רגשות קצרים

  • קורסים ותוכניות אימון

    לימודי התבוננות

    אי אפשר להתפתח, לממש פוטנציאל ולנצח קרבות בנפש מבלי להיהפך לאדם לומד ומתבונן. מהי שיטת התבוננות? מדוע היא כה רלוונטית לחיינו? כיצד יוצרים שינוי רגשי ותודעתי? על אילו מקורות נשענת תורת הנפש היהודית? מה הבשורה שלה לאדם מן השורה ומה התרומה למטפלים? לומדים יחד, מוזמנים להצטרף

  • קצרים

    כיצד מצילים אדם טובע?

    כדי להציל אותו צריך למשוך אותו קודם מראשו. "כשמוציאים קומה שלימה מבור השבי והגלות, גואלים תחילה את הראש, ובמילא כל האברים הקשורים בו ונמשכים אחריו יגאלו גם כן."

  • קצרים

    לפעמים זה לא החיסרון – הבעיה היא בעודף

    לפעמים זה לא החיסרון. יש לו או לה הכל – כישורים, עומק, יכולות, נחישות ואפשר אפילו להוסיף מראה וממון. הבעיה היא בעודף,

  • קצרים

    זה לא הרוע שבעולם מייסר אותך. זה הרוע שאתה רואה הוא שמייסר אותך

    אז מה עושים? איך אפשר שלא לראות את הרע, את הפגמים, הטעויות, ההתנהגות הלא רצויה? הרי לא לראות את הרע יכול להפוך אותך לאטום וכהה חושים.

  • קורס – תורת האישיות | לימודי התבוננות

    בלינק הזה תמצאו את כל הפרטים על לימודי התבוננות נושאים שיילמדו בקרוב: קפדנות – מעלות, חסרונות וכיצד מתמודדים נר של חושך – כיצד מתגברים על חושך חיזוק תודעת הביטחון מתי לעשות שינוי כיצד מתחדשים הנדסת תודעה לדעת להגיד לא הכוח להשפיע ולהנהיג את עצמי ואחרים – גילוי מידת המלכות כיצד להתמיד בשיטת התזונה שבחרנו קשה עורף – כיצד מתמודדים עם עיקשות ללא טעם לב נשבר – התרופה לאטימות אטימות רגשית ואטימות תודעתית – הגדרות ודרכי התמודדות רצוא ושוב – תנועה של עליה ותנועה של ירידה ההשפעה של תפיסת המוות על החיים הכוח הפסיכולוגי של תודעת אין הרגלים – מה תפקידם וכיצד נפטרים מהרגלים לא רצויים  

  • קצרים

    מכירים אנשים שכל הזמן מתלוננים, לא שבעי רצון ומלאי טענות תמיד?

    למה הם משוכנעים שאסור להיות שבעי רצון ועד כמה גישה זו שגויה ומונעת השגת הישגים

  • קצרים

    להיזהר מלהפחיד ולעורר חרדות

    קשה למצוא תיאור מעוות יותר לבורא עולם מאשר לתארו כמי שיושב ומחשב חשבון עוונות, וממתין עד שתתמלא הסאה

  • קצרים

    לפעמים סתם ככה באמצע השבוע מתגברת עליו הכבדות, העייפות והחולשה

    וצריך האדם להבין בשכלו שכל זה בגלל שהיצר, הצד האחר, משמיע את קולו, מקנא בו, שלא יצמח ויבוא למדרגה גבוהה יותר. ולכן הוא מקטרג בו ומחליש אותו.

  • קצרים

    לפעמים האדם מגרה את היצר יותר ממה שהיצר רוצה בעצמו

    זווית נוספת ואקטואלית להכבדת לב פרעה

  • שמחה היא כלפי חוץ. גילה היא בפנימיות הלב

    אם לא שמחה, לפחות גילה שהיא התנועה החשובה בימים לקראת ראש השנה

  • אין לך גיבור יותר ממי שמנצח את תולעת היאוש

    הייאוש הוא פעמים רבות תירוץ לא לעשות. לא לשנות. הוא מגלם חוסר אמונה בעצמי ובכך שהדברים תלויים בי. ולכן, "אין לך גיבור יותר ממי שמנצח את תולעת היאוש המכלה את הנפש ומאבדת את הדעת."

