שתי מצות הן. האחת שלא לשנוא את אחיך בלבבך. והשנייה מצוות עשה – לאהוב

שתי מצות הן. האחת שלא לשנוא את אחיך בלבבך. והשנייה מצוות עשה – לאהוב.
בטעמי המצות כותב האר"י כי הסיבה לשתי המצוות הללו היא היא שכל נשמות ישראל הן קומה אחת שלמה, כך שכל הנשמות כלולות זו בזו. התוצאה של הגדרה זו לקשר בין הנשמות היא שיש בינינו ערבות הדדית שצריכה להתגלות.
לכן כשלא אכפת לך מזולתך, כשאתה מחרים ושונא אותו, גם אתה לא תוכל להתעלות ולהשיג שלמות. בדיוק כפי שבגוף האנושי יש אברים שונים, ראש, רגליים, ידיים וציפורניים, וכשאבר אחד כואב, כל הגוף סובל.
שכן כשאדם שונא בלבו אחד מישראל "הרי הוא מפריד מנפשו את אותו חלק של זולתו שכלול בו, ודוחהו מעליו…" התוצאה היא שבו עצמו, בנפשו, נוצר פגם. נפער חלל.

(וראו דרך מצותיך, איסור שנאת ישראת ומצות אהבת ישראל)