איך להתגבר על דאגות – לפי הרבי מלובביץ׳
דאגה היא חסם שפע גם במובן הרוחני וגם במובן הפסיכולוגי.
הרבי מלובביץ׳, במקומות רבים, מדריך איך להתגבר על דאגות.
את ההדרכות האלה צריך לא רק להבין אלא בעיקר להטמיע.
יבמות סג ב
״אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ״.
ב"ה, כ"ז ניסן תשכ"ד
ברוקלין. ברכה ושלום!
בעתו קבלתי מכתבה, ומפני כמה סיבות נתעכב המענה עד עתה, ותקותי אשר לעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב מצב רוחה.
ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה,
ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא – התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח"ו,
ובפרט ע"פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות,
איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע"י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' – כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו,
ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות – להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי.
ועוד להוסיף, אשר כיון שלכל דבר צריכה להיות איזו אחיזה בדרכי הטבע, מהנכון שתשאל דעת רופא ותמלא הוראותיו, ולאיזה רופא לפנות, תתייעץ עם הרופא המשפחתי שלהם, ותעשה כל האמור מתוך בטחון חזק, ובסגנון דוד המלך נעים זמירות ישראל בשם כל אחד ואחת מישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ומתוך בריאות וטוב לבב.
בברכה למצב רוח טוב ולבשורות טובות בכל האמור ובפ"ש הורי' שי'.
נ.ב. ברצוני שיתקבל המכתב עוד בימי חדש ניסן עכ"פ בראש חדש זיו – נשלח המכתב מהיר דחוף.
לימוד
בו כותב אודות מחשבות של דאגה וכו'.
ולפלא גדול ובפרט שהרי זכה ולמד כמה זמן בישיבה הק' תומכי תמימים (וקדושה אינה זזה ממקומה) כולל לימוד תורת החסידות המבארת ענין ההשגחה פרטית ושהוא יתברך עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב וכו' ומה טוב שילמוד סי' כ"ג בספר תהלים עם כמה מפרשים ומזמן לזמן יחזור על סימן זה.
כן מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו – באם לא נעשה כזה במשך שנים עשר חדש האחרונים –
והרי הימים ימי סגולה בסמיכות ליו"ד שבט יום הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר שעל הציון הק' שלו יזכירוהו.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
כ״ג
מִזְמוֹר לְדָוִד ה׳ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃
גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה׃
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כׇּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה׳ לְאֹרֶךְ יָמִים׃
נועם אלימלך, ספר בראשית, וירא ט׳:ו׳
וזהו שאמר דוד המלך ע"ה "ה' רועי לא אחסר כו'", ר"ל שהיה מתפלל ה' יהיה רועי, דהיינו מה שמוטל עלי להשפיע, זה יעשה השי"ת לבדו, שישפיע לישראל בלעדיו, ולכן "לא אחסר", ר"ל שלא אהיה צריך להחסיר עצמי לירד ממדרגתי ומדביקותי, אלא "בנאות דשא כו' על מי מנוחות ינהלני", ר"ל בעולמות עליונים ודביקותו. וק"ל.
ב"ה, ז' טבת, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו כותב אשר מרגיש ירידה במצבו הרוחני וכו', וכמובן אשר לכל רגש בכגון דא צריך להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה. ובפרט בלימוד פנימיות התורה הנותנת חיות ואור בכל ענינים דקדושה של אדם. ואפי' מעט אור דוחה הרבה חושך.
כן יש להזהר מלהגזים ח"ו באופן הירידה, כמובן ג"כ מד"ה מזמור שיר ליום השבת לכ"ק אדמו"ר האמצעי אשר יצ"ל זה עתה. ואח"כ ילמוד בשימת לב הראוי' בספר תניא קדישא פרק כ"ז-כ"ט.
ומה טוב אשר יתודע עם המשפיעים דא"ח בישיבת תו"ת ויסיח לפניהם דאגתו ויקוים בו מארז"ל עה"פ דאגה בלב איש ישיחנה וכו'.
בברכה ללימוד התורה בחיות ולהוסיף בחסידות בהדרכות ומנהגי' ולבשו"ט.
[י"ב אייר תשכ"א]
…להטבת מצב בריאותו ולהצלחת טפול הרפואי עליו מסכים. ובכל אופן – ודאי הסבירו הרופא שהתייעץ אתו, שחוזק הבטחון בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות זהו מרבה במנוחת הנפש וממעט בדאגה ובודאי שישפיע להטבת הבריאות ולתוספת הצלחה בהטפול הרפואי. ואם בכלל הודיעונו חז"ל דהמוח שליט על הלב בטבעו, עאכו"כ לאחרי ההתבוננות בדברי תורתנו תורת חיים, ה' לי לא אירא, ה' רועי לא אחסר, ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות בענין דהשגחה פרטית.
בכלל יש לעשות כהוראת רופא מומחה…
במ"ש אודות מצב בריאותו והמיחוש שהי' לו בעבר והוראת הרופא אשר עליו להיות שליט ברוחו ולשחרר עצמו מדאגות ומתיחת הרוח וכו'.
ידועה העצה היעוצה להעדר הדאגות, הוא מדת הבטחון; והאריכות בהאופן איך להסביר לעצמו ענין הבטחון, מבואר בכ"מ ומהם בס' חובת הלבבות שער הבטחון; ובאמת הרי זהו תוצאה ישרה מיסודי אמונת בני ישראל, אשר כולם הם מאמינים בני מאמינים: והאמונה היא שהשי"ת משגיח על כאו"א בהשגחה פרטית ואשר השי"ת הוא עצם הטוב, ובלשון רז"ל כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, וא"כ מה מקום נשאר לדאגה? אין זה כי אם כששוכחים על עיקרי האמונה, אפשר שתתעורר דאגה.










איפה המקורות?
עולה