  • היציאה מהמשבר הכלכלי והחזרה לשגרה תהיה מהירה ממה שאנחנו חושבים. למה אני בטוח בכך?

    בניגוד לכל מיני חוזי שחורות ואפוקליפטיים למיניהם שמספרים לנו שעוד מעט יהיו ברחובות מעשי ביזה ושוד, שמחתי דווקא לקרוא מאמרון מאת ד"ר משה ורד שהיציאה מהמשבר הכלכלי והחזרה לשגרה תהיה מהירה.

  • שתי מחשבות הן הכי חשובות ביום. המחשבה הראשונה וזאת האחרונה

    על אילו מחשבות צריך להקפיד במיוחד?

  • שתי מצות הן. האחת שלא לשנוא את אחיך בלבבך. והשנייה מצוות עשה – לאהוב

    מה הטעם למצוות אהבת ישראל על פי האר"י

  • שלוש עצות זריזות להפחתת המתח

    שמעתי את דליק מדבר עם נציגת נט"ל ושניהם מייעצים להפחית את צריכת החדשות. ההיצמדות למסכים מגבירה את החרדות לדברי השניים. אולי צריך להוסיף ברוח זו שתי עצות זריזות

  • להפוך את רגשות האשם למנוע

    איך מרגישים בגן עדן? שלוה סטואית, עונג אינסופי, השלמה ואחדות? הצחקתם. "בגן עדן חשים עד כמה יקר העולם הזה," אומר בעל התניא.

  • המחשבה עושה בלי משים את פעולתה. היא נרשמת באוויר, נישאת על גליו ובאה לתוך לבו של אחר

    בין אם אתם תלמידים מובהקים של תורת הסוד ובין אם אין לכם מושג מה גוף הידע הזה מכיל, אבל מעניין אתכם לדעת - בפרדס הקבלה של הלל צייטלין הוא ספר מומלץ ביותר, מלא פנינים וצלילות עומק

  • "מחשבת אור"

    המחשבות הנלחמות באושרו הרוחני והגשמי של האדם

  • מדוע ממשיכים לדבר על שמחה?

    מהסיבה הפשוטה - שלא רואים מספיק שמחה בפועל

  • הלב והראש. הפרקטיקה של הנחת תפילין

    ההבדלים בין קשירה של תפילין של יד והנחת תפילין של ראש מצביעים על ההבדלים בין שתי מערכות של כוחות בנפש והיכולת שלנו ליצור ביניהם מזיגה רצויה.

  • רגשות שמבלבלים את השכל ורגשות שעוזרים למימוש האינטלקט

    יש רגשות שכשהם מתגלים הם מבלבלים את השכל ומונעים את המיקוד והעמקה.

  • כשמתגלה חרטה זה סימן שמסתתרת שם אהבה גדולה

    כשמתגלה חרטה זה סימן שמסתתרת שם אהבה גדולה

  • מדוע רגשות רצויים, מידות מתוקנות, נקראים א-לוהים?

    אולי תופתעו. רגשות רצויים, מידות מתוקנות, מכונים גם א-לוהים (לקוטי תורה, תצא) כיצד ייתכן? הרגשות הם המנוע של הנפש. כששולטות באדם מידות לא מתוקנות, הבורא רחוק ממנו. נעדר מהרגע הנוכחי. לכל היותר הוא נמצא אי שם למעלה. רגשות שליליים מרחיקים את האדם מהזולת ומהמציאות. מבודדים אותו ומצביעים על הפרוד בעולם. כשהוא כועס, חרד, עצוב או אטום הוא טרוד בעצמו ומתכנס לתוך עצמו. במצבים שבהם שולטים בנו רגשות לא רצויים המנוע מגמגם, האדם מאבד ריכוז ומוטיבציה לפעול ולעשות. לעומת זאת רגשות מתוקנים מקרבים את האדם אל זולתו ואל המציאות. הם מניעים לפעולה ובתוך כך מגלים את האחדות בעולם ולא את הפרוד. הם סוללים את הדרך לבורא לחזור ולשכון בתוך ההוויה. ואפשר שמשום שזוהי תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה, לגלות את הרגשות המתוקנים, הם נקראים א-לוהים. שכן הם הממשיכים את הבורא שלמעלה מהעולמות, אל תוך חיי היומיום.

  • אני ואני. ועוד פעם אני.

