המחיר הכבד של להיות צודק – איך להיות פחות קשה

תקציר

להלן תקציר השיעור "המחיר הכבד של להיות צודק – איך להיות פחות קשה" בנקודות מרכזיות:

• האתגר שבזיהוי הבעיה: בניגוד לקשיים כמו חרדה או דיכאון, שבהם האדם מחפש כלים לפתרון, אנשים קשים בדרך כלל אינם מודעים לכך שהם קשים ואינם ממהרים לחפש שינוי.
• הגדרת "אדם קשה": אדם קשה אינו בהכרח מי שצועק או עצבני, אלא מי שחייב להיות צודק ולהגיד את המילה האחרונה. הוא מתאפיין בחוסר גמישות ("קשה כארז"), קושי להתנצל, השלכת אשמה על אחרים, ותפיסת הצעות חלופיות כהתקפה על ישותו. כמו כן, הוא מקשיב כדי לתקוף ולהשיב ולא כדי להבין וללמוד.
• המחירים הכבדים של הקשיות:
  • בדידות והתרחקות סביבתית: אנשים, חברים, בני זוג ועובדים מתרחקים ממנו מכיוון שלא נעים לנהל איתו דיאלוג פתוח.
  • פחד והסתרה: ילדים מסתירים ממנו דברים, ובני זוג מוותרים מראש כדי להימנע מוויכוחים ומחלוקות.
  • תקיעות וחוסר צמיחה: האדם הקשה אינו לומד דברים חדשים, אינו משנה את דעותיו ואינו מקבל השראה מאחרים.
  • מנגנון הישרדותי מוטעה: הקשיות נובעת מהתפיסה השגויה שקיומו והערכתו תלויים בכך שיהיה צודק.
• קשיות בריאה מול קשיות לא-בריאה:
  • קשיות מול עצמו (חיובית): נדרשת כדרישה עצמית, דבקות במטרה ופרפקציוניזם בעשייה כדי להגיע לתוצאה מוקפדת.
  • רכות מול הזולת: ביחסים עם אחרים יש להיות "רך כקנה", לשחרר, להכיל ולהבין שגם שמירה על יחסים ואחדות היא חלק מהאמת.
• התיקון והכלים לפי תורת החסידות (אדמו"ר הזקן):
  • זיהוי ורצון לשינוי: השלב הראשון הוא התבוננות במחירים הסביבתיים (בדידות, התרחקות) ופיתוח רצון אמיתי להשתנות.
  • שלטון המוח על הלב: עצירה והתבוננות המלוות בשאלות נוקבות – האם העמדה נובעת מאגו ומנגנון הישרדות, או שיש צורך לוותר ולסגת.
  • עקרון ההתכללות ("החלפת מקומות"): קשיות נובעת מחד-ממדיות (התמקדות בקו הגבורה והדין בלבד). התיקון דורש להכניס את קו החסד, לנסות לראות את זווית הראייה של הזולת ולהבין את המניעים שלו.
  • פיתוח מידת הענווה: למידה שלא לעשות מעצמך העניין המרכזי (כפי שמשה רבנו ידע להיות עניו אך תקיף כשנדרש).
  • תרגול מעשי: הקשבה רצופה לאחרים (למשל 8 דקות בלי להגיב או להביע דעה), נתינת צדקה במקומות שאינם רגילים, והימנעות מתפיסת כל דעה שונה כהתקפה.

