להקריב את התכונה הלא רצויה השלטת בנו

"יש מי שהוא מבחינת 'בקר'. את הבקר מאפיין השור הנוגח. אדם כזה הוא כעסן מטבעו. "רתחנות" היא המידה החזקה בקרבו.

לעומתו "יש מי שאינו רתחן בטבעו, וחלק הרע שבו הוא היותו בעל תאוה. והוא שנפשו הבהמית היא מבחינת 'צאן', שאינם נגחנים, אדרבא קולם ברחמנות, אלא שהם בעלי תאות."

מדוע חשוב לזהות איזו תכונה שלטת בנו? כדי למנוע רמייה עצמית. מי שהוא כעסן בטבעו לא יהיה זה אתגר גדול עבורו להשתלט על התאווה שבו, אלא על מידת הכעס. לתקן את התאוות ולהתגבר על נטייה לגרגרנות, למשל, יהיו עבורו משימה קלה יחסית. לעומתו, לחברו שאינו נוטה להתפרצויות כעס, יהיה קל יותר לתקן תכונה זו וקשה להתמודד עם דחף נטול שליטה למימוש תאוות.

(לקוטי תורה, ויקרא)