התנאי העיקרי לחיים שמחים

כל אדם עובר התמודדויות, עליות ונסיגות במהלך חייו. השמחה בחיים היא לא תנועה טבעית, אולם היא אפשרית על-ידי מאמץ תודעתי. מה כולל המאמץ הזה וכיצד ניתן ליצור חיים שמחים?
לימוד באגרת בעל התניא: "קטונתי מכל החסדים".

מקורות

• בראשית לב, ח-יב

וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
טוַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
יוַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱ-לֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵא-לֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק ה' הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃
יאקָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
יבהַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃

• רש"י, קטנתי מכל החסדים:

נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא, שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא וְיִגְרֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב):

• תניא, אגרת הקודש, ב

אחר ביאתו מפטרבורג

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל כוּ'". פֵּירוּשׁ, שֶׁבְּכָל חֶסֶד וָחֶסֶד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לְאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּמְאֹד.

כִּי חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, "וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי",

שֶׁהִיא בְּחִינַת קִרְבַת אֱלֹהִים מַמָּשׁ בְּיֶתֶר שְׂאֵת מִלְּפָנִים,

וְכָל הַקָּרוֹב אֶל ה' בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְהַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה מַעְלָה,

צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר שְׁפַל רוּחַ לְמַטָּה מַטָּה,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי".

וְכַנּוֹדָע, דְּכוּלָּא "קַמֵּיהּ" דַּוְוקָא – כְּלָא חָשִׁיב,

וְאִם כֵּן, כָּל שֶׁהוּא "קַמֵּיהּ" יוֹתֵר – הוּא יוֹתֵר כְּלָא וְאַיִן וָאֶפֶס.

וְזוֹ הִיא בְּחִינַת יָמִין שֶׁבִּקְדוּשָּׁה וְחֶסֶד לְאַבְרָהָם,

שֶׁאָמַר "אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר".

וְזוֹ הִיא גַּם כֵּן מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב,

וּבָזֹאת הִתְנַצֵּל עַל יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו, וְלֹא דַי לוֹ בְּהַבְטָחָתוֹ "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ כוּ'" –

מִפְּנֵי הֱיוֹת קָטָן יַעֲקֹב בִּמְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו, מֵחֲמַת רִיבּוּי הַחֲסָדִים

"כִּי בְמַקְלִי כוּ'",

וְאֵינוֹ רָאוּי וּכְדַאי כְּלָל לְהִנָּצֵל כוּ',

וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה "שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא",

שֶׁנִּדְמֶה בְעֵינָיו שֶׁחָטָא.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזֶה לְעוּמַּת זֶה, הוּא יִשְׁמָעֵאל – חֶסֶד דִּקְלִיפָּה,

כָּל שֶׁהַחֶסֶד גָּדוֹל, הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל בְּגוֹבַהּ וְגַסּוּת הָרוּחַ וְרוֹחַב לִבּוֹ.

וְלָזֹאת, בָּאתִי מִן הַמּוֹדִיעִים מוֹדָעָה רַבָּה לִכְלָלוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ,

עַל רִיבּוּי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ,

לֶאֱחוֹז בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב

"שְׁאָר עַמּוֹ" וּ"שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל",

שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים וּמוֹתָרוֹת מַמָּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם צוֹרֶךְ,

לְבִלְתִּי רוּם לְבָבָם מֵאֲחֵיהֶם כוּ',

וְלֹא לְהַרְחִיב עֲלֵיהֶם פֶּה, אוֹ לִשְׁרוֹק עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם,

הַס מִלְּהַזְכִּיר בְּאַזְהָרָה נוֹרָאָה,

רַק לְהַשְׁפִּיל רוּחָם וְלִבָּם, בְּמִדַּת אֱמֶת לְיַעֲקֹב, מִפְּנֵי כָּל אָדָם,

בִּנְמִיכוּת רוּחַ, וּ"מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵימָה", "וְרוּחַ נְכֵאָה כוּ'",

וְכוּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִתֵּן ה' בְּלֵב אֲחֵיהֶם "כַּמַּיִם הַפָּנִים וְגוֹ'":