איך לגרום לאנשים להשתנות (בלי ביקורת) | פסיכולוגיה בפרשה, דברים

מקורות

דברים א, כו

וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה־בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן׃

וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט׃

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ׃

וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃

וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

וַתֵּרָגְנוּ בְאׇהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהֹוָה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ׃

אָנָה  אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת־לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם־בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם׃

ראשית חכמה

החלק הרביעי הוא נרגן, 

ועליו אמר שלמה המלך ע"ה (משלי יח, ח) דברי נרגן כמתלהמים, 

ונרגן הוא איש שדרכו להתלונן ולהתרעם על חבירו ומוציא תלונות מלבו, ויאמר פלוני שאמר לי כך וכך ולא היתה כוונתו אלא לחרף אותי, ואל רעתי היה מתכוין, אף על פי שהיה מתכוין לטובתו, 

וירבה בתלונות, 

ויראה עצמו שהוא עשוק ושבני אדם גוזלין אותו ומחרפין אותו ומקללין אותו חנם, 

ועל זה כתוב (משלי טז, כח) ואִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.

רצה לומר מפריד מעליו אוהב ורע. 

ומי שיש בידו המדה הזאת הרעה, כשם שמתרעם על בני אדם כך מטיח דברים כלפי מעלה, ויחשוב על חסד השם שכוונתו להנקם מבריותיו ולהביא פורענות לעולם, ואף על פי שיראה השפעת טובה יאמר רעה תהיה באחריתה, שנאמר (דברים א, כז) 

ותרגנו באהליכם ותאמר בשנאת ה' אותנו וגו', ואמרו חז"ל אל תרבה בתרעומת שלא תבא לידי חטא. והנרגן הוא בטבעו הרע כפוי טובה, כי יחשוב הטובות שעושים עמו שהם רעות, ומשלם רעה תחת טובה. והמדה הרעה הזאת תבא מצד רוע הלב, כי מרוע לבבו יראה טובת האדם לרעה, ומוציא מחשבתו הרעה לפועל, וידבר רע ויתלונן.

ספרי דברים כ״ד:א׳

(דברים א כז) וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים דְּבָרִים כְּמִתְלַהֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו כב): ״דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים״,

דָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם, וּמְבַכִּים כְּמֵת לָהֶם. נוֹטְלִים אֶת בְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶם: אוֹי לָכֶם דְּוֻיִּים, אוֹי לָכֶם סְגוּפִים, לְמָחָר יְהוּ הוֹרְגִים מִכֶּם, יְהוּ שׁוֹבִים מִכֶּם, יְהוּ צוֹלְבִים מִכֶּם עַל הַצְּלוּב. נוֹטְלִים אֶת בְּנוֹתֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶן: אוֹי לָכֶן דְּוֻיּוֹת, אוֹי לָכֶן סְגוּפוֹת, לְמָחָר יְהוּ הוֹרְגִים מִכֶּן, יְהוּ שׁוֹבִים מִכֶּן, יְהוּ מַעֲמִידִים מִכֶּן בְּקָלוֹן. 

רש״י – בשנאת ה' אתנו. וְהוּא הָיָה אוֹהֵב אֶתְכֶם, אֲבָל אַתֶּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ;

מלבי״ם

ותרגנו, [ג] שעלה אז על לבכם מחשבת מינות שה' שונא את האדם ובראו לרעתו כי הרעות רבו מן הטובות שזה נקרא נרגן כמש"פ על פסוק דברי נרגן כמתלהמים (משלי כ״ו:כ״ב) 

ואמרתם שה' שונא אתכם ומה שהוציא אתכם ממצרים היה מעשה שנאה ופועל הרע כדי שהאמורי ישמיד אתכם כי מצרים לא היו משמידים אתכם כי החזיקו אתכם לעבדים ולכן הוציא אתכם משם, וכבר בארתי בפ' שלח שהביאו ראיה לזה ממה שלא נתן להם א"מ שהיתה ג"כ ארץ טובה וזה כפירה גדולה והכחשת כל הטובות שעשה ה' עמכם:

בְּשִׂנְאַת ה׳ אֹתָנוּ, אִיפְשָׁר שֶׁהַמָּקוֹם שׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (מלאכי א ב): ״אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה׳״! אֶלָּא הֵם שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הַמָּקוֹם! מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: מָה דִּבְלִבָּךְ עַל רָחֲמָךְ – מָה דִּבְלִבֵּהּ עֲלָךְ.