מלחמת אין ברירה ומלחמת רשות

ישנם מצבים שאין ברירה אלא לרדת לזירת הקרב. אחרת נפסיד. נסבול. זו מלחמת אין ברירה. "מלחמת מצווה". זו מלחמה שאם לא נצא אליה נהפוך עבדים של הנטיות הלא רצויות, המחשבות, הטורדניות, הפחדים. הן לא ייעלמו מאליהן.
הניצחון בקרבות אלה מחייב מודעות, השקעת מאמץ, לימוד יסודות הנפש והתבוננות, לפחות כמו שבריאות הגוף דורשת תשומת לב והשקעה.

וישנם קרבות פנימיים שאפשר בלעדיהם. קרבות שהן בגדר "מלחמת רשות". אבל עצם היציאה אליהם, ועוד יותר מכך הניצחונות בהם, מבטיחים לא רק חיים סבירים, אלא התרוממות לחיים נעלים יותר. חיים מקודשים של תוכן ומשמעות.
חיים שבהם האדם לא חייב, אבל הוא מתאמץ לצאת ממקומו המצומצם, להתפתח, להתמיד, לנצל את הזמן, לשנות הרגלים, להיות טוב יותר.