חרדות, טרדות ופיזור הנפש

תרופה מעולה לנפילת רוח

יש תרופה אחת שנוטים לזלזל בה, אבל היא מאוד יעילה לחיזוק הנפש ולהתמודדות עם טרדות וחוסר נחת. מהי התרופה הזו, מתי היא פועלת, מתי לא ולמה לא.

מקורות

מכתב הרבי מליובאוויטש, כ"ב כסלו, תשכ"א

ולכתבו אודות אמונה פשוטה.

מבואר בספרים הק' וביחוד בספרי חסידות, איך שנמצאת היא בשלימות אצל כל אחד ואחת מבני ישראל, שכל אחד ואחת נקראים בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחל ולאה, אלא שלפעמים היצר הרע מטריד את כח המחשבה וגם מטעה את האדם לחשוב בענינים אחרים ולפעמים גם בענינים הפכים, ולזה מועיל כמבואר בספר תניא קדישא, לרגוז על נפש הבהמית וכו' אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' (תניא פרק כ"ט ובשאר מקומות כמצוין במפתח הענינים, בסוף ספר התניא).

ועוד דרך בזה והיא מעולה יותר, וכמדומה שכבר כתבתי לו זה, היסח הדעת לגמרי, וכשבא היצר בפיתוייו, עונים לו, שאין עתה פנוי הוא לכך, כי צריך ללמוד וצריך לקיים מצוה ולהתפלל וכו' וביחד עם זה הפרשה לצדקה פרוטות אחדות בכל יום חול בבקר קודם התפלה ושמירת שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועוד ועיקר התמדה ושקידה מתאים לסדרי הישיבה, והרי אפילו מעט אור דוחה אפילו הרבה חשך.

תורת מנחם, ט, חלק שלישי, שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג, 90

בתלמוד ירושלמי25 הלשון "הסיע דעתו", שפירושו26 כמו הלשון "הסיח דעתו" שבתלמוד בבלי – כי, "היסח הדעת" הוא כשהאדם עוקר ומנתק את דעתו ומחשבתו לענין אחר לגמרי. וכמו דין היסח הדעת גבי תפילין, ש"אינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד בשחוק או קלות ראש . . אבל כשעומד ביראה ומתעסק בצרכיו . . ואין דעתו על התפילין ממש, אין זה נקרא היסח הדעת"27, – שהרי בדורות שעברו היו הולכים בתפילין כל היום28, ואי אפשר שתהי' דעתו על התפילין ממש במשך כל היום. וגם בימינו הרי מתפללים ולומדים תורה בתפילין, ואי אפשר שבשעת התפלה והלימוד תהי' דעתו על התפילין ממש (וע"ד המבואר בתניא29 שהכוונה לשמה צריכה להיות רק "קודם שיתחיל ללמוד", כי בשעת הלימוד עצמו צריך להיות שקוע בהלימוד גופא, ולא בכוונה לשמה), ומ"מ, אין זה נקרא היסח הדעת מתפילין – כי, "היסח הדעת" פירושו שעוקר מחשבתו לגמרי מהתפילין שענינם "שעבוד המוח והלב"30, שזהו דוקא "כשעומד בשחוק או קלות ראש", היפך שעבוד המוח והלב. וכיון ש"היסח הדעת" הוא עקירת הדעת לענין הפכי דוקא – לכן נקרא בירושלמי בשם "הסיע דעתו", מלשון נסיעה, המורה על העקירה ממקומו הקודם31. ז. והנה, זמן הגלות נקרא בשם נסיעה, כפי שמצינו הלשון גבי גלות השכינה: "עשרה מסעות נסעה שכינה"32 – לפי שזמן הגלות לגבי זמן הבית הוא ריחוק הערך לגמרי, עד שהוא כמו ענין הפכי ממש:…

בפירוש הלשון "היסח הדעת" שהוא עקירת המחשבה לענין הפכי (וכנ"ל שמשום זה נקרא הגלות בשם "נסיעה", כי נסיעה הוא אותו הענין ד"היסח (הדעת)"), וזהו גם שמשיח בא בהיסח הדעת, היינו, ע"י העבודה דבירור הניצוצות גם בדברים הפכיים. ובפרטיות יותר – כללות העבודה דבירור דברים גשמיים שהם בגדר "ענינים הפכיים", ואפילו בירור הענינים דלעו"ז שהם הפכיים לגמרי, היינו, בירור הניצוצות שנאבדו בלעו"ז – כנ"ל (ס"י) שבירור הניצוצות הוא כמשל המציאה שצריכים לחפשה במקום שנאבדה – "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'"62, כידוע63 ש"עקרב" ענינו קרירות, והוא הבלבול היותר גדול לעבודת התפלה, שלכן "נחש כרוך על עקבו לא יפסיק", "אבל עקרב פוסק"64. ויומתק יותר – שגם "מציאה" ו"עקרב" הם מהענינים שבאים בהיסח הדעת ("ג' באין בהיסח הדעת . . משיח מציאה ועקרב"), והיינו, שביאת המשיח היא ע"י העבודה באופן של היסח הדעת, שהו"ע בירור הניצוצות שבדברים ההפכיים, עניני לעו"ז שמנגדים לקדושה, כמו עקרב, שבירורם הוא כמשל המציאה.

25) ברכות ספ"ו. פ"ז ה"ד. ועוד. 26) פני משה שם. 27) שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס כח. 28) ראה רמב"ם הל' תפילין פ"ד הכ"ה.

29) פמ"א (נח, ב). 30) ראה שו"ע אדה"ז שם סכ"ה סי"א. 31) כללות סעיף זה – נדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 226. 32) ר"ה לא, א.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן