מיסודות הנחמה – האמונה בנצחיות הנשמה

פרקי חיי האדם הם כמו ספר. בחייו הספר הזה נמצא בשלבי כתיבה. כשהוא נפטר, הספר כמו רואה אור, פתוח לעיני מי שיבקש לקרוא בו. 
העיקר הוא שלא מדובר בספר נשכח. זהו ספר שממנו אפשר ללמוד הוראות מעשיות ומסקנות. מסקנות כיצד צריך לחיות את החיים במלואם כך ש"החי יתן אל לבו".

וזהו מיסודות הנחמה. האמונה בנצחיות הנשמה.
הנשמה לא נצחית רק איפשהו בגן עדן. הכוונה בנצחיות הנשמה היא בכך שהשפעתה הולכת ונמשכת. היא שייכת לעולמנו ולא רק לעולמות עליונים. היא קיימת, נוכחת ומבקשת להשפיע על ההנהגה שלנו כאן בפועל. היא ממשיכה ומציעה את המסקנות מהספר שכתבה לגבי החיים המעשיים שלנו. 
וזוהי הנחמה, שבכוחה של הנשמה להמשיך ולהשפיע. ואם רק ניתן לה, היא תשאיר בחיינו את חותמה.

(* "זה ספר תולדות אדם", בראשית, ה, א. וראו גם שיחת הרבי מלובביץ', ו תשרי תשמ"ב)