כיצד מצילים אדם טובע?

כשמישהו טובע, איך מצילים אותו?

נכון שקופצת לנו תמונה של נפנופי ידיים וצעקות, אבל בדרך כלל אדם שטובע שוקע בשקט. הוא מצוי באפיסת כוחות.

כדי להציל אותו צריך למשוך אותו קודם מראשו. "כשמוציאים קומה שלימה מבור השבי והגלות, גואלים תחילה את הראש, ובמילא כל האברים הקשורים בו ונמשכים אחריו יגאלו גם כן."*

כך, גם הדבר הראשון אותו צריך להציל בזמן של חושך, טרדות, ייאוש ואי ודאות הוא הראש. צריך קודם לגאול את ההשקפה על החיים. המאמץ הוא לשנות זווית ראיה, לחשוב אחרת, להכיר את הפוטנציאל של החיים.

כשההשקפה בריאה, אופטימית, פנימית, ממוקדת, תגיע גם הגאולה לשאר האיברים. ההתנהגות תשתנה, ההרגשה תשתפר, הרגשות הטובים יתעוררו ובדרך כלל גם המציאות החיצונית והגופנית תבטא גם היא את שיפור.

(וראו מכתב הרבי ו' תמוז התשי"ד)