שאלון

🧘 תרגילים מעשיים לריכוך הקשיות

1. תרגיל "8 דקות הקשבה נטולת תגובה":
   • איך מבצעים: יושבים לשיחה עם אדם אחר ומאפשרים לו לדבר במשך 8 דקות רצופות, מבלי לקטוע אותו, מבלי להביע דעה ומבלי להשיב.
   • המטרה: לתרגל הקשבה נקייה לצורך הכלה והבנה בלבד, ולא לצורך ניצחון בשיח.
2. תרגיל "החלפת מקומות" (התכללות של מוח שליט על הלב):
   • איך מבצעים: ברגע שמתעורר וויכוח או תחושת קשיות, עוצרים ושואלים את המוח שאלות התבוננות חוקרות:
     • "מה הזולת רואה שאני עדיין לא רואה?"
     • "מהם המניעים, הזווית והמוטיבציה שלו?"
     • "האם העמדה שלי מונעת מאגו ומנגנון הישרדות, או שיש מקום לסגת ולשתף פעולה?"
   • המטרה: לשבור את החד-ממדיות (קו הגבורה והדין) ולשלב את קו החסד וזווית הראייה של האחר.
3. תרגיל נתינה למקומות בלתי שגרתיים:
   • איך מבצעים: פועלים בנתינה או מתן צדקה דווקא למקומות או גורמים שאינם בתחום הרגיל או הראוי בעיניך.
   • המטרה: להחליש את הביקורתיות והנחרצות השיפוטית ולהגביר את מידת החסד.

מקורות

אדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, פרשה מטות, פז ב

אבל ע"י התלבשות החכמה במדות יתנהגו המדות ע"פ חיוב החכמה ויכבוש כעסו להיות בו ג"כ תערובות חסד ורחמים כו' וע"ז ארז"ל לעולם יהי אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז והיינו ע"י שיהיה מוח שליט על הלב. 
והנה ענין התיקון הם ב' ענינים. 

הא' להיות* התכללות חסד מגבורה וגבורה מחסד, 

ר"ל שלא יהי' החסד רק בחי' אחד היינו חסד פשוט הנקרא חסד שבחסד. וכן הגבורה לא יהיה רק בחינה א' היינו גבורה שבגבורה וזהו פי' עולם הנקודים שכל ספירה היה רק בחי' נקודה א' לבד שהוא מהות א' לבד חסד וכן גבורה, אלא שהחסד עצמו יהיה ג"כ כלול מששה מדות חג"ת נה"י וכן הגבורה תהיה כלולה מכל הו"ק או כל אחד יהיה כלול משבע מדות (עמ"ש לקמן בביאור ע"פ אלה מסעי שלפעמים ההתכללות מששה ופעמים משבעה ופעמים כ"א כלול מע"ס), ולכן עי"ז יוכלו להיות משגיחין אפין באפין כי החסד שבגבורה וגבורה שבחסד קרובים להיות שוים ועי"ז יוכלו להתחבר ולהזדווג יחד החסד עם הגבורה (וכמ"ש בד"ה ואשה כי תזריע כו'), וזהו ענין התיקון שבבחי' הכלים והוא ע"י המשכת המוחין כנ"ל במשל שע"י גילוי והמשכת החכמה בהמדות נעשה התכללות המדות שהם הכלים. והב' הוא באורות שע"י ריבוי הכלים מחזיק האור יותר שהשבירה היתה מפני מיעוט הכלים שלא היו יכולים לסבול האור. משא"כ ע"י ריבוי הכלים כנ"ל ע"י ההתכללות שמתחלה היה הכלי רק בבחי' נקודה לבד ובתיקון נתגדלה ונתרבה להיות כלולה מעשר בחי', 

לכן עי"ז מחזיקים האור יותר (ועמש"ל בביאור על פסוק וקבל היהודים כו' בפי' שהקדימו נעשה לנשמע), ועיקר התיקון הוא ע"י האורות שהאורות הם המחברים וכוללים ע"י ריבוי הארתם ולא עוד אלא דאחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה כו' (דהיינו שזה גופא שיהיו הכלים בהתכללות אמיתית הוא ע"י שנמשך בהם אור ה ביטול מבחי' שם מ"ה ע"ד עושה שלום במרומיו

מי השילוח – חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת תענית, כ׳ א

תָּנוּ רַבָּנָן לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כְּאֶרֶז. וּבֶאֱמֶת הָא כְּתִיב (תהלים צ"ב,י"ג) "כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה", אָכֵן זֶה צָרִיךְ לְהִמָּצֵא בָּאָדָם עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ תַּקּוּפוּת וָעֹז בְּהַשי"ת וְלֹא יִהְיֶה לוֹ הִתְרַשְּׁלוּת, אֲבָל נֶגֶד חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת רַךְ כְּקָנֶה.