    אני ואני. ועוד פעם אני. אפשר להתנחם שהרמב"ם לא מונה את הגאוה כאיסור בפני עצמו. אבל מדוע? איסור גאוה חמור מכל העברות. "כל אדם שיש בו גסות רוח אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם". כלומר או הוא והגאווה שלו או אני. ביחד זה לא יילך.  ברבות מהעברות, למרות עשייתן, האדם נשאר קשור לבוראו. כשמתגלה הגאוה הוא מסלק אותו מעולמו. כשהוא מתגאה, זה רק הוא. על-פי זה, הרמב"ם לא מונה את הגאוה במנין הלאוים משום שהוא נמנה כבר באיסור עבודה זרה, שנופל בה בעל הגאווה. אווץ'. (תורת מנחם ט, עמ' 16)

  • "חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא, ובכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא"

    רגשות עצמיים, רצויים, מסוגלים להופיע יחד, בו זמנית. אין רגש אחד כה חזק שהוא אינו מתיר מקום לרגש אחר. "חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא, ובכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא" (זהר ג, עה, א, תניא לד) יש בלבי שמחה ומרירות, עונג וכמיהה בו זמנית, והם אינם סותרים או דוחים זה את זה. אני יכול לצחוק ולבכות, כמעט בו זמנית. להתרגש מיופי החיים ולכאוב את הגעגוע, מבלי שאני צריך להתנצל על מבע אחד. (וראו אצל הרבי הריי"צ, פרשת פנחס, ש"ת)

  • רגש שנותן כנפיים

    הרגשות העיקריים בנפש נקראים בזֹהר גם גדפין. כנפיים. התפקיד של הרגשות הוא להיות כוח מניע, לרומם אותנו ממצבנו, לקרב אותנו למציאות, לזולת, לילדים, לבני הזוג, לבורא. רגשות לא מתוקנים פועלים את הפעולה ההפוכה. הם מרחיקים אותנו מהמציאות, מהזולת, מהבורא. אלא מה? כדי שהרגשות באמת ירוממו בנו דבר מה, הם צריכים שיהיה מה להרים – עבודה בפועל, מעשים, לימוד, תובנות, כוחות נפש שהרגשות קשורים בהם. אחרת אנחנו מתלהבים, מתרוממים ומתרסקים, אבל מבלי שנחווה שינוי אמיתי. (וראו מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, כה ,ב)

  • לא מוצאים את האיזון הרגשי בחיים?

    לא מוצאים את האיזון בחיים הרגשיים? אז זהו שבתורת הנפש לא תמצאו את המונח "איזון" לתיאור המצב הרגשי האידיאלי. במקום המילה איזון המונח הרווח הוא התכללות. איזון אפשר לתאר כתנועה על-פיה אני מתאפק קצת מפה, מתאפק קצת משם ומוצא את דרך האמצע. הרגשות שלי מובעים במידה. התכללות הוא מצב שכוח רגשי אחד בנפש כולל כוחות רגשיים אחרים. כלומר שברגש מסוים יש גוונים של רגש אחר. כך למשל ברגש של כעס יכולים להיות מעורבים גם רגשות של אהבה וכבוד. בתחושה של צדק יש גם חמלה. ולמה התכללות ולא איזון? כי אין יופי אמיתי אלא בהתכללות, שמצליחה להכיל גוונים ומורכבויות ובו זמנית גילוי של חיות והתרגשות.

  • מזון לגוף ומזון לנשמה

    ישנם כמה סוגי מזון. מזון חיוני, בריאותי, מזין, הדרוש להתפתחות טבעית של הגוף. מזון מזיק שצריך להימנע ממנו ואף להילחם בו ובהשתרשותו. מזון שלמרות שאינו הכרחי, הוא גם אינו לגמרי מזיק ואף מוסיף הנאה. אולם סוג המזון החשוב ביותר הוא המזון לנשמה. המזון הרוחני. למה הוא החשוב ביותר? כי כל חייו של האדם תלויים בהשקפתו ובמה שהוא מאכיל את נשמתו. הנשמה זקוקה לשני סוגי מזון שחשוב להקפיד עליהם. מזון לחלק החיצוני שבה – תובנות נפשיות, דעות והשקפות נכונות, סביבה בריאה, אווירה שמחה. ומזון לחלק הפנימי של הנשמה. זהו מזון לחלק שהוא למעלה ממדידה והגבלה. מזון שמגלה את הטוב והשלמות של האדם. (וראו מכתב הרבי מלובביץ', אגרות מלך, חלק ב', עמ' קמא; שיחת ש"פ חוקת, י' תמוז התנש"א)

