נשמות מעולם התוהו – איך להתמודד עם עוצמות רגשיות גבוהות

יש אנשים שיש להם אורות גבוהים, אלא שהכלים שלהם מועטים ביחס לאורות. התוצאה הרבה פעמים היא ריקנות, עצבות ואפילו נטייה להרס עצמי. איך מתמודדים במצבים כאלה.

מקורות

לקוטי תורה, ראה ג׳

הנסיונות וההסתר פנים הוא מעולם התהו מלפני מלך שירדו ונתלבשו בקליפות והקליפה היא המסתרת (ועיין בזהר וירא דקי״ט ע״ב) וכששוברין הקליפה ע״י שעומד בנסיון נמצא הפרי בתוכו הוא כח ה׳ המוסתר ומלובש שם

גיבורי כוח – הכוח מעולם התוהו – לקוטי תורה במדבר יד

ונקרא בחי׳ זו מלאכיו גבורי כח. ע״ד שנתבאר בד״ה ונקדשתי בתוך בנ״י בפי׳ שרפים עומדים ממעל לו כו׳. וע״כ נקראו מלאכיו גבורי כח גם ע״ד והחיות נושאות את הכסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם והם נושאים ומרוממים בחי׳ זו לאור א״ס עצמו והכח בהם ע״י ששרשם מעולם התהו

לקוטי תורה אמור ו

והענין הוא לפי שאדם הוא בחי׳ פרצוף כלול מעשר ספירות וכל המדרגות של כל הברואים ואינו בבחי׳ מדרגה ומדה אחת מיוחדת לבד כמו שארי הברואים שיש לכל א׳ מדה מיוחדת בלתי הרכבה מזולתו כלל כמ״ש ואת כל עוף כנף למינהו כו׳ נפש חיה למינה כו׳, כמו ד״מ בעופות הנשר טבעו רחמני על בניו והעורב טבעו אכזרי, הנה לא יש בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכמ״כ להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר שלא יש בו נטי׳ ממדת האכזריות אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א׳ רחמים (וכמ״ש בגמרא עירובין דכ״ב א׳ כתובות מ״ט ב׳ וע״ש בתוס׳) והיינו מחמת כי נבראו טבעם במדה א׳ בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מעולם התהו שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד פרצופים וקוין שהוא בחינת ההתכללות וכדלקמן. וכמ״כ גם המלאכים שנק׳ ג״כ ע״ש עופות ועוף יעופף ועוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל. הנה מיכאל הוא שר של מים חסד אהבה וגבריאל שר של אש בחי׳ גבורה יראה כו׳ כל א׳ במדה מיוחדת ולכן אין מלאך אחד עושה שתי שליחות. אבל לא כן האדם הוא בטבעו מורכב מכמה מדות שונות דבר והיפוכו (ולשון הרמב״ם) (בהקדמה לפירוש המשניות) כל מיני בעלי חיים והאילנות יש להם פעל אחד בלבד או ב׳ פעלים כו׳ אבל האדם יעשה מעשים רבים משתנים זה מזה כו׳. והנה מלבד שיש לו מכל הע״ס ג׳ שכליים וז׳ מדות אף גם זאת בכל מדה מהמדות והשכליים הוא כלול ג״כ משאר המדות ד״מ באכזריות שלו כלול רחמנות כמו אב המכה את בנו שהכאה זו אכזריות היא והרי כלול בה רחמנות ואהבה שאינו מכה אותו רק מפני אהבתו וחמלתו עליו וכמ״ש חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר. וכן עד״ז בשאר המדות גם כלול בו מבחי׳ דומם צומח חי (הן בגופו שהשערות הן בחי׳  צומח כו׳ והן בנפשו כלול דצ״ח רוחניים האותיות הן בחי׳ דומם והמדות בחי׳ צומח כו׳ ועמ״ש בפ׳ בראשית ע״פ וייצר בענין שגוף האדם היה מתחלה דומם משא״כ גוף הבע״ח כו׳ והיינו לפי שהאדם כולל ממדבר עד דומם) ולכן נקרא האדם עולם קטן. וכ״ז הוא מחמת שנברא בצלם ודמות שלמעלה אדם דלעילא אשר הוא בחי׳ פרצוף ופרצוף הוא קשר ע״ס וכל ספירה כלולה מע״ס וכידוע ההפרש בין נקודה ספירה לפרצוף (בע״ח שער כ״ט שער הפרצופים פ״ז כ׳ כי נקודה הוא עשייה שבספירה. וספירה הוא בחי׳ הספירה שלימה מאבי״ע שבה. ופרצוף הוא קשר י״ס וכל ספירה מהם שלימה מאבי״ע עכ״ל) גם יש בפרצוף בחי׳ מוחין חב״ד אשר באו בשינויים לפעמים בחינת גדלות ופעם קטנות ומחמת כי בצלם אלקים נעשה האדם שלמטה ג״כ לכן יש בו כל בחי׳ הנ״ל גם בחינת פנימית וחיצוניות. 

וזהו כללות ענין עבודת הבירורים – לברר את ניצוצות הקדושה מעולם התהו שע"י שבירת הכלים נפלו למטה עד למציאות הרע כו'.

והענין בזה:

ניצוצות אלו שנפלו למטה הם בעצם נעלים יותר, ואדרבה: ככל שהניצוץ נופל למטה יותר, הרי זה מורה ששרשו למעלה יותר, כידוע1235 המשל מנפילת החומה, שהאבן שבראש החומה נופלת למרחוק יותר כו'.

ומצד זה הוא גודל העילוי שנעשה ע"י בירור עניני העולם, שמעלים ומחזירים את הניצוצות לשרשם בקדושה (אע"פ שלא פועלים ענין חדש, שהרי מלכתחילה הם ניצוצות דקדושה).

המשך תער"ב, חלק ראשון, ש"פ וירא, תער"ג, קעז

וראי' לזה שהרי בעולם התהו שהי' מיעוט הכלים, והיינו שלא היו כלים ראוים שיאחז ויתיישב בהם האור כו', הרי הי' השבירה מצד זה

שהאור נסתלק למעלה והכלים נשברו ונפלו למטה כו'. והגם דהאור דתהו הי' בבחי' ריבוי שלא הי' באפשרי להתיישב בכלי כו' כנודע, הנה זהו ג"כ מצד הכלי דלהיות דהמשכת האור הוא ע"י הכלי, שאין האור יורד ונמשך מצ"ע כ"א ע"י הכלי דוקא, ממילא נמשך האור כפי אופן הכלי, והכלים דתהו להיותם בבחי' כלים עכ"פ המשיכו ג"כ את האור, 

רק להיותם כלים קטנים שאינם ראוים לקבל אור שיהי' בבחי' התיישבות המשיכו את האור באופן כזה שא"א להתיישב כו', ולהיות הכוונה היא להיות המשכת האור וכמ"ש לא לתהו בראה אלא לשבת יצרה כו', לזאת נתחדש בתיקון להיות ריבוי הכלים היינו שיהיו הכלים באופן כזה שיהיו ראוים שיאחז ויתיישב בהם האור כו' (וכידוע דריבוי הכלים דתיקון הוא מצד הביטול דוקא, שז"ע מה שכל מדה נחלקת לכמה פרטים, וכמו שהחסד יהי' בו גם בחי' הגבו', וכן הגבו' יהי' בה בחי' החסד, שיש בזה ריבוי התחלקות פרטים, ועי"ז יהי' התאחדות דחו"ג כו', שכ"ז הוא מצד הביטול שלא להיות בבחי' מדה וקו א' כ"א יהי' כלול גם מהמדה ההפכית כו', והביטול הזה במדות הוא מהמוחין שהם בבחי' ביטול שזהו כל ענין המוחין להיות בבחי' הביטול דוקא, דענין הישות הוא היפך המוחין האמיתים וכמא' כל גיא שוטה, ואמיתית המוחין הוא להיות בבחי' ביטול דוקא, וז