האם ההשגחה הפרטית יכולה לטעות?

האם יכול להיות שההשגחה הפרטית תטעה.
בספר משלי, שלמה המלך שואל – יש נספה בלא משפט,
כלומר מישהו יכול למות סתם כך, בלי שנגזר דינו.
והגמרא רומזת שכן, ומוכיחה בסיפור.
יום אחד מלאך המוות שולח את השליח שלו להביא אשה בשם מרים, והשליח טועה ומביא מרים אחרת.
אז הוא מתנצל בפני מלאך המוות ואומר, טוב נכון שהייתה קבורה ושבעה, אבל אין בעיה נסתדר נחזיר אותה.
ומלאך המוות אומר לו, לא, אם כבר הבאת תשאיר אותה כאן.
ואז שואלים חכמים אבל איך אפשר לקחת אישה שלא הגיע זמנה. איך יכולה להיות טעות כזאת.
והשליח מספר שאותה אישה שנלקחה בטעות כנראה נפצעה ונכוותה קשה וברגע שהיא כבר נפצעה, אז אפשר היה לקחת אותו.
אבל מאחר והחיים כאן הם משחק סכום אפס, את השנים שהיא אמורה הייתה להמשיך לחיות, מעבירים הלאה, למישהו אחר שמגיע לו, כי הוא מעביר על מידותיו, כלומר מתגבר על כעסיו.
ומהסיפור הזה למדים שלפעמים כשניתנת הרשות למלאך המשחית להשחית, הוא פועל בלי הבחנה ולכן לפעמים הוא טועה, אבל רק בטווח של מי שהכניס את עצמו לסכנה. ולכן האדם צריך להיזהר מלהכניס את עצמו למקומות של סכנה כשהוא יכול להימנע מכך.
ומנגד כשאדם מתגבר, הוא יכול לזכות מן ההפקר.