  • איך מבדילים בין רגש חיובי לרגש שלילי

    אחד החסמים הכי גדולים בעבודה הפנימית הוא חוסר הבהירות. אני לא בטוח אם הלחץ מועיל או לא; אם רגשות האשם נכונים או מיותרים; האם הקהות מגנה או אוטמת. איך יודעים מתי מדובר ברגש חיובי ומתי ברגש שלילי? הנה כלל האצבע. בכל פעם שהרגש מוביל לדבר מועיל ומניע לפעולה, כנראה שזהו רגש רצוי. בכל פעם שהרגש מונע את הפעולה, כנראה שזה "מתחבולותיה של הנפש הבהמית" ואנחנו לא במקום נכון. כך למשל רגשות אשם שאינם מועילים ואינם מובילים לתיקון ממשי לעולם יהיו מיותרים ואף מזיקים. (לא יכולתי להתאפק עם לוח היום יום של שבת)

  • סתם לפעמים אנחנו לא סובלים מישהו. למה?

    הוא לא עשה לכם שום רע. לא פגע, לא קלקל, לא נגע בדבר או בחצי דבר ששייך לכם. יכול להיות שאתם אפילו לא חלוקים איתו בדעות. ובכל זאת אתם לא סובלים אותו. לא יכולים לדמיין את עצמכם משתפים איתו פעולה. מה שהוא יאמר, אתם תאמרו להפך. לא בגלל ששכלכם מחייב כך, אלא רק כדי לומר ההפך ממנו. ובכלל אתם רואים בו רק חסרונות. זה כמובן לא ימנע מכם לתרץ ולהסביר לעצמכם ולסביבה, בנימוקים מופרכים, מדוע אתם לא סובלים אותו ומדוע דעותיו פסולות. אבל האמת היא שהסיבה האמיתית היא הישות שלנו. כש"הקליפה" של הישות מתגברת, אנחנו חשובים בעיני עצמנו כל כך, שאיננו יכולים לסבול את הזולת. זה לא איזה מעשה שלו, דעה או פרט באישיותו. עצם הקיום שלו ממעט ממציאותנו, ולכן אנחנו מתנגדים לו. ואפשר לומר גם את ההפך, כשאנו מצליחים להשתלט על הנטייה הנפשית הזאת, על אותה "קליפה", הזולת איננו מאיים עלינו ועל מציאותנו ובוודאי איננו שונאים אותו, גם אם הוא חושב הפוך מאיתנו או מקלקל לנו. (וראו הרבי הרש"ב, מאמר החלצו, תרנ"ט)

  • השכל הוא סוכן המכירות של הרגשות

    השכל פועל כמו סוכן מכירות. כשהוא מעיד על המעלות, על הטוב והיפה שבדבר מסוים, הוא מעורר בנו רגשות חיוביים, רגשות של תשוקה ואהבה לאותו הדבר עליו הוא מעיד. כשהוא מצביע על החסרונות והליקויים, הוא מעורר רגשות של ריחוק ורתיעה. השכל לא ממציא את הרגשות. לכל רגש יש שורש בפני עצמו. (רישא דזעיר אנפין בעתיקא אחיד ותליא, אומר הזהר. השורש של המידות הוא בדרגה גבוהה מהשכל.) השכל רק עוזר לרגשות להתגלות, ממש כפי שסוכן המכירות רק "מעורר התפעלות ותאוה בלבו של אדם לעשות כמו כן". מדוע חשוב שנדע את המהלך הזה בכוחות הנפש? כדי שנוודא שאנו מעסיקים סוכן מכירות ואיש שיווק טוב. שנדע שיש בקרבנו בהעלם את כל המידות, אך בכוחנו להחליט האם להפוך את השכל לסוכן שיווק מוצלח, המוסיף "דעת וטוב טעם באריכות הפלגת טובות אותו הדבר", וכך יתגברו בנו רגשות האהבה. או שאנחנו מחזיקים איש מכירות גרוע, שממשיך לעורר בנו רגשות שליליים, פחדים וטרדות "וכיוצא בזה בכל המידות…" (וראו באריכות אדמו"ר הזקן על מארז"ל, עמ' שכג (זהר חלק ג, רצב, א))

