא כל עלמין, שזהו בחינת כוחותיו ופעולותיו יתברך השייכים אל העולמות, ונתגלו על ידי התהוות העולמות…
הנה ודאי את הכוונה נשלמה על ידי הבריאה וההתהוות, אבל אי אפשר לומר שזו היא תכלית הכוונה האמיתית, שהרי מה שכתוב בעץ חיים שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו היינו שקודם ההתהוות היו הכוחות בהעלם ובכוח ולא היו בגילוי, ואין זה שלימות, כי אין דבר שלם אם אינו גם כן בפועל, ועל ידי ההתוות הרי זה בא לידי פועל וגילוי,
דאמיתית טעם זה באמת לא ייתכן למעלה, דזה שייך רק בנבראים, שכל דבר שהוא בכוח אינו דבר כלל ומכל שכן שאינו בבחינת שום פועל כלל כי אם דווקא כאשר מתגלה ופועל דבר ופעולה גשמית אז הוא הפועל, אבל למעלה הרי תכף כשעלה ברצונו להוות הרי מיד נתהוו כל העולמות כידוע… כי לא מחשבותיו מחשבותינו כי כאשר ידמה אדם בשכלו להוות כו', הנה מחשבתו לא תפעיל כו' ונמצא הפועל שלם מהכוח, כי הכוח חסר המציאות ואין לו מציאות ושלימות כלל והפועל הוא העיקר והמציאות, וזולתו אין דבר ואין כן פעולותיו והווייתו של ממה"מ הקב"ה…
ואם כן אי אפשר לומר שבשביל זה היה אמיתית סיבת הבריאה, שהרי היה שלם בבחינת שלימות כוחותיו ופעולותיו גם עד שלא נברא העולם…

  1. כדי שיתמודעון
    דְּאִי לָא יִתְפָּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל כָּל בִּרְיָין, אֵיךְ יִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ, וְאֵיךְ יִתְקָיֵּים, (ישעיהו ו׳:ג׳) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. ספר הזהר ב׳:מ״ב ב
    רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות נדה ב׳:ב׳:ב׳
    וְהַכְּלָל שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּמַלְכוּת הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוּמָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם חָכְמָה וּבְשׁוּם שֵׂכֶל וּבְשׁוּם תְבוּנָה בָּעוֹלָם,
    וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת קִיּוּם לְהָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה, כִּי עִקַּר קִיּוּמָם הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ, וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם סְפִירָה, כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיֹגוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן עַל-יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם עַד אֲשֶׁר צִמְצֵם וּפִנָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, הַיְנוּ שֶׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאָר הַמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל, פָּנוּי מִכָּל הַשִּכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאָר מִן הַשֵּכֶל כִּי אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל…

אי אפשר לומר טעם זה על התהוות עולם התחתון, שהרי היה מספיק בהתהוות עולמות עליונים, ובפרט שכאן בחינת הסתר והעלם האור, ונתהווה דוקא באופן הזה

  1. בשביל התחדשות האור והפצתו
    בריאת העולם הייתה על ידי הצמצום הראשון שהיה באוא"ס, ונשאר חלל ומקום פנוי, ומזה הוא שורש התהוות הכלים ומציאות העולמות כולם,
    ואחר הצמצום נמשך גילוי הקו, שהוא בחינת גילוי האור להאיר הכלים והעולמות…

ולכאורה אינו מובן מה ההתחדשות בזה? והלא גם קודם הצמצום היה אוא"ס ממלא כל מקום החלל.

  1. תאוות גילוי העצמות בתחתונים
    אלא העניין הוא כמו שכתוב במדרש (במדבר רבה רפ"י) על הפסוק שוקיו עמודי שש – שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו, שזהו מצד התשוקה שלו לבד
    לא מצד הכרח ח"ו בשביל השלימות ולא בגין דישתמודעון בי', דמפרש בעץ חיים שזהו גם כן מצד השלימות…
    אלא שזהו רק מצד התשוקה שנשתוקק לבראותו, ואין אנו יודעים טעם שכלי מפני מה נשתוקק.
    והכוונה בזה בכדי להמשיך גילוי עצמות אור אינסוף למטה.
    ועל זה אמרו נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, שאין זה מצד איזה הכרח וטעם שכלי, כי אם מפני שכך נתאווה, שהוא למעלה מטעם ודעת…
    למה נתאווה?
    שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אוא"ס למטה… וההמשכה היא מבחינת פנימיות ועצמות או"אס שלמעלה מעלה מהגילוי שמאיר בעולמות בבחינת ממכ"ע,
    שזהו רק הארה שבערך העולמות, ובהארה זו יש חילוקי דרגות מעלה ומטה, עד שבעולם התחתון הוא בבחינת העלם והסתר האור לגמרי,
    אבל כאשר ההמשכה היא מבחינת העצמות או"אס, אין בזה התחלקות מעלה ומטה, ועיקר הגילוי יהיה למטה דוקא, מפני שכך נתאווה מתחילה כביכול, ולפי שההמשכה היא על ידי העבודה שלמטה דוקא.
    וזהו תכלית בריאת והתהוות העולמות, ובשביל זה היא ירידת הנשמה, שנשמות ישראל על ידי עבודתם ימשיכו בחינת עצמות או"אס למטה,
    וההמשכה והגילוי יהיו על ידי בחינת ממכ"ע, בכדי שיהיה הגילוי למטה,
    ובכדי שיהיה בבחינת אור פנימי.

עוד בקטגוריה זו:

בדקו גם
Close
Back to top button
דילוג לתוכן