עצה למי שקשה לשמוח בשבתות וחגים

יש אנשים שהכי קשה להם זה שבת וחג. וזה מובן.
בימות החול אפשר לברוח, למחשב, לסרטים, לעבודה.
בשבת וחג אין לאן לברוח. צריך ללמוד להיות במקום שבו אני נמצא.
בחג השבועות הקושי הזה מגיע לשיא.
חכמים מתדיינים איך מרוממים ומקדשים את החגים והימים הטובים.
יש כאלה שמציעים שהעיקר ביום טוב הוא לימוד ותפילה, אבל בעצרת, בחג השבועות, כולם מודים
שאי אפשר להסתפק בתפילה ולימוד וחייבים לענג את היום באכילה ושתייה ושמחה.
הסיבה לכך היא שהאדם צריך לא רק לרומם את הנשמה שלו בשבועות, אלא להראות שגם הגוף הגשמי שמח ומתפנק בשמחת קבלת התורה, ושהביטחון שלו מתגלה בדברים הגשמיים.
אבל אם אין ביטחון ואין שמחה, אז דווקא החג הזה שאני אמור הכי להיות שמח בו הופך לקשה יותר.
איך מתמודדים?
הכנה טובה יכולה לעזור.
מכינים את הדברים שאנחנו אוהבים לאכול
מדפיסים מראש את הדברים שאם אנחנו לומדים מרוממים אותנו.
משתדלים להיות פעילים כך שהחג יהיה מלא בתוכן
חושבים איך לשמח מישהו קרוב אלינו.
לומדים על פנימיות החג, ואז לאט לאט הקושי נסדק ויותר קל לנו להיות בנוכחות ובשמחה במקום שלנו.