  • תחיית המתים בנפש

    אדם יכול לחיות, לפתח קריירה, להתפרנס, להתחתן, להביא ילדים ואפילו להצליח בכל מעשה ידיו, ובכל זאת להיחשב כמת. דרגת מת היא דרגה שבה האדם מתפקד, אבל לא מעורר רגשות חיוביים. הוא לא מתרגש, לא מתפעל, מתעייף במהירות ונוטה לחישובים תועלתניים בכל צעד שלו ושל הסובבים אותו. מבחוץ הוא חי. בקושי. מבפנים זה מת. "תחיית המתים" על-פי תורת הנפש מתרחשת כשהאדם חוזר להתרגש מחייו, כשהוא מזהה משהו אחר חוץ מתועלות, רווח והפסד. כשהשכל הנשגב שלו משפיע על הרגשות. אז הוא חוזר להיות רענן, חיוני, משפיע. מאמין בעצמו ובעולם. אז כל רגע וכל התרחשות הופכת עבורו לרבת ערך ומשמעות. (וראו היום יום היום)

  • הכל קר, מנוכר סתמי וחסר טעם? מה עושים?

    מפתח הרגשות. הנה לפעמים אין שום התפעלות הלב. הכל קר, מנוכר סתמי וחסר טעם. הסיבה לכך היא שבין השכל ללב ישנו שער, מעין סכר, שמונע מהמים לעבור, כדי שהרגשות לא יוצפו. מעת לעת צריך לפתוח את השער מעט מעט כך שייצא סילון קטן ויעורר את הרגשות. שיעורר את החיות וההתלהבות במידה מפרה ולא משתקת. לפעמים השער סתום "ואין המים נגרים מחדש". יש כלים, אבל אין בהם מספיק אורות. במקרים כאלה צריכים לרוץ למצוא את המפתח לשער. מפתח הרגשות. מפתח הרגשות הוא כוח הדעת בנפש, שהוא מפתח דכליל שית (זהר תרומה רעז, רע"א) עכשיו צריך ללמוד כיצד לסובב את המפתח במנעול. והופ. זה יעבוד. הדעת יעורר את הרגשות והלב יחזור להתפעל מהחיים. (אדמו"ר הזקן, כתובים, כרך ב, עמ' רכו)

  • קצרים

    לא מרגישים כלום? לא תחושת רוממות, לא התפעלות. לא כלום?

    מדוע לא לחכות לרגע המושלם, לרגש הנשגב

  • קצרים

    חשיבות המודעות הרגשית

    אתם נכנסים לבנק; בדרך לעבודה; יושבים ללמוד; עוסקים בעבודות הבית; מבלים עם המשפחה או יוצאים לחופשה – בכל זמן ובכל מקום שאנחנו נמצאים כדאי להיות מודעים לרגשות המתעוררים בנו, אומר הבעל שם טוב. "גם יחשוב כשיושב ללמוד, או אפילו בדברי חולין, אזי יחשוב באיזה ענין הוא מדבר, אם באהבה או ביראה או רחמנות או בניצוח או בהודיה או בהתקשרות או באיזה ממשלה, ויתקשר את עצמו במידה ההיא." (כתר שם טוב, חלק ראשון, רב.) מדוע המעקב הזה כל כך חשוב? אחת הסיבות היא שהזיהוי הרגשי עומד ביסוד כל עבודה פנימית. האבחון יעזור לנו להכיר דרך הרגשות האם אנו מרכיבים משקפיים רצויות דרכן אנו מביטים על המציאות, או שאנו מתקשרים לדעות המעוררות בנו רגשות לא רצויים, לא נעימים, המאיימים עלינו ויוצרים ריחוק וניכור בינינו לבין הסובב אותנו.

  • קצרים בעבודת הנפש

    מיהו הלב המבין? האם סטרס יכול להועיל לנו? מה הייתם עושים יום אחד לפני המיתה? מי יכול להכריח אתכם להיות חופשיים? איך תדעו שאתם אוהבים? מהי שכחה? הקצרים.

Back to top button
דילוג